ניב (ביטוי)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- הדף "ביטוי" מפנה לכאן. לערך העוסק בביטוי מתמטי, ראו ביטוי (מתמטיקה).
ניב או מטבע לשון (בלעז אידיום) הוא ביטוי או צירוף מילים בעל משמעות מיוחדת, שונה מזו המתקבלת באופן מילולי מהמילים המרכיבות אותו. לדוגמה, הביטוי בעברית "לא דובים ולא יער" שמשמעותו "לא היה ולא נברא" - אדם שמכיר רק את המילים דובים ויער לא יוכל להבין מכך את משמעות הביטוי.
ביטויים משמשים פעמים רבות כדרך התבטאות עשירה יותר. לעתים נשחק ביטוי והופך לקלישה.
לכל שפה ישנו אוסף הביטויים שלה, שמקורו ברקע התרבותי של דובריה. ביטויים מסוימים מתקיימים בשפות רבות. לעתים מובאים ביטויים בשפת המקור שלהם, השונה משפתו של הדובר. בקרב דוברי שפות אירופיות נפוצים ביטויים בלטינית. בקרב דוברי עברית רווחים ביטויים בארמית וביידיש.
פעמים רבות בנוי הביטוי מדימוי, למשל:
- חשוב כקליפת השום: לתיאור חפץ חסר כל חשיבות.
- מעניין כשלג דאשתקד: לתיאור נושא שהעניין בו חלף לפני זמן רב.
- טול קורה מבין עיניך: אמירה למי שמתלונן על פגם בחברו, בעוד שהפגם בו עצמו גדול יותר.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע תרבותי לצמיחת הניב
ניב צומח על רקע תרבותי וסביבתי מסוים, וממשיך להתקיים גם לאחר שרקע זה נעלם. דוגמה בת זמננו לכך היא הביטוי "נפל האסימון", שמקורו בתקופה שבה הפעלת טלפון ציבורי נעשתה באמצעות אסימון, תקופה שהסתיימה בשלהי המאה העשרים.
מרחק רב מדי מהרקע שעליו צמח הניב עלול לגרום לשימוש משובש בו. ביטוי שמשובש תדיר הוא "לבור את הבר מן התבן", ביטוי שמקורו בתהליך עיבוד התבואה, ומשמעותו הפרדת העיקר (הבר, גרגרי התבואה) מן הטפל (התבן). מרבית דוברי עברית לא עסקו מעולם בתהליך זה ולא ראו אותו, ולכן נפוצה הצורה המשובשת "לבור את המוץ מן התבן" שבה המוץ והתבן הם מרכיבים טפלים של התבואה.
ביטויים נוצרים בנסיבות מגוונות, ובהן:
- תיאור של אירוע היסטורי:
- "משכמו ומעלה", "נחבא אל הכלים" ו"הגם שאול בנביאים", שמקורם בסיפורי התנ"ך.
- מיתולוגיה:
- הביטוי נאמר על ידי אדם מסוים, והוא מאומץ על ידי הכלל כביטוי המבטא עניין בתמציתיות:
- "נקמת ילד קטן לא ברא השטן" שיצר ביאליק בשירו,
- "צריבה תודעתית" שיצר הרמטכ"ל משה יעלון
- "העיניים של המדינה", שאמר בני מסס – לוחם חטיבת גולני במלחמת יום הכיפורים.
- הביטוי מופיע ביצירה, כגון סרט קולנוע, מחזה או מופע בידור:
- "אתה הבנת את זה, ברוך?", שמקורו במופע של להקת "הגשש החיוור".
- "מחר יהיה יום חדש" - משפט הסיום של הסרט "חלף עם הרוח".
- "בשביל כבוד צריך לעבוד" - דבריו של גיבור המחזמר "קזבלן".
- "סדר לי ת'בחור" - משפטו של עוזי כהן ב"ארץ נהדרת".
- משלים:
- "שירות דוב"
- "חלק הארי".
לעתים קשה להתחקות אחר הדרך שבה נוצר ניב מסוים. ראו, למשל, הניסיון לקבוע את מקורו של הביטוי "פעם שלישית גלידה".
[עריכה] ביטויים מבוססי גאוגרפיה
פעמים רבות מורכב הביטוי מאזכור של ארץ מסוימת או עיר מסוימת, שמאפיין כלשהו המיוחס לה משתקף בביטוי. דוגמאות:
- זה סינית בשבילי: ביטוי שאומרו מתכוון לציין כי הנאמר (או הנכתב) כלל אינו מובן לו. זו דרך עדינה לומר: "לא הבנתי כלום". ביטוי דומה מופיע בשפות שונות, אלא שבכל ארץ "השפה הלא מובנת" שמשמשת כמטאפורה היא שונה - הביטוי המקביל בצרפתית, למשל, הוא C’est de l’hébreu, שפירושו: "זו עברית"
- החלום האמריקאי: מושג המתאר חיים של עושר, הצלחה וסיפוק הנמצאים כביכול בהישג ידם של תושבי ארצות הברית. החלום האמריקאי מתקשר לתדמית של ארצות הברית כ"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות".
- לסוגי מזון רבים ניתן כינוי המייחס אותם לארץ מסוימת. כך הם תרנגול הודו (הקרוי באנגלית turkey - טורקי), קפה טורקי (הקרוי ביוון "קפה יווני"), בייגל אמריקאי (שהאמריקאים מכנים דווקא Jewish bagel - בייגל יהודי), גבינה בולגרית, פיתה עיראקית ורבים אחרים.
- "להרוג טורקי ולנוח": ביטוי שמשמעו להתקדם לאט, שלב אחרי שלב, בביצוע משימה.
- סוס טרויאני: דבר מזיק שמתחזה למועיל, ובכך מצליח לחולל נזק שמתגלה מאוחר מדי.
לעתים נוצר ביטוי כזה על-שם ארץ מוצאו של האדם שבעקבות פועלו נוצר הביטוי. דוגמאות:
- פתיחה ספרדית: אחד ממהלכי הפתיחה המקובלים במשחק השחמט. מקור הכינוי במוצאו של שחקן השחמט הספרדי רוי לופז דה סגור.
- כתיב פולני: שיטה לכתיבת נוסחאות מתמטיות ולהצרנת ביטויים לוגיים, שפותחה על ידי הלוגיקן הפולני יאן לוקשייביץ, ונקראה "כתיב פולני" עקב הקושי של דוברי אנגלית לבטא שמות פולניים.
[עריכה] ביטויים על שם אישים
ביטויים רבים קשורים בשמות אישים - דמויות היסטוריות, מיתולוגיות או בדיוניות. דוגמאות:
- אהבה אפלטונית: יחסי חיבה ורעות זוגיים נטולי כל מרכיב מיני.
- ביצת קולומבוס: רעיון מקורי ושובר-מוסכמות המביא לפתרונה של בעיה.
- דון קישוטיות: התנהגות הכוללת ניסיון לבצע פעולות בלתי אפשריות למען אמונה תמימה כלשהי.
- עקב אכילס: נקודת חולשה, לרוב אצל מי שנראה על פניו חזק וחסין.
[עריכה] סלנג
לא רק השפה התקנית עשירה בביטויים, גם לסלנג ביטויים משלו.
- טרנטה דה-לוקס: תיאור מכונית הנוסעת חרף היותה גרוטאה.
- "חבל על הזמן": ביטוי שמשמעותו בסלנג הפוכה ממשמעותו התקנית, וכוונתו "משובח שבמשובחים".
- שק לי בתחת ולך תזדיין הם דוגמה לביטויי סירוב בסלנג, הנחשבים לניבול פה. "קפוץ לי" הוא ביטוי חריף פחות להעברת מסר דומה.
- מספר ירוק: כינוי לרישיון להפעלת מונית.
לעתים מלווה מחווה גופנית את אמירתו של הביטוי. את הביטוי "למה, מי מת?" נהוג ללוות בהושטת היד קדימה תוך כדי סיבובה של כף היד ב-180 מעלות, כך שתפנה כלפי מעלה. ביטויים מסוימים מלווים באצבע משולשת.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- טוביה כהן, ניבון עברי חדש, הוצאת יבנה, 1999.
- שלמה הרמתי, ניבים מספרים, הוצאת עמיחי, 1979.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מבחר ניבים עבריים - פירושיהם ודוגמאות לצידם
- מבחר ניבים עבריים באתר של שלום נוי
- רוביק רוזנטל, החמור והחרובים, מאמר על ניבים
- שרה ליפקין; ניני גוטספלד-מנוח, ניבון: מילון ניבים, באתר מט"ח

