הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה

ישראל יעקבסון, ראש הקונסיסטוריה של ממלכת וסטפליה

הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה הייתה מוסד שלטוני שהוקם על ידי ממלכת וסטפליה לניהול ופיקוח ענייני יהדות וסטפליה.

ממלכת וסטפליה, שבראשה עמד ז'רום בונפרטה, הצעיר באחיו של נפולאון בונפרטה, פעלה מול הקהילה היהודית בדרך דומה לפעילות צרפת של נפולאון. בדומה למצב בצרפת הוקמה קונסיסטוריה, שבראשה העמיד ז'רום בונפרטה את ישראל יעקבסון, בנקאי יהודי שסייע בידיו לנהל את ענייני הכספים של מדינתו. ז'רום בונפרטה העמיד את ישראל יעקבסון בראש הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה ונתן לו סמכויות נרחבות במינוי יתר חברי ההנהלה.

עם הקמת ממלכת וסטפליה חיו בתחומה כ-15,000 יהודים. המלך, ז'רום בונפרטה, פרסם ב-15 בנובמבר 1807 חוקה, לפי דוגמת חוקת צרפת, שעל פיה כל נתיני ממלכתו היו שווים בפני החוק והדתות השונות קיבלו חופש פולחן על פי חוקיהן. שלושה חודשים מאוחר יותר הוציא המלך צו מיוחד ומפורש המשחרר את יהודי ממלכתו מכל מגבלה שנבעה מעצם היותם יהודים וכך הייתה ממלכת וסטפליה המדינה הגרמנית הראשונה שנתנה אמנציפציה ליהודים.

על פי צו המלך כונסה בקאסל אסיפת נכבדי היהודים, כדי להביע נאמנות למלך ולכונן מוסדות מרכזיים ובראשם קונסיסטוריה. הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה, שבראשה הוצב ישראל יעקבסון, הנהיגה, בתקופת קיומה הקצרה, שינויים תקדימיים בפולחן ובמנהגים היהודיים, שינויים הנחשבים לתחילת הרפורמה ביהדות. בין השינויים שהונהגו במטרה להידמות צורנית (אם כי לא תוכנית) לאוכלוסייה הכללית (הפרוטסטנטית): השמטת פרקי תפילה שונים, שנויים בטקס הנישואין ונשיאת דרשות בגרמנית.

יעקבסון יצר קונסיסטוריה יהודית שבראשה עמדו, בנוסף לו, שלושה רבנים ושני משכילים צעירים. הבכיר ברבנים היה הרב של קאסל, אריה ליב ברלין שתמך ברפורמות מתונות ולצידו שמעון יצחק קלקר, ששימש ברבנות של סטוקהולם ומנחם מנדל שטיינהארט, הרב של הילסהיים. המשכילים הצעירים, שהשלימו את הנהגת הקונסיסטוריה היהודית, היו ירמיה היינמאן, המזכיר האישי של יעקבסון ודוד פרנקל, עורך כתב העת "שולמית".

לקריאה נוספת

• מיכאל מאיר, בין מסורת לקדמה - תולדות תנועת הרפורמה ביהדות, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל.