כריסטיאנו רונאלדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: דורש עריכה לשונית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
כריסטיאנו רונאלדו
Cristiano Ronaldo - Croatia vs. Portugal, 10th June 2013.jpg

רונאלדו במדי נבחרת פורטוגל ב-2013
מידע אישי
שם מלא כריסטיאנו רונאלדו דוס סאנטוס אוויירו
תאריך לידה 5 בפברואר 1985 (בן 29)
מקום לידה פונשל שבפורטוגל
גובה 1.86 מטר
עמדה קיצוני
מועדוני נוער
1993-1995
1995-1997
1997-2001
אנדוריניה
נסיונאל מדיירה
ספורטינג ליסבון
מועדונים מקצועיים*
2002 -2003
2003 -2009
2009 -
ספורטינג ליסבון
מנצ'סטר יונייטד
ריאל מדריד
31 (5)
292 (118)
247 (255)
נבחרת לאומית**
2003 - פורטוגל 113 (49)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד ומעודכן לתאריך 29 ביולי 2014
** המידע על מספר ההופעות והשערים בנבחרת נכון לתאריך
25 ביוני 2014

כריסטיאנו רונאלדו דוס סאנטוס אוויירופורטוגזית: Cristiano Ronaldo dos Santos Aveiro; נולד ב-5 בפברואר 1985) הוא כדורגלן פורטוגלי המשחק בעמדת הקיצוני בריאל מדריד וקפטן נבחרת פורטוגל. נחשב בעיני רבים כאחד השחקנים הטובים בעולם.‏[1][2] רונאלדו מחזיק בתואר כדורגלן השנה בעולם לשנת 2008 ובתואר כדור הזהב בו זכה ב-2013. רונאלדו זכה שלוש פעמים באליפות אנגליה, פעם אחת באליפות ספרד ופעמיים בליגת האלופות.רונאלדו הוא שיאן הכיבושים לעונה בליגת האלופות אחרי שכבש 17 שערים בעונת 2013-2014.

קריירת מועדונים

רונאלדו נולד בפונשל, בירת איי מדירה השייכים לפורטוגל. הוא נקרא על שם רונלד רייגן, נשיא ארצות ‏הברית לשעבר, שאביו העריץ. לרונאלדו אח אחד ושתי אחיות. ‏ כבר בגיל צעיר הציג רונאלדו כישרון בכדורגל. יכולות אלו ‏הובילו להתעניינות מצד קבוצות כדורגל שונות בפורטוגל. למרות הצעות מפורטו בואבישטה, הוא בחר לשחק בקבוצת הנוער של ספורטינג ליסבון, הקבוצה אותה אהד מילדות. רונאלדו המשיך לפתח את כישרונו ברמות הנוער השונות של הקבוצה, ובעונה הראשונה אף שותף בקבוצה הבוגרת.

בהיותו בן 17, רונאלדו ערך את הופעת הבכורה נגד מוריירנסה, בו הבקיע שני שערי בכורה. רונאלדו אף הבקיע שער נוסף כנגד היריבה לאליפות פורטוגל, בואבישטה. באליפות אירופה עד גיל 19, נצפה רונאלדו על ידי סקאוטים של הקבוצות ליברפול ויובנטוס, שהתרשמו מאוד מיכולתו האישית כאשר נבחרתו הדיחה את נבחרת אנגליה.

לאחר שהצטיין ונבחר ל'שחקן המשחק' במשחק ידידות בו ניצחה קבוצתו ספורטינג ליסבון את מנצ'סטר יונייטד 3-1 ולאחר הפצרת השחקנים במאמן הוותיק אלכס פרגוסון להחתימו, חתם רונאלדו בקבוצת מנצ'סטר יונייטד. ב-12 באוגוסט 2003 הוצג רונאלדו באצטדיון אולד טראפורד.

רונאלדו במדי מנצ'סטר יונייטד

הבכורה שלו במועדון הייתה נגד בולטון במחזור הפתיחה של הפרמיירליג. רונאלדו שיחק היטב, ולמחרת התקשורת הכריזה עליו כאחד השחקנים הטובים ביותר ששיחקו ביונייטד, כשהיא משווה אותו ‏לאגדת הכדורגל ג'ורג' בסט.‏

שערו הראשון היה ב-20 במרץ 2004 בניצחון 3-0 באולד טראפורד על טוטנהאם הוטספר.‏

בשנת 2006 נפטר אביו של רונאלדו, אך השחקן הצעיר הצליח להתגבר על הזעזוע, ובעונת 2006/2007 נתן את עונתו הטובה ביותר במועדון עד אז, בה הבקיע 23 שערים ובישל 20 אחרים.

ב-13 באפריל 2007 חתם על הארכת חוזהו ביונייטד תמורת שכר של 120,000 לירות שטרלינג לשבוע, נתון אשר הפך את רונאלדו לשחקן היקר ביותר בתולדות המועדון.

ב-1 בספטמבר חשף עיתון הסאן הלונדוני כי רונאלדו וחברו לקבוצה אנדרסון, התהוללו עם 5 פרוצות באורגיה בביתו של כריסטיאנו רונאלדו. עם זאת, לא ניכרה השפעה על ביצועיו במשחקים, שכן עונה זו הייתה אף יותר טובה מקודמתה - הוא הבקיע 43 שערים בכל המסגרות וכן סיים במקום השלישי בהצבעות לכדורגלן השנה בעולם של פיפ"א לשנת 2007, אחרי ליונל מסי וקאקה. בליגה, עזר למנצ'סטר יונייטד לזכות באליפות בפעם השנייה ברציפות עם 31 שערי ליגה שהובילו לזכייתו בנעל הזהב האירופית, כמבקיע המוביל ביבשת. בזכות עונה מצוינת זו, רונאלדו נחשב בעיני רבים כשחקן הטוב בעולם. הוא היה מלך שערי ליגת האלופות עם 8 שערים, אחד מהם היה במשחק הגמר מול צ'לסי, שבו ניצחה מנצ'סטר וזכתה בטורניר. רונאלדו נבחר לשחקן המצטיין בטורניר. באותו קיץ השתתף רונאלדו ביורו 2008 עם נבחרת פורטוגל, אך נפצע וכתוצאה מכך החמיץ את תחילת העונה שלאחר מכן.

בעונת 2008/2009 הוא הבקיע 18 שערי ליגה וזכה עם מנצ'סטר באליפות השלישית ברציפות, וכן סייע לקבוצתו להעפיל שוב לגמר ליגת האלופות, שבו הפסידה מנצ'סטר לברצלונה.

המעבר לריאל מדריד

ב-11 ביוני 2009 עבר כריסטיאנו רונאלדו לריאל מדריד מהליגה הספרדית תמורת 94 מיליון אירו. בכך שבר את שיא ההעברה היקרה ביותר בהיסטוריית הכדורגל. את שערו הראשון במדי ריאל כבש כבר במחזור הפתיחה של עונת 2009/2010 ליגה הספרדית, בניצחון נגד דפורטיבו לה קורוניה. את שערו ה-200 בקריירה כבש במדי ריאל מדריד במשחק מול ולנסיה בעונת 2010/2011 במחזור ה-14 בו ריאל מדריד נצחה 2-0 משני שערים של כריסטיאנו. כמו כן, באותה עונה כבש רונאלדו רביעייה במשחק ליגה נגד סביליה. באותה עונה כבש רונאלדו 40 שערי ליגה, ושבר בזמנו את שיא ההבקעות לעונה בודדת, כשהשיא עד אז עמד על 38 שערים של הוגו סאנצ'ס ששיחק אף הוא בריאל מדריד. את שערו המאה במדי ריאל מדריד, כבש רונאלדו בניצחון 2-0 נגד אולימפיק ליון בעונת 2011/12 בליגת האלופות.

בעונת 2011\2012 כבש רונאלדו 46 שערים ואיבד את תואר "מלך השערים" לליאונל מסי שכבש 50 שערים באותה העונה בליגה הספרדית. בעונה זו רונאלדו הוביל את ריאל מדריד לזכייה בליגה הספרדית שהייתה הזכייה ה-32 בתולדותיה, ובאותה השנה הפסיד רונאלדו עם ריאל מדריד בחצי גמר ליגת האלופות לבאיירן מינכן.

ב-2 בפברואר 2013 הכניס רונאלדו את הגול העצמי הראשון שלו בקריירה במשחק ליגה מול גרנאדה[3].

ב-15 בספטמבר 2013 האריך רונאלדו את חוזהו בריאל מדריד ב-3 שנים נוספות מעבר לחוזה המקורי, ויסיים את החוזה שלו בקבוצה ביולי 2018. בנוסף יהיה הכדורגלן המרוויח בעולם, וירוויח בכל עונה סכום של 21 מיליון אירו נטו.

ב-13 בינואר 2014 זכה לראשונה ב כדור הזהב של פיפ"א (הפרס המשולב בין כדורגלן השנה בעולם לבין כדורגלן השנה באירופה) לשנת 2013, לאחר שזכה פעם אחת ב כדורגלן השנה בעולם ב-2008.

ב-20 בינואר 2014 קיבל תואר אצולה השלישי בחשיבותו מנשיא פורטוגל - שם התואר "קצין בכיר במסדר יורש העצר דון הנריקה". בהמשך העונה זכה עם קבוצתו בגביע המלך.

ב-25 במאי 2014, זכה יחד עם קבוצתו ריאל מדריד באליפות אירופה. במשחק הגמר כבש רונאלדו שער אחד, הוא היה הגול ה-17 שלו באותה שנה בליגת האלופות, בכך שבר את שיאו של מסי (14) והפך לשיאן המבקיעים בעונה של ליגת האלופות.‏[4] בשער זה נקבע ציון-דרך היסטורי נוסף, כאשר רונאלדו הוא השחקן השני בלבד בהיסטוריה שכובש בגמר ליגת האלופות בשתי קבוצות שונות

באותה עונה הבקיע רונאלדו 31 שערים, והוא היה שוב מלך השערים של הליגה הספרדית, תוך כדי שהוא גובר על דייגו קוסטה וליאו מסי. בעונה זאת הוא אף היה מלך השערים האירופי בצוותא עם חלוץ ליברפול לואיס סוארס.ובעונה זו קבע עוד שיא,הוא השחקן הראשון בהיסטוריה שכובש כל עונה למעלה מ-50 שערים במשך 5 שנים רצופות.

נבחרת לאומית

רונאלדו במדי הנבחרת הלאומית, 2011

את משחק הבכורה שלו במדי נבחרת פורטוגל ערך רונאלדו מול נבחרת קזחסטן באוגוסט 2003. הוא זומן לנבחרת לקראת יורו 2004 אותו אירחה פורטוגל ואף כבש את שער הבכורה שלו במדים הלאומיים במשחק הפתיחה של הטורניר מול יוון. בהמשך הטורניר כבש רונאלדו שער נוסף בניצחון בחצי-הגמר על נבחרת הולנד ונבחר לנבחרת המצטיינת של הטורניר‏[5]. רונאלדו השתתף גם באולימפיאדת אתונה, בה הודחה פורטוגל בשלב הבתים.

במוקדמות יורו 2008 כבש רונאלדו שמונה שערים, שני רק לאבי סמולארק הפולני, אך בטורניר עצמו כבש רק שער אחד, ולא הצליח למנוע מנבחרתו את ההדחה ברבע הגמר מול גרמניה. עם סיום הטורניר וכניסתו של קרלוס קיירוש לתפקיד מאמן הנבחרת הפורטוגלית מונה רונאלדו לקפטן.

במונדיאל 2010, בו הודחה פורטוגל בשמינית הגמר מול נבחרת ספרד, כבש רונאלדו שער בודד בניצחון 7-0 על נבחרת צפון קוריאה.

ביורו 2012 כבש רונאלדו שלושה שערים, ובכך היה לכובש המצטיין של הנבחרת, שהגיעה עד לשלב חצי הגמר של הטורניר. במשחק הניצחון על הולנד 2-1 כבש את שני השערים לזכותה של נבחרתו, ובמשחק רבע הגמר נגד צ'כיה כבש את השער היחיד במשחק. במשחק החצי גמר נבחרת פורטוגל פגשה את ספרד, זוכת יורו 2008 ומונדיאל 2010, והפסידה לה בבעיטות העונשין.

בנובמבר 2013 הבקיע את כל ארבעת השערים של נבחרת פורטוגל בשני משחקי הפלייאוף נגד נבחרת שבדיה, וסייע לנבחרתו להעפיל למונדיאל. במשחק הראשון כבש שער אחד, ובמשחק הגומלין הבקיע שלושער, ובכך הפך למלך השערים של הנבחרת בכל הזמנים, בצוותא עם פאולטה, עם 47 שערים. ב-5 במרץ 2014 כבש צמד בניצחון 5-1 על קמרון ובכך הפך לשיאן הכיבושים של הנבחרת בכל הזמנים.

סטטיסטיקות קריירה

מועדון עונה ליגה גביע גביע הליגה באירופה אחרים‏[א] סך הכל
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
ספורטינג ליסבון 2002/2003 25 3 3 2 3 0 0 0 31 5
סה"כ 25 3 3 2 3 0 0 0 31 5
מנצ'סטר יונייטד 2003/2004 29 4 5 2 1 0 5 0 0 0 40 6
2004/2005 33 5 7 4 2 0 8 0 0 0 50 9
2005/2006 33 9 2 0 4 2 8 1 47 12
2006/2007 34 17 7 3 1 0 11 3 53 23
2007/2008 34 31 3 3 0 0 11 8 1 0 49 42
2008/2009 33 18 2 1 4 2 12 4 2 1 53 26
סה"כ 196 84 26 13 12 4 55 16 3 1 292 118
ריאל מדריד 2009/2010 29 26 0 0 6 7 35 33
2010/2011 34 40 8 7 12 6 54 53
2011/2012 38 46 5 3 10 10 2 1 55 60
2012/2013 34 34 7 7 12 12 2 2 55 55
2013/2014 30 31 6 3 11 17 47 51
סה"כ 165 177 26 20 51 52 4 3 246 252
סה"כ בקריירה 386 264 55 35 12 4 109 68 7 4 569 375

חייו האישיים

לרונאלדו בן אחד. כריסטיאנו ג׳וניור שנולד ב-5 ביוני 2010. אימו של הילד אנונימית והילד נמצא תחת חסותו המלאה של כריסטיאנו רונאלדו ותחת טיפולן של אימו ואחיותיו. כריסטיאנו מאורס לאירינה שייק דוגמנית ממוצא רוסי ונערת השער של גיליון בגדי הים של ספורטס אילוסטרייטד 2011.

צדקה

רונאלדו ידוע כתורם נדיב. התרומה הידועה הגדולה ביותר שלו הייתה בנובמבר 2012, עת מכר את נעלי הזהב שזכה בהם ב-2011 בעבור 1.5 מיליון יורו ותרם את כל הסכום לקרן למימון והקמת בתי ספר ברצועת עזה[6]. תרומה גדולה ידועה נוספת הייתה של 100,000 יורו ב-2009. התרומה יועדה להקמת מרכז לחקר הסרטן בבית החולים במדיירה בו הייתה מאושפזת אמו. במהלך מונדיאל 2014 במשחק של פורטוגל נגד ארצות הברית. הופיע כשלראשו תספורת בצורת זיג זג. מאוחר יותר התפרסם שמדובר במחווה לילד חולה סרטן, הילד כבש את ליבו של רונאלדו, ששילם חלק מההוצאות הרפואיות עבורו, והתספורת היא בצורת צלקתו של הילד.‏[7]

תארים

קבוצתיים

מנצ'סטר יונייטד
ריאל מדריד

בינלאומיים

נבחרת פורטוגל

אישיים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תארים
זוכי פרס בראבו

1978: קייס  •  1979: בירטלס  •  1980: מילר  •  1981: ווק  •  1982: שאו  •  1983: בוניני  •  1984: ריג'טי  •  1985: בוטרגניו  •  1986: בוטרגניו  •  1987: ואן באסטן  •  1988: אוחנה  •  1989: מלדיני  •  1990: באג'ו  •  1991: פרוסינצ'קי  •  1992: גוארדיולה  •  1993: גיגס  •  1994: פאנוצ'י  •  1995: קלויברט  •  1996: דל פיירו  •  1997: רונאלדו  •  1998: רונאלדו  •  1999: בופון  •  2000: קסיאס  •  2001: הרגריבס  •  2002: מצלדר  •  2003: רוני  •  2004: כ. רונאלדו  •  2005: רובן  •  2006: פברגאס  •  2007: מסי  •  2008: בנזמה  •  2009: בוסקטס  •  2010: מולר  •  2011: הזאר  •  2012: וראטי  •  2013: איסקו

זוכי פרס הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית

1974:ביטי | 1975: דאי | 1976: בארנס | 1977: גריי | 1978: וודקוק | 1979: רג'יס | 1980: הודל | 1981: שאוו | 1982: מוראן | 1983: ראש | 1984: וולש | 1985: יוז | 1986: קוטי | 1987: אדמס | 1988: גאסקוין | 1989:מרסון | 1990:לה טיסיה | 1991: שארפ | 1992: גיגס | 1993:גיגס | 1994: קול | 1995: פאולר | 1996: פאולר | 1997: בקהאם | 1998: אואן | 1999: אנלקה | 2000: קיואל | 2001: ג'רארד | 2002: בלאמי | 2003:ג'נאס | 2004: פרקר | 2005: רוני | 2006:רוני | 2007: רונאלדו | 2008: פברגאס | 2009: יאנג | 2010: מילנר | 2011: וילשייר | 2012: ווקר | 2013: בייל | 2014: הזאר

זוכי פרס כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות השחקנים)

1974: האנטר | 1975: טוד | 1976: ג'נינגס | 1977: גריי | 1978: שילטון | 1979: בריידי | 1980: מקדרמוט | 1981: וורק | 1982: קיגן | 1983: דלגליש | 1984: ראש | 1985: ריד | 1986: ליניקר | 1987: אלן | 1988: בארנס | 1989: יוז | 1990: פלאט | 1991: יוז | 1992: פליסטר | 1993:מקגראת' | 1994: קנטונה | 1995: שירר | 1996: פרדיננד | 1997: שירר | 1998: ברגקאמפ | 1999: ז'ינולה | 2000: רוי קין | 2001: שרינגהאם | 2002: ואן ניסטלרוי | 2003: הנרי | 2004:הנרי | 2005:טרי | 2006:ג'רארד | 2007: רונאלדו | 2008: רונאלדו | 2009: גיגס | 2010: רוני | 2011: בייל | 2012: ואן פרסי | 2013: בייל | 2014: סוארס

זוכי פרס כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות העיתונאים)

1948: מתיוס | 1949: קארי | 1950: מרסר | 1951: ג'ונסטון | 1952: רייט | 1953: לופהאוז | 1954: פיני | 1955:ריוורי | 1956: טראוטמן | 1957: פיני | 1958: בלנשפלאואר | 1959: סיד אואן | 1960: סלייטר | 1961: בלנשפלאואר | 1962: אדמסון | 1963: מתיוס | 1964: מור | 1965: קולינס | 1966: בובי צ'רלטון | 1967: ג'ק צ'רלטון | 1968: בסט | 1969: בוק/מקאי | 1970: ברמנר | 1971: מקלינטוק | 1972: בנקס | 1973: ג'נינגס | 1974: קלהאן | 1975: מאלרי | 1976: קיגן | 1977: אמילן יוז | 1978: בראנס | 1979: דלגליש | 1980: מקדרמוט | 1981: תייסן | 1982: פרימן | 1983: דלגליש | 1984: ראש | 1985: סאות'הול | 1986: ליניקר | 1987: אלן | 1988: בארנס | 1989: ניקול | 1990: בארנס | 1991: סטרכאן | 1992: ליניקר | 1993: וודל | 1994: שירר | 1995: קלינסמן | 1996: קאנטונה | 1997: זולה | 1998: ברגקאמפ | 1999: ז'ינולה | 2000: רוי קין | 2001: שרינגהאם | 2002: פירס | 2003: הנרי | 2004: הנרי | 2005: לאמפרד | 2006: הנרי | 2007: רונאלדו | 2008: רונאלדו | 2009: ג'רארד | 2010: רוני | 2011: פארקר | 2012: ואן פרסי | 2013: בייל | 2014: סוארס

זוכי פרס כדורגלן השנה בעולם

1991: מתאוס | 1992: ואן באסטן | 1993: באג'ו | 1994: רומאריו | 1995: ואה | 1996: רונאלדו | 1997: רונאלדו | 1998: זידאן | 1999: ריבאלדו | 2000: זידאן | 2001: פיגו | 2002: רונאלדו | 2003: זידאן | 2004: רונאלדיניו | 2005: רונאלדיניו | 2006: קנבארו | 2007: קאקה | 2008: כ. רונאלדו | 2009: מסי

זוכי פרס כדורגלן השנה באירופה

1956: מתיוס | 1957: די סטפנו | 1958: קופה | 1959: די סטפנו | 1960: סוארס | 1961: סיבורי | 1962: מסופוסט | 1963: יאשין | 1964: לאו | 1965: אוסביו | 1966: צ'רלטון | 1967: אלברט | 1968: בסט | 1969: ריברה | 1970: מילר | 1971: קרויף | 1972: בקנבאואר | 1973: קרויף | 1974: קרויף | 1975: בלוחין | 1976: בקנבאואר | 1977: סימונסן | 1978: קיגן | 1979: קיגן | 1980: רומינגה | 1981: רומינגה | 1982: רוסי | 1983: פלאטיני | 1984: פלאטיני | 1985: פלאטיני | 1986: בלאנוב | 1987: חוליט | 1988: ואן באסטן | 1989: ואן באסטן | 1990: מתאוס | 1991: פאפן | 1992: ואן באסטן | 1993: באג'ו | 1994: סטויצ'קוב | 1995: ואה | 1996: זאמר | 1997: רונאלדו | 1998: זידאן | 1999: ריבאלדו | 2000: פיגו | 2001: אואן | 2002: רונאלדו | 2003: נדבד | 2004: שבצ'נקו | 2005: רונאלדיניו | 2006: קנבארו | 2007: קאקה | 2008: כ. רונאלדו | 2009: מסי

זוכי נעל הזהב האירופית

1968: אוסביו | 1969: צ'קוב | 1970: מילר | 1971: סקובלאר | 1972: מילר | 1973: אוסביו | 1974: יזלדה | 1975: גיורגסקו | 1976: קאיפס | 1977: גיורגסקו | 1978: קרנקל | 1979: קיסט | 1980: ואנדנברג | 1981: סלאבקוב | 1982: קיאפט | 1983: גומז | 1984: ראש | 1985: גומז | 1986: ואן באסטן | 1987: קמטארו/פולסטר | 1988: קולאק | 1989: מתיוט | 1990: סאנצ'ס/סטויצ'קוב | 1991: פנסב | 1992: מקויסט | 1993: מקויסט | 1994: טיילור | 1995: אבטיסיין | 1996: אנדלאדזה | 1997: רונאלדו | 1998: מכלס | 1999: ג'רדל | 2000: פיליפס | 2001: לארסון | 2002: ג'רדל | 2003: מקאיי | 2004: הנרי | 2005: הנרי/פורלאן | 2006: טוני | 2007: טוטי | 2008: כ. רונאלדו | 2009: פורלאן | 2010: מסי| 2011: כ. רונאלדו | 2012: מסי | 2013: כ. רונאלדו/סוארס

זוכי פרס פושקש

2009: כ. רונאלדו | 2010: אלטינטופ | 2011: ניימאר | 2012: סטוך | 2013: איברהימוביץ'

זוכי פרס כדור הזהב של פיפ"א

2010: מסי  •  2011: מסי  •  2012: מסי  •  2013: רונאלדו

הרכבי נבחרת פורטוגל