הפרעת סומטיזציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפרעת סומטיזציה (מהמילה היוונית "סוֹמָה" - גוף; נודעת גם בשם תסמונת בריקט) היא הפרעה נפשית כרונית שבה חולה מתלונן על תסמינים גופניים, אשר למעשה מופיעים כתוצאה מבעיות פסיכולוגיות, ולא ניתן לזהות שום בעיה פיזית הגורמת להם. תלונות אלו עלולות להימשך שנים והן מגבילות באופן מהותי את החולה.

ההפרעה היא מצב קיצוני של תלונות סומטיזציה רגילות, שהן תופעה נורמלית.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדריך הפסיכיאטרי DSM-IV-TR מגדיר את ההפרעה לפי מספר קריטריונים:

א. כאשר קיימת היסטוריה של תלונות פיזיות רבות, שהחלו לפני גיל 30, הן מתרחשות לאורך מספר שנים, ומביאות לחיפוש אחר טיפול, או לליקוי משמעותי בתפקוד.

ב. מתקיימים כל הקריטריונים הבאים - האדם מבטא תסמינים אלו כל הזמן:

ג. מתקיימים אחד משני הקריטריונים הבאים:

  • לאחר בדיקה מעמיקה, כל אחד מהתסמינים הללו לא מוסבר באופן מלא על ידי מצב רפואי כללי או השפעה ישירה של שימוש בחומרים.
  • כשקיים מצב רפואי כללי ברקע, התלונות הפיזיות או הליקוי מוגברים יותר ממה שהיה מצופה ממצב זה, מההיסטוריה, מבדיקות גופניות או מממצאי מעבדה.

ד. התסמינים לא מבוטאים בכוונה תחילה או מדומים (כפי שקורה בהפרעות של הִתחלוּת).

גורמים, דרגות וגורמי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלה מאופיינת בתלונות גופניות מרובות הנמשכות שנים, ואשר עלולות לכלול כל אחת ממערכות הגוף. התלונות הנפוצות ביותר כוללות כאב כרוני ובעיות במערכת העיכול, מערכת העצבים ומערכת הרבייה. ההפרעה מתחילה בדרך כלל לפני גיל 30 וקיימת בשכיחות גבוהה יותר אצל נשים. מחקרים עדכניים הצביעו על שכיחות גבוהה יותר של הפרעה זו בקרב אנשים עם תסמונת המעי הרגיז וחולים בעלי כאב כרוני.

קיימות סטיגמות רבות לגבי סומטיזציה, ורופאים רבים פוטרים את החולים בה בתואנה שהם בעלי בעיות שקיימות אך ורק בראשם ודמיונם. למרות זאת, ככל שמעמיקים ללמוד על הקשרים שבין המוח, מערכת העיכול והמערכת החיסונית, הפרעות הנובעות מסומטיזציה הופכות למובנות יותר. לפיכך, אין לראות בהפרעות אלו מצבים "מזויפים", שהחולה יכול להיפטר מהם אם רק יבחר לעשות כן.

בדרך כלל, התסמינים חריפים עד כדי הפרעה לעבודה ומערכות יחסים, דבר הגורם ללוקים בסומטיזציה לבקר רופאים ואף לקחת תרופות. היסטוריה ארוכת שנים של תלונות על מחלות קיימת פעמים רבות. ובכל זאת, למרות שנערכת חקירה מקיפה, מעולם לא נמצא גורם רפואי נסתר המסביר את התסמינים. לחץ נפשי ("stress") גורם לעתים קרובות להחמרת התסמינים.

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכלל התסמינים הרבים שעלולים להיגרם כתוצאה מהפרעת סומטיזציה נמנים:

  • הפרעות עיכול (הקאה, בחילה, תחושת נפיחות במערכת העיכול ושלשול)
  • כאבים (בטן, גפיים, גב, פרקים, ראש, חזה)
  • צריבה במתן שתן
  • קוצר נשימה
  • דפיקות לב חזקות
  • אמנזיה ("מחלת השיכחה")
  • קושי בבליעה
  • פגיעה בראייה
  • שיתוק או חולשת שרירים
  • בעיות בתחום המיני (חוסר חשק מיני, כאב בזמן קיום יחסי מין ואין-אונות)
  • בעיות בוסת (כאבי מחזור, וסת בלתי סדירה ודימום וסתי כבד במיוחד)

רבים מן התסמינים הללו קיימים גם בהפרעות רפואיות ופסיכיאטריות אחרות.

סימנים ובדיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקה גופנית מקיפה ומבחנים אבחונים מבוצעים כדי לשלול גורמים פיזיים. הבדיקות המבוצעות תלויות בתסמינים מהם סובל המתלונן. כמו כן, מבוצעת הערכה פסיכולוגית כדי לשלול את קיומן של הפרעות דומות.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגע שקיומם של גורמים אחרים נשלל וניתנה אבחנה של הפרעת סומטיזציה, מטרת הטיפול היא לעזור לחולה ללמוד לשלוט בתסמינים. לעתים קרובות קיימת הפרעה רגשית שיכולה להגיב לטיפול קונבנציונלי, כגון תרופות נוגדות דיכאון. במקרים רבים לוקים בהפרעה זו מודים רק לעתים רחוקות שהיא עשויה להיגרם, לפחות בחלקה, על ידי בעיות נפשיות, ויסרבו פעמים רבות להתחיל בטיפול פסיכיאטרי.

מערכת יחסים תומכת עם ספק שירותי בריאות המבין את המטופל היא המרכיב החשוב ביותר בטיפול. פגישות בפרקי זמן קבועים כדי לבחון מחדש את התסמינים ואת מנגנוני ההתמודדות של המטופל עוזרות לתהליך הטיפול. הסברת תוצאות הבדיקות למטופל גם כן עוזרות לטיפול, ולכן לא מומלץ להגיד למטופלים שהתסמינים שלהם דמיוניים. עם ההבנה הנוכחית של יחסי הגומלין הסבוכים הקיימים בין המוח לשאר חלקי הגוף, מדענים הוכיחו כי תסמינים פיזיים אמיתיים יכולים לנבוע מלחץ פסיכולוגי.

סיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוכים עלולים להיגרם כתוצאה מבדיקות פולשניות ומההערכות הרבות שמבוצעות במטופל בזמן החיפושים אחר הגורם לתסמינים. כמו כן, עלולה להתפתח תלות במשכך כאבים או סמי הרגעה. מערכת יחסים לא טובה עם ספק שירותי הבריאות עלולה להחמיר את המצב, וכך גם הערכות רפואיות המבוצעות על ידי ספקים רבים.

מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייעוץ או התערבות פסיכולוגית אחרת עשויה לעזור לאנשים המועדים ללקות בסומטיזציה ללמוד דרכים אחרות להתמודד עם לחצים נפשיים. הדבר יכול לעזור להפחית את עוצמת התסמינים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]