בלגרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בלגרד
Београд
Coat of Arms Belgrade.png Flag of Belgrade.png
NoviBG Nov30 2005.jpgמונומנט במבצר בלגרד, עם נוף לעיר
מדינה / טריטוריה Flag of Serbia.svg סרביה
שטח 3,222.68 קמ"ר
גובה 117 מטרים
תאריך ייסוד 269 לפנה"ס
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

1,849,750‏  (נכון ל-2008)
2,500,000‏  (נכון ל-2008)
7,450 נפש לקמ"ר (נכון ל-2008)
קואורדינטות 44°49′14″N 20°27′44″E / 44.82056°N 20.46222°E / 44.82056; 20.46222קואורדינטות: 44°49′14″N 20°27′44″E / 44.82056°N 20.46222°E / 44.82056; 20.46222
אזור זמן UTC +1
http://www.beograd.org.yu

בלגרדסרבית: Београд, ) היא עיר הבירה של סרביה, ושימשה אף כבירתן של יוגוסלביה וסרביה ומונטנגרו בעת קיומן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל מצבה הגאוגרפי, שהקנה לבלגרד חשיבות אסטרטגית גדולה, הייתה לה היסטוריה סוערת של כיבושים רבים.

במקום בו משתרעת בלגרד כבר התקיים יישוב בתקופה הפרהיסטורית. בשנת 29, כשהרומאים כבשו אותו, היה ידוע בשם Singidun או לפי הנוסח הרומי Singidunum סינגידונום. מוצא השם קלטי-תרקי, ומניחים כי בימי הקדם ישבו במקום שבטים תרקיים או איליריים.

בתקופת השלטון הרומי שימשה סינגידונום מחנה צבאי, תחנה לצי המלחמה הרומי וגם מרכז מסחרי חשוב. בבלגרד נולד יוביאנוס (Jovianus), שהיה לקיסר רומי בשנים 363-364. קיסר רומי אחר, דקיוס (Decius), נולד בעיר סירמיום הקרובה.

במאה ה-4 נעשתה למושבו של בישוף ובאותה תקופה (336) נתקיימה בה אסיפה (סינוד) אריאנית. אחרי חלוקת האימפריה הרומית בשנת 395 נותרה העיר באימפריה הרומית המזרחית (האימפריה הביזנטית).

מן המאה ה-4 עד המאה ה-6 עברה המצודה בזה אחר זה לידי ההונים, הסרמטים, הגותים, והגפידים עד שלבסוף, בימי הקיסר יוסטיניאנוס הראשון, נכבשה מחדש על ידי הביזנטים, שלפי עדותו של פרוקופיוס, ביצרו את בלגרד כעמדה קדמית נגד הברברים. בימי הביזנטים, בלגרד נקראה אלבה גרקה (Alba Graeca) ((העיר) היוונית הלבנה").

מן המאה ה-7 עד המאה ה-9 נמצאה בידי האוורים. במאה ה-9 נכבשה על ידי הבולגרים (אז הייתה ידועה גם בשם "אלבה בולגריקה") (Alba Bulgarica) היא הפכה לעיר סלאווית לפי אוכלוסייתה ואף ניתן לה השם הסלבי בליגרד, בלגרד או באוגרד, שפירושו העיר הלבנה או המצודה הלבנה. שם זה מופיע לראשונה בשנת 878 באיגרת של האפיפיור יוחנן השמיני אל הנסיך בוריס של הבולגרים. הקיסר הביזנטי בסיליוס השני, שהחריב את מלכות הבולגרים, השתלט גם על בלגרד.

ב-1124 נכבשה ונחרבה בלגרד על ידי אישטאוון ה-2, מלך הונגריה, אבל ב-1154 חזרו הביזנטים וכבשו אותה, ואחר כך הקימו אותה מחדש מחורבנה. בימי הקיסר אנדרוניקוס נכבשה העיר שוב על ידי ההונגרים, ולאחר שנים מעטות נפלה שנית לידי הבולגרים.

בשנת 1284 נכנסה לראשונה בלגרד תחת שלטון סרבי כשהמלך דרגוטין קיבל אותה במתנה מחמיו המלך לסלו לדיסלאוס הרביעי של הונגריה. במרבית המאה ה-14 הייתה בלגרד (בפי ההונגרים Nándorfehérvár) יישוב ספר הונגרי מבוצר. אחרי שכרת ברית חסות עם הונגריה, הנסיך (דספוט) הסרבי סטאפן לזרביץ השיג את בלגרד ממלך הונגריה וב-1404 בחר בה כעיר הבירה של הנסיכות (דספוטט) הסרבית. בתקופת שלטונו של סטפן לזרביץ' העיר ידעה התפתחות ושגשוג. התיישבו בה אלפי סרבים, כמו כן סוחרים רבים מרגוזה (דוברובניק), נבנו כנסיות רבות, שופץ מושב המיטרופוליט וקמה בה לתחיה פעילות הכנסייה הסרבית הפרבוסלבית. ב-1427 בהתאם להסכם עם הונגריה נמסרה שוב העיר להונגרים. פרט לכנסייה המיטרופוליטנית כל שאר המוסדות הסרביים פונו. עד 1521 חזרה בלגרד להיות מרכז אסטרטגי הונגרי על יד הגבול, שזכה להיקרא "מבצר הנצרות" ו"מפתחה של הונגריה" מול סכנת הפולשים העות'מאנים.

ב-1456 ניצח יאנוש הוניאדי את הטורקים בקרב על בלגרד, אבל ב-1521 נפלה העיר בידיו של הסולטאן סולימאן הראשון. חלק מהתושבים הוגלו לאזור איסטנבול, שם התבוללו. הטורקים נהגו לכנות את בלגרד בשם דאר-אֻל-ג'יהאד, שפירושו "בית מלחמת הקודש" (Belgirad dar ül-cihad).

ב-1688 נכבשה העיר על ידי האוסטרים, אבל הוחזרה לטורקים ב-1699 בהתאם להסכם קרלוביץ. בשנת 1717 חזרו האוסטרים בפיקודו של הנסיך אויגן מסבויה וכבשו את העיר, אבל ב-1739 הוחזרה שוב לטורקיה בהתאם להסכם בלגרד.

ב-1789 נכבשה בלגרד על ידי המצביא האוסטרי פון לאודון, אך ב-1792 הוחזרה שוב לטורקים.

ב-1806 נכנע חיל המצב הטורקי שבבלגרד בפני הסרבים המורדים בהנהגת קרג'ורג'ה, אבל הטורקים חזרו והשתלטו על העיר ב-1813. עד 1862 הייתה המצודה של בלגרד ומורד הדנובה שהיה מאוכלס בטורקים, תחת שליטה טורקית, בעוד שהעיר העליונה, על האוכלוסייה הסרבית שלה, הייתה תחת שליטה סרבית. ב-1842 נעשתה לעיר הבירה של סרביה.

ביוני 1862 הפגיז המושל הטורקי את האזור הסרבי של העיר. דבר זה גרם להתערבותן של המעצמות, והטורקים פינו את העיר, פרט למצודה שבה, שפונתה ב-1867. בלגרד, כבירת סרביה, התפתחה לעיר גדולה בעלת סגנון אירופאי. מלחמת העולם הראשונה נפתחה עם הפגזת בלגרד על ידי האוסטרו-הונגרים, שכבשו את העיר בנובמבר 1914, אבל לאחר הניצחון המזהיר, שנחלו הסרבים מיד לאחר מכן, חזרו האחרונים לעיר ב-15 בדצמבר של אותה שנה. באוקטובר 1915 נכבשה שוב על ידי צבאות גרמניה ואוסטרו-הונגריה בפיקודו של מקנזן, שהחזיקו בה עד סוף המלחמה.

בנובמבר 1918 נחתם חוזה שביתת הנשק עם הונגריה. בדצמבר 1918 הוכרזה בלגרד לבירתה של ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים שתיקרא לאחר מכן יוגוסלביה.

בימי מלחמת העולם השנייה הופצצה קשות על ידי החיל האוויר הגרמני, ונכבשה על ידי הגרמנים. באוקטובר 1944 גורש הצבא הגרמני על ידי הפרטיזנים היוגוסלבים, בעלי בריתו של הצבא הסובייטי שהתקדם בכיוון העיר.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלגרד שוכנת בחלק הצפוני של סרביה, בגובה של 122 מטר מעל פני המים ונחצית בידי הנהרות סאווה וטיסה שנשפכים שניהם ממש בבלגרד אל תוך אותו נהר: הדנובה, שחוצה גם הוא את העיר. כמו כן העיר היא העיר הגדולה והמאוכלסת ביותר לגדות הדנובה.

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלגרד היא צומת של כבישים שמקשרים את אירופה המרכזית אל חצי האי הבלקן. בלגרד היא מרכז תעשייני חשוב, שבין השאר מייצרים בה מכונות, מכשירי עבודה לחקלאות ולתחבורה. מקורות כלכליים חשובים הם: הנמל, שדה התעופה, מוסדות הממשלה, והמפלגה השולטת, וגם מבני ציבור כגון אוניברסיטה וספריה לאומית. כמו כן, בלגרד משמשת מרכז לייצוא תוצרת חקלאית, ליבוא של מוצרי תעשייה, ומשמשת גם מרכז לגידול המקנה של ארצה.

אתרים בבלגרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן כמה מהמוזיאונים היותר חשובים בבלגרד:

  • המוזיאון הלאומי - מוזיאון אומנות בו יש יותר מ-300,000 יצירות. המוזיאון נבנה בשנת 1844.
  • המוזיאון לאומנות מודרנית - מוזיאון המכיל בערך 8,540 יצירות.
  • מוזיאון ניקולה טסלה - מוזיאון המכיל בערך 160,000 מסמכים של ניקולה טסלה, ועוד 5,700 פריטים נוספים.

נבנה בשנת 1952.

בניינים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Avala TV Tower - סיום בנייתו היה ב-1965. גובהו 202.87 מטרים.
  • Bajrakli mosque -
  • Beli Dvor - נבנה בשנת 1925
  • Beogradjanka - נבנה בשנת 1974 על ידי ברנקו פשיץ'. גובהו 101 מטרים.
  • Parliament of Serbia - בית המחוקקים של סרביה
  • Temple of Saint Sava -אחת מהכנסיות האורתודוקסיות הפעילות הגדולות בעולם. נבנה עם הפסקות החל משנת 1935 והושלם במידה רבה בשנים שלאחר 1985 לפי התכנון המקורי של האדריכלים אלכסנדר דרוקו ובוגדן נסטורוביץ' שחודש על ידי ברנקו פשיץ'.

הכנסייה נבנתה על הגבעה שבה בשנת 1594 המצביא הטורקי סינאן פאשה הצית את שאריות הקדוש סבא, פטרון הסרבים, כדי להשפילם.

  • Genex Tower
  • Palace Albania
  • Princess Ljubica's Residence
  • Prince Milos's Residence
  • Usce Tower

רחובות חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Boulevard of King Alexander - הרחוב הארוך ביותר בבלגרד
  • Knez Mihajlova- רחוב הפתוח להולכי רגל בלבד, מדרחוב
  • Skadarlija
  • Slavija
  • Terazije
  • Republic Square - הרחוב הקצר ביותר בבלגרד

יהדות בלגרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות בלגרד
יהודי בלגרד הכלואים במחנה עבודת כפייה

קהילה יהודית בבלגרד התקיימה מהמאות ה-13 וה-14 כאשר באו יהודים לעיר מרגוזה (דוברובניק), מאיטליה והונגריה. לאחר שנכבשה על ידי הטורקים ב-1521 נוספו גם מגורשי ספרד. יהודים מילאו תפקיד במסחר בין צפונה ודרומה של האימפריה העות'מאנית שעבר דרך בלגרד. הם עמדו בקשרי מסחר עם סלוניקי, קושטא, רגוזה ואנקונה, והתחרו בעיקר בסוחרי רגוזה.

באותה תקופה נעשתה בלגרד למרכז תורני חשוב. מרבני בלגרד במאות ה-16 וה-17 בלטו רבי מאיר אנזיל, בעל "קשת נחושה" והרב יהודה לירמא, בעל "פליטת בית יהודה" שלישיבתו יצא שם למרחוק, ורבי שמחה כהן, בעל "ספר השמות".

כיום, קהילת יהודי בלגרד היא אחת משלוש הקהילות היהודיות שנותרו לפליטה במדינות יוגוסלביה לשעבר. הקהילות האחרות הן קהילת יהודי סרייבו וקהילת יהודי זאגרב.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר התרחשה האוניברסיאדה בשנת 2009.

בעיר ישנם חלק ממועדוני הפאר הגדולים בכל הזמנים של יוגוסלביה בכלל וסרביה בפרט בכדורגל. שני המועדונים הראשיים והמפורסמים ביותר הינם פרטיזן בלגרד והכוכב האדום בלגרד שנודעו בכל אירופה בשל השתתפותם בליגת האלופות והליגה האירופית על בסיס כמעט קבוע. כמו כן, בעיר ישנם מועדונים כגון OFK בלגרד, אוביליץ' בלגרד, זמון בלגרד, ראד בלגרד.

בעיר משחקות גם קבוצות הכדורסל פרטיזן בלגרד, רדניצ'קי בלגרד, הכוכב האדום בלגרד ואוקק בלגרד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]