היינריך שנפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Heinrich Schönfeld
מידע אישי
שם מלא היינריך שנפלד
תאריך לידה 3 באוגוסט 1900
תאריך פטירה  ?
מקום לידה קלוז'-נאפוקה שבהאימפריה האוסטרו-הונגרית
עמדה שוער, חלוץ
מועדונים מקצועיים
SpC Rudolfshügel
Sportclub Meran
טורינו
אינטר מילאנו
הכח וינה
Brooklyn Wanderers
הכח וינה
הכוח ברוקלין
הכוח ניו-יורק

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד

היינריך שֶנפלדגרמנית: Heinrich Schönfeld;‏ 3 באוגוסט 1900 – ?), המכונה גם בֶּפּוֹ (Beppo), היה כדורגלן מקצועני ומאמן כדורגל יהודי יליד אוסטריה. שיחק באוסטריה, באיטליה ובארצות הברית.

שנפלד נולד בקלוז'-נאפוקה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום ברומניה). הוא נקרא על שמו של הצייר יוהאן היינריך שנפלד. הוא התחיל את הקריירה שלו ככדורגלן מקצועני בתפקיד שוער וכבר בגיל 16 שיחק במועדון הווינאי SpC Rudolfshügel. ב-1921 שינה מקום ותפקיד, עבר לאיטליה, למועדון Sportclub Merano, שם שיחק שתי עונות כחלוץ. משם עבר כעבור שנתיים למועדון טורינו (1924-26)‏[1], שבו היה ה-Capocannoniere (מלך השערים של הליגה העליונה) עם 22 שערים. הוא שיחק עונה אחת באינטר מילאנו ולאחר מכן עבר להכח וינה, ואיתה הגיע לטורניר בארצות הברית. הוא היה בין שחקני הכח שהחליטו להתמקם שם והצטרפו למועדונים מקומיים. שנפלד הצטרף ל-Brooklyn Wanderers, אך לאחר עונה אחת בלבד שב להכח וינה, אך גם כאן נשאר רק עונה אחת, אחריה שב לארצות הברית, שם סיים את הקריירה שלו ככדורגלן מקצועני עם עונה אחת בהכוח ברוקלין ועונה אחת בהכוח ניו-יורק.

בשנת 1930, שנפלד, שסיים כבר את קריירת המשחק שלו, חזר לאירופה והתחיל לאמן את טרפאני קלצ'ו, ששיחקה בליגה הרביעית (הליגה הלא מקצוענית הגבוהה ביותר באיטליה והחמישית בדירוג כללי). הוא העלה את הקבוצה לליגה גבוהה יותר, השלישית בחשיבותה באיטליה. אף שהתחיל בתור מאמן, ירד גם למגרש ושיחק במדי הקבוצה.

לאחר מכן, אימן את קאטאנזארו (Unione Sportiva Catanzaro), אך נאלץ לפרוש מתפקידו ולעזוב את איטליה בגלל חוקי עבודה פשיסטיים שאסרו על זרים לעבוד באיטליה.

לאחר מלחמת העולם השנייה, החל משנת 1950, אימן את קבוצת החובבנים "הכח" (Hakoah Hallein), שהורכבה מפליטים שהתקבצו בעיר האליין ובסביבתה, באוסטריה). בשנת 1954 נסגר המועדון, לאחר התפזרות הפליטים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ David Forster [et al.], "Die Legionäre". österreichische Fußballer in aller Welt, 2. Auflage, Berlin-Wien: LIT Verlag, 2013, p. 37