המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית

המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית
Српска напредна странка
מדינה	סרביה
מייסד	טומיסלב ניקוליץ', אלכסנדר ווצ'יץ'
מנהיגים	מילוש ווצ'ביץ'
תקופת הפעילות	21 באוקטובר 2008 – הווה (15 שנים)
אידאולוגיות	פופוליזם, נאו-ליברליזם
מטה	בלגרד
מיקום במפה הפוליטית	אוהל גדול
ארגונים בינלאומיים	מפלגת העם האירופית, האיחוד הדמוקרטי הבינלאומי
	sns.org.rs

המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית (בסרבית: Српска напредна странка / Srpska napredna stranka) היא מפלגה פוליטית בסרביה, המהווה מפלגת שלטון מאז 2012. מאז 2023, מנהיג המפלגה הוא מילוש ווצ'ביץ'.

המפלגה נוסדה במתכונתה המודרנית על ידי טומיסלב ניקוליץ' ואלכסנדר ווצ'יץ' בשנת 2008 כפיצול מהמפלגה הרדיקלית הסרבית. המפלגה שימשה כאופוזיציה למפלגה הדמוקרטית עד 2012. המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית הפכה למפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר בשל המצע שתמך במלחמה בשחיתות ורכבה על גל המחאות ב-2011 שבהן המפגינים דרשו את הקדמת הבחירות. בשנת 2012, ניקוליץ' נבחר לנשיא סרביה וירש את ווצ'יץ' כנשיא המפלגה. כמו כן הוקמה ממשלת קואליציה בראשות המפלגה הפרוגרסיבית והמפלגה הסוציאליסטית של סרביה (SPS). ווצ'יץ' הפך לראש ממשלה ב-2014 בעוד המפלגה הפרוגריסיבית הפכה למפלגה הגדולה ביותר בבלגרד ובוויבודינה ב-2014 וב-2016 בהתאמה.

המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית בחרה בווצ'יץ' כמועמד לנשיאות בבחירות 2017, שבהן זכה בסופו של דבר. הפגנות המוניות אורגנו בעקבות בחירתו, בעוד אנה ברנביץ', עצמאית שהצטרפה מאוחר יותר להמפלגה הפרוגרסיבית הסרבית, מונתה לראש ממשלתו. המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית התמודדה מאוחר יותר עם המחאות מ-2018 עד 2020, אך בכל זאת השיגה את מרבית המושבים באספה הלאומית של סרביה לאחר בחירות 2020, שהוחרמו על ידי רוב מפלגות האופוזיציה. הברית הפטריוטית הסרבית התמזגה לתוך המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית בשנת 2021 בעוד מחאות סביבתיות אורגנו גם בשנת 2021 ו-2022. ווצ'יץ' נבחר לקדנציה נוספת כנשיא בשנת 2022, בעוד המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית המשיכה להוביל את הממשלה עם המפלגה הסוציאליסטית. שנה לאחר מכן, ווצ'יץ' היה לנשיא המפלגה.

המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית מתוארת על ידי חוקרי מדע מדינה כמפלגה פופוליסטית ללא אידאולוגיה של ממש. המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית תומכת בהצטרפות סרביה לאיחוד האירופי אך תמיכתה היא פרגמטית למדי. כמפלגה נאו-ליברלית מבחינה כלכלית, המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית דחפה למדיניות של צנע, רפורמות בכלכלת השוק, הפרטה, ליברליזציה כלכלית, ורפורמה בשכר, פנסיה, חוק העבודה, וכן תומכת ברפורמה בחוקה בחלק הקשור למערכת המשפט. המבקרים העריכו שאחרי עלייתה לשלטון סבלה סרביה מנסיגה מהאופי הדמוקרטי לאופי סמכותני יותר, כמו גם מירידה בחופש התקשורתי ובחירויות האזרח. נכון לשנת 2020, למפלגה הפרוגרסיבית הסרבית יש לפחות 800,000 חברים והיא המפלגה הפוליטית הגדולה ביותר באירופה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה ההיסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית (Српска напредна странка) ההיסטורית, התקיימה בתקופת ממלכת סרביה, משנת 1881 עד 1919 וקידמה לפחות 7 מחבריה לשמש כראשי ממשלה.

מנהיגי המפלגה היו בעיקר אינטלקטואלים צעירים שלמדו במערב. המפלגה דגלה בחופש הביטוי, חופש ההתאגדות, הגנה אישית מלאה והגנה על זכויות קניין, אחריות חוקתית של שרי הקבינט, עצמאות מלאה של הרשות השופטת ואוטונומיה של העיריות. בתחום מדיניות החוץ, המפלגה דגלה ביחסים קרובים עם אוסטרו-הונגריה. בכלכלה, המפלגה דגלה ברפורמות ליברליות וסללה את הדרך למודרניזציה של סרביה על ידי הכנסת מוסדות מודרניים וחוקים פרוגרסיביים.

המפלגה הפרוגרסיבית נוסדה בינואר 1881 והייתה המועדפת על הנסיך מילאן אוברנוביץ', נסיך סרביה. מתנגדיה ראו בה מפלגה אישית של המלך.

הממשלה הפרוגרסיבית עמדה בראש הממשלה מספר פעמים, כולל בימי מילאן פירושנק מ-2 בנובמבר 1880 עד 3 באוקטובר 1883. באותה תקופה הוא היה מנהיג לא רשמי של המפלגה. הממשלה הפרוגרסיבית הבאה הוקמה בפברואר 1884 על ידי מילוטין גרשאנין שהפך בכך למנהיג המפלגה החדש. הוא הקים שלוש ממשלות עוקבות אך קצרות יומין (19 בפברואר 1884 - 13 ביוני 1887). לאחר מכן, המפלגה הפרוגרסיבית הייתה נתונה לרדיפות חמורות על ידי יריביה ב-1887, וב-1889 לאחר התפטרותו של המלך מילאן אוברנביץ'. בסוף המאה ה-19 איבדה המפלגה הפרוגרסיבית את מעמדה בסרביה כמפלגה שלטת והיא מעולם לא התאוששה לחלוטין.

המלך הסרבי החדש אלכסנדר אוברנוביץ' ירש את אביו בשנת 1889 אך לא היה בגיל החוקי ולכן הוקמה מועצת עוצרים בראשות יובן ריסטיץ'. בשנת 1894 ביצע המלך אלכסנדר הפיכה ולקח לידיו את השלטון. לאחר מכן, הוא השתמש מדי פעם בפוליטיקאים מהמפלגה הפרוגרסיבית כדי למלא תפקידים בממשלות הבאות. עם זאת, עד מותו של מילוטין גרשאנין ב-1898, המפלגה חדלה להתקיים במונחים ארגוניים.

המפלגה הוקמה מחדש ב-1906 ובראשה עמד סטויאן נובאקוביץ'. היא נותרה מפלגה קטנה שמילאה תפקיד חשוב במהלך משבר הסיפוח (1908–1909). אך לאחר מלחמת העולם הראשונה התמזגה המפלגה למפלגה הדמוקרטית.

המפלגה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה ושנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הפרוגרסיבית המודרנית נולדה בעקבות סכסוך בין טומיסלב ניקוליץ' לבין אנשי המפלגה הרדיקלית הסרבית (SRS), מפלגת ימין קיצוני שהוא היה חבר בה, ניקוליץ' שהיה סגן נשיא המפלגה הרדיקלית מאז 1992, התפטר ב-7 בספטמבר 2008. יום לאחר מכן, ניקוליץ' הקים את תנועת "קדימה, סרביה" עם 10 חברי פרלמנט נוספים; חמישה חברי פרלמנט אחרים הצטרפו בימים הבאים.

ב-11 בספטמבר 2008, הודיע ניקוליץ' כי התנועה הפרלמנטרית "קדימה, סרביה" תהפוך את עצמה למפלגה פוליטית. ההשערות היו שאלכסנדר ווצ'יץ', המזכיר הכללי של המפלגה הרדיקלית הסרבית, יצטרף למפלגה החדשה שהוקמה; ניקוליץ' מאוחר יותר באותו יום אישר שווצ'יץ' יצטרף למפלגה. יממה לאחר מכן, המפלגה הרדיקלית פיטרה את ניקוליץ' ו-17 חברי פרלמנט נוספים מהמפלגה, בעוד ווצ'יץ' עזב ב-13 בספטמבר. ניקוליץ' הצהיר כי המפלגה החדשה שהוקמה תהיה מפלגת "הימין המודרני", תוך תמיכה בחיזוק היחסים עם האיחוד האירופי ורוסיה. ב-24 בספטמבר הכריז ניקוליץ' שהמפלגה תיקרא המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית. המפלגה נרשמה כמפלגה פוליטית ב-10 באוקטובר, ואילו ועידת היסוד התקיימה ב-21 באוקטובר, שבה הוצגה נשיאות המפלגה בת 20 איש עם ניקוליץ' כנשיא המפלגה, ווצ'יץ' כסגנו.

בנובמבר 2008, המפלגה הפרוגרסיבית קראה לערוך בחירות לפרלמנט עד אוקטובר 2009; הצעה זו נתמכה מאוחר יותר גם על ידי צ'דומיר יובאנוביץ', מנהיג המפלגה הליברלית הדמוקרטית (LDP). חודש לאחר מכן, המפלגה הפרוגרסיבית השתתפה בבחירות המקומיות בזמון, עיריית בלגרד הידועה כמעוז הרדיקלים; המפלגה הפרוגרסיבית זכתה ב-34% מהקולות, בעוד שהמפלגה הרדיקלית זכתה רק ב-10%. ביולי 2009, המפלגה הפרוגרסיבית ביססה את עצמה כמפלגת האופוזיציה החזקה ביותר בסרביה והשתתפה בבחירות המקומיות בווז'דובאץ' ובקוסטולאק בדצמבר 2009; בהן השיגה אחוזי תמיכה נאים.

עוד בנובמבר 2010, המפלגה הפרוגרסיבית חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם תנועת "סרביה החדשה" ושתי מפלגות נוספות, תנועת הסוציאליסטים (PS) ותנועת "עוצמה לסרביה" (PSS). מאוחר יותר קיימו הצדדים פגישה בפברואר 2011 ולקחו חלק יחד במחאות שאורגנו ושיחקו תפקיד בהגברת הפופולריות של המפלגה הפרוגרסיבית. בשל ההפגנות נגד הממשלה, הנשיא בוריס טאדיץ' קרא לערוך בחירות כלליות באביב 2012.

התבססות כמפלגת שלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לפרלמנט, הקואליציה בראשות המפלגה הפרוגרסיבית הגיעה למקום הראשון עם 25% מהקולות וזכתה ב-73 מושבים באספה הלאומית; המפלגה הפרוגרסיבית עצמה זכתה ב-55 מושבים. בבחירות לנשיאות טימוסלב ניקוליץ' הגיע לסיבוב השני מול הנשיא טאדיץ'; ניקוליץ' בסופו של דבר ניצח והיה לנשיא סרביה. אלכסנדר ווצ'יץ' היה לנשיא המפלגה.

ניקוליץ' ערך התייעצויות עם מפלגות הפרלמנט לאחר הבחירות והטיל על איביצ'ה דאצ'יץ', מנהיג המפלגה הסוציאליסטית הסרבית (SPS), להרכיב ממשלה. דאצ'יץ' הגיע לעסקה עם המפלגה הפרוגרסיבית והאזורים המאוחדים של סרביה (URS) וב-27 ביולי הושבעה הממשלה החדשה. אלכסנדר ווצ'יץ' היה לממלא מקום ראש הממשלה וסגנו.

המפלגה הפרוגרסיבית קיימה אספה ב-26 בינואר 2014 שבה נבחר ווצ'יץ' מחדש ללא התנגדות לנשיא המפלגה. באספה הוצע לקים בחירות פרלמנטריות. הנשיא ניקוליץ' פיזר את האספה הלאומית ב-29 בינואר וקבע לערוך בחירות לפרלמנט ב-16 במרץ 2014. כבר בפברואר, המפלגה הפרוגרסיבית יצרה רשימה מפלגתית מאוחדת שכללה את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של סרביה (SDPS), תנועת ההתחדשות הסרבית (SPO) והמפלגה הנוצרית-דמוקרטית של סרביה (DHSS). כך, בבחירות לפרלמנט זכתה הרשימה בראשות המפלגה הפרוגרסיבית ברוב של 158 מושבים באספה הלאומית. במקביל, נערכו בבלגרד הבחירות לאספת העיר, שבהן הקואליציה בראשות המפלגה הפרוגרסיבית זכה ב-63 מתוך 110 מושבים. סינישה מאלי, מועמד עצמאי שנתמך על ידי המפלגה הפרוגרסיבית, נבחר לראשות עיריית בלגרד ב-24 באפריל 2014. אלכסנדר ווצ'יץ' הושבע לתפקיד ראש ממשלה שלושה ימים לאחר מכן. הקבינט הראשון שלו היה מורכב ברובו מאנשי המפלגה הפרוגרסיבית והמפלגה הסוציאליסטית.

מאז עליית וויצ'יץ' לשלטון, לא נערכו הפגנות גדולות בסרביה עד להפגנות נגד הממשלה באפריל 2015. ההפגנות נמשכו עד ספטמבר 2015 ולאחר הקיצוצים במגזר הציבורי, נערכו מחאות גם בדצמבר 2015. משקיפים מתחו ביקורת על הממשלה בראשות המפלגה הפרוגרסיבית בכך שהיא מגלה חוסר סובלנות חריפה לכל סוג של ביקורת ממפלגות אופוזיציה, תקשורת עצמאית, חברה אזרחית, או אפילו אזרחים רגילים.

בינואר 2016 הודיע ווצ'יץ' כי הבחירות לפרלמנט יתקיימו באפריל 2016. הפעם, המפלגה הפרוגרסיבית לקחה חלק בקמפיין תחת הדגל "סרביה מנצחת", בעוד יחידים ממפלגת הגמלאים המאוחדים של סרביה (PUPS) וממפלגת העם הסרבית (SNP) נכללו גם הם ברשימה שלה. בבחירות לפרלמנט, הקואליציה בראשות המפלגה הפרוגרסיבית זכתה ברוב של 131 מושבים באספה הלאומית.

זמן קצר לאחר הבחירות, מפלגות האופוזיציה ארגנו מחאה בבלגרד. סדרה נוספת של הפגנות נגד הממשלה החלה בבלגרד במאי 2016. ברם אלכסנדר ווצ'יץ' נבחר מחדש לנשיא המפלגה הפרוגרסיבית במאי 2016. ווצ'יץ' גם קיבל את המנדט מהנשיא ניקוליץ' להרכיב ממשלה, דבר שעשה עם הסוציאליסטים באוגוסט 2016. אנה ברנאביץ', פוליטיקאית לסבית גלויה, מונתה לשרה בקבינט של ווצ'יץ'. בפברואר 2017, המפלגה הפרוגרסיבית הכריזה על ווצ'יץ' כמועמד מטעמה לבחירות הנשיאותיות. ווצ'יץ' קיבל תמיכה גם מהשותפים הקואליציוניים של המפלגה הפרוגרסיבית, כמפלגה הסוציאליסטית, ברית VMSZ, ו"סרביה מאוחדת" (JS). בבחירות לנשיאות, ווצ'יץ' זכה ב-55% מהקולות בסיבוב הראשון. זמן קצר לאחר בחירתו פרצו מחאות המוניות בבלגרד, נובי סאד, ניש ובמקומות נוספים בסרביה. ההפגנות נמשכו עד השבעתו של וויצ'יץ', שהתרחשה ב-31 במאי 2017. ביוני 2017, ווצ'יץ' הציע את ברנאביץ' כראש ממשלה. הממשלה בראשותה הושבעה ב-29 ביוני 2017.

המפלגה הפרוגרסיבית הודיעה על השתתפותה בבחירות לאספת העיר בלגרד 2018 תחת הדגל "כי אנחנו אוהבים את בלגרד", בינואר 2018. זוראן ראדויצ'יץ', מנתח ילדים, נבחר להיות המועמד מטעמה. בכנס במרכז הצעירים של בלגרד בפברואר 2018, הוצגו רשימת המועמדים שלה ומצע הבחירות. ובבחירות לאספת העיר זכתה המפלגה הפרוגרסיבית ב-64 מושבים. ראדויצ'יץ' החליף את מאלי ומונה לראש העיר ביוני 2018.

מגפת הקורונה והתיקונים לחוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2020, ווצ'יץ' הודיע כי אחוז החסימה יופחת ל-3 אחוזים. בשל מגפת הקורונה בסרביה, הבחירות נדחו ל-21 ביוני 2020. באותו חודש, ההפגנות נגד הממשלה שהחלו בדצמבר 2018, הסתיימו רשמית במרץ 2020 עקב הסגר שהוטל במסרת ההתמודדות עם מגפת הקורונה. "הברית למען סרביה" (SzS), ברית האופוזיציה הגדולה, הודיעה כי תחרים את הבחירות, בטענה שהבחירות לא יהיו חופשיות והוגנות.

בבחירות לפרלמנט, הקואליציה בראשות המפלגה הפרוגרסיבית זכתה ברוב עצום של 188 מושבים; לאחר השגת רוב מוחץ באספה הלאומית, ממשלת סרביה הגישה תיקון חוקתי בנוגע למערכת המשפט. בתחילת יולי 2020 החלה בבלגרד סדרה של הפגנות והפרות סדר נגד הממשלה והצעדים שהוכרזו נגד הקורונה. הממשלה הגיבה באלימות כלפי המפגינים. הפרלמנט התכנס ב-3 באוגוסט 2020. ראש הממשלה ברנאביץ' נבחרה מחדש באוקטובר 2020, בעוד שהקבינט החדש שלה הורכב ברובו מחברי המפלגה הפרוגרסיבית, המפלגה הסוציאליסטית ומפלגת הברית הפטריוטית הסרבית (SPAS). האספה הלאומית אימצה את ההצעה לשינויים חוקתיים בדצמבר 2020.

ווצ'יץ' הודיע בתחילת מאי 2021 כי הגיש הצעה למיזוג הברית הפטריוטית הסרבית לתוך המפלגה הפרוגרסיבית. אלכסנדר שאפיץ', מנהיג הברית הפטריוטית הסרבית, הצהיר כי הוא תומך בהצעה. המיזוג הושלם ב-26 במאי, ולאחר מכן מונה שאפיץ' לסגן נשיא המפלגה הפרוגרסיבית בעוד שחברי פרלמנט של הברית הפטריוטית הצטרפו למפלגה הפרוגרסיבית ביוני 2021.

ממשלת סרביה אימצה ב-10 בנובמבר 2021 שינויים לחוק משאל עם ויוזמת העם. השינויים הללו ספגו ביקורת עקב ביטול 50 אחוזי ההצבעה שנדרשו להעברת משאלי עם. ברם, ההתנגדות לא מנעה מאלכסנדר ווצ'יץ' להיבחר שוב לנשיאות המפלגה בסוף נובמבר 2021. בינואר 2022 נערך משאל עם חוקתי ורוב של 60% מהמצביעים הצביעו בעד השינויים המוצעים.

לקראת הבחירות הכלליות ב-2022, הודיעו המפלגה הפרוגרסיבית והמפלגה הסוציאליסטית כי בניגוד למערכות הבחירות הקודמות, הפעם הן לא יתמודדו ברשימה פרלמנטרית משותפת אלא שהמפלגה הסוציאליסטית תתמוך במועמד לנשיאות של המפלגה הפרוגרסיבית. בנוסף, המפלגה הפרוגרסיבית הכריזה על אלכסנדר שאפיץ' כמועמד מטעמה לראשות העירייה בבלגרד. האספה הלאומית פוזרה בפברואר 2022 כדי לקיים בחירות לפרלמנט; נערכו גם בבחירות לנשיאות, בהן ווצ'יץ' נבחר לקדנציה נוספת לאחר שזכה ב-60% מהקולות, בעוד שבבחירות לפרלמנט זכתה הקואליציה בראשות המפלגה הפרוגרסיבית ב-120 מושבים. היא עדיין זכתה ברוב המושבים, אך קיבלה פחות תמיכה ממערכת הבחירות הקודמת. בבחירות לאספה העירונית של בלגרד זכתה הקואליציה בראשות המפלגה הפרוגרסיבית ב-48 מושבים ושאפיץ' נבחר לראש עיריית בלגרד ביוני 2022. מאוחר יותר באותו חודש, ראש הממשלה אנה ברנאביץ' קיבלה מנדט נוסף להרכיב את הממשלה. הרכב הקבינט השלישי שלה הוכרז ב-23 באוקטובר ואילו הקבינט הושבע ב-26 באוקטובר 2022.

מאז 2023[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 במאי 2023, נקבע כי ייערכו בחירות פנימיות לנשיאות המפלגה. בבחירות אלה נבחר מילוש ווצ'ביץ' ליורשו של ווצ'יץ' בנשיאות המפלגה הפרוגרסיבית.

בעקבות מספר מקרים של ירי המוני במאי 2023, כמו הירי בבית ספר בבלגרד והרצח המוני ליד מלאדנובאץ' וסמדרבו, נערכו הפגנות בהן השתתפו עשרות אלפי מפגינים שנתמכו על ידי מפלגות האופוזיציה, שדרשו להקדים את הבחירות הפרלמנטריות לספטמבר 2023. במהלך שנת 2023, הנשיא אלכסנדר ווצ'יץ' הכריז מספר פעמים כי יכריז על בחירות מוקדמות, ובסופו של דבר קבע את ה-17 בדצמבר כתאריך הבחירות. לקראת הבחירות לפרלמנט ב-2023, הצטרפו למפלגה הפרוגרסיבית גם מפלגות אופוזיציה שהפכו לפרו-ממשלתיות כמו תנועת "סרביה הבריאה" של מילאן סטמאטוביץ', מפלגת "סרביה המודרנית" של טצ'אנה מקורה, "השמאל הסרבי" של רדוסלאב מילוג'יצ'יץ' וברית הסוציאל-דמוקרטים של דז'אן בולאטוביץ'.

מצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגנה על שלמותה הטריטוריאלית של סרביה.
סיוע לעם הסרבי מחוץ לגבולות סרביה, במיוחד בשטחי יוגוסלביה לשעבר.
מאבק ליצירת מדינה יציבה שבה שלטון החוק וכבוד החוקה יהיו הבסיס לשלטון.
מאבק לציות לחוקה, לאמנות בינלאומיות ולשמירה על זכויות המיעוטים הלאומיים.
הגדלת תפקידה של סרביה בעולם, לשמש גשר בין המערב למזרח.
נייטרליות צבאית, רק פעולות הגיוניות במקרה של החרפה בין רוסיה לנאט"ו.
לחימה בפשע ובשחיתות.
שגשוג כלכלי וצמצום האבטלה.
צדק חברתי.
פיתוח אזורי שווה וביזור של סרביה.

מנהיגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

#	מנהיג	תחילת כהונה	סוף כהונה	הערות
‏1	טומיסלב ניקוליץ'	21 באוקטובר 2008	24 במאי 2012	שימש כנשיא סרביה
‏2	אלכסנדר ווצ'יץ' (ממלא מקום מאז 29 בספטמבר 2012)	24 במאי 2012	27 במאי 2023	שימש כראש ממשלה ונשיא
‏3	מילוש ווצ'ביץ'	27 במאי 2023	מכהן	שימש כשר ההגנה וכסגן ראש הממשלה