מתקפת ברוסילוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מתקפת ברוסילוב
מערכה: החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
כיתוב תמונה

מתקפת ברוסילוב, תוכנית וביצוע
תאריך התחלה: 4 ביוני 1916
תאריך סיום: 20 בספטמבר 1916
משך הסכסוך: 109 ימים
מקום: החזית המזרחית
תוצאה: ניצחון הצבא הרוסי
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות
39 דיוויזיות חיל רגלים (437,000 לוחמים)
10 דיוויזיות פרשים (30,000 לוחמים) 
40 דיוויזיות חיל רגלים (573,000 לוחמים)
15 דיוויזייות פרשים (60,000 לוחמים) 
אבידות
אוסטרו-הונגריה
567,000 הרוגים ופצועים
408,000 שבויים
סה"כ 975,000 נפגעים
הקיסרות הגרמנית
350,000 נפגעים
סה"כ 1,325,000 נפגעים 
440,000 הרוגים ופצועים
60,000 שבויים
סה"כ 500,000 נפגעים 

מתקפת ברוסילוב הייתה המתקפה הגדולה ביותר של הצבא הרוסי בחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה. היא נערכה בשטח אוקראינה דהיום בתאריכים 4 ביוני 1916 - 20 בספטמבר 1916. היא נקראה על שם הגנרל אלכסיי ברוסילוב, מפקד החזית הדרום-מערבית שיזם, תכנן את המתקפה והכניס שיטות צבאיות חדשות שתרמו להצלחתה.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1914 פתחו הרוסים במתקפה גדולה על הצבא האוסטרו-הונגרי בדרום החזית המזרחית. תוך זמן קצר נסוגו האוסטרו-הונגרים כשהם סובלים מאבידות כבדות. שיאה של המתקפה הזאת היה כיבוש מבצר פשמישל שעמד במצור במשך 133 יום.

ב-1 במאי 1915 פתחו האוסטרו-הונגרים והגרמנים בפיקודו של אוגוסט פון מקנזן במתקפה גדולה שהחלה ליד הערים גורליצה וטרנוב, דרומית מזרחית לקרקוב. הצבא הרוסי נאלץ לסגת מגליציה באבידות גדולות (מתקפת גורליצה-טרנוב) בעקבות נסיגה זו החליט הפיקוד העליון הרוסי (הסטאבקה), לסגת גם מפולין כדי לקצר את קו החזית (הנסיגה הגדולה).

הרוסים קיצרו את קו החזית ב-700 ק"מ והיו קרובים לאזורי האספקה שלהם, דבר שאיפשר להם לבנות מחדש את הצבא. בעקבות כשלונות הצבא פיטר הצאר ניקולאי השני את מפקד צבא האימפריה הרוסית ניקולאי ניקולאייביץ' הבן ומינה את עצמו כמפקד העליון של הצבא.

בתחילת 1916 לחצו הצרפתים על הרוסים לפתוח במתקפה כדי להוריד את הלחץ בחזית ורדן והאיטלקים לחצו עליהם כדי להקל עליהם את הלחץ בחזית האיזונצו. הגנרל אלכסיי ברוסילוב התמנה במרץ 1916 למפקד "החזית הדרום מערבית". הוא המליץ לסטאבקה על מתקפה באזור גליציה לעומת מפקדים אחרים שדגלו בפעולות הגנתיות. הצאר קיבל את תוכניתו של ברוסילוב.

ההכנות למתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוסילוב ריכז ארטילריה, 39 דיוויזיות רגלים ו-10 דיוויות פרשים. הוא בנה בחשאי עמדות סמוך לקווי האוסטרו-הונגרים ותיכנן התקפת פתע לאורך 480 ק"מ.

ב-4 ביוני 1916 פתח ברוסילוב בהרעשה ארטילרית קצרה ומדויקת. הוא התנגד להפגזות הארטילריה הכבדות והממושכות שפגעו באפקט ההפתעה ואיפשרו למותקפים זמן לגייס כוחות מילואים ולפנות את קו ההגנה הקדמי. הוא העדיף הפגזה מדויקת על מפקדות וריכוזי כוחות והתנגד להפגזות ללא מטרה שגרמו הרס רב והיקשו על המתקיפים להתקדם.

ברוסילוב הפעיל לראשונה את הטקטיקה של חיילי סער ביחידות קטנות ויעילות, שחדרו בנקודות חלשות רבות של הגנת האוסטרו-הונגרים ואיפשרו אחר כך לארבע הארמיות שלו להתקדם. טקטיקה כזאת אומצה על ידי הגרמנים בקרב קפורטו ב-1917 ובמתקפת האביב בחזית המערבית ב-1918.

האוסטרו-הונגרים הופתעו והחלו לסגת מערבה. ב-8 ביוני 1916 כבשו הרוסים את לוצק ושבו 200.000 חיילים אוסטרו-הונגרים. ברוסילוב כבש את מזרח גליציה ובוקובינה ובהן הערים לוצק, ברודי ו-צ'רנוביץ'.

הרמטכ"ל האוסטרו-הונגרי קונרד פון הצנדורף נאלץ לעצור את המתקפה בחזית האיטלקית (קרב אסיאגו) ולשלוח כוחות לחזית המזרחית.

בינתיים התקדם ברוסילוב בצפון החזית לעבר קובל, אבל פאול פון הינדנבורג, מפקד החזית המזרחית הצליח בינתיים לשנע כוחות מחזית ורדן. ב-24 ביולי 1916 פתח הגנרל הגרמני אלכסנדר פון ליסינגן בקרב קובל והצליח לעצור את הרוסים ולגרום להם אבידות כבדות.

ב-20 בספטמבר 1916 הגיע ברוסילוב למרגלות הרי הקרפטים, אבל בעיות לוגיסטיות ואבידות כבדות אילצו אותו להפסיק את המתקפה.

תוצאות המתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעקבות ההצלחה הראשונית של המלחמה, הצטרפה רומניה למעצמות ההסכמה והכריזה מלחמה על גרמניה ואוסטרו-הונגריה.
  • הוצאת כוחות מחזית ורדן גרמה להחלשת הצבא הגרמני בגזרה זו והייתה אחת הסיבות לכישלונו בקרב זה.
  • הצבא האוסטרו-הונגרי הוכה קשות ושוב לא היה יכול ליזום התקפות גדולות ללא עזרת הגרמנים.
  • הניצחון במתקפה לא התקבל ברוסיה כניצחון גדול. האבידות הגדולות והכשלים בצבא גרמו להתמרמרות בקרב החיילים, שהחלה את התפוררות הצבא הרוסי. זו הייתה המתקפה הגדולה האחרונה של הצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מתקפת ברוסילוב בוויקישיתוף