הפארק הלאומי מיקאה
 | |||||||||||||||
| יער קוצני באיפטאי | |||||||||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||||||
| סוג | פארק לאומי | ||||||||||||||
| תאריך הקמה | 2007 | ||||||||||||||
| נתונים ומידות | |||||||||||||||
| שטח | 2,367.37 קמ"ר | ||||||||||||||
| מיקום | |||||||||||||||
| מדינה |
 מדגסקר | ||||||||||||||
| מיקום | דרום-מערב מדגסקר | ||||||||||||||
| קואורדינטות | 22°14′22″S 43°26′46″E / 22.239325°S 43.446049°E | ||||||||||||||
הפארק הלאומי מיקאה (בצרפתית: Parc national de Mikea) הוא פארק לאומי השוכן בדרום-מערב מדגסקר באזור צחיח למחצה, שיש בו עושר של צמחים ובעלי חיים.
הפארק הוכרז כאתר מורשת עולמית יחד עם עוד 5 אזורים מוגנים במדגסקר בשם "היערות היבשים של אנדרפנה" ב-16 בספטמבר 2023 במהלך המושב ה-45 של ועדת המורשת העולמית בריאד בערב הסעודית.[1]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפארק שוכן בין בין היישובים מאנומבו (אנ') למורומבה (אנ'), כ-120 קילומטרים צפונית לטוליארה. הוא משתרע לאורך של 120 קילומטרים מצפון לדרום בין הנהרות מאנגוקי (אנ') למאנומבו (Manombo) על שטח של 2,367 קילומטרים רבועים באזור צחיח למחצה. רוב שטח הפארק שטוח, מיוער בצפיפות ביער יבש,[א] חופים עם חולות לבנים, אגמים וביצות ונחלים עונתיים. האקלים בדרך כלל חמים עד חם, שמשי ויבש. גשם יורד בפארק במשך כמה ימים בפברואר. הפארק קרוי על שם הקבוצה האתנית הקטנה של המיקאה שעדיין דבקים במסורת של ציידים-לקטים.[2]
צמחייה ובעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אין נתונים מוסכמים לגבי מספר המינים של צמחים ובעלי חיים בפארק ולהלן מובאים הנתונים משני אתרי אינטרנט: כאשר אתר Ndao-I-Travel Tour Company[2] להלן מסומן ב-#1 ואתר FAPBM[3] מסומן להלן כ-#2.
הפארק הלאומי מיקאה כולל שטחים נרחבים של סבך שיחים דוקרני של מהסוג חלבלוב ומהמשפחה Didiereaceae (אנ') ובתוכם שלושה מינים אנדמיים למדגסקר של באובב, בהם בולט המין Adansonia grandidieri (אנ') (ראו תמונה משמאל). בסך הכל יש בפארק 310 מינים של צמחים, 28% אנדמיים, בהם שתי משפחות אנדמיות, (#1) או 114 מינים של צמחים (#2).
בשטח הפארק חיים 24 מינים של דגים, 3 מהם אנדמיים (#1), 65 מינים של זוחלים ודו-חיים (#1), או 58 זוחלים ו-6 דו-חיים (#2), 63 מינים של עופות, 58 מתוכם אנדמיים למדגסקר (#1) או 103 מינים של עופות (#2), 6 מינים של עטלפים, או 13 מינים של עטלפים (#2), 9 מינים של למורים (#1) או 8 מינים של למורים (#2). בנוסף, 8 מינים של יונקים זעירים (#1) או 9 מינים של יונקים אחרים (#2). בנוסף 3 מינים של טורפים (#2).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Nomination Text - UNESCO site
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יער שצומח באזור שבו יש תקופת יובש ארוכה, בניגוד ליער גשם טרופי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
|---|---|
|