הקידה האחרונה

הקידה האחרונה
כריכת המהדורה הראשונה של הספר
מחבר	ארתור קונאן דויל
שם בשפת המקור	His Last Bow
שפת המקור	אנגלית
הוצאה	ג'ון מארי
שנת הוצאה	1917
סוגה	ספרות בלשית
מספר עמודים	305

הקידה האחרונה (באנגלית: His Last Bow) הוא אוסף של שבעה סיפורים בלשיים (שמונה במהדורה האמריקנית) בכיכובו של הבלש שרלוק הולמס מאת ארתור קונאן דויל, כמו גם השם של אחד הסיפורים באוסף. הספר פורסם לראשונה ב-1917, והוא מכיל את סיפורי הולמס שפורסמו בין 1908 ל-1913, כמו גם את הסיפור שנושא את שם הספר מ-1917.

האוסף נקרא במקור "העלאת הזיכרונות של שרלוק הולמס" ולא כלל את הסיפור הקידה האחרונה, שהופיע לאחר פרסום הרומן הבלשי עמק הפחד. אולם, מהדורות מאוחרות יותר כן כללו את סיפור הקידה האחרונה ושינו את שם הספר. מהדורות מודרניות יותר משתמשות בכותרת המקורית.

רשימת הסיפורים

• התעלומה במעון ויסטריה
• הפרשה של קופסת הקרטון (סיפור זה נכלל במהדורות הבריטיות של זיכרונותיו של שרלוק הולמס)
• ההרפתקה של החוג האדום
• פרשת תוכניות ברוס-פרטינגטון
• פרשת הבלש הגוסס
• לאן נעלמה ליידי פרנסס קרפקס?
• פרשת רגלו של השטן
• הקידה האחרונה (האפילוג של שרלוק הולמס)

כאשר הספר זיכרונותיו של שרלוק הולמס פורסם לראשונה בארצות הברית, המוציאים לאור האמינו שהסיפור "הפרשה של קופסת הקרטון" לא מתאים לקהל האמריקני בגלל שתוכנו מתאים למבוגרים בלבד. כתוצאה מכך, סיפור זה לא פורסם בארצות הברית במשך שנים רבות אך לבסוף הוא הוסף לאוסף זה.

גם כיום רוב המהדורות האמריקניות של הקאנון מכלילות באוסף זה את הסיפור הקידה האחרונה, בעוד שרוב המהדורות הבריטיות כוללות אותה במקומו המקורי בזיכרונותיו של שרלוק הולמס.

התעלומה במעון ויסטריה לא התפרסם בהתחלה בשם זה; למעשה, מדובר בשני חלקים נפרדים של סיפור, כאשר הראשון נקרא "החוויה הייחודית של מר ג'ון סקוט אקלס" והשני נקרא "הנמר מסן פדרו", ובהוצאה המקורית החלקים הללו לא היו מקובצים תחת כותרת משותפת אחת. ואכן, שבעת הסיפורים הראשונים באוסף היו מקובצים בהתחלה תחת השם "העלאת הזיכרונות של שרלוק הולמס" לפני שהוסף להם הסיפור הקידה האחרונה, שבו מתוארות בגוף שלישי פעולותיו של הולמס המזדקן נגד מעשי הריגול הגרמניים בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה. סיפור זה נקרא במקור "התרומה למלחמה של שרלוק הולמס", וישנן ראיות רבות שדויל התכוון להפסיק את כתיבתו על הולמס לאחר סיפור זה ולסיים את כל הדברים הלא פתורים שנותרו מהסיפורים הקודמים כך שהוא יוכל להתרכז בדברים אחרים שקרובים יותר אל ליבו. אולם, דויל התקשה לעמוד מול התמריץ הכספי שהיה כרוך בכתיבת סיפורים נוספים על הולמס, שכן הוא חזר לכתוב עליו ארבע שנים מאוחר יותר.