קומורו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האיחוד של איי קומורו
الاتحاد القمري
Udzima wa Komori
Union des Comores
Flag of the Comoros.svg Coat of arms of Comoros.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: אחדות, צדק, קידמה
המנון לאומי: איחוד האיים הגדולים
מיקום קומורו
יבשת אפריקה
שפה רשמית קומורית, ערבית, צרפתית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
מורוני
11°41′S 43°16′E / 11.683°S 43.267°E / -11.683; 43.267
משטר רפובליקה פדרלית
ראש המדינה
- נשיא
נשיא
אחמד עבדאללה מוחמד סמבי
הקמה
- עצמאות
- הוכרזה 6 ביולי
- הוכרה

מצרפת
1975
1975
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
2,235 קמ"ר 
180 בעולם
זניח
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
766,865 נפש 
162 בעולם
343.12 נפש לקמ"ר
35 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
911 מיליון $ 
205 בעולם
1,188 $
212 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2013)
- דירוג עולמי
0.488 
160 בעולם
מטבע פרנק קומורואי ‏ (KMF)
אזור זמן UTC +3
סיומת אינטרנט .km
קידומת בינלאומית 269+
מפת קומורו

האיחוד של איי קומורוערבית: الاتحاد القمري, בקומורית: Udzima wa Komori, בצרפתית: Union des Comores) היא מדינה עצמאית בצפון סופו של מצר מוזמביק באוקיינוס ההודי, בין צפון מדגסקר לצפון מוזמביק. המדינה מורכבת משלושה איים געשיים.

בתום הבחירות של שנת 2002 שונה שמה של המדינה ל"איחוד של איי קומורו", לפני כן היה שמה הרפובליקה הפדרלית-אסלאמית של איי קומורו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיים של מדינת קומורו יושבו רק במאה השישית לספירה, כאשר הגיעו אליהם מהגרים מלאים ופולינזים. במשך הדורות הגיעו מהגרים נוספים מאפריקה, מפרס ומארצות ערב. בין המאה העשירית למאה ה-15 שלטו בקומורו כמה סולטאנים ממוצא פרסי, כאשר כל אחד מהם שלט באי אחר.

האירופי הראשון שביקר באיים היה האנגלי ג'יימס לנקסטר, שהגיע ב-1591. ב-1843 השתלטה צרפת על האיים, ב-1914 הם הוכפפו תחת המושל הצרפתי של מדגסקר וב-1947 הם הפכו לשטח חסות צרפתי מעבר לים. ב-1961, שנה לאחר שמדגסקר זכתה בעצמאות, קיבלה קומורו אוטונומיה.

ב-1974 נערך בקומורו משאל עם, שבו הצביע הרוב בעד עצמאות מצרפת. רק תושבי האי מאיוט, שרובם נוצרים, העדיפו להישאר תחת שלטון צרפת. ב-6 ביולי 1975 הכריזה קומורו על עצמאותה, ובראש המדינה החדשה עמד הנשיא אחמד עבדאללה. צרפת הכירה בעצמאותה, אך שבה ודרשה כי מאיוט תוגדר כשטח חסות צרפתי, והדבר אכן נעשה. גם היום שייך האי מאיוט לצרפת, ואזרחיו נחשבים לצרפתים.

באוגוסט 1975 בוצעה בקומורו הפיכה, ועבדאללה הודח מתפקידו. ב-1978 שב עבדאללה ותפס את השלטון בעזרת שכירי חרב. ב-1989 הוא נרצח וכנשיא מונה מוחמד ג'והאר. ב-1992 שוב אירע ניסיון הפיכה. ג'והאר נשאר בתפקידו עד לבחירות שנערכו בספטמבר 1995, שבהן נבחר מוחמד טאקי.

באוגוסט 1997 הכריזו שניים משלושת האיים הגדולים, מוהלי ואנג'ואן, על פרישתם מקומורו. הרקע לכך היה רצון התושבים באיים אלה לחדש את הקשרים עם צרפת. בספטמבר באותה שנה ניסה צבא המדינה להחזיר את שני האיים לשליטתה, אך נכשל. בניסיון לפתור את המשבר מינה הנשיא, מוחמד טאקי, את נורדין בורחן, יליד אנג'ואן, לראשות הממשלה.

בשנת 1998 נפטר טאקי, ואזאלי אסומאני תפס את מקומו בהפיכה צבאית שקטה. בבחירות בשנת 2006 הפסיד אוסמאני, ובפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה איפשר חילופי שלטון דמוקרטיים, בכך שפינה את מקומו לנשיא הנוכחי אחמד עבדאללה מוחמד סמבי.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת קומורו מתבססת בעיקר על החקלאות, התורמת כ-39 אחוזים מהתוצר לאומי גולמי ומעסיקה כ-80 אחוזים מכוח העבודה במשק. הגידולים העיקריים הם תירס, קוקוס, קסאווה, תפוחי אדמה מתוקים, בננות ואורז. משק החי כולל בעיקר עזים, בקר וכבשים. הגידולים העיקריים ליצוא הם תבלינים כמו וניל וציפורן וכן קפה וקקאו. החקלאות אינה מספקת את תצרוכת המזון במדינה, הנאלצת לייבא מוצרי מזון בסיסיים. התעשייה תורמת כ-13 אחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי ועוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית. המוצרים העיקריים הם וניל מעובד, שמנים אתריים, קופרה, סבון ומוצרי עץ. קומורו אינה עשירה במשאבי טבע, אך מופקת בה אנרגיה הידרואלקטרית מהנהרות, המספקת חלק ניכר מתצרוכת החשמל של המדינה.

מטבע: פרנק קומורי (מתחלק ל-100 סנטים).

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי קומורו נמצאים במצר מוזמביק שבאוקיינוס ההודי, בין חופי מוזמביק לחוף הצפוני של מדגסקר.

קומורו משתרעת על פני שלושה איים גדולים:

  • גרנד קומור (נג'זידג'ה) - 1,148 קמ"ר. 351,400 תושבים. עיר ראשית: מורוני (בירת המדינה) 51,200 תושבים.
  • אנג'ואן (נזואני) - 424 קמ"ר. 246,500 תושבים. עיר ראשית: מוטסמודו 28,900 תושבים.
  • מוהֶלי (מואלי) - 290 קמ"ר. 30,600 תושבים. עיר ראשית: פומבוני 13,000 תושבים.

האי הרביעי בארכיפלג של קומורו, מאיוט, נמצא בשליטת צרפת. האיים של קומורו הם וולקניים, ובהם הרי געש שחלקם עדיין פעילים. הפסגה הגבוהה ביותר במדינה היא הר הגעש הפעיל קרטלה (2,361 מטרים מעל פני הים), הנמצא באי גראן קומור, מדרום-מזרח לבירה מורוני. לאיים רצועות חוף צרות, הנתחמות בגבעות. בפנים הארץ יש הרים תלולים, ובהם עוברים נהרות הזורמים אל הים במפלים תלולים.

כ-20 אחוזים משטח האיים מכוסים עצים. ברצועת החוף גדלים עצי בננה, מנגו ודקלים. בהרים צומחים שיחי קיטיסוס ואברש וחזזיות. עם בעלי החיים בקומורו נמנים צבים, הנפוצים לאורך החוף, ולמורים. במימי האיים חיים דגים שונים, ובהם הלטימריה. זהו מין נדיר, שחוקרים גילו מאובנים שלו מלפני 400 מיליון שנה.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקומורו שורר אקלים טרופי חם, המאופיין בהבדלי טמפרטורות קטנים בין עונות השנה ובכמות משקעים גדולה. רוב המשקעים יורדים בין נובמבר לאפריל.

כמות משקעים חודשית ממוצעת בעיר הבירה מורוני:

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי קומורו הם צאצאי מהגרים, ובהם מלגשים, מלאים, ערבים, אפריקאים ואירופים. למרות מוצאם השונה, כמעט כל תושבי האיים (98%) הם מוסלמים סונים, מלבד מיעוט קטן של נוצרים קתולים. רק 30 אחוזים מהתושבים מתגוררים בערים. צאצאי המתיישבים הצרפתים שולטים בחיי הפוליטיקה והכלכלה במדינה, ואילו העובדים בחקלאות הם ברובם ממוצא אפריקאי. אי-השוויון בחלוקת המשאבים והמתיחות האתנית גורמים לאי-יציבות פוליטית במדינה. התרבות של קומורו משלבת יסודות אפריקאיים עם השפעות אסלאמיות. ריקודים עממיים מקובלים מאוד במדינה.

שפות: קומורית, צרפתית, ערבית, מקוא.

קבוצות אתניות: מלגשים, מלאים, ערבים, אפריקאים.

הלימודים הם חינם וחובה בגילאים שבע עד 15. בקומורו פועלים בתי ספר אסלאמיים בצד מוסדות ממלכתיים. אף ששיעור הילדים הלומדים בבתי הספר עולה בהתמדה, יותר מ-40 אחוזים מילדי האיים אינם מבקרים בהם. בקומורו אין אוניברסיטאות, אבל פועל בה מוסד להכשרת מורים.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורוני, בירת קומורו, נמצאת במערב האי הצפוני גראן קומור, לחוף האוקיינוס ההודי. אתרי תיירות ידועים בה הם הרובע הערבי, שבו פועלים כמה שווקים והמרכז הלאומי לתיעוד ולמחקר מדעי (Centre Nationale de Documentation et de Recherche Scientifique). במקום פועל מוזיאון, ובו מוצגים שונים של ההיסטוריה והתרבות של המדינה.

מדרום-מזרח למורוני נמצא הר הגעש קרטלה, שהתפרץ בפעם האחרונה ב-1977.

באי אנג'ואן, הנמצא מדרום-מזרח לגראן קומור, מספר אתרי תיירות בעיר מוטסאמודו: העיקריים הם ארמון הסולטאן והמצודה. בסמוך לעיר נמצאים מפלי המים ז'יינקונדרה (Dziancoundre). באי מוהלי, הנמצא ממערב לאנג'ואן, נמצאת שמורה ימית בחוף הדרומי, שם מטילים צבי הים את ביציהם.

נמל התעופה הבינלאומי של קומורו נמצא במרחק 25 קילומטרים מהבירה מורוני. מרבית הטיסות מגיעות מטנזניה, מדגסקר וקניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2013 בדו"ח 2014 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות


מדינות אפריקה

אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בורונדי · בורקינה פאסו · בוטסואנה · בנין · גבון · גאנה · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · דרום סודאן · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים 1 · מרוקו · הרפובליקה המרכז אפריקאית · ניז'ר · ניגריה · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סווזילנד · סומליה · סיישל · סיירה לאון · סנגל · צ'אד · קומורו · הרפובליקה של קונגו · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה


חבלי ארץ "לא מוכרים": אזוואד · פונטלנד · סומלילנד · סהרה המערבית


שטחים תלויים: הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי · סנט הלנה · האיים הקנריים · סאוטה · מלייה · מדיירה · מיוט · ראוניון · סוקוטרה


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה.
אפריקה
חברות הליגה הערבית

איחוד האמירויות הערביותאיי קומורואלג'יריהבחרייןג'יבוטיהרשות הפלסטיניתירדןכוויתלבנוןלובמאוריטניהמצריםמרוקוסודאןסומליהסוריה (מושעית) • עומאןעיראקערב הסעודיתקטארתוניסיהתימן

ארגון הוועידה האסלאמית

מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) | סודאן | סומליה | תוניסיה | טורקיה | בחריין | עומאן | קטאר | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאונה | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה | קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב

מדינה מושעית: סוריה

מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז-אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה

ארגונים בינלאומיים משקיפים: הליגה הערבית | האו"ם | המדינות הבלתי-מזדהות | ארגון אחדות אפריקה
Flag of OIC.svg
מדינות האיחוד האפריקאי
אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בוטסואנה · בורונדי · בורקינה פאסו · בנין · גאנה · גבון · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · הרפובליקה המרכז אפריקאית · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · הרפובליקה של קונגו · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים · ניגריה · ניז'ר · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סהרה המערבית · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה אפריקה