אור יהודה

אור יהודה
מראה כללי של אור יהודה מכיוון צפון-מזרח
מחוז	תל אביב
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	דוד יוסף
גובה ממוצע	‎30‏ מטר
תאריך ייסוד	1949
סוג יישוב	עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
- אוכלוסייה	34,664 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎0.9%‏ לשנה
- צפיפות אוכלוסייה	6,743 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	5,141 דונם
אור יהודה
דירוג חברתי-כלכלי	5 מתוך 10
מדד ג'יני	0.4151
לאום ודת   99.1% יהודים   0.0% ערבים-מוסלמים   0.0% ערבים-נוצרים   0.0% דרוזים   0.90000000000001% אחרים (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2008)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 9.3% גילאי 5 - 9 8.8% גילאי 10 - 14 7.8% גילאי 15 - 19 7.8% גילאי 20 - 29 16.1% גילאי 30 - 44 19.8% גילאי 45 - 59 17.8% גילאי 60 - 64 3.9% גילאי 65 ומעלה 8.7% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2008)
חינוך סה"כ בתי ספר 16 –       יסודיים 11 –       על-יסודיים 8 תלמידים 5,468 –       יסודיים 3,288 –       על-יסודיים 2,180 מספר כיתות 220 ממוצע תלמידים לכיתה 25 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2008)
אתר העיריה

שרידי כפר עאנה האחרונים

גינה ואחד מבתי השכונה החדשה שהוקמה על ידי חברת אפריקה ישראל להשקעות, ספטמבר 2007

אנדרטה לנופלים במערכות ישראל באור יהודה

אור יהודה היא עיר במחוז תל אביב, ישראל. מרוחקת כשבעה קילומטרים מתל אביב-יפו וסמוכה לנמל התעופה בן-גוריון.

אור יהודה גובלת במערב בכביש 4 ובשטחים פתוחים; במזרח ביהוד-מונוסון; בצפון בכביש 461, צומת השומר וצומת סביון ובדרום בכביש 412 ובשטחים פתוחים. משנת 2007 מכהן דוד יוסף כראש העירייה.

מקור השם

אור יהודה נקראת על שמו של רבי יהודה בן שלמה חי אלקלעי. מסורת אחרת גורסת כי אור יהודה היה שמו של בית הספר של העולים המתיישבים שהגיעו מטורקיה והמדינה מיסדה את השם מאוחר יותר. עוד מסורת גורסת כי העיר נקראת כך עקב מיקומה בשטח ההיסטורי של שבט יהודה, אחד משבטי ישראל.

היסטוריה

העיר שוכנת במקום בו התקיים היישוב כפר אונו כבר בתקופת המקרא. לפני קום המדינה שכן במקום היישוב סאקיה שנחרב ב-1948 במלחמת העצמאות‏. במלחמת העצמאות נכבשו הכפרים סאקיה וכפר עאנה (ואל-ח'ירייה) במבצע חמץ.

בשנת 1949 התיישבו ראשוני העולים יוצאי לוב וטורקיה בתוך חורבות הבתים הערביים הנטושים של שני הכפרים. במקום לא היו תשתיות מים וביוב, והמתיישבים הראשונים סבלו סבל רב. הם השקיעו במקום כסף רב ועבודה רבה: הבתים שופצו, הסמטאות נוקו והתושבים טיפחו גינות פרטיות סביב בתיהם.

בשנים 1950-1953 הוקמו המעברות של סקיה וכפר עאנה ואליהם הגיעו עולים מעיראק במבצע "עזרא ונחמיה". המעברות כללו אוהלים ("בדונים") וצריפונים.‏ מספר התושבים במעברות גדל עד ל-16,000 תושבים.

טבלת האוכלוסייה במעברות בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20:

שם המעברה	מספר המשפחות	מספר התושבים
סקייה א' סקייה ב' כפר עאנה א' כפר עאנה ב'	810 725 560 525	3,744 3,069 2,592 2,526

באותה תקופה השלטונות עדיין לא הכירו במעברות כישוב קבע וראו בהן מקום זמני לקליטת העולים, כשהערים השכנות תל אביב ורמת גן סירבו לקלוט את המעברות בשטח שיפוטן. בהמשך נעשה ניסיון לפנות את המעברות ולהעביר את התושבים לערי פיתוח בצפון ודרום הארץ, ולייעד את שטח המעברות לחקלאות. רבים מתושבי המעברות התנגדו לפינוי והחלו בפעילות להכרה באור יהודה כיישוב קבע.

ישוב קבע

בשנת 1955 הכריזה ממשלת ישראל על אור יהודה כישוב קבע. המבנים הראשונים החד-קומתיים נבנו ברחוב "הראשונים" ולאחר מכן ברחוב "ההגנה" ואוכלסו על ידי וותיקי המעברות. בשנת 1962, בלחץ ראש העיר מרדכי בן פורת הכריזה הממשלה על אור יהודה כשטח תכנון עיר, לפי כך זכאית אור יהודה לתכנן את בנייתה בעצמה. בעקבות הכרזתה החלה בניה מואצת של שיכונים ודירות. במקביל החלו לפרק את הצריפונים שהתפנו במגמת חיסול המעברות. בגלל מגבלות תקציב הן של הרשויות והן של התושבים ניבנו 80% מהדירות כדירות ציבוריות בבעלות המדינה. דירות אילו אופיינו כדירות קטנות (למשפחות מרובות ילדים), ברמת בניה נמוכה והעדר תשתיות סביבתיות, והשכונות היו לשיכוני עוני ומצוקה. במפעל שיקום השכונות שוקמו השיכונים של שנות השישים, תוך כדי הרחבת הדירות.

בשנות ה-70 וה-90 נקלטו באור יהודה אלפי משפחות עולים מברית המועצות, בעיקר מגאורגיה ומבוכרה. בשנות ה-80 עברה אור יהודה תהליך שיקום שכונות. נבנו בניני ציבור, מתנ"ס מרכזי, מרפאות, בתי מועצה, בתי ספר ועוד. בשנת 1988 הוכרזה אור יהודה כעיר, עת מנתה כ-21,000 תושבים. בשנות ה-90 החלה בנייה חדשה של שכונות חדשות בפרדס שנותר במרכז העיר ובכפר עאנה, שפונתה משרידי המעברה.

כיום

החל מסוף שנות ה-90 החלה בניית שתי שכונות חדשות: נווה סביון ונווה רבין. השכונות כוללות קוטג'ים, בתים מדורגים ובניינים רבי-קומות. במרכז העיר נבנו מרכזים רבים כגון היכל תרבות, ספרייה, היכל ספורט, בריכת שחייה, מגרשי כדורסל וטניס, וקונסרבטוריון. בעתיד מתוכננת תוספת שטחים לאזורי התעשייה הקיימים, התחדשות שכונות על ידי פינוי מבני מגורים ישנים ובנייה מחדש תוך כדי תכנון סביבתי מודרני.

בעיר יש כיום 45 בתי כנסת, שתי ישיבות, שלושה תלמודי תורה ושלושה מקוואות.

בשנת 2007, בעקבות פירוקה של המועצה האזורית רמת אפעל, הפכה רמת פנקס לשכונה מן המניין של אור יהודה. טבלת שימושי הקרקע כיום:

השימוש	בדונמים	באחוזים
1. שטחים תפוסים על ידי צריפונים 2. שטחים לבניה ולתעשייה 3. פרדסים או פארקים 4. אדמה חקלאית בעיבוד עונתי 5. ואדיות ודרכים	1. 800 2. 1740 3. 1000 4. 1200 5. 400	1. 15% 2. 34% 3. 19.5% 4. 23.5% 5. 7.5%

סמל ודגל

סמל העיר מורכב ממספר אלמנטים הקשורים לראשיתה של אור יהודה:

• רבע גלגל שיניים - המסמל את התעשייה הזעירה בעיר.
• בתי מגורים - המסמלים את הבתים והאוכלוסייה בעיר.
• עץ - המסמל את הפארקים הרבים בעיר.

דגל אור יהודה מורכב מבתי מגורים, על רקע השמש, עץ, גלגל שיניים, שלושה פסים עבים ואחד דק בצבע כתום, אדום, לבן ותכלת.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש באור יהודה 34,664 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.9%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2008, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ח (2008-2007) היה 54.9%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2007 היה 6,160 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,743 ש"ח).

תחבורה

מסוף האוטובוסים אור יהודה היא אחת מהתחנות העמוסות ביותר בבקעת אונו או לחלופין בין הקטנות במחוז תל אביב, ויוצאים ממנה אוטובוסים לפתח תקווה, יהוד-מונוסון, קריית אונו, רמת גן, תל השומר, תל אביב, בני ברק וראשון לציון.

בתוך אור יהודה ישנם רק שני קווים פנימיים של "קווים".

הגישה לאור יהודה ממערב ומצפון נעשית בכביש אחד מרכזי שהוא כביש 461 ובאמצעות מחלף מסובים המאפשר גישה לאור יהודה מהכבישים האחרים. הגישה לעיר ממזרח ומדרום נעשית באמצעות הצומת עם כביש הגישה לאזור התעשייה יהלום הנמתח מכביש 412.

תרבות, חינוך, ספורט ובילוי

לאור יהודה עיר תאומה אחת: ברלין שרלוטנבורג.

תרבות ובילוי

הלוגו של המרכז למורשת ליהדות לוב

המרכז למורשת יהדות לוב

בעיר היכל תרבות המשמש לתיאטרון, קונצרטים ומופעים. מדי שנה מתקיימים בעיר ירידים על ידי התושבים, העירייה וארגונים שונים. באור יהודה שוכנים המרכז למורשת יהדות בבל והמרכז למורשת יהדות לוב, המשמרים היסטוריה על יהדות תושבי העיר (שעלו מלוב ואזור בבל).

חינוך

בעיר אור יהודה לומדים קרוב ל-6,000 תלמידים, למעלה מ-3,000 בחינוך היסודי ולמעלה מ-2,000 בחינוך העל-יסודי. בעיר מספר מתנ"סים וספריות קטנות בשכונות השונות.

באור יהודה נמצאים מוסדות החינוך הבאים:

• שני בתי ספר תיכוניים: יובלים (ממלכתי) ואור חנה (תיכון דתי לבנות)
• חטיבת ביניים אחת, במסגרת קריית חינוך "יובלים"
• ששה בתי ספר יסודיים
• בית ספר אחד של חינוך מיוחד
• מספר גני ילדים
• שתי שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה: קמפוס המרכז ללימודים אקדמיים, והקריה האקדמית אונו, השוכנת בשלושה בניניים ומרכזי לימוד
• מספר מוסדות של חב"ד
• ישיבת ברכת יצחק השוכנת במתחם גדול ברחוב הסוכנות היהודית

ספורט

מכבי אור יהודה במשחק נגד סקציה נס ציונה

• כדורגל: באור יהודה שוכנים מספר אולמות ספורט, ואצטדיונים שבהם משחקות קבוצות הכדורגל של העיר. בנוסף, קבוצת הכדורסל של גבעת שמואל, מכבי גבעת שמואל מליגת העל, מארחת את יריבותיה בעיר.

מועדוני הספורט של העיר

כדורגל

• מועדון כדורגל עירוני אור יהודה
• מכבי עירוני אור יהודה
• הפועל אור יהודה

אנדרטה לזכר עולי הגרדום

אנדרטת עולי הגרדום באור יהודה

שמות תשעת עולי הגרדום

במרכז אור יהודה נמצאת אנדרטה שהוקמה לזכר תשעה יהודים שנאסרו ולאחר משפט מבויים נתלו בפומבי בבגדד ובבצרה. בליל 5 בנובמבר 1968 נעצרו תשעה יהודים מבצרה והואשמו בריגול לטובת מדינת ישראל. ב-4 בינואר 1969 החל משפטם, שחלקים ממנו שודרו בטלוויזיה העיראקית. בליל 26 בינואר 1969 נגזר דינם למוות ועוד באותו לילה הם נתלו בפומבי. שמונה נתלו בכיכר המרכזית בבגדד ואחד - בכיכר המרכזית בבצרה. יום תלייתם הוכרז בעיראק כיום חג ושבתון.

על שמם-שכונת יד התשעה בהרצליה.

ליד האנדרטה נמצא סלע ועליו כתובים שמות תשעת עולי הגרדום

באנדרטה יש גם איזכור ליוסף בצרי ושלום צלאח שנתלו בבגדד ב-21 בינואר 1952 בגלל פעילות ציונית. מילותיהם האחרונות היו: תחי מדינת ישראל.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אור יהודה

• עיריית אור יהודה
• ברוך המאירי, ישובי עולים - בשולי מרכזים עירוניים, מעריב, 11 באוגוסט 1966

הערות שוליים

_{קואורדינטות:}

ראשי עיריית אור יהודה
כמועצה מקומית מרדכי בן-פורת יחזקאל קזז מנשה יצחקי יצחק בוכובזה 1955 - 1969 1969 - 1974 1974 - 1978 1978 - 1993 כעיר תמיר שאבי יצחק בוכובזה דוד יוסף 1993 - 1998 1998 - 2007 2007 -