רשות מחוקקת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משכן הכנסת - משכנה של הרשות המחוקקת במדינת ישראל.

רשות מחוקקת היא הרשות האחראית על חקיקת החוקים, ולעתים מהווה רשות מבקרת של הרשות המבצעת[1].

תפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות המחוקקת היא הגוף המחוקק, מתקן ומבטל חוקים. לרשויות מחוקקות שונות ברחבי העולם שמות שונים, וכן שיטות החקיקה ומבנה הרשויות משתנה ממדינה למדינה.

בשיטה הפרלמנטרית, הרשות המחוקקת היא הממנה את הרשות המבצעת. שיטה זו היא שיטת הבחירה הקיימת כיום במדינת ישראל. במסגרת שיטה זו בוחר העם את חברי הרשות המחוקקת, ואלה בוחרים את ראש הממשלה ומאשרים את ממשלתו. בשיטת בחירה ישירה, לעומת זאת, נבחר ראש הממשלה בנפרד מחברי הרשות המחוקקת.

ישנן רשויות מחוקקות המורכבות מבית מחוקקים אחד (כך בישראל, בה הכנסת היא בית המחוקקים היחיד), וישנן רשויות בנות שני בתי מחוקקים המכונים בית עליון ובית תחתון (כך בארצות הברית, בה חוק צריך לעבור את אישור בית הנבחרים (הבית התחתון) והסנאט (הבית העליון)). לעתים כוללות רשויות מחוקקות שלושה ואפילו ארבעה בתי נבחרים, או שלושה גופים (כך הדבר בממלכה המאוחדת ובממלכות חבר העמים, בהם הפרלמנט הבריטי מורכב מבית תחתון - בית הנבחרים הבריטי, בית עליון - בית הלורדים ומהמונרך המאשר את החוקים)[2] [3] [4].

לפי מחקר שנערך בשנת 2000, מתוך 177 מדינות ל-65 מהן (37%) יש שני בתי מחוקקים. ל-112 מדינות יש בית מחוקקים יחיד[5].

ברוב השיטות הפרלמנטריות הבית התחתון הוא החזק מבין שני בתי המחוקקים, אולם ישנן שיטות בהם לשני בתי הנבחרים מעמד שווה או מעמד דומה.

רשות מחוקקת יכולה להתקיים גם בדיקטטורות. במקרה זה מצויות סמכויות הרשות בידי אדם אחד (הדיקטטור, ולא בידי גוף נבחר).

גם במדינות דמוקרטיות מצויות סמכויות שונות של הרשות המחוקקת בידי גופים שאינם מהווים חלק מבית המחוקקים. חלק מסמכויות אלה מצויים בידי גופים השייכים לרשויות אחרות ובהם הרשות המבצעת והרשות השופטת, ולעתים לשרי ממשלה ולגופי צבא ושיטור (השייכים לרשות המבצעת) וכן לגופים שיפוטיים (השייכים לרשות השופטת) יש סמכויות להתקין תקנות[6]. בשטחי יהודה ושומרון אשר בשליטת ישראל, נתונות סמכויות החקיקה בידי המושל הצבאי, והוא מהווה רשות מחוקקת[7].

היו שיטות ממשל בהן לא היווה הפרלמנט חלק מהרשות המחוקקת. כך למשל באימפריה העות'מאנית, לא היה הפרלמנט, שהתכנס לעתים רחוקות חלק מהרשות המחוקקת. כל סמכויות החקיקה היו נתונות בידי הסולטאן, והפרלמנט נחשב גוף מייעץ בלבד.

רמות ממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות המחוקקת קיימת בכל רמות השלטון. במדינה פדרלית תתקיים רשות מחוקקת הן ברמה הפדרלית, והן ברמה המדינתית, ובהתאם יפעלו בתי מחוקקים מדינתיים לצד הרמה הפדרלית.

ברמת השלטון המקומי יכולות סמכויות החקיקה להיות בידי גוף מבצע (שר בממשלה או ראש עיר) או בידי אסיפה מחוקקת (כגון מועצת עיר).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה - הרשות המחוקקת כרשות מבקרת
  2. ^ אתר בית המלוכה הבריטי - המלוכה כחלק מהרשות המחוקקת, המורכבת מבית המלוכה, בית הלורדים, ובית הנבחרים
  3. ^ אתר המלוכה האוסטרלית - סמכויות בית המלוכה
  4. ^ אתר בית המלוכה הקנדי - באופן רשמי המונרך הוא המחוקק של כל החוקים והוא העומד בראש הרשות המחוקקת
  5. ^ אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  6. ^ סעיף 1 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, מגדיר חיקוק – "חוק או תקנה". כינוי משותף זה משקף את העובדה שמבחינות רבות אין הבדל בין חוק לתקנה, שהרי שניהם יוצרים נורמה כללית שיש לציית לה.
  7. ^ ת"א (מחוזי יר') 4103/02, עיזבון המנוח ג'סאן יוסף מוסא עזיזה ז"ל נ' אמג'ד עיסא מוחמד אלעזה, תק-מח 2009(3), 3400 , 3415 (2009)