סרבו-קרואטית
| סרבו-קרואטית (српскохрватски srpskohrvatski) |
|
|---|---|
| סך כל הדוברים: | 21,000,000 |
| מספר הדוברים שזאת שפת אמם: | 18,500,00 |
| שיטת הכתב: | כתב קירילי מותאם בסרביה, מונטנגרו, ובוסניה, כתב לטיני מותאם בקרואטיה. לעתים הכתב הערבי נכתב בבוסניה אך אינו השתרש. |
| סיווג משפחתי: | הודו אירופאית בלטו-סלאבית |
| מעמד רשמי | |
| שפה רשמית במדינות: | בוסניה והרצגובינה, מונטנגרו, סרביה, קוסובו, קרואטיה |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
סרבו-קרואטית היא שפה סלאבית דרומית המשתייכת למשפחת השפות ההודו אירופאית. הלשון הסרבו-קרואטית שימשה כשפתה הרשמית של יוגוסלביה; לאחר שזו התפרקה, נותרה הסרבו-קרואטית כשפה הרשמית בסרביה ומונטנגרו, קרואטיה ובוסניה והרצגובינה. רוב תושבי מקדוניה וסלובניה דוברים אף הם סרבו-קרואטית כשפה שנייה.
זוהי אחת השפות היחידות בעולם אשר נכתבות בשתי מערכות אלפבית שונות. האלפבית הלטיני נמצא בשימוש בקרואטיה ובסלובניה ואילו האלפבית הקירילי נמצא בשימוש בסרביה, מונטנגרו ובוסניה. האלפבית הערבי שימש לעתים את הבוסנית, אך לא השתרש.
תוכן עניינים |
ניבים וצורות סטנדרטיות [עריכה]
הלשון הסרבו-קרואטית היא בעלת ארבעה ניבים עיקריים: צ'קאווי, שטוקאווי, קאיקאווי וטורלאקי. תת-הניב המזרח-הרצגוביני של הניב השטוקאווי הוא העיקרי והנחשב ביותר, ועליו מבוססות כל הצורות הסטנדרטיות של השפה: סרבית, קרואטית ובוסנית. ההבדלים בין הצורות האלה זניחים. השם "סרבית" מתייחס כיום בעיקר לשפה הסרבו-קרואטית הכתובה באלפבית הקרילי בעוד "קרואטית" מתייחס כיום בעיקר לשפה הסרבו-קרואטית הכתובה באלפבית הלטיני.
המצב הפוליטי הסבוך ביוגוסלביה השפיע על השפה. לאחר פרישתה של קרואטיה מיוגוסלביה ב-1991, כחלק מהרצון לבדל את קרואטיה משאר מדינות יוגוסלביה לשעבר, מגמה שהתעצמה עקב הקרבות שהתחוללו במקום בשנות ה-90 בין שני עמים הדוברים אותה שפה. הכניסו מנהיגי קרואטיה באופן יזום מלים חדשות לשימוש בשפה, על-מנת להבדילה מהסרבית. חלק מהמילים החדשות נלקחו מהשפה הדלמטית, חלקן ממקור איטלקי וחלקן תחדיש.
מסיבות פוליטיות, לאומיות ופטריוטיות נקראת השפה הסרבו-קרואטית בשמות שונים במדינות השונות. בקרואטיה נקראת השפה כיום "קרואטית", בסרביה, הדבקה בשפה הסרבו-קרואטית המקורית, נקראת השפה כיום "סרבית", בחלקים מבוסניה והרצגובינה "בוסנית". מספר קבוצות במונטנגרו תומכות בשינוי שם השפה למונטנגרית. הדקדוק נשאר בינתיים זהה בכל גרסאות השפה, הן מבחינה מורפולוגית והן מבחינה תחבירית והשוני הוא באוצר מילים ובאיות.
עדות למצב השפה מצויה גם בוויקיפדיה, שבה מתנהלים מיזמים שונים בבוסנית, סרבית, קרואטית וסרבו-קרואטית.
כתיבתה והגייתה של השפה הסרבו-קרואטית [עריכה]
| העיצורים | |||
| הסימון הגראפי | תעתיק IPA | הערך הפונטי | |
|---|---|---|---|
| לטיני | קירילי | ||
| Bb | Бб | b | נהגה כהגיית בי"ת |
| Cc | Цц | ʦ | נהגה כהגיית צד"י מודרנית |
| Čč | Чч | ʧ | נהגה כהגיית צד"י גרושה |
| Ćć | Ћћ | ʨ | נהגה טְשְ כשהשי"ן שורקת |
| Dd | Дд | d | נהגה כהגיית דל"ת |
| Dž/dž | Џџ | ʤ | נהגה כהגיית גימ"ל גרושה |
| Đđ | Ђђ | ʥ | נהגה דְּזְ' כשהז'י״ן שורקת |
| Ff | Фф | f | נהגה כהגיית פ"א רפה |
| Gg | Гг | g | נהגה כהגיית גימ"ל |
| Hh | Хх | x | נהגה כהגיית כ"ף רפה |
| Jj | Јј | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Kk | Кк | k | נהגה כהגיית כ"ף |
| Ll | Лл | l | נהגה כהגיית למ"ד |
| Lj/lj | Љљ | ʎ | נהגה כהגיית למ"ד ~ יו"ד |
| Mm | Мм | m | נהגה כהגיית מ"ם |
| Nn | Нн | n | נהגה כהגיית נו"ן |
| Nj/nj | Њњ | ɲ | נהגה כהגיית נו"ן מחונככת - כמו Ñ הספרדית |
| Pp | Пп | p | נהגה כהגיית פ"א |
| Rr | Рр | r | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת |
| Ss | Сс | s | נהגה כהגיית סמ"ך |
| Šš | Шш | ʃ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית |
| Tt | Тт | t | נהגה כהגיית ת"ו |
| Vv | Вв | v | נהגה כהגיית בי"ת רפה |
| Zz | Зз | z | נהגה כהגיית זי"ן |
| Žž | Жж | ʒ | נהגה כהגיית זי"ן גרושה |
| התנועות | |||
| לטיני | קירילי | תעתיק IPA | הערך הפונטי |
| Aa | Aa | a | נהגית כהגיית פתח |
| Ee | Ее | ɛ | נהגית כצירי פתוח יותר |
| Ii | Ии | i | נהגית כהגיית חיריק |
| Oo | Oo | ɔ | נהגית כחולם פתוח יותר |
| Uu | Уу | u | נהגית כהגיית שורוק |
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| שפות סלאביות | ||
|---|---|---|
| מזרחיות | ||
| מערביות |
פולנית - צ'כית - סלובקית - שפות סורביות: סורבית עילית, סורבית תחתית - קשובית - שלזית |
|
| דרומיות |
בולגרית - מקדונית - סלאבית כנסייתית עתיקה - סלובנית - סרבו-קרואטית: בוסנית, סרבית, קרואטית, מונטנגרית |
|
