הקיפוד והשועל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת המהדורה העברית של הקיפוד והשועל

"הקיפוד והשועל" הוא שמה של מסה מאת ישעיהו ברלין, אשר נכתבה בהתייחס להשקפתו של הסופר הרוסי לב טולסטוי על ההיסטוריה. חיבור זה, אולי המפורסם מבין חיבוריו של ברלין, יצא לאור לראשונה בשנת 1953.

כותרת החיבור הינה קונוטציה לפתגם המיוחס למשורר היווני בן המאה ה-7 לפנה"ס ארכילוכוס:

Cquote2.svg

השועל יודע דברים רבים, אך הקיפוד יודע דבר אחד גדול.

Cquote3.svg
– במקור ביוונית: "πόλλ' οἶδ ἀλώπηξ, ἀλλ' ἐχῖνος ἓν μέγα"‏‏‏[1]

ברלין יוצא מן התמצית הרעיונית המובאת בפתגם זה, ומשתמש בה כמטפורה כאשר הוא דן במתח שבין ראיית עולם מוניסטית לפלורליסטית. לפי ברלין, נחלקים ההוגים והיוצרים לשתי קטגוריות:

בהתייחס לטולסטוי, טוען ברלין כי במבט ראשון נראה שהוא מצליח לחמוק מהגדרה; הוא סבור כי על אף שטולסטוי מדגים כשרונות של שועל – הוא מחזיק באמונה כי על האדם להיות כקיפוד, ובכך יצירתו הפורה כשלעצמה עלולה להיות מטעה. ברלין ממשיך ומשתמש ברעיון זה של טולסטוי כבסיס לניתוח התאוריה של ההיסטוריה שהציג האחרון ברומן "מלחמה ושלום".

ישנם הוגים דוגמת מייקל וולצר, אשר תיארו את ברלין עצמו באופן זהה – אדם היודע דברים רבים, בהשוואה לצרות עולמם של פילוסופים פוליטיים רבים בני זמננו. תלמידו לשעבר של ברלין, הפילוסוף הקנדי צ'ארלס טיילור, כונה בפי ברלין "קיפוד", ואף הודה בכך ברצון בראיון שנערך עמו לאחר זכייתו בפרס טמפלטון (Templeton) בשנת 2007.‏‏‏‏‏[2]

ברלין מוסיף להרחיב מושג זה בספרו The Proper Study of Mankind מ-1997.

פיליפ טטלוק, פרופסור לפסיכולוגיה פוליטית בבית-הספר "האס" למנהל עסקים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, יונק רבות מן ההבחנה שיצר ברלין, בחקירתו את דייקנותם של מומחים וחוזים בתחומים שונים (בייחוד בפוליטיקה), בספרו מ-2005 Expert Political Judgment: How Good Is It? How Can We Know?.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏באדגיה של ארסמוס מרוטרדם משנת 1500 מופיע פתגם זה בגרסה הלטינית: Multa novit vulpes, verum echinus unum magnum.‏
  2. ^ What Role Does Spiritual Thinking Have in the 21st Century?, Interview with Dr. Charles Taylor‏