המחלה ההולנדית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המחלה ההולנדית היא מונח כלכלי, המתאר קשר לכאורה בין גילוי וניצול של אוצרות טבע במדינה מסוימת בהיקף משמעותי לכלכלתה, לבין ירידה בייצור וביצוא של ענפי תעשייה מסוימים על רקע הגידול החד בהכנסות ממטבע חוץ והתחזקות המטבע המקומי, המביאים לירידה בכושר התחרות של אותם ענפים.

המונח נטבע לראשונה ב-1977 על ידי האקונומיסט, אשר תיאר את הירידה במגזר הייצור בהולנד לאחר תגליות של שדות גז משמעותיים במדינה בשנת 1959. על פי התאוריה, ההכנסות מגז טבעי שהחלו לזרום לקופת המדינה בשנות השישים של המאה העשרים הביאו תוך שנים ספורות להתחזקות הגילדן ההולנדי, לירידה בכושר התחרות של התעשייה המקומית, לירידה ביצוא ולגידול באבטלה.

למרות שהמונח כפשוטו מתייחס לגילוי משאבי טבע, הרי שתופעות דומות של ייסוף המטבע המקומי ופגיעה בענפי תעשייה עשויות להתרחש גם על רקע שונה, למשל על רקע זרימת הון משמעותית למדינה מסוימת, ללא קשר לגילוי משאבי טבע, או במקרים בהם מחירו של משאב טבע דומיננטי בכלכלת אותה מדינה מתייקר מאוד. זרימת הון משמעותית הנגרמת עקב שיפור בייצוא מוצרים מתוחכמים איננה חלק מהתופעה.

המונח עלה לכותרות בישראל על רקע התחזקות השקל בשנים 2009 - 2010 וגילוי של מרבצי גז טבעי בשטחי הים התיכון, כאשר כלכלנים הזהירו כי תסמונת המחלה ההולנדית עלולה לפקוד גם את ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]