היידוק
היידוק (בסרבית "היידוק" או "חיידוק" хајдук, ברבים - хајдуци "היידוצי" או "חיידוצי" ,ברומנית -גם כן "היידוק" haiduc, ברבים haiduci היידוץ', בהונגרית היידו - hajdú , ברבים - "היידוק" hajdúk, בבולגרית: хайдутин היידוטין או חיידוטין, או айдук "איידוק") הוא כינוי לשודד בסגנון רובין הוד שכמוהו פעלו באזורי רומניה, הונגריה וחצי האי הבלקני במאות ה-16,ה-17, ה-18 וה-19 בעיקר בשטחים הכבושים על ידי האימפריה העות'מנית. המושג היה קיים גם באזורי אוקראינה ומזרח ארמניה. אצל היוונים המילה הנפוצה להגדרת סוג זה של לוחמים הייתה "קלפתס" (שמשמעותה המקורית - "גנבים").
ההיסטוריון המרקסיסטי הבריטי אריק הובסבאום קרא להכלאה בין שודדי דרכים ובין לוחמים למען העניים "שודדים חברתיים".
אחרי נפילת רוב שטחי ארצות הבלקן, חלק מהונגריה וחלק מהאיים היווניים לידי האימפריה העות'מנית התחילה במקומות אלה שרובם הפכו ל"איילטים, תקופה ארוכה של ניצול כלכלי ודיכוי לאומי-דתי, הידועה ביוונית בשם "טורקוקרטיה". למרות שגם השלטון הביזנטי וממלכות קודמות באזור לא הצטיינו במידה רבה של חרות ולמרות דוגמאות מסוימות של סובלנות דתית שגילה לפעמים השלטון העות'מני בהשוואה למדינות אחרות באירופה, הכיבוש המוסלמי העות'מני נתפסים בהיסטוריה של עמי הבלקן, מזרח אירופה וומרכזה - כאסון לאומי. זאת בגלל אבדן העצמאות המדינית, הכלכלית והתרבותית, ניצול המשאבים והפיגור הכלכלי-חברתי שבו נגררו הארצות הכבושות על ידי המנגנון הצבאי-פאודלי של הסולטנים ה העו'תמנים. הדיכוי הורגש במיוחד על ידי הטלת מסים כבדים, מעשי שוד וחטיפה, ופרקטיקות אלימות אחרות בימי מלחמה ובימי שלום.
אחרי אבדן העצמאות המדינית, העדר האפשרות של התארגנות צבאית סדירה אילץ את עמי הבלקן לבחור במאבק "הגרילה" של ההיידוקים (אצל הבולגרים, הסרבים, המקדונים והרומנים) או הקלפטס (אצל היוונים) כאמצעי יחיד של התנגדות לוחמת בשלטון הזר. שיטות המאבק שלהן יושמו גם במאבק בבני מעדמות העשירים בחברה שלעיתים גם שיתפו פעולה עם משטר הדיכוי העו'תמני.
ההיידוק, שהפך לדמות של גבור רומנטי, נהג לשדוד את האצולה (הבויארים) ואת הכובשים העות'מאנים והיה משתף בחלוקת השלל את האיכרים העניים של האזור. הם פעלו על פי קוד מוסרי מסוים ובכך נבדלו מסתם שודדים. בני העם אהבו את ההיידוקים, סיפקו להם מחסה, כשרדפו אחריהם וחיברו לכבודם בלדות. הם נחשבים תכופות לגבורים עממיים או לאומיים. ההיידוקים הונצחו בשמות של מקומות ואפילו של מועדוני ספורט. (לדוגמה - קבוצות הכדורגל רבות ביוגוסלביה לשעבר - כמו קבוצת הכדורגל הקרואטית (היידוק ספליט) (Hajduk Split) וקבוצת הכדורגל הסרבית) היידוק קולה.
תוכן עניינים |
[עריכה] אטימולוגיה
מקור המונח "היידוק" אינו ברור. האפשרויות הכי סבירות הן המילה ההונגרית "היידו" ,הקרובה למילה "הייטו" hajtó, hajtók -ומשמעותה "בוקרים, בוקרים חמושים", והמילה הטורקית "היידוט" שמשמעותה "שודד","בנדיט", "פורע חוק", והמקור שלה הוא או ערבי (לפי י.ז. איובולו) או אפילו הונגרי בעצמו (לפי כמל דמיראי). [1]
[עריכה] הונגריה
[עריכה] מקורות וקישורים חיצוניים
- Aurel Decei - Istoria Imperiului Otoman - până la 1656, Editura ştiinţifică şi enciclopedică, Bucureşti, ,
[עריכה] לקריאה נוספת
- Eric Hobsbawm Primitive rebels: Studies in Archaic Forms of Social Movement in the XIX and XXth centuries , Manchester University Press 1959
