הרצל חקק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרצל אלדד חקק (נולד ב־1948), סופר ומשורר ישראלי. יו"ר אגודת הסופרים העבריים מאז שנת 2011. היה יו"ר האגודה גם בשנים 2003-2005.

הרצל חקק

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקק ואחיו בין המשתתפים בחידון התנ"ך הארצי לנוער בלוד ב-1965

נולד בבגדאד שבעיראק ב־1948, סמוך להכרזת העצמאות של מדינת ישראל, יחד עם אחיו התאום בלפור. משפחתו עלתה לישראל ב־1950.

כבר בילדותם הרבו האחים הרצל ובלפור חקק לפרסם את יצירותיהם בעיתוני הילדים, כגון "הארץ שלנו".

בגיל 17 זכה בסגנות לחתן התנ"ך בחידון התנ"ך העולמי לנוער (1965), כשאחיו זוכה להיות החתן. בצה"ל היה לוחם בחטיבת גולני ולאחר מכן מש"ק סעד ומודיע נפגעים.

ב-1981 הוצב במקום ה-14 ברשימת התחיה לקראת הבחירות לכנסת העשירית.

מאז 1988 פעל בהתנדבות בערי פיתוח ובכפרי ילדים.

נמנה עם מייסדי קבוצת הסופרים הציוניים בחסות המועצה הציונית.

בין השנים 2003-2005 היה יו"ר אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל. בחודש מאי 2011 נבחר שנית לשמש כיושב ראש האגודה והוא מכהן בתפקיד זה עד היום.

נשוי לדיצה, בתו של עמירם חרלף, ואב לארבעה ילדים.

ציוני דרך בפעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מחודש מאי 2011 נבחר שוב לכהן כיו"ר האגודה.

  • שימש במשך שלוש קדנציות כיו"ר ועדת הביקורת של אגודת הסופרים העבריים.
  • עורך "רץ בדואר", ביטאון דואר ישראל מאז 1993.
  • חבר ועד עדת הספרדים בירושלים מאז 1995.
  • חבר הנהלת המרכז למורשת יהודי בבל מאז 1997.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי שירה:

  • "במזל תאומים" 1970,
  • "ספר אורות האהבה" 1972,
  • "אם נלקח מן השקט" 1978,
  • "תעודה נשכחת" 1987,
  • "כתובת על קיר בוער" 1992,
  • "אהבה היא מולדת " 1998.
  • הזמן הגנוז, 2003, 160 עמודים, הוצאת שלהבת ירושלם.
  • אנא בכוח, אנא בשיר, 328 עמודים, הוצאת צור אות, בשיתוף שלהבת ירושלם שנת 2010.

ספרי עיון (בשיתוף עם אחיו, בלפור חקק):

  • "טעות חזור" לקסיקון לשיפור הלשון 1994,
  • "חיבת הפיוט", ביאור לפיוטי תפילה 1990,
  • "לקסיקון סופרי ירושלים" 1996,
  • "קהילה עולה" - משחק הדמיה 1978.
  • "פרקי ברדיצ'בסקי" –מחקר ספרותי 1975.
  • "ארץ זבת חלב ודבש" (סדר ט"ו בשבט) , 1996.

ספרי ילדים (בשיתוף עם אחיו, בלפור חקק):

  • "כרמלה נדמה לה" 1981,
  • "שכונת בלאגאנה" 1994,
  • "תאומים זה סיפור מצחיק לפעמים", 1994.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]