הרמן קווס
| הרמן קווס פון קווסהזה | |
|---|---|
 גנרל-פלדמרשל הרמן קווס |
|
| נולד | 30 במרץ 1854, טימישוארה, האימפריה האוסטרית  |
| נפטר | –22 בספטמבר 1924 וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה  |
| כינוי | |
| השתייכות |  צבא האימפריה האוסטרו-הונגרית. |
| תקופת שירות | 1872 – 1918 |
| דרגה | גנרל-פלדמרשל |
| תפקידים צבאיים |
מפקד הגיס ה-12 בחזית המזרחית |
הרמן קווס פון קווסהזה (בגרמנית: Hermann Kövess von Kövesshaza;30 במרץ 1854, טימישוארה, האימפריה האוסטרית – 22 בספטמבר 1924, וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה) היה גנרל-פלדמרשל שכיהן כמפקדו האחרון של הצבא האוסטרו-הונגרי. תקופת שירותו לפני מלחמת העולם הראשונה לא התייחדה משום בחינה והוא התכוון לפרוש ב-1914, אך אז פרצה המלחמה והוא נאלץ להמשיך בתפקידים פיקודיים.
תוכן עניינים |
חייו האישיים [עריכה]
אביו של קווס היה קצין מבוגר בצבא האוסטרו-הונגרי שהתגורר בטימישוארה, האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום ברומניה). משפחת אמו השתייכה לקבוצה האתנית של הסקסונים טרנסילבנים. שלושת ילדיו שירתו בצבא גם הם ואחד מהם נהרג ב-1914.
ראשית הקריירה [עריכה]
ב-1865 הוא הצטרף לבית ספר לצוערים בהיינבורג ולאחר שלמד שם ובאקדמיה בזניים, עבר לאקדמיה הצבאית בווינה. הוא סיים את האקדמיה בהצלחה ולאחר קידום מהיר הגיע לדרגת קפטן (סרן).
המבצע הצבאי הראשון שלו היה דיכוי מרד בדלמטיה, עליו קיבל מדליית הצטיינות מהקיסר פרנץ יוזף. באותה שנה קיבל גם את עיטור צלב האבירים של מסדר הכתר האיטלקי. לאחר שנכשל במבחן הבא שלו, הוא עבר לשרת בחיל הרגלים. הצטיינותו בחיל רגלים קידמה אותו לדרגת מייג'ור (רב סרן) ב-1890, לויטננט קולונל (סגן אלוף) ב-1894 וזמן לא רב לאחר מכן לדרגת קולונל (אלוף משנה).
הוא היה אחד הקולונלים הצעירים בצבא ואחד הפרוטסטנטים החזקים בצבא שרוב הקצינים בו היו קתולים. הוא היה מעורב בשערוריה בה עברו 400 חיילים קתולים לפרוטסטנטיות לאחר ויכוח דתי. המקרה זכה להתעלמות מצד הצבא אולם הכנסייה הקתולית גינתה אותו. הגינוי גרם לו לחשוש שהוא יאלץ לפרוש מוקדם, אך הוא התבדה עם תחילת מלחמת העולם הראשונה.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו [עריכה]
בתחילת המלחמה הוא פיקד על הקורפוס ה-12 בחזית המזרחית, בקרבות על גליציה, בהרי הקרפטים ובמתקפת גורליצה-טרנוב ב-1915. לאחר שמונה למפקד הארמייה ה-3 שהשתייכה לקבוצת הארמיות של מקנזן, הגיע לגולת הכותרת של הקריירה הצבאית שלו כשכבש את בלגרד ב-9 באוקטובר 1915. הארמייה של קווס נלחמה גם במונטנגרו ובאלבניה, עד שעברה לחזית האיטלקית על מנת להשתתף בקרב אסיאגו. לאחר מתקפת ברוסילוב נאלץ לחזור לגליציה כשהוא מקבל לפיקודו את הארמייה ה-7. לאחר כישלון הרוסים במתקפת קרנסקי, הגיב קווס בהכנסת כוחותיו לצ'רנוביץ באוגוסט 1917, מהלך ששיפר את מצבו של הצבא האוסטרו-הונגרי. בינואר 1918 קודם לדרגת גנרל-פלדמרשל כשהוא מפקד על הארמיות ה-3 וה-7 גם יחד בחזית שנשאה את שמו והשתרעה בין גליציה לדוברוג'ה.
עם חתימת חוזה ברסט-ליטובסק שסימן את סיום החזית המזרחית, נותר קווס ללא כוח צבאי לפקד עליו, עד למינויו למפקד הצבא ב-3 בנובמבר 1918. תפקידו היה למעשה חסר משמעות עם התפוררותה של האימפריה והוא פרש מהצבא בסיום המלחמה. הוא הלך לעולמו ב-1924 בווינה והוא בן 70 שנים.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- הרמן קווס, באתר firstworldwar.com (באנגלית)
