זאב אלקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זאב אלקין
זאב אלקין
תאריך לידה 3 באפריל 1971 (בן 43)
ח' בניסן ה'תשל"א
תאריך עלייה 5 בדצמבר 1990
כנסות 17 - 19
סיעה קדימה, הליכוד
תפקידים בולטים

זאב אֶלְקִין (נולד ב-3 באפריל 1971) הוא חבר כנסת מטעם מפלגת הליכוד,יו"ר ועדת החוץ והביטחון ויושב ראש הקואליציה. בעבר שימש כסגן שר החוץ, וכיו"ר סיעת הליכוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלקין נולד בחרקוב שבאוקראינה (אז חלק מברית המועצות), למשפחה יהודית חילונית. כבר בצעירותו החל להתעניין ביהדות ולהתקרב אליה ואף למד עברית בכוחות עצמו. בגיל 17 התקבל לאוניברסיטת חרקוב ולמד בה מתמטיקה ופיזיקה בין השנים 1987 - 1990. במקביל ללימודיו, יסד את ההתאחדות למורים לעברית ויהדות בחרקוב, היה סגן ראש הקהילה היהודית בעיר בשנת 1990, ומזכ”ל בני עקיבא בברית המועצות. אלקין עלה לארץ בדצמבר 1990, יחד עם בתו, למד בישיבת הר עציון עד 1995 ובמקביל עבד בארגון גשר במחלקת העלייה‏[1].

לאלקין תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת חרקוב ותואר שני בהיסטוריה של עם ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים. טרם היבחרו לכנסת היה בשלבים מתקדמים להשלמת הדוקטורט מהאוניברסיטה העברית בירושלים בתחום של ה"יהודים בארצות האסלאם בימי הביניים". בשנים 1996-2006 לימד באוניברסיטה והיה בין מקימי מרכז צ'ייס ללימוד מדעי היהדות ברוסית. בנוסף שימש אלקין כמדריך בפרויקט נעל"ה.

אלקין מתגורר בכפר אלדד שבגוש עציון‏‏, נשוי בשנית ואב לארבעה ילדים.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-90 מונה ליועץ מנכ"ל הסוכנות היהודית לענייני יהדות רוסיה. כחבר במפלגת הליכוד היה אלקין בין המתנגדים לתוכנית ההתנתקות של אריאל שרון ואהוד אולמרט, אך עם הקמת קדימה הצטרף אליה והוצב במקום ה-17 ברשימתה לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה‏‏[2].

בכנסת ה-17 היה אלקין חבר בוועדות הכספים, ועדת החינוך, התרבות והספורט, הוועדה למאבק בנגע הסמים, הוועדה לזכויות הילד, בועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ובשדולות שונות: שדולת ירושלים, השדולה הסביבתית-חברתית, ובשדולה לצמצום הפערים החברתיים. בעת כהונתו נחשב אלקין כ"הסמן הימני" של סיעת קדימה. בבחירות המקדימות בקדימה בספטמבר 2008 תמך בשאול מופז ולאחר שזה הפסיד לציפי לבני אף הגיש ערעור על תוצאות ההצבעה.

במהלך כהונתו בכנסת יזם אלקין את החוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון, שנועד לקצר הליכי תכנון ולקדם פיתוח, הרחבה או הקמה של יישובים, לשם הסדרת יישובם של המפונים.

ב-16 בנובמבר 2008, לאחר תחילת מערכת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הודיע אלקין על פרישתו מקדימה, בטענה שעם בחירת לבני הפכה המפלגה למפלגת שמאל מובהקת‏[3]. מאוחר יותר הצטרף לליכוד ונבחר בבחירות המקדימות של המפלגה לנציג הראשון של העולים‏‏, המוצב במקום ה-20 ברשימה לכנסת‏[4].

במסגרת הכנסת ה-18 שימש חבר הכנסת אלקין כיו"ר סיעת הליכוד, יו"ר הקואליציה ואף שימש תקופת מה כיו"ר ועדת הכנסת, לצורך העברת תקציב המדינה. בנוסף, שימש אלקין כיו"ר משותף של השדולה לארץ ישראל והשדולה למען מפוני גוש קטיף.

בכנסת ה-19 החל מיום כינונה של ממשלת ישראל השלושים ושלוש מונה אלקין לסגן שר החוץ כאשר את תפקיד שר החוץ מילא ראש הממשלה בנימין נתניהו, כדי שיוכל בעתיד להחזיר את אביגדור ליברמן לתפקיד, לאחר סיום משפטו. הדבר הוביל לכך שבפועל ניהל אלקין את משרד החוץ בעצמו. בנובמבר 2013 זוכה ליברמן וחזר לתפקיד שר החוץ. במאי 2014 סיים אלקין את תפקידו כסגן שר החוץ ומונה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון. בנובמבר 2014 חזר בנוסף גם לתפקיד יושב ראש הקואליציה כחלק מסיכום רוטציה עם יריב לוין שאמור להחליפו בתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון בינואר 2015[5].

בכנסת ה-19 יזם את הצעת חוק יסוד: הלאום שבאה לתת עיגון חוקתי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתו בכנסת יזם אלקין מספר חוקים, ובהם:

  • מספר תיקונים לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, הקובעים מנגנון פיצוי נוסף לבעלי העסקים ולעובדים בשטח המפונה, הסדר פיצוי והלוואה שתהפוך למענק, לשוכרים פרטיים באזור המפונה, מענק בשל הוצאות בקשר עם תכולת בית המגורים בהתבסס על גודל הדירה ומספר הנפשות שהתגוררו בבית המגורים ביום שבו פונה, וכן הגדלת הפיצויים למפונים בגין בתי מגורים, בתי עסק וקרקעות חקלאיות.
  • חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה.
  • חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם.
  • תיקון לפקודת מס הכנסה, הקובע כי עידוד ההתיישבות יחשב כ"מטרה ציבורית" לצורכי הפקודה (יחד עם ציון פיניאן)
  • תיקון לחוק התקשורת המקנה פטור לערוץ ייעודי מתשלום לבעל רישיון לשידורי כבלים או לוויין, עבור העברת שידוריו, בדומה לערוצים הציבוריים (בעת חקיקת החוק נהנו מפטור זה ערוץ 9 וערוץ 24) (יחד עם רוברט אילטוב ומרינה סולודקין)
  • תיקון לחוק הבחירות לכנסת המאפשר לחברי ועדות קלפי להצביע בקלפי שבה הוצבו (עם דליה איציק ויריב לוין).
  • חוק מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי (יחד עם זבולון אורלב ודניאל בן-סימון)
  • תיקון לחוק האזרחים הוותיקים הקובע כי אזרח ותיק, שזכאי לקבל גמלה נוספת לנכה לפי חוק הביטוח הלאומי, ושבעקבותיה נשללת זכאותו לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה יהיה זכאי להטבות שניתנות לפי חוק האזרחים הוותיקים, בהתאם להוראות שייקבעו בתקנות (יחד עם רוברט אילטוב וליה שמטוב)
  • תיקון לחוק תשלומים לפדויי שבי, המגדיל את הסכום המשתלם לפדויי שבי שמלאו להם 80 ב-25% (יחד עם יואל חסון)
  • חוק המאפשר לסגני שרים לכהן כחברים בוועדות למינוי דיינים לפי חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים ולפי חוק הקאדים.
  • חוק ההופך שחרור מחבלים בעסקאות מדיניות מהליך חנינה להליך מנהלי המאפשר כליאה מחודשת של המחבלים בהתאם לשיקולים מדיניים או אם הם מפרים את תנאי השחרור‏[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאב אלקין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


יושבי ראש ועדת הכנסת של הכנסת

יזהר הררידוד בר-רב-האיברוך אזניהחיים יוסף צדוקדבורה נצרחיים יוסף צדוקברוך אזניהארי אנקוריוןישראל ישעיהו-שרעביארי אנקוריוןיצחק ברמןמשה מרוןאיתן לבנירפאל אדרימיכאל רייסרחיים קורפואלי גולדשמידטחגי מירוםרפאל פנחסיסאלח טריףיוסי כץרוני בר אוןדניאל בנלולורוחמה אברהם בלילאדוד טליעקב מרגיזאב אלקיןיריב לוין

יושבי ראש הקואליציה

אברהם יוסף שפירא | רפאל אדרי | חיים קופמן | שרה דורון | אלי דיין | מיכאל איתן | אופיר פינס-פז | גדעון סער | אביגדור יצחקי | יואל חסון | זאב אלקין | יריב לוין