ספרות בלשית

פסל בדמותו של שרלוק הולמס

ספרות בלשית היא ענף ספרותי שהתפתח מאמצע המאה ה-19 והגיע לשיא שגשוגו בעשורים הראשונים של המאה העשרים. בענף ספרותי זה מתוארים סיפורי פשעים - בעיקר רצח - בצורת תעלומה, שבלש (בלש משטרה, חוקר פרטי או בלש מטעם עצמו), גיבור הספר, פותר לקראת סיום הספר באמצעות הגיונו החריף ועל פי רמזים ועקבות השזורים לכל אורך הספר.

מקורותיה ההיסטוריים של הסוגה עתיקים. במסורת המערבית מוכרים סיפורי משפט שלמה, סיפור שושנה שבתוספות לספר דניאל, המחזה "אדיפוס המלך" לסופוקלס, וסיפור שלושת התפוחים במחרוזת אלף לילה ולילה. בניגוד למופעים נדירים אלו, סוגה בלשית עשירה התפתחה בסין, החל מהמאה ה-14.

ספרי הבלשים הם לרוב סדרתיים כשהבלש, גיבור הספר, פותר בכל ספר תעלומה אחרת. ז'אנר ספרותי זה קרוב לספרי ריגול, סיפורי פעולה ובמידת מה לספרות אימה ופנטזיה. חלק מספרים אלה הוסרטו כסרטי קולנוע.

תת-ז'אנרים בספרות הבלשית

יש מספר תת-ז'אנרים בספרות הבלשית:

• "מי-עשה-זאת" (Whodunit) בו נמצא מספר מוגבל של גיבורים במקום מבודד, וכל אחד ואחד מהם הוא בעל מניעים והזדמנות לבצע רצח. הסופרת אגאתה כריסטי התמחתה בסוג זה.
• "הבלש האפל", המתמחה בתיאור דמויות של בלש פרטי (private eye), הפועל בתחום האפור של החוק, כאשר הוא מודרך על ידי קוד מוסרי משלו. שנות הארבעים של המאה העשרים באמריקה הביאו לשיא את תת-הז'אנר הזה. הפליא לגלם דמויות אלו בקולנוע השחקן המפרי בוגארט.
• "הבלש המשפטי", העוסק בפתרון תעלומה אגב תיאור הליכים בבתי המשפט, (וזאת להבדיל מספרים כגון ספריו של ג'ון גרישם העוסקים בתיאור ההווי המשפטי, ופחות בפתרון תעלומה בלשית, ומהווים סוגה בפני עצמה).
• "הבלש ההיסטורי", המתאר תעלומה בלשית על רקע היסטורי, כגון הספר "שם הוורד" מאת אומברטו אקו המתאר תעלומה בלשית במנזר בימי הביניים.
• "מותחן האימה" (Thriller), הנמצא על הגבול שבין ספרות האימה לבין הספרות הבלשית, מערב סיפור מתח בלשי עם אלמנטים על-טבעיים או אלמנטים של מדע בדיוני, כגון ספריו של איירה לוין מחברם של "תינוקה של רוזמרי", ו"הנערים מברזיל".
• "הילד הבלש"- ז'אנר לילדים ונוער, המתאר ילד או חבורת ילדים הפותרים תעלומות בלשיות. לעתים מדובר בתעלומות "ילדותיות" ולעתים בתעלומות פשע של ממש. בולטים בז'אנר- השביעייה הסודית, דני ידעני, ננסי דרו והסדרות הישראליות ג'ינג'י וחבורת כוח-המוח

כותבים מפורסמים של ספרות בלשית

יוצרי הספרות הבלשית הקלאסית

• אדגר אלן פו, המשורר והסופר האמריקאי הידוע הנחשב למבשר סוג ספרות זה.
• ארל סטנלי גרדנר, יוצרו של פרי מייסון.
• ארתור קונאן דויל, יוצרו של שרלוק הולמס.
• דשייל האמט, יוצרו של סם ספייד.
• אגאתה כריסטי, שיצרה את הרקול פוארו ומיס מרפל.
• ז'ורז' סימנון, יוצרו של המפקח מגרה.
• ריימונד צ'נדלר, יוצרו של פיליפ מרלו.
• ג.ק. צ'סטרטון, יוצרו של האב בראון.
• אלרי קווין (שם עט לשני סופרים שכתבו ביחד ושם גיבורם אף הוא אלרי קווין).
• רקס סטאוט, יוצרו של נירו וולף חובב הסחלבים.
• פרנקלין דיקסון, יוצרו של בני הרדי.
• ג'ון דיקסון קאר, יוצרם של ד"ר פל (באנגלית: Dr. Fell) וסר הנרי מריבל (אנגלית: Sir Henry Merrivale).

יוצרים בני זמננו

• רות רנדל, יוצרת המפקח ווקספורד
• סקוט טורו, וסטיב מרטיני, יוצרים אמריקאים של "בלשים משפטיים".
• פ.ד. ג'יימס, יוצרת המפקח אדם דאלגליש.
• מיקי ספילאני, יוצרו של הבלש מייק האמר.
• ינווילם ון דה וטרינג, יוצרו של חרייפסטרה ודה חיר.
• לי צ'יילד, יוצרו של ג'ק ריצ'ר.
• רוברט ב. פרקר, יוצרו של ספנסר.
• הרלן קובן, יוצרו של מיירון בוליטר.
• ג'יימס אלרוי, יוצר "רביעיית אל-איי".
• דן בראון, יוצר "צופן דה וינצ'י, "מלאכים ושדים" ו"הסמל האבוד"".
• בוריס אקונין, יוצר סדרת "תיבת פנדורין".
• אלכסנדר מק'קול סמית, יוצרה של מא ראמוצווה.
• מייקל קונלי, יוצרו של הארי בוש.
• ג'פרי ארצ'ר, יוצר "אסיר מלידה","קין והבל" ו"כבוד בין גנבים".
• ג'ון גרישם, יוצר "המייצגים","משחק המושבעים","הזימון"ו"הברוקר".
• ג'ון ורדון, יוצר "חשוב על מספר", ו"עצמי עיניים חזק".
• לורנס סנדרס, יוצרו של אדוארד איקס דילייני.
• קלייב קאסלר, יוצרו של דרק פיט.
• סטיג לרסון, יוצרה של סדרת מילניום.
• יו נסבו, יוצרו של הארי הולה.
• דניאל סילבה, יוצרו של גבריאל אלון.
• פיטר ג'יימס, יוצרו של רב פקד רוי גרייס.
• נאטסואו קירינו, יוצרת בריחה, התפוררות.
• בתיה גור, יוצרת מיכאל אוחיון.

סופרים קנוניים

על אף שספרות זו אינה נחשבת ספרות קנונית ישנם סופרים קנוניים ונחשבים ששלחו ידם בכתיבת ספר בלשי. מבשר הז'אנר, אדגאר אלן פו, הינו כאמור יוצר נחשב אף בתחומי השירה והפרוזה, ודוגמה טובה נוספת היא המחזאי השווייצרי פרידריך דירנמאט, שכתב את אחד מטובי הספרים בסוגה - "ההבטחה".

ספרות בלשית בישראל

בישראל זכתה הסוגה לקידום משמעותי רק משנות ה-80 של המאה העשרים. אמנם חלוצת הספרות הבלשית העברית הייתה "ספריית הבלש" בשנות ה-30 של המאה ה-20, אך לא היה לה ממשיך במשך עשרות שנים. "ספריית הבלש", נוצרה בשנת 1932 כאשר העיתונאי שלמה בן ישראל פנה אל דוד תדהר, דמות ידועה ופופולרית ביישוב ומי שהיה קצין במשטרת המנדט ולאחר מכן בעל משרד חקירות (לימים מחבר האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו) והציע לו להוציא יחדיו ספרות בלשית מקורית. כך נולדה "ספריית הבלש" שהוציאה חוברות עם סיפורים בלשיים מקוריים, על רקע ארץ ישראל, נופיה ואנשיה, שנכתבו על ידי בן ישראל על יסוד מקרים שתדהר הכיר מעבודתו. כמו כן השאיל תדהר את שמו לחוברות כגיבור עלילותיהן ואת תמונתו לשעריהן. החוברות התפרסמו 28 שבועות ברציפות והיו ללהיט ביישוב. פרסומן הופסק עקב הטירדה שנגרמה לתדהר מלחץ הקוראים שצרו על ביתו ומשרדו כדי לראות את הבלש המפורסם.

הספרות הבלשית העברית התחדשה רק כיובל שנים לאחר מכן. פרצו את הדרך אמנון ז'קונט ובעקבותיו ראויות לציון בעיקר סופרות: בתיה גור, יוצרת הבלש סגן ניצב מיכאל אוחיון, שהתפרסם לראשונה בספר "רצח בשבת בבוקר", ושולמית לפיד, יוצרת הבלשית העיתונאית ליזי בדיחי, שהתפרסמה לראשונה בספר "מקומון". לשני הספרים באו המשכים שזכו אף הם להצלחה. עוד ידועות כסופרות בלשים, לצד יצירות מרשימות בתחום הספרות הקנונית, הסופרות רות אלמוג ואסתר אטינגר, הכותבות את ספרי הבלשים שלהן במשותף תחת שם העט "אלמוג אטינגר". סופרת נוספת הידועה בכתיבתה בתחום זה היא אדיבה גפן.

סופרים נוספים הפועלים בתחום בישראל - המשורר אריה סיון אשר ספרו "אדוניס" נחשב על ידי רבים לספר הטוב שפורסם בשפה העברית בסוגה זו, אורי אדלמן, ששימש אף כעורך תחום זה בהוצאת כתר, אהוד אשרי, לימור נחמיאס הידועה בנועזות השפה בספריה ובבחירה נועזת של הנושאים, הסופר, העיתונאי והעורך הספרותי רם אורן, העיתונאי, עורך העיתון מעריב, אמנון דנקנר, הסופר והעיתונאי רפאל פוגל, עורך הדין גל אמיר, העיתונאי יוסף שביט, יאיר לפיד והבלש הפרטי שיצר ג'וש שירמן, והרשימה עודנה ארוכה.

לקריאה נוספת

• דן מירון, "כומרייה בישראל - כמה הערות בעניין הסיפור הבלשי ומקומו בתרבות הישראלית", בספרו הספרייה העיוורת, הוצאת ידיעות אחרונות, 2005.

קישורים חיצוניים

• אריאנה מלמד, לברוח עם גוויה, אקדח ובלשים מנייר, באתר ynet‏
• מתן אהרוני, זירת הפשע: הבלש החדש מהעולם הישן, במגזין tv-il
• אורן נהרי, פגישה עם בלש פרטי, באתר ynet‏, 9.5.07
• יוכי שלח, מדוע מוות אלים גורם לאנשים להיות רעבים?, באתר הארץ
• אלי אשד, בעקבות הבלש העברי: הספורת הבלשית בספרות הישראלית, בבלוג "היקום של אלי אשד"
• נורית קנטי, תרגילי מתח: ספרות המתח הישראלית מתפתחת, nrg ‏, 1/5/2009
• גואל פינטו, ‏החיים אחרי הולמס, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2010