התלת רגליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונת הפתיחה מתוך הסדרה

"התלת רגליים" (טריפודס) היא טרילוגיה שנכתבה על ידי הסופר סמואל יוּד (תחת שם העט "ג'ון כריסטופר") לקראת סוף שנות ה-60. שני הספרים הראשונים אף היוו את הבסיס לסדרת טלוויזיה שהופקה על ידי ה-BBC בשנות ה-80. הגרסה העברית של הטרילוגיה יצאה בשנת 1987 בכרך אחד ובכריכה רכה בהוצאת עם עובד.

סיפור התלת רגליים הינו סיפור אפוקליפטי עתידני: האנושות נסוגה מבחינה מדעית-טכנולוגית לימי הביניים ומבחינה חברתית מתפקדת רק באופן בסיסי. בני האדם חיים באופן מאוד נאיבי ופשוט וסוגדים ל"תלת רגליים" – רובוטים מתכתיים ענקיים בעלי שלוש רגליים אותם הם רואים כאדוניהם. כל המבוגרים החל מגיל 14 עוברים טקס של השתלת כיפה (Cap) משולשת על ראשם דבר הגורם להם להיות משועבדים לתלת רגליים וחסרי כל סקרנות, יצירתיות או רצון להתמרד.

עלילות הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההרים הלבנים (The White Mountains) (1967)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתחיל בכפר קטן באנגליה. גיבור הסיפור הוא וויל (Will) אשר גם מספר את הסיפור מנקודת מבטו. וויל בן 13 ואמור לעבור את טקס השתלת הכיפה בשנה שלאחר מכן. וויל ודודנו הנרי בורחים מהכפר על מנת להימנע מהטקס ולא להיות משועבדים לאדוני הברזל. בהצעתו של אוזימנדיאס (Ozymandias) "אדם חופשי" (המתחזה כ–Vagrant - נוודים אשר טקס ההשתלה גרם להם להפוך לתימהוניים), הם יוצאים לעבר ה"הרים הלבנים", הלא הם הרי האלפים בצרפת, שם לטענתו של אוזימנדיאס נמצאת קבוצה של אנשים חופשיים אשר רוצים להלחם בתלת רגליים (אשר מקורם לא נודע). לאחר חציית תעלת לה-מאנש לעבר צרפת, הם נתקלים בצעיר צרפתי בשם ג'אן-פול (Jean-Paul) המכונה בפיהם בין-פול (Beanpole). יחד, מתחילים שלושת הצעירים במסע ארוך לעבר ההרים הלבנים על מנת להצטרף לאנשים החופשיים. בדרכם הם עוברים הרפתקאות רבות ואף חוצים את פריז השוממת וההרוסה. לבסוף, לאחר תלאות רבות ומזל רב, הם מגיעים אל המקום המיוחל.

עיר הזהב והעופרת (The City of Gold and Lead) (1967)[עריכת קוד מקור | עריכה]

וויל, בין-פול וצעיר גרמני נוסף בשם פריץ (Fritz) נשלחים בשם חברי המחתרת לתחרות ספורט שנתית אזורית, אשר המנצחים בה נלקחים כאות כבוד לשרת את התלת רגליים (טריפונס) בעריהם. וויל ופריץ מצליחים לנצח ולהיכנס כעבדים לעיר האדונים הקרובה (הם צוידו בכיפות מזויפות לראשיהם). בתוך התלת רגליים (טריפונס), מגלים וויל ופריץ שהתלת רגליים (טריפונס) הם רק מכונות בתוך העיר נמצאים היצורים האמיתיים – האדונים, גם הם עומדים על שלוש רגליים. העיר סגורה ונמצאת בלחץ גבוה מאוד ועם הרכב שונה מאשר האוויר החיצוני וצבעו ירוק. בתוך העיר ישנו גם כוח גרוויטציה מלאכותי חזק פי כמה מכוח הגרוויטציה הרגיל על פני כדור הארץ. המשרתים לובשים תמיד חליפות מיוחדות המספקות להם אוויר מתאים ונאלצים להתמודד בקושי רב עם הגרוויטציה החזקה ועם חום כבד. שני הנערים הופכים להיות משרתים של שני אדונים שונים, כאשר רק באזור המגורים הפרטי שלהם הם יכולים לנשום ללא אמצעי העזר (אם כי הגרוויטציה ממשיכה להיות חזקה מאוד). שני הנערים אוספים מידע רב מאוד על העיר ללא שום חשד מצידם של האדונים שאינם מודעים לעובדה כי מרגלים יכולים להיות בתוכם עקב אמונתם המוחלטת בכפיפותם של כל המשרתים בגלל הכיפות. פריץ מוצא את עצמו משרת אדון אכזר מאד, אך וויל פוגש אדון נח יותר ואף בן שיחה. כך מגלה לו האדון את העובדה כי הם הגיעו מפלנטה אחרת ואף חושף את התוכניות של בני המין שלו – להשתלט לחלוטין על כדור הארץ ואז להשמיד את המין האנושי. תוך מספר שנים אמורים להגיע כוחות גדולים כאשר אלה הנמצאים כבר מהווים את הכוח הראשוני שהכין את השטח. בשלב מסוים, חושד האדון בוויל בגלל שאלותיו הרבות ומשמתגלה התרמית, הורג וויל את אדונו ומצליח לברוח מהעיר. הספר נקרא כך משום שהצבע המכסה את העיר מבחוץ הוא זהב, ועל פי דבריו של וויל, הגרוויטציה החזקה גורמת לו להרגיש כי גופו כבד כמו עופרת.

בריכת האש (1968) (The Pool of Fire)[עריכת קוד מקור | עריכה]

וויל חוזר אל מטה המחתרת ויוצא למשימה נוספת – לצאת למסע ברחבי אזור אסיה על מנת לגייס אנשים נוספים למחתרת. בעקבות המידע שהביא וויל מהעיר, ברור כי הזמן אוזל. לאחר כשנה, חוזר וויל למחתרת ומגלה כי ביבשת רחוקה מאוד שצריך לשוט אליה (אמריקה) הם גילו מחתרת נוספת. כעת, בעקבות שיחה של וויל עם האדון שלו, יודעת המחתרת כי לחוצנים יש שלוש ערים – אחת קרובה אליהם (באזור גרמניה), אחת באזור סין ואחת ביבשת הרחוקה (ככל הנראה אזור מפרץ פנמה). בפעולה נועזת, הם מפילים תלת רגליים אחד ומצליחים לתפוס חי אדון אחד. הם עושים עליו בדיקות ומגלים כי אלכוהול הוא סם מרדים חזק מאוד בשבילם. אז מתכננת המחתרת פעולת קומנדו שבה יותקפו שלוש הערים באותו הזמן: יחידות קטנות של אנשים יכנסו לתוך הערים דרך הנחלים שעוברים דרכם (ככל הנראה משתמשים האדונים במים רבים לצרכיהם) וישפכו כמויות גדולות של אלכוהול לתוך המים. וויל משמש כראש הצוות שנכנס לעיר האירופאית. למרות הסיכוי הקלוש להצלחה, מצליחות שתיים מתוך שלוש המשלחות – זו של אירופה וזו של אסיה. הפעולה באמריקה נכשלת. האנשים החופשיים המונים כעת את כל תושבי אירופה לומדים מחדש את הידע של ה"קדמונים" וממציאים מחדש את כלי הטיס. הם יוזמים מתקפה אווירית על העיר האחרונה, אולם זו נכשלת עקב הצלחתם של האדונים לשתק מנועים במעופם. לבסוף, העיר מוכרעת בעזרת מתקפת כדורים פורחים, לאחר פעולת התאבדות של הנרי המפוצץ את גג העיר. העולם משוחרר כולו ולומד מתוך ספרי הקדמונים מחדש את הידע האנושי. מספר חודשים לאחר מכן מגיעה ספינת החלל והורסת את שרידי שלוש הערים, ככל הנראה על מנת למנוע מבני האדם את צבירת הידע. הספר נקרא על שם מקור האנרגיה של הערים שהוא ככל הנראה מקור כוח גרעיני.

בואם של התלת רגליים (1988) (When the Tripods Came)[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בואם של התלת רגליים" הוא למעשה תחילת הסיפור שנכתב כ-20 שנה לאחר כתיבת הסיפור המקורי ומגולל את השאלה שנשאלה על ידי קוראים רבים – איך השתלטו התלת רגליים על כדור הארץ. האדונים שפחדו שהעוצמה הטכנולוגית של בני האדם בניסיונם לכבוש את כדור הארץ הבינו שמלחמה רגילה עלולה להיגמר בהפסד. לכן, הם שלחו קבוצות קטנות בלבד לכדור הארץ ואלה השתמשו ביכולות המיוחדות אותן יש להם: יכולת שליטה על המחשבה. האדונים הפנטו מספר אנשים שעבדו בטלוויזיה, ויצרו תוכנית טלוויזיה אשר מהפנטת את ההמונים לאהבה, הערצה וציות בלתי מתפשרים לאדונים. עם הזמן גדל מספרם והחלה מלחמה בין אלו שכבר נפלו לשליטתם ואשר הושמו לראשם כיפות כדי לשמור על השליטה עליהם לאורך זמן, ולבין אלו שנשארו חופשיים. ככל שעבר הזמן, יותר ויותר אנשים מצאו עצמם תחת השפעת החוצנים. כמו בסיפור המקורי, גם כאן המספר הוא גיבור הסיפור. מדובר בנער אנגלי אשר משפחתו בורחת מאנגליה לשווייץ כאשר השתלטות החייזרים נעשית המונית, שם גרה משפחתה של אמו. השווייצרים נלחמים כנגד הכיבוש, אך צבאות מצרפת וגרמניה שכבר נמצאים תחת שליטת האדונים מנצחים את השווייצרים. המשפחה בורחת לאלפים ביחד עם קבוצה מצומצמת של אנשים ושם הם מתחבאים ומנסים לשרוד ומקימים למעשה את הבסיס של מה שהפך להיות מאוחר יותר למחתרת מהסיפור המקורי.

ניתן לקרוא את החלק הזה גם לאחר קריאת הסיפור המקורי ואין צורך בו על מנת להבין את הטרילוגיה וזאת משום שהסיפור נכתב קודם ולכן עומד בפני עצמו.

סיפורי קומיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעשו מספר עיבודים של הסיפור לקומיקסים.

בין מאי 1981 לאוגוסט 1986, פורסם סיפור קומיקס של הסיפור במגזין של תנועת הצופים של ארצות הברית. הקומיקס עקב בצורה די תואמת לסיפור המקורי, אם כי שפתו הייתה ירודה יותר. בשנת 1985 פרסם ה-BBC מגזין בשם ה-BBC Magazine ובו הופיעו הרפתקאות נוספות אותן עברו שלושת הצעירים בדרכם להרים הלבנים. לאחר כ-20 גיליונות ( 6 חודשים לערך) הופסקה הדפסתו של המגזין, ולא היה המשך לסיפור.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת ה-DVD של העונה הראשונה של הסדרה


בתחילת שנות ה-80, החליט ה-BBC לצלם סדרה טלוויזיה אשר תהיה מבוססת על הטרילוגיה. מאמץ רב הושקע ביצירת האפקטים וזו נחשבה לסדרה המושקעת ביותר של ה-BBC עד אז. העונה הראשונה סיפרה את סיפור "ההרים הלבנים" והעונה השנייה את סיפור "עיר הזהב והעופרת". בשל עלות ההפקה הגבוהה מדי, הוחלט לא לצלם את העונה השלישית והאחרונה שהייתה אמורה לסיים את הסיפור וצופים רבים נשארו מאוכזבים, במיוחד לאור העובדה כי ה-BBC הודיע על ביטול העונה האחרונה לאחר סיום שידור העונה השנייה וזאת על אף שידעו כבר אז שלא תצולם עונה שלישית. הסיפור הטלוויזיוני לא היו נאמן לחלוטין למקור כאשר עיקר השינוי היה הוספת מעין משטרה (שנקראה "השומרים השחורים") אשר תפקידה לוודא כי הכול נעשה כשורה וכל מי שמגיע לגיל המתאים אכן עובר את טקס השתלת הכיפה. כמו כן, היו שינויים בצורתם של האדונים ביחס לספרים ועוד מספר שינויים קטנים. העונה הראשונה יצאה ברחבי העולם ב-DVD, אך עקב חילוקי דעות ב-BBC ולמרות לחץ המעריצים, העונה השנייה לא שוחררה למכירה.

השפעתו של ה. ג'. וולס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעתן של מכונות ענק עם שלוש רגליים המשתלטות על כדור הארץ אינן פרי המצאתו של יוּד. בשנת 1898, פרסם ה. ג'. וולס את הספר מלחמת העולמות בו מופיעים לראשונה יצורים כאלו. בספרו, מגיעים חוצנים אלו ממאדים ומנסים להשתלט על אנגליה בדרך לכבוש את כדור הארץ כולו. בני האדם מנסים להתנגד להם אך כושלים בכך. האנושות ניצלת על ידי העובדה שהחייזרים המפעילים את הרובוטים הענקיים אינם מצליחים לשרוד את החיידקים והמחלות הרבות שישנן על פני כדור הארץ ומתים תוך מספר שבועות. יוד השתעשע למעשה באפשרות שיצורים כאלו אכן היו מצליחים להשתלט על הפלנטה הכחולה של מערכת השמש ולתאר כיצד בני האדם נלחמים בהם בניסיון למרוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]