מטבע חוץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בכלכלה, מטבע חוץ (מט"ח) הוא מטבע של מדינה אחרת, בדרך כלל מטבע מקובל במסחר בינלאומי. מסחר במטבע חוץ נעשה בעיקר על ידי בנקים וגופים רשמיים אחרים ובדרך כלל נעשה באמצעות החלפת מטבע של מדינה אחת בזה של אחרת. כיום, שוק המט"ח נחשב לשוק הגדול והמשוכלל ביותר בעולם, ומעורבים בו בנקים מסחריים, בנקים מרכזיים, ספקולנטים, תאגידים, ממשלות ומוסדות אחרים. נפח המסחר היומי הממוצע בסחר מטבעות גדל בהתמדה ומוערך (נכון לשנת 2008) בכארבעה טריליון דולר אמריקאי[1].

הצורך במט"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבות העיקריות לצורך התמידי במט"ח ולנפח המסחר בו הן:

  • הכלכלה הגלובלית של ימינו והיקפו הנרחב של המסחר הבינלאומי מכתיבים שימוש נרחב מאוד במטבע זר, עבור סחורות ושירותים מיובאים.
  • תאגידים רב לאומיים צריכים לשלם לעובדים וספקים בארצות רבות ובמטבעות רבים.
  • תיירות בינלאומית, המחייבת את הנכנסים בשערי מדינה להצטייד במטבע המקומי.
  • השקעות זרות ותנועות תכופות של הון מארץ לארץ, גם הן היבט של הגלובליזציה.

שוק המט"ח העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוק המט"ח הבינלאומי (Forex בשפת הסוחרים. קיצור ל-Foreign Exchange) הוא השוק הגדול ביותר בעולם. נפח המסחר היומי, נכון ל-2004 הוא 1,900 מיליארד דולר.‏[2] מלבד עסקאות רגילות נסחרות גם אופציות במטבע חוץ, המשמשות להגנה מפני שינויים עתידיים בשערו של המטבע המבוקש.

המטבעות השונים נסחרים בזוגות, כלומר יש שוק נפרד לאירו מול דולר אמריקני, שוק אחר לין מול דולר ושוק שלישי לין מול אירו. שערי החליפין בשווקים השונים נקבעים באופן עצמאי אך לרוב מתאימים את עצמם אחד לשני בשל כוחות השוק.

הדולר האמריקני הוא המטבע הדומיננטי בעולם: הוא נמצא בצד אחד של 89% מעסקאות המט"ח. אחריו משתרכים האירו עם 37% והין עם 20% .‏[2]

המסחר במט"ח מתבצע מסביב לשעון בלונדון, טוקיו, ניו יורק, פרנקפורט וערים רבות נוספות. כאשר השוק באסיה סגור, השוק האירופאי ו\או האמריקאי פתוחים ולהפך.

מלבד מסחר במט"ח על ידי גופים ממשלתיים, נפוץ היום מסחר ספקולטיבי פרטי באמצעות האינטרנט במט"ח, במטרה להרוויח משינויי השערים.

מאזן תשלומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מאזן תשלומים

מאזן התשלומים של משק הוא סך כל המטבע הזר הזורם פנימה והחוצה ממנו. כאשר מופר האיזון לכאן או לכאן, משמעות הדבר כי המשק לוקח משאר כלכלות העולם יותר מאשר הוא מקבל או ההפך. גירעון במאזן התשלומים, כמו למשל זה של ארצות הברית מאז ראשית המאה ה-21, פירושו שהמשק חי על חשבון הלוואות או השקעות זרות. (ולעתים, עשוי להיקלע לקשיים אם לא יוכל להמשיך לקבל אותן בעתיד)

תנודות בשער החליפין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער חליפין הוא מחירה של יחידת מט"ח אחת במונחי המטבע המקומי.

שער חליפין נייד נקבע על ידי המוכרים והקונים בשוק. לדוגמה: בכמה שקלים נמכר כעת דולר אחד. שער זה משתנה לאורך זמן, לעתים באופן קיצוני בזמן קצר. לעתים מונהג גם שער חליפין קבוע, הנקבע על ידי גוף ממשלתי מוסמך.

כאשר המטבע המקומי מתחזק, כלומר קונה יותר מטבע זר, נאמר שחל ייסוף במטבע. במצב ההפוך חל פיחות.

בין המשתנים שיכולים לגרום לפיחות או ייסוף נמנים:

  • איתנותה של הכלכלה המקומית, הפרמטרים המקרוכלכליים המרכזים והדירוג שמעניקות חברות בינלאומיות למשק.
  • מאזן התשלומים - במצב של גירעון יש לחץ של מוכרים בשוק המט"ח המקומי וכתוצאה ממנו חל פיחות.
  • שער הריבית הנהוג במשק. ריבית גבוהה, כפי שהייתה נהוגה בישראל בעבר, מושכת השקעות במטבע מקומי מחו"ל, אשר מגדילות את הביקוש למטבע וגורמות בכך לייסוף.
  • המצב הפוליטי והביטחוני בשוק המקומי ובשוקי המטבעות הזרים. (שכן אלה משפיעים על יכולת הייצור של המשק, ובשל כך גם על יכולת הקנייה של המטבע)

פיחות וייסוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיחות מטבע

פיחות וייסוף נעשים לעתים באופן יזום על ידי השלטון האחראי לאותו מטבע או מטעמו. עד לאמצע המאה ה-20 היו נהוגים שערי חליפין קבועים שגובו על ידי המדינות ושונו על פי החלטות רשמיות. במחצית השנייה של המאה ה-20 התקיים תהליך בו התמעטה ההתערבות הישירה של המדינות ושערי המטבעות נקבעו על ידי המוכרים והקונים בשוק ולא בהחלטות חד-צדדיות של הממשלות.

שוק המט"ח בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנהגות המטבעות הישראליים מול הדולר האמריקני 1954 - 2008
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התערבות בשוק המט"ח בישראל

נפח המסחר היומי בשוק המט"ח השקלי נע בדרך כלל בין שניים לשלושה מיליארד דולר ביום. השקל נסחר כנגד הדולר, אירו, לירה שטרלינג, ין ומספר מטבעות נוספים.

בנק ישראל עוקב אחר שערו המצרפי של סל מטבעות המשקלל את שערי המטבעות האלה לפי מידת הסחר הבינלאומי של ישראל עם המדינות השונות. סל המטבעות מייצג את המחיר המצרפי שמשלמת ישראל על היבוא ומקבלת על היצוא ויש לו חשיבות מקרו-כלכלית[3].

בעבר היה המסחר במט"ח בישראל מוגבל. שער החליפין היה בתחילה קבוע ולאחר מכן התנייד בין גבולות רצועת הניוד. על אזרחי ישראל נאסר בעבר להחזיק במטבע זר. כיום, לאחר מספר שלבים של ליברליזציה, המסחר במט"ח מתנהל באופן חופשי, בדרך כלל ללא התערבות מצד בנק ישראל (בשנת 2008 השתנתה מדיניות זו, בעקבות ירידה תלולה בשער הדולר‏‏, אשר גרמה נזק למספר קבוצות לחץ כדוגמת היצואנים).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]