מזרח אפריקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדינות מזרח אפריקה
אזור בין אגם ויקטוריה (בצד ימין) לבין האגמים אלברט, קיוו וטנגנייקה (מצפון לדרום)

מזרח אפריקה הוא אזור גאוגרפי בחלקה המזרחי של יבשת אפריקה. הגדרת תחומיו של האזור איננה קבועה. על-פי חלוקת אזורי העולם של האו"ם, כוללת מזרח אפריקה את המדינות והטריטוריות הבאות:‏[1]

נוסף על ארצות אלה, יש הכוללים במזרח אפריקה גם את סודאן ומצרים, הנחשבות על-פי הגדרות האו"ם לחלק מצפון אפריקה. לעתים מתייחס המושג מזרח אפריקה לאזור מצומצם יותר, הכולל את המדינות הסמוכות לאגמים גדולים באזור: קניה, טנזניה ואוגנדה, ולעתים גם רואנדה ובורונדי.

גאוגרפיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקים מסוימים במזרח אפריקה ידועים בשל הריכוז הגבוה של חיות פרא באזור, כגון פילים, תאואים, אריות, נמרים וקרנפים צרי שפה.

הגאוגרפיה של מזרח אפריקה היא בעלת נוף מרהיב לדעת רבים. בשל השבר הסורי אפריקני מזרח אפריקה הוא מקום הימצאם של הר קניה ורכס ההרים קילימנג'רו, הפסגות הגבוהות ביותר במזרח אפריקה. בנוסף, נמצא במזרח אפריקה אגם המים המתוקים השני בגודלו בעולם, אגם ויקטוריה ואגם טנגנייקה, האגם העמוק ביותר בעולם אחרי ימת באיקל שבסיביר.

האקלים של מזרח אפריקה הוא שונה למדי משאר האזורים שבאזור קו המשווה. עקב השילוב בין אזור בעל גובה רב ומדבר צל הגשם לבין רוח מונסון מערבית שנוצרת על ידי הרכס הרוונזורי והרמה האתיופית, מזרח אפריקה, באופן מפתיע, הוא אזור קריר ויבש בהשוואה לאזורים הנמצאים בקרבתו.

היבשות הנמוכות ביותר בקניה ובסומליה, שלא נמצאות במזרח אפריקה, הן כאמור, נמוכות. למעשה, לאורך חופי הים של סומליה ופונטלנד, שנים רבות לא הופיעו משקעים כלשהם. בדרך כלל, במזרח אפריקה, המשקעים מופיעים בשתי עונות גשמים עיקריות המתרכזות בין החודשים אפריל, אוקטובר ונובמבר.

כמות הגשם באזור מושפעת מתופעת אל ניניו, שנוטה להגביר את כמות הגשמים ברוב האזורים. השפעה זו של תופעת אל ניניו על אזורים מסוימים אינה תקפה לחלקים הצפוניים והמערביים של אתיופיה ואריתריאה, במיוחד באזורים ההריים.

הטמפרטורות במזרח אפריקה, מלבד אזורי החופים החמים והלחים, הן מתונות. הטמפרטורות נעות בין 15 ל-25 מעלות צלזיוס בגובה של 1500 מטרים מעל פני הים. באזורים השרויים בגובה רב יותר, מעל 2500 מטרים מעל פני הים, נפוצה מאוד תופעת הקרה, והטמפרטורות באזורים אלה הן כ-21 מעלות צלזיוס ומטה.

הגאוגרפיה ותנאי החקלאות הייחודיים לה, הפכו את מזרח אפריקה כיעד נרחב למגלי ארצות, חוקרים, ניצול וקולוניאליזם לאורך המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20.

כיום, מדינות רבות, וביניהן קניה, טנזניה ואוגנדה, הן מטרות תיירות בכל העולם.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]