הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו ההסכם
ראש ממשלת קנדה בריאן מלרוני, נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש ונשיא מקסיקו קרלוס סלינס צופים בטקס החתימה הראשוני על הסכם הסחר החופשי

הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקהאנגלית: North American Free Trade Agreement או בר"ת NAFTA, בספרדית: Tratado de Libre Comercio de América del Norte, או בר"ת TLCAN, בצרפתית: Accord de libre-échange nord-américain או בר"ת: ALENA), הוא הסכם ליצירת גוש סחר חופשי בין ארצות הברית, קנדה ומקסיקו.

במונחי שווי כוח הקנייה של התוצר המקומי הגולמי של חברות ההסכם, הוא גוש הסחר החופשי הגדול ביותר בעולם ובמונחי תמ"ג נומינלי, שני רק לאיגוד הסחר החופשי האירופי.

ההסכם נכנס לתוקף בינואר 1994, יחד עם שני הסכמים משלימים, NAAEC שדן בנושאי איכות סביבה ו-NAALC שדן בסוגיות הקשורות לתעסוקה.

היסטוריה [עריכה]

ב-4 באוקטובר 1988 חתמו ארצות הברית וקנדה על הסכם סחר חופשי ביניהן, שהביא להורדת מכסים בין המדינות, יצירת מנגנוני מסחר הוגן, הגנה על זכויות קניין רוחני ומנגנונים ליישוב סכסוכים. המגעים לצירופה של מקסיקו להסכם ויצירת גוש סחר חופשי משותף העלו מצד אחד חששות לגורל מקומות עבודה בארצות הברית, אך מצד שני נתמכו באינטרסים של בעלי עסקים ובמחקרים כלכלים, שחזו כי גידול בכלכלה המקסיקנית יביא לגידול בביקושים לסחורה אמריקאית ויכסו על מעבר כח האדם. עקרונות ההסכם סוכמו באוגוסט 1992 והסכם ראשוני נחתם על ידי נציגי המדינות השותפות באוקטובר 1992 ועל ידי מנהיגי המדינות בדצמבר 1992. ביל קלינטון שנבחר לתפקיד נשיא ארצות הברית במקום ג'ורג' הרברט ווקר בוש אימץ את ההסכם בכפוף להוספת הסכמים משלימים הנוגעים לאיכות הסביבה ותעסוקה.

השפעות [עריכה]

הסכם הסחר החופשי הסיר מגבלות מסחר ומכסים בין המדינות, בעיקר בענף החקלאות אך גם בתעשיית הטקסטיל והרכב. סחר החוץ בין שלוש המדינות החברות בהסכם התרחב משמעותית, וכלכלות שלושתן צמחו במהלך התקופה, בקנדה בקצב הגבוה ביותר ובמקסיקו בשיעור הנמוך יותר. אם כי כלכלנים חלוקים לגבי מידת ההשפעה של ההסכם עצמו על הצמיחה לעומת גורמים נוספים.

ב-2003 בדקה ועדת הקונגרס האמריקאי לתקציב את השפעות ההסכם והגיעה לשלוש מסקנות עיקריות:

  1. הסחר בין ארצות הברית למקסיקו צמח עוד לפני החתימה על ההסכם וצפוי היה להמשיך ולגדול גם ללא החתימה עליו.
  2. ההשפעות הישירות של ההסכם על סחר החוץ של ארצות הברית עם מקסיקו נמוכות ולכן גם ההשפעות הישירות על התעסוקה במדינה נמוכות.
  3. להסכם הייתה השפעה חיובית אך קטנה מאוד על התוצר המקומי הגולמי של ארצות הברית, וכך גם על כלכלות מקסיקו וקנדה.

על פי משרד המסחר האמריקאי היקף המסחר בין שלוש המדינות יותר משולש ב-14 השנים מכניסת ההסכם לתוקף, המסחר של ארצות הברית עם שתי המדינות האחרות השותפות בהסכם מהווה יותר משליש מהיקף הסחר של המדינה, ובקנדה ובמקסיקו מהווה כ-80%. כמו כן הציג משרד המסחר נתונים לפיהם רמת האבטלה במשק האמריקאי ירדה, תוך גידול מתמיד בשכר הריאלי לשעה, גידול גם בשכר העובדים במקסיקו וגידול בייצוא החקלאי של ארצות הברית לקנדה ומקסיקו.

קישורים חיצוניים [עריכה]