היער הלאומי סיירה

היער הלאומי סיירה
Sierra National Forest
"אגם בס" על רקע "הר העז"
"אגם בס" על רקע "הר העז"
מידע כללי
תאריך הקמה 1893
גוף מנהל שירות היערות של ארצות הברית
נתונים ומידות
שטח 5,300 קמ"ר
מיקום
מדינה קליפורניה, ארצות הברית
מיקום קליפורניה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 37°25′00″N 119°10′01″W / 37.4167°N 119.167°W / 37.4167; -119.167
www.fs.usda.gov/sierra
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היער הלאומי סיירהאנגלית: Sierra National Forest) הוא יער לאומי במדרונות המערביים של מרכז רכס סיירה נבדה במדינת קליפורניה, ארצות הברית. הפארק משתרע על פני כ-5,300 קמ"ר, ובטווח גובה של כ-4,260 מטרים. היער הוכרז על ידי נשיא ארצות הברית ה-23, בנג'מין הריסון, ב-14 בפברואר 1893, בשם "שמורת היער סיירה" (Sierra Forest Preserve), ובמועד הכרזתו השתרע על פני 24,000 קמ"ר.

המערכת האקולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת האקולוגית ביער מגוונת - למרגלות הרכס חורשות אלונים, רוב ההרים מכוסים ביערות עבותים, ומפסגותיהם נשקף נוף הררי. היער גובל בפארק הלאומי יוסמיטי בצפון, ביער הלאומי סקוויה ובפארק הלאומי קינגס קניון בדרום-מזרח, וביער הלאומי איניו בצפון-מזרח.

כ-40% משטחי היער מוגדרים כאזור טבע בראשיתי. ביער יש גם מספר מסלולי טיולים: אנסל אדמס, ג'ון מיור, אגמי דיקני, קייזר ומונרך. בפסגת צ'יינה יש אתר סקי, ובחלק מהאגמים מוצעים שירותי שיט לתיירים.

ביער יש אזורים הרריים עם שפע חיות בר ודגים, חלקם ייחודים. ביער הלאומי סיירה נמצאים 411 אגמים, 11 מאגרי מים, 82 שטחי מחנאות, 36 שטחי פיקניק וכ-1770 ק"מ של שבילי טיול בדרגות קושי שונות. בין מקורות המים שנמצאים ביער הלאומי סיירה נמנים: אגם בס, אגם דוריס, מאגר וישון (Wishon Reservoir), מאגר קורטרייט (Courtright), נהרות קינגס ומרסד, ופלג מונו (Mono Creek).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היער הוקם מכוח חוק שחתום עליו הנשיא ה-23, בנג'מין הריסון, מ-14 בפברואר 1893, ונקרא בשם "שמורת היער סיירה". כאשר נחתם החוק, היער הלאומי סיירה השתרע על פני 24,000 קמ"ר וכלל חלקים של שמונה מחוזות שונים בקליפורניה.

כארבע שנים לאחר הקמת "שמורת היער סיירה" הופרד חלק מדרום היער לשמורה נפרדת שנקראה "דרום סיירה" (Sierra South). ב-4 במרץ 1907, הוחלף המושג "שמורות היער" ב-"יערות לאומיים", ובהתאמה השתנה שם השמורה לשמו הנוכחי.

חלקים נוספים מהיער הופרדו ממנו לטובת שמורות ויערים אחרים. חלקים מדרום היער שימשו להרחבת הפארק הלאומי סקוויה, "הפארק הלאומי גנרל גראנט" (כיום חלק מהפארק הלאומי קינגס קניון) ולהקמת היער הלאומי סקוויה. חלקים מהאזור הצפוני של היער הלאומי סיירה שימשו להרחבת הפארק הלאומי יוסמיטי ולהקמת היער הלאומי סטניסלוס, ואילו חלקים מהאזור המזרחי של היער הלאומי סיירה שימשו להקמת היער הלאומי איניו ו-"היער הלאומי טוייב" (Toiyabe National Forest).

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין האתרים המרכזיים ביער ניתן למנות את כיפת פרסנו, הר המפרי (ההר הגבוה ביותר ביער הלאומי סיירה, המתנשא לגובה של 4,263 מטרים), "סלע הקשת", "סלע הגלובוס", "הסלע הכדורי", אגם קְרָטֶר, אגם פלורנס, אגם ג'ורג', מפל רונצ'ריה (גובה של כ-46 מטרים ורוחב של מעל 15 מטרים), "שולחן השטן" (תצורת לבה ואפר געשי המכסה את פני הקרקע), וחורשות נלדר ומקינלי של עצי סקוויה ענקית.

שבילי טיול[עריכת קוד מקור | עריכה]

השביל Sierra Vista Scenic Byway ("הדרך הצדדית הנופית של סיירה") הוא שביל הטיול המרכזי ביער הלאומי סיירה, ועובר דרך רוב אזורי הנוף ביער. אורכו של השביל הוא כ-160 קילומטרים, כאשר כ-122 קילומטרים מהם סלולים. על תוואי השביל, ישנן נקודות תצפית, כמו נקודת התצפית "Mile High", ממנה נשקף חלק מקו הפסגה של הייער הלאומי סיירה. כמו כן, עובר השביל ליד נקודת המרכז המדויקת של קליפורניה (Exact Center of California) הנמצאת בקרבת אגם רדינגר.

השביל השני בחשיבותו ובאורכו הוא Sierra Heritage Scenic Byway ("הדרך הצדדית המורשתית והנופית של סיירה"), שאורכו כ-110 קילומטרים. השביל עובר ליד אגמי הנטינגטון ושֶׁיבֶר, ובו שתי נקודות תצפית: תצפית הגזע הלבן (White Bark) ותצפית פרדינגר.

פעילויות בילוי נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוץ מהליכה בשבילים ונקודת התצפית, ישנן מגוון פעילויות אחרות שבהן ניתן לעשות ביער הלאומי סיירה, כגון תרמילאות, מחנאות (כמו אזורי "מחנאות המעיינות החמים מונו" ו-"מחנאות ערוץ החמור" [Jackass Meadow Campground]), פיקניק, רכיבת סוסים, דיג ופעילויות מים, כגון שיט סירות, שיט קיאקים ורפטינג, סקי מים ושחייה.

בזמן החורף קיימת אפשרות, בנוסף לכל אלו, לגלישה במורד, גלישה בגלשן שלג, גלישה למרחקים, משחקי שלג, הליכת שלג ונסיעה ברכב שלג. קיימים למעלה מ-375 קילומטרים של שבילים לגלישה למרחקים, וכן כ-290 ק"מ של שבילים לנסיעה ברכב שלג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היער הלאומי סיירה בוויקישיתוף