הנסיכה הקסומה (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנסיכה הקסומה
כרזת הסרט
שם במקור: The Princess Bride
בימוי: רוב ריינר
הפקה: אנדי שיינמן
רוב ריינר
תסריט: וויליאם גולדמן
שחקנים ראשיים: קרי אלווס
רובין רייט
מנדי פטינקין
אנדרה הענק
כריס סרנדון
פיטר פאלק
מוזיקה: מארק נופלר
חברת הפצה: פוקס המאה ה-20
מדינה: Flag of the United States.svg ארצות הברית
הקרנת בכורה: 25 בספטמבר 1987
משך הקרנה: 98 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 16,000,000‏$
הכנסות: 30,857,814‏$
פרסים: 2 פרסי סאטורן
דף הסרט ב-IMDb

הנסיכה הקסומהאנגלית: The Princess Bride, מילולית: "הכלה הנסיכה") הוא סרט קולנוע משנת 1987, המבוסס על ספרו של ויליאם גולדמן באותו שם. גולדמן אף כתב את תסריט הסרט, שביים רוב ריינר, ומככבים בו קרי אלווס ורובין רייט.

הסרט זכה בשני פרסי סאטורן על התלבושות וסרט הפנטזיה הטוב ביותר לשנת 1987.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט בנוי כסיפור מסגרת, כאשר סב (פיטר פאלק) מספר לנכדו החולה את העלילה.

הנערה באטרקפ (באנגלית buttercup, בתרגום העברי נורית; גולמה על ידי רובין רייט) גרה בחווה, בה היא נהנית להתעלל בנער החווה שלה, וסלי (קרי אלווס). בכל פעם שהיא מבקשת ממנו לעשות דבר מה למענה, הוא משיב "כרצונך" ("as you wish"). באטרקפ מגלה לבסוף כי באומרו "כרצונך" הוא למעשה מתכוון "אני אוהב אותך", ומגלה כי אף היא אוהבת אותו. וסלי עוזב את החווה כדי להרוויח כסף על מנת שיוכלו להתחתן, אך את ספינתו תוקף השודד האיום רוברטס, ובאטרקפ מאמינה כי וסלי מת. כעבור חמש שנים, באטרקפ נדרשת להינשא לנסיך המפרדינק (כריס סרנדון), יורש העצר של ממלכת פלורין. משברון לבה, היא מקבלת את גורלה.

יום אחד נחטפת באטרקפ על ידי שלישיית פושעים - הסיציליאני הפיקח ויזיני (ולאס שון), אמן החרבות הספרדי איניגו מונטויה (מנדי פטינקין), והענק הטורקי פזיק (כוכב ההיאבקות "אנדרה הענק"). הם לוקחים אותה בספינתם אל ממלכת גילדר, שהיא אויבת של פלורין (שמות הממלכות הם שמות של מטבעות עבר הולנדיים) במטרה לגרום למלחמה בין שתי הממלכות, כאשר הם מבחינים בספינה נוספת העוקבת אחריהם. בהגיעם לגילדר הם מתחילים לטפס על צוקי הטירוף, כאשר מן הספינה השנייה יוצא גבר לבוש מסכה שחורה, ומתחיל לטפס אף הוא. בהגיעם לפסגה, הם חותכים את החבל, אך האיש בשחור מצליח לתפוס בצוק ולהינצל. כאשר הוא מגיע לפסגה, הוא פוגש באיניגו, שנצטווה על ידי ויזיני להרוג אותו. אך איניגו מתגלה כאיש ישר, ומארגן קרב חרבות הוגן, בו האיש בשחור מנצח. לפני כן מספר לו איניגו כי הקדיש את חייו ללימודי חרבות, על מנת לנקום את מותו של אביו, אשר נרצח על ידי איש בעל שש אצבעות.

לאחר מכן פוגש האיש בשחור בפזיק, שמחליט גם הוא להיות הוגן ולאפשר לו להילחם בקרב היאבקות. על אף ממדיו העצומים של פזיק, הוא איטי ואינו רגיל להילחם באדם אחד בלבד. האיש במסכה מנצל זאת, ומצליח לטפס על גבו ולחנוק אותו עד עילפון.

האיש ממשיך בדרכו ופוגש את ויזיני, המחזיק את באטרקפ ומכוון אליה סכין. הוא גובר גם עליו, לאחר קרב מוחות בו מונחות בפני ויזיני שתי כוסות יין - אשר באחת מהן הומס על פי דברי האיש במסכה הרעל הקטלני איוקין - ועליו לבחור מאיזו כוס ישתה הוא ומאיזה כוס ישתה האיש במסכה. ויזיני מנסה לרמות על ידי החלפת הכוסות בעת שהאיש במסכה מפנה את מבטו, אך לאחר שהוא בוחר בכוס שלפניו ושותה ממנה הוא מת מיד. האיש במסכה מספר לבאטרקפ כי החדיר רעל לשתי הכוסות אך במהלך השנים פיתח חסינות נגד הרעל. הוא לוקח אותה ורץ איתה לעבר היער, על מנת לברוח מהנסיך המפרדינק שבא למצוא אותה. באטרקפ מאמינה שמדובר בשודד רוברטס, ודוחפת אותו במורד הוואדי. תוך התגלגלות למטה, קורא האיש "כרצונך", ובאטרקפ מבינה כי למעשה מדובר בווסלי.

וסלי מספר לבאטרקפ כי השודד האיום רוברטס אכן תקף את ספינתו, אך השאיר את וסלי בחיים לאחר שביקש ממנו לא להרוג אותו בשם אהבתו לבאטרקפ. לאחר שפרש רוברטס, העביר את כינויו וספינתו לווסלי. לאחר ששרדו את ביצת האש, פוגשים וסלי ובאטרקפ בנסיך המפרדינק וברוזן רוגן (כריסטופר גסט), שווסלי מבחין כי יש לו שש אצבעות. באטרקפ חוזרת לארמון על מנת להינשא להמפרדינק, לאחר שזה מבטיח לה כי לוווסלי לא יאונה כל רע. אך וסלי נלקח ועובר עינויים ב"בור היאוש", כחלק ממחקר הכאב של הרוזן.

בינתיים, איניגו ופזיק נפגשים מחדש, ופזיק מספר לאיניגו כי האיש בעל שש האצבעות הוא הרוזן רוגן. הם מחליטים ללכת למצוא את וסלי, על מנת שיעזור לאיניגו לנקום את מות אביו. אך כאשר הם מוצאים אותו בבור היאוש, וסלי כבר מת ממכונות העינויים. הם לוקחים אותו למקס בעל הנס (בילי קריסטל) מכשף שעבד בעבר עבור הנסיך המפרדינק. מקס מכריז על וסלי כ"מת ברובו", ורוקח גלולה אשר תחזיר אותו לחיים.

בערב החתונה וסלי, איניגו ופזיק פורצים לארמון. איניגו מוצא את הרוזן רוגן והורג אותו, וסלי מרמה את הנסיך המפרדינק וגורם לו להיכנע. וסלי, באטרקפ, איניגו ופזיק בורחים מן הארמון על ארבעה סוסים לבנים, והסיפור מסתיים בשורה אשר למעשה חותמת את אחד הפרקים הראשונים בספר: "מאז המצאת הנשיקה, היו חמש נשיקות שנחשבו למלאות התשוקה ולטהורות ביותר. זו השאירה את כל החמש מאחור".

הבדלים בין הספר לסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתאר בפירוט רב מאוד את ההיסטוריה של רוב הדמויות. למשל, פרקים שלמים מוקדשים לתיאור מותו של אביו של איניגו, או לקריירת ההיאבקות של פזיק. הסרט מסכם את הסיפורים במשפטים בודדים בלבד. בנוסף, "בור היאוש" בסרט הוא למעשה "ביבר מוות" בן חמש קומות בספר, המתאר כיצד פזיק ואיניגו שרדו את כולו בקושי רב. בסרט, לעומת זאת, הם מגיעים ישירות לווסלי, ללא שעברו כל סכנה בדרך.

פרט למספר הבדלים נוספים, התסריט נאמן ברובו לספר, שנכתב גם הוא על ידי ויליאם גולדמן.

הצלחת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה להצלחה בינונית בעת הקרנותיו בקולנוע, עם הכנסות של כשלושים מיליון דולר בארצות הברית[1] - כמעט פי שניים מתקציבו.‏[2] עם זאת, הסרט זכה לביקורות טובות באופן יוצא דופן; מבקרים רבים ציינו לטובה את התסריט המשובח,‏[3] כמו גם את ההומור שבסרט.‏[4] באתר האינטרנט Rotten Tomatoes, דירוג הסרט הוא 95%.‏[5] הסרט נמצא באופן קבוע ברשימת 250 הסרטים האהובים ביותר באתר IMDb, המבוססת על דירוג גולשי האתר.‏[6]

הקרנת הבכורה של הסרט הייתה בפסטיבל הסרטים בטורונטו, בו זכה בפרס "אהוב הקהל". בטקס האוסקר ה-60, הסרט היה מועמד בקטגוריה אחת בלבד, על שיר מקורי (Storybook Love מאת מארק נופלר). עם השנים הפך לסרט פולחן, ובשנת 2002 בחר בו מכון הסרטים האמריקאי כאחד מסרטי האהבה הגדולים בכל הזמנים. המשפט "Hello, my name is Inigo Montoya, you killed my father, prepare to die" (שלום, שמי איניגו מונטויה, הרגת את אבי, היכון למות) הפך למטבע לשון וקיימות עליו פארודיות רבות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]