אור יהודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אור יהודה
Or Yehuda COA.svg
דגל העיר
Or Yehuda 2010.jpg
מראה כללי של אור יהודה מכיוון צפון-מזרח
מחוז תל אביב
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה דוד יוסף
גובה ממוצע ‎29‏ מטר
תאריך ייסוד 1949
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏-49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 35,526 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.7%‏ בשנה עד דצמבר 2013
  - צפיפות אוכלוסייה 6,910 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 5,141 דונם
מיקום אור יהודה
אור יהודה
אור יהודה
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4046
פרופיל אור יהודה נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
אתר העירייה
שרידי כפר עאנה האחרונים
גינה ואחד מבתי השכונה החדשה שהוקמה על ידי חברת אפריקה ישראל להשקעות, ספטמבר 2007
אנדרטה לנופלים במערכות ישראל באור יהודה
הלוגו של המרכז למורשת ליהדות לוב
המרכז למורשת יהדות לוב
מכבי אור יהודה במשחק נגד סקציה נס ציונה
אנדרטת עולי הגרדום באור יהודה
שמות תשעת עולי הגרדום

אור יהודה היא עיר במחוז תל אביב, ישראל. מרוחקת כשבעה קילומטרים מתל אביב-יפו וסמוכה לנמל התעופה בן-גוריון[1].

אור יהודה גובלת במערב בכביש 4 ובשטחים פתוחים; במזרח ביהוד-מונוסון; בצפון בכביש 461, צומת השומר וצומת סביון ובדרום בכביש 412 ובשטחים פתוחים. משנת 2007 מכהן דוד יוסף כראש העירייה.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אור יהודה נקראת על שמו של רבי יהודה בן שלמה חי אלקלעי. מסורת אחרת גורסת כי אור יהודה היה שמו של בית הספר של העולים המתיישבים שהגיעו מטורקיה והמדינה מיסדה את השם מאוחר יותר. עוד מסורת גורסת כי העיר נקראת כך עקב מיקומה בשטח ההיסטורי של שבט יהודה, אחד משבטי ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר שוכנת במקום בו התקיים היישוב כפר אונו כבר בתקופת המקרא. לפני קום המדינה שכן במקום היישוב סאקיה שנחרב ב-1948 במלחמת העצמאות[2]. במלחמת העצמאות נכבשו הכפרים סאקיה וכפר עאנהאל-ח'ירייה) במבצע חמץ.

בשנת 1949 התיישבו ראשוני העולים יוצאי לוב וטורקיה בתוך חורבות הבתים הערביים הנטושים של שני הכפרים. במקום לא היו תשתיות מים וביוב, והמתיישבים הראשונים סבלו סבל רב. הם השקיעו במקום כסף רב ועבודה רבה: הבתים שופצו, הסמטאות נוקו והתושבים טיפחו גינות פרטיות סביב בתיהם.

בשנים 1950-1953 הוקמו המעברות של סקיה וכפר עאנה ואליהם הגיעו עולים מעיראק במבצע עזרא ונחמיה. המעברות כללו אוהלים ("בדונים") וצריפונים‏[3]. מספר התושבים במעברות גדל עד ל-16,000 תושבים.

טבלת האוכלוסייה במעברות בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20:

שם המעברה מספר המשפחות מספר התושבים

סקייה א'
סקייה ב'
כפר עאנה א'
כפר עאנה ב'

810
725
560
525

3,744
3,069
2,592
2,526

באותה תקופה השלטונות עדיין לא הכירו במעברות כישוב קבע וראו בהן מקום זמני לקליטת העולים, כשהערים השכנות תל אביב ורמת גן סירבו לקלוט את המעברות בשטח שיפוטן. בהמשך נעשה ניסיון לפנות את המעברות ולהעביר את התושבים לערי פיתוח בצפון ודרום הארץ, ולייעד את שטח המעברות לחקלאות. רבים מתושבי המעברות התנגדו לפינוי והחלו בפעילות להכרה באור יהודה כיישוב קבע.

ישוב קבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1955 הכריזה ממשלת ישראל על אור יהודה כישוב קבע. המבנים הראשונים החד-קומתיים נבנו ברחוב "הראשונים" ולאחר מכן ברחוב "ההגנה" ואוכלסו על ידי וותיקי המעברות. בשנת 1962, בלחץ ראש המועצה המקומית מרדכי בן פורת הכריזה הממשלה על אור יהודה כשטח תכנון עיר, לפי כך זכאית אור יהודה לתכנן את בנייתה בעצמה. בעקבות הכרזתה החלה בניה מואצת של שיכונים ודירות. במקביל החלו לפרק את הצריפונים שהתפנו במגמת חיסול המעברות. בגלל מגבלות תקציב הן של הרשויות והן של התושבים ניבנו 80% מהדירות כדירות ציבוריות בבעלות המדינה. דירות אילו אופיינו כדירות קטנות (למשפחות מרובות ילדים), ברמת בניה נמוכה והעדר תשתיות סביבתיות, והשכונות היו לשיכוני עוני ומצוקה. במפעל שיקום השכונות שוקמו השיכונים של שנות השישים, תוך כדי הרחבת הדירות.

בשנות ה-70 וה-90 נקלטו באור יהודה אלפי משפחות עולים מברית המועצות, בעיקר מגאורגיה ומבוכרה. בשנות ה-80 עברה אור יהודה את פרויקט שיקום שכונות שיזם ראש ממשלת ישראל מנחם בגין. נבנו בניני ציבור, מתנ"ס מרכזי, מרפאות, בתי מועצה, בתי ספר ועוד. בשנת 1988 הוכרזה אור יהודה כעיר, עת מנתה כ-21,000 תושבים. בשנות ה-90 החלה בנייה חדשה של שכונות חדשות בפרדס שנותר במרכז העיר ובכפר עאנה, שפונתה משרידי המעברה.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מסוף שנות ה-90 החלה בניית שתי שכונות חדשות: נווה סביון ונווה רבין. השכונות כוללות קוטג'ים, בתים מדורגים ובניינים רבי-קומות. במערב העיר נבנה אזור תעשייה חדש "יהלום", ובתוכו נבנה "טרמינל פארק". במרכז העיר נבנו מרכזים רבים כגון היכל תרבות, ספרייה, היכל ספורט, בריכת שחייה, מגרשי כדורסל וטניס, וקונסרבטוריון. בעתיד מתוכננת תוספת שטחים לאזורי התעשייה הקיימים, התחדשות שכונות על ידי פינוי מבני מגורים ישנים ובנייה מחדש תוך כדי תכנון סביבתי מודרני.

בעיר יש כיום 45 בתי כנסת, שתי ישיבות, שלושה תלמודי תורה ושלושה מקוואות.

בשנת 2007, בעקבות פירוקה של המועצה האזורית רמת אפעל, הפכה רמת פנקס לשכונה מן המניין של אור יהודה. טבלת שימושי הקרקע כיום:

השימוש בדונמים באחוזים

1. שטחים תפוסים על ידי צריפונים
2. שטחים לבניה ולתעשייה
3. פרדסים או פארקים
4. אדמה חקלאית בעיבוד עונתי
5. ואדיות ודרכים

1. 800
2. 1740
3. 1000
4. 1200
5. 400

1. 15%
2. 34%
3. 19.5%
4. 23.5%
5. 7.5%

סמל ודגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל העיר מורכב ממספר אלמנטים הקשורים לראשיתה של אור יהודה:

דגל אור יהודה מורכב מבתי מגורים, על רקע השמש, עץ, גלגל שיניים, שלושה פסים עבים ואחד דק בצבע כתום, אדום, לבן ותכלת.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2013, מתגוררים באור יהודה 35,526 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 68.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 6,974 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[4]

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוף האוטובוסים אור יהודה היא אחת מהתחנות העמוסות ביותר בבקעת אונו או לחלופין בין הקטנות במחוז תל אביב, ויוצאים ממנה אוטובוסים לפתח תקווה, יהוד-מונוסון, קריית אונו, רמת גן, תל השומר, תל אביב, בני ברק וראשון לציון.

בתוך אור יהודה ישנם רק שני קווים פנימיים של "קווים".

הגישה לאור יהודה ממערב ומצפון נעשית בכביש אחד מרכזי שהוא כביש 461 ובאמצעות מחלף מסובים המאפשר גישה לאור יהודה מהכבישים האחרים. הגישה לעיר ממזרח ומדרום נעשית באמצעות הצומת עם כביש הגישה לאזור התעשייה יהלום הנמתח מכביש 412.

תרבות, חינוך, ספורט ובילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור יהודה עיר תאומה אחת: ברלין שרלוטנבורג.

תרבות ובילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר היכל תרבות המשמש לתיאטרון, קונצרטים ומופעים. מדי שנה מתקיימים בעיר ירידים על ידי התושבים, העירייה וארגונים שונים. באור יהודה שוכנים המרכז למורשת יהדות בבל והמרכז למורשת יהדות לוב, המשמרים היסטוריה על יהדות תושבי העיר (שעלו מלוב ואזור בבל).

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר אור יהודה לומדים קרוב ל-6,000 תלמידים, למעלה מ-3,000 בחינוך היסודי ולמעלה מ-2,000 בחינוך העל-יסודי. בעיר מספר מתנ"סים וספריות קטנות בשכונות השונות.

באור יהודה נמצאים מוסדות החינוך הבאים:

  • שני בתי ספר תיכוניים: יובלים (ממלכתי) ואור חנה (תיכון דתי לבנות)
  • חטיבת ביניים אחת, במסגרת קריית חינוך "יובלים"
  • ששה בתי ספר יסודיים
  • בית ספר אחד של חינוך מיוחד
  • מספר גני ילדים
  • שתי שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה: קמפוס המרכז ללימודים אקדמיים, והקריה האקדמית אונו, השוכנת בשלושה בניניים ומרכזי לימוד
  • רשת של גני חב"ד
  • ישיבת גבוהה של תומכי תמימים חב"ד שממוקמת בשכונת נווה-רבין.
  • ישיבה קטנה של תומכי תמימים חב"ד שממוקמת באזור המרכז המסחרי החדש.
  • ישיבת ברכת יצחק השוכנת במתחם גדול ברחוב הסוכנות היהודית

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כדורגל: באור יהודה שוכנים מספר אולמות ספורט, ואצטדיונים שבהם משחקות קבוצות הכדורגל של העיר. בנוסף, קבוצת הכדורסל של גבעת שמואל, מכבי גבעת שמואל מליגת העל, מארחת את יריבותיה בעיר.

מועדוני הספורט של העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לזכר עולי הגרדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז אור יהודה נמצאת אנדרטה שהוקמה לזכר תשעה יהודים שנאסרו ולאחר משפט מבויים נתלו בפומבי בבגדד ובבצרה. בליל 5 בנובמבר 1968 נעצרו תשעה יהודים מבצרה והואשמו בריגול לטובת מדינת ישראל. ב-4 בינואר 1969 החל משפטם, שחלקים ממנו שודרו בטלוויזיה העיראקית. בליל 26 בינואר 1969 נגזר דינם למוות ועוד באותו לילה הם נתלו בפומבי. שמונה נתלו בכיכר המרכזית בבגדד ואחד - בכיכר המרכזית בבצרה. יום תלייתם הוכרז בעיראק כיום חג ושבתון.

על שמם-שכונת יד התשעה בהרצליה.

ליד האנדרטה נמצא סלע ועליו כתובים שמות תשעת עולי הגרדום

באנדרטה יש גם איזכור ליוסף בצרי ושלום צלאח שנתלו בבגדד ב-21 בינואר 1952 בגלל פעילות ציונית. מילותיהם האחרונות היו: תחי מדינת ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תושבי העיר התנגדו ופעלו כנגד הרחבת הנמל במסגרת תוכנית "נתב"ג 2000", עקב היותו ממוקם קרוב יחסית לעיר ובגלל ריבוי הטיסות שאמורות לעבור מעל אור יהודה אם יוקם.
  2. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, כרך א, עמוד 89
  3. ^ ז. בן-דוד, מעברה בקרבת תל אביב, דבר, 24 בנובמבר 1950
  4. ^ פרופיל אור יהודה באתר הלמ"ס



תצלום אוויר של היישוב

קואורדינטות: 32°01′41″N 34°51′36″E / 32.0281°N 34.8600°E / 32.0281; 34.8600

ראשי עיריית אור יהודה
כמועצה מקומית מרדכי בן-פורת יחזקאל קזז מנשה יצחקי יצחק בוכובזה
1955 - 1969 1969 - 1974 1974 - 1978 1978 - 1993
כעיר תמיר שאבי יצחק בוכובזה דוד יוסף
1993 - 1998 1998 - 2007 2007 -