רובין הוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסלו של רובין הוד בנוטינגהאם, אנגליה.
"רובין הוד" - ציור מעשה ידי ויליאם בלייק משנת 1783.

רובין הוד (Robin Hood) הוא גיבור עממי אנגלי, פורע חוק. קשת וסיף מוכשר, אשר על פי הגרסאות בנות ימינו של סיפור עם זה, נהג לגנוב מהעשירים ולתת לעניים בעזרת חבורת פורעי חוק הידועים כ"אנשים העליזים". באופן מסורתי, מוצגים אנשי רובין הוד כלבושים בצבעי ירוק. יש הסוברים כי מקור האגדה בפורעי חוק אמיתיים או בבלדות וסיפורים על פורעי חוק. רובין הוד הפך לדמות עממית פופולרית החל מתקופת ימי הביניים והמשיך בספרות המודרנית, סרטים וטלוויזיה. במקורות המוקדמים ביותר, רובין הוד הוא איכר חופשי, אבל לעתים קרובות הוא מצויר כאציל שאיבד את אדמותיו באופן לא הוגן בגלל שריף חסר מצפון ונעשה פורע חוק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבות הפופולרית רובין הוד ואנשיו העליזים שוכנים ביער שרווד, בנוטינגהמשייר, שם מתרחשות עלילות בלדות מוקדמות רבות. כך מתחיל הטקסט הראשון הידוע על רובין הוד במילים: "Robyn hode in scherewode stod". עם זאת, לפי בלדות מוקדמות והתייחסויות אחרות נראה כי רובין הוד חי באזור ברנסדייל שבדרום יורקשייר.

מסורות אחרות מצביעות על ביתו של רובין הוד ביורקשייר ומחוצה לה, כאשר ריבוי המקומות הנקראים על שמו מוסיף לאי הבהירות בנושא. מסורת המיוחסת לפחות לסוף המאה ה-16 מצביעה על מקום הולדתו כלוקסלי, שפילד אשר בדרום יורקשייר, כאשר "באר רובין הוד" ביורקשייר מזוהה עם רובין הוד מאז 1422 לפחות. תיעוד מראה כי אדם בשם רובין הוד חי בוויקפילד, יורקשייר במאות ה-13 וה-14. בקירקליס פריורי קיים קבר בעל אותנטיות המוטלת בספק, המיוחס לו על פי האגדה "מותו של רובין הוד" מהמאה ה-18.

האיזכור הראשון של רובין הוד מופיע בטקסט משנת 1377 של ויליאם לאנגלנד בשם "פיירס החורש" אשר בו הכומר העצלן אומר: "ידועים לי החרוזים המתארים את רובין הוד". אבל העותקים העתיקים ביותר של בלדות המספרות את סיפורו של רובין הוד מתוארכות למאות ה-15 או ה-16. בתיעודים הללו מתוארת תמיכתו של רובין הוד במעמד הנמוך, הכבוד שרחש לנשים, יכולותיו כקשת מוכשר, התנגדותו למוסד הכנסייתי והטינה שרחש לשריף מנוטינגהם. ג'ון הקטן, מאץ' בן הטוחן ווויל סקרלט מופיעים בתיעודים אלה, אך לא מריאן או טאק הנזיר. לא ברור מה ניתן להסיק מחסרונן של שתי הדמויות הללו מאחר שידוע שטאק הנזיר הינו חלק מהאגדות מאז המאה ה-15. איזכור משנת 1420 מתאר את "ג'ון הקטן ורוביין הוד":

Cquote2.svg

Lytil Jhon and Robyne Hude Wayth-men ware commendyd gude: In Yngil-wode and Barnysdale Thai oysyd all this tyme thare trawal.

Cquote3.svg

בשנת 1439 פנייה לפרלמנט מבקשת הגנה מפני פיירס ונאבלס מאסטון, אשר נוהג כמו רובין הוד ואנשיו.

בתרבות העממית רובין הוד מצטייר כבן זמנו ותומכו של ריצ'רד לב הארי. רובין יוצא מחוץ לחוק בעקבות שלטונו המושחת של ג'ון, מלך אנגליה כאשר ריצ'רד נמצא במסע הצלב השלישי. סיפור זה תפס תאוצה במאה ה-16 ולא נתמך על ידי הבלדות המוקדמות.

האיזכור ההיסטורי הראשון של רובין הוד מופיע בפיסקה מספר שנכתב על ידי ג'ון פורדון בין השנים 1377 ו-1384 ומתאר את הבסתו של סימון החמישי דה מונפור ובו כתוב: "באותה עת (הכוונה לשנת 1266) מבין אותם אנשים אשר גורשו מאחוזותיהם עלה השודד הידוע רוברט הוד (עם ג'ון הקטן ושותפיהם), אשר מעשיהם הטיפשיים המתוארים בקומדיות, טרגדיות ובלדות, והמושרים על ידי ליצנים ובדרנים, מועדפים לשמיעה על פני כל עלילה אחרת".

גרסה מודפסת של הבלדות המתארות את מעשי רובין הוד החלה להופיע החל מהמאה ה-16. בבלדות אלה תואר רוברט הוד כאדם חופשי (סוחר או חקלאי), ורק לאחר המאה ה-16 מתחילים לתאר אותו כאציל, הרוזן מהנטינגטון, והוא נקרא "רוברט איש לוקסלי" או "רוברט פיטס אות'". בתקופה זו מופיעים לראשונה הסיפורים של קשריו הרומנטיים של רובין הוד עם העלמה מריאן או "מריאון" (בחלק מהאזכורים הראשונים היא נקראת מתילדה), וככל הנראה במחזה צרפתי משנת 1280 בשם "רובין ומריון" - אשר פרט לשמות הדומים אין כל קשר בין שני הסיפורים. בתקופה זו גם הוקדמה העלילה לשנות שלטונו של ריצ'רד לב הארי באנגליה, ומסעו במסע הצלב השלישי. אחת הבלדות המקוריות המתארות את רובין הוד מתייחסות למלך אדוארד. מלכים בשם זה (אדוארד הראשון, אדוארד השני ואדוארד השלישי) מלכו באנגליה בין השנים 1272 ו-1377. במאה ה-19 החלה מקובלת ההנחה שרובין הוד היה אציל סקסוני שנלחם נגד האצילים הנורמנים.

סיפור העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי העלילה המקובלת, גורש רובין הוד מאדמותיו על ידי שריף נוטינגהאם הנבל. השריף פועל על פי הוראותיו של הנסיך ג'ון, שמלך באנגליה בעת שהותו של ריצ'רד לב הארי במסעות הצלב. ג'ון מנסה לחזק את כיסאו על ידי הריגתם של האצילים הסקסונים.

על פי הסיפור, רובין נאלץ לברוח ליער שרווד, שם הוא פוגש את האנשים המסתתרים ביער לאחר שגורשו מבתיהם בשל אי יכולתם לשלם את המיסים שהטיל עליהם המלך ג'ון. רובין זוכה באמונם בשל כישוריו בירי בחץ וקשת, והופך למנהיג אנשי היער, הנוהגים לשדוד את העשירים החוצים את היער, ולהילחם בשריף המנסה להגן על העשירים ולתפוס את אנשי היער (השריף אכן מוזכר בבלדות המוקדמות, בהן הורג אותו רובין הוד וכורת את ראשו).

רובין נלחם גם בראשי הכנסייה הקתולית המושחתים וכן בצייד גאי איש גיסבורן, אשר רובין כורת את ראשו. על פי הבלדות רובין נותן את כספי המסים שגובה השריף לעניים (דבר זה אינו מוזכר בבלדות המקוריות).

חבורתו של רובין כוללת את: הנזיר טאק, ויל סקרלט, מאץ' בן הטוחן וג'ון הקטן.

רובין מתאהב בעלמה מריאן, אשר מספרת לו על תוכניות הנסיך ג'ון להשאיר את המלך ריצ'רד לב הארי בשבי הכופרים, ורובין ואנשיו אוספים כסף להביא לשחרורו של המלך ריצ'רד ולשובו לאנגליה.

לאחר שמריאן נתפסת על ידי השריף, רובין יוצא אל טירת שרווד על מנת לשחרר אותה ממנו. הגעתו של המלך ריצ'רד מסיימת את הקרב, ומביאה לנפילתו של השריף.

מיקומם של הסיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלון הגדול ביער שרווד, אשר על פי מסורות מקומיות, תחתיו התגורר רובין הוד.

על פי הגרסאות המודרנית של האגדה, הסיפור מתרחש ביער שרווד, במחוז נוטינגהאמשייר, באנגליה. הבלדות המקוריות מתארות את מקום ההתרחשות בבארנסדייל, אזור שנמצא בין פונטפרקט לבין דונצ'סטר במחוז יורקשייר (כ-75 ק"מ צפונית לשרווד). מיקום זה הולם את שמו של רובין - רובין מלוקסלי, שכן לוקסלי נמצאת בשפילד, אזור בו נמצא היער המלכותי פיק, יער שכונה "המזווה המלכותי", וכן ידוע שבאזור זה התגורר בשנת 1245 איש בשם רוברט איש לוקסלי. כיום מנסים אנשי יורקשייר להשיב את מיקומה של האגדה לאזורם, ושדה התעופה של דונצ'סטר נקרא כיום שדה התעופה רובין הוד דונצ'סטר שפילד. המחלוקת סביב מיקומה של האגדה הינו בעל חשיבות בשל המשמעות התיירותית הרבה שלו, והשפעתו על כלכלת האזורים. אחת האטרקציות העיקריות של מחוז נוטינגהאמשייר הינו האלון הגדול - עץ שעל פי המסורת המקומית התגורר תחתיו רובין הוד.

פרשנויות מודרניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורי רובין הוד השתנו מתקופה לתקופה בהתאם לצרכים הסוציאליים של אותה תקופה - כך לדוגמה העלמה מריאן הפכה ממעין גבירה לוחמת ביצירות מראשית התקופה הוויקטוריאנית לדמות פסיבית וכנועה בתקופת מאבק הסופרז'יסטיות, ואחר–כך, עם עליית זרמים פמיניסטיים הפכה לדמות פעילה הרבה יותר.

רובין הוד עצמו, שהיה בסיפורים המקוריים "שודד למען בשר ציד" עם מעשי נדיבות לפרקים, אך ללא מיומנות יוצאת דופן בשימוש בחץ וקשת וללא גישה פוליטית מוגדרת, הפך בסיפורים עכשוויים למעין צ'ה גווארה של ימי–הביניים, בעל קשת קטלנית המוביל קבוצה קטנה של מורדים במלחמת גרילה נגד הנסיך ג'ון, השריף מנוטינגהאם וסגנו המרושע גאי מגיסבורן לטובת המדוכאים והמלך ריצ'רד הראשון.

רובין הוד וחבורתו מככבים גם ברומן ההיסטורי של וולטר סקוט, אייבנהו, שם הם מעורבים במאבק של הסקסונים נגד האצילים/הכובשים הנורמנים.

בשנת 2010 הועלתה סברה כי רובין הוד היה למעשה מלווה בריבית ולא פילנטרופ כפי שנתפס עד אותה עת. הסברה הועלתה בספר "רובין הוד, הטמפלר הלא מוכר" (Robin Hood, The Unkown Templar) מאת ג'ון פול דייויס (John Paul Davis). בספר גם הועלתה הסברה כי רובין הוד היה למעשה טמפלר אשר ברח מצרפת‏[1].

סרטים וסדרות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות גיבורי-העל רובין והחץ הירוק המופיעים בסדרות הקומיקס באטמן והחץ הירוק, בהתאמה, מבוססים על דמותו של רובין הוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]