הקהילייה המזרח-אפריקנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגל הקהילייה המזרח-אפריקנית
מדינות הקהילייה המזרח-אפריקנית (בירוק) במפת אפריקה

הקהילייה המזרח-אפריקנית (אנגלית: Eastern African community, EAC; סוואהילי Jumuiya ya Afrika ya Mashariki) היא ארגון אזורי בין-ממשלתי של מספר מדינות באזור מזרח אפריקה בשנת 2001. שטחן הכולל של המדינות החברות בארגון כ-1.8 מיליון קמ"ר, ואוכלוסייתן הכוללת מונה כ-120 מיליון נפש (כשמינית מאוכלוסיית אפריקה כולה). הקהילייה נבדלת מארגונים אזוריים אחרים באפריקה ובעולם, בכך שאינה מסתפקת בהידוק הקשרים הכלכליים ושיתוף הפעולה האזורי בתחומים שונים, אלא חותרת ליצירת מסגרת פוליטית פדרטיבית חזקה.

התוכנית לגיבושה בשלבים של פדרציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תכנון שנעשה ב-2005, אמורה הקהילייה המזרח-אפריקנית להתגבש עד 2010 למדינה פדרטיבית, "הפדרציה המזרח-אפריקנית".‏[1] אבני דרך בולטות בביצוע התוכנית הן:

  • איחוד מכסים, שבוצע באופן חלקי בינואר 2005. המכס על סחורות מקניה, היצואנית הגדולה בקהילייה, מופחת בהדרגה ועתיד להתבטל עד 2010.
  • איחוד מוניטרי שמתוכנן ל-2013: המטבע המשותף למדינות האיחוד ייקרא "שילינג מזרח-אפריקני"
  • שוק משותף שהושג ב-2010 הכולל מעבר חופשי של הון, כוח עבודה ומוצרים.
  • איחוד פוליטי: כשלב ראשון, שמתוכנן להתבצע בין 2010 ל-2013, יכהנו נשיאי המדינות החברות כנשיאי הפדרציה בסבב ביניהם. בשלב הבא ייבחר הנשיא המשותף ישירות על ידי אזרחי הפדרציה, וכן ייבחר ישירות פרלמנט משותף.‏[2]

פרשנים רואים את תוכניות האיחוד כשאפתניות ומטילים ספק בעמידתה של הקהילייה בלוחות הזמנים שנקבעו.‏[3] המשבר הפוליטי החמור שפרץ בקניה בעקבות הבחירות לנשיאות המדינה בדצמבר 2007, והדרדר למאבק אלים בין האופוזיציה לשלטון ובין קבוצות אתניות, צפוי לשבש קשות את התוכניות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקניה, אוגנדה וטנזניה מסורת עתיקה של שיתוף פעולה, שראשיתו עוד בתקופה הקולוניאלית. לאחר קבלת העצמאות נמשך שיתוף הפעולה במסגרות שונות, וב-1967 הוקם גוף משותף בשם הקהילייה המזרח-אפריקנית. חילוקי דעות ומאבקים בין שלוש המדינות פירקו את הקהילייה ב-1977, ובין טנזניה ואוגנדה שבשליטת אידי אמין אף התחוללה מלחמה. ההיגיון שבשיתוף פעולה אזורי הוביל לחידושן של תוכניות לשיתוף פעולה. במפגש שנערך ב-1993 בארושה שבטנזניה חתמו הנשיאים דניאל אראפ מוי מקניה, יוורי מוסבני מאוגנדה ועלי חסן מוויניי מטנזניה על הסכם שכונן ועדה משולשת להגברת שיתוף הפעולה במגוון תחומים. ב-30 בנובמבר 1999 נחתם הסכם לכינונה מחדש של הקהילייה המזרח-אפריקנית.

מוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המוסדות והמנגנונים של הקהילייה המזרח-אפריקנית נכללים:

  • בית משפט לצדק של הקהילייה המזרח-אפריקנית - אמון על בירור סוגיות משפטיות הנוגעות להסכמים בין המדינות בקהילייה.
  • אסיפה מחוקקת - גוף מחוקק שחבריו נבחרים מבין המוסדות המחוקקים של המדינות החברות. באסיפה המחוקקת השנייה, שחבריה נכנסו לתפקידם ב-2007, מכהנים נציגים מטנזניה, אוגנדה וקניה (אך לא מרואנדה ובורונדי), תשעה מכל מדינה.
  • ועידת פסגה בהשתתפות מנהיגי המדינות - מתכנסת דרך קבע מדי שנה, ובנוסף לכך מתקיימות ועידות פסגה מיוחדות במועדים בלתי קבועים.
  • מועצת השרים - מועצה בהשתתפות השרים לשיתוף פעולה אזורי בממשלות המדינות החברות, ושרים נוספים. מהווה את הגוף המרכזי בהתווית מדיניות לקהילייה.
  • המזכירות - הגוף הביצועי של הקהילייה, שבראשו עומד המזכיר הכללי.

כמו כן קיימות ועדות תיאום קבועות בנושאים שונים, כגון בריאות וטכנולוגיה, וכן כמה גופים אוטונומיים משותפים בניהול הקהילייה כגון המועצה הבין-אוניברסיטאית של מזרח אפריקה, הבנק לפיתוח של מזרח אפריקה, וארגון המִדגים של אגם ויקטוריה.

המדינות החברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Tina Loevbom Petersen ו- Michael Bech,‏ Born in anonymity, באתר actionaid,‏ 10 באפריל 2005
  2. ^ One president for EA by 2010, באתר Sunday Vision,‏ 28 בנובמבר 2004
  3. ^ Abraham McLaughlin,‏ East African trade zone off to creaky start, באתר The Christian Science Monitor,‏ 9 במרץ 2006