יהודה אליצור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרופ' יהודה אליצור (הרשקוביץ לשעבר. כ"ז בתמוז ה'תרע"א, 1911 - ב' בטבת ה'תשנ"ח, 1997) עסק בחקר המקרא והגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל. לימד במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן מאז ייסודה בשנת 1955 ועד ראשית שנות התשעים, והיה מעורכי סדרת "דעת מקרא". אליצור עסק רבות בלימוד ובמחקר מודרני של התנ"ך, תוך שילוב בין אמונה ובין שיטות מחקר מדעיות חדשות.

אליצור ראה את עצמו כתלמיד מובהק של חוקר ארץ ישראל פרופ' שמואל קליין, שהיה גיסו, וממנו ינק את דרכו הייחודית השוזרת את ידיעת התורה עם ידיעת הארץ, מתוך חיבה לשניהם. נפטר בב' בטבת ה'תשנ"ח בירושלים.

[עריכה] משפחתו

אשתו הייתה הסופרת רבקה אליצור. לאליצור חמישה בנים: תמר בן-ארי, הפיזיקאי פרופ' שמואל אליצור, אורי אליצור מראשי יש"ע, אשר כיהן בשנת 1998 כראש לשכת ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, ד"ר יואל אליצור, מממשיכי דרכו בחקר התנ"ך, וד"ר ורד נעם, חוקרת תלמוד המלמדת באוניברסיטת תל אביב.

[עריכה] מחיבוריו

ספר יהושע עם פירוש, מבוא ומפות (יחד עם י"א זיידמן), הוצאת ראובן מס, 1953.
פירוש על ספר שופטים במסגרת סדרת "דעת מקרא"
אטלס דעת מקרא (יחד עם יהודה קיל)
גבולות נחלת אפרים, בעריכת עמוס פרומקין, הוצאת בי"ס שדה עפרה, תשל"ח.
ישראל והמקרא: מחקרים גיאוגראפיים, היסטוריים והגותיים (בעריכת יואל אליצור ועמוס פריש), תש"ס 1999