וילי סימס

וילי סימס

תאריך לידה	16 ביוני 1958
מקום לידה	ניו יורק שבניו יורק
עמדה	קלע
גובה	1.93 מטר
מכללה	לואיזיאנה סטייט
קבוצות
1981 - 1983 1983 - 1985 1985 - 1987 1987 - 1992 1992 - 1996 1998 - 1999	מכבי חיפה הפועל תל אביב אליצור נתניה מכבי תל אביב הפועל אילת מכבי חדרה

וילי סימס (באנגלית: Willie Sims; נולד ב-16 ביוני 1958 בניו יורק, ניו יורק)‏ הוא כדורסלן עבר אמריקאי-ישראלי ששיחק בעמדת הקלע ומתנשא לגובה 1.93 מטר. נחשב לאחד השחקנים הבולטים בליגת העל בשנות ה-80 וה-90 ולאחד מסמליה הגדולים של מכבי תל אביב בכל הזמנים.

סימס הגיע לישראל לראשונה ב-1977 וזכה עם נבחרת ארצות הברית במדליית הזהב בטורניר הכדורסל של המכביה העשירית. ב-1981 חתם במכבי חיפה ולאחר שתי עונות מוצלחות במיוחד עבר להפועל תל אביב, עימה זכה בגביע המדינה. לאחר שנתיים נוספות באליצור נתניה, עבר בעונת 1987/1988 למכבי תל אביב, בה שיחק חמש עונות וזכה עימה בחמש אליפויות ובשלושה גביעים. בנוסף העפיל עם מכבי פעמיים לגמר הליגה האירופית. ב-1992 עבר להפועל אילת, אותה עזב לאחר ארבע עונות ב-1996. הוא הוסיף עונת פרישה במכבי חדרה מהליגה הלאומית בעונת 1998/1999 ולאחריה פרש מכדורסל. כיום הוא מתפקד כעוזר המאמן וכמאמן הכושר של קבוצתו בעבר ברק נתניה.

ראשית חייו

סימס אשר נולד בניו יורק שבארצות הברית,‏ שיחק בילדותו בתיכון לונג איילנד סיטי ובשנת 1977 התקבל לאוניברסיטת לואיזיאנה סטייט, בה שיחק עד לשנת 1981. בשנת 1977 הגיע לישראל לראשונה והוביל את נבחרת ארצות הברית לזכייה במדליית הזהב בטורניר הכדורסל של המכביה העשירית, לאחר שקלע שתי קליעות עונשין בשנייה האחרונה של גמר הטורניר נגד נבחרת ישראל. הוא השתתף עם ארצות הברית גם במשחקי המכביה האחת-עשרה ב-1981.

קריירה בישראל

השנים הראשונות

בעקבות יכולתו הטובה במכביות, הוחתם סימס יחד עם חברו לנבחרת ארצות הברית, דייוויד בלאט במכבי חיפה לקראת עונת 1981/1982 בליגה הלאומית (אז הליגה הבכירה). למרות יכולת טובה של סימס בשתי עונותיו בחיפה, לא הצליחה הקבוצה לעבור את שלב רבע גמר הפלייאוף. עם זאת בעונת 1982/1983 השיג ציון דרך חשוב בקריירה, כאשר ניצח עם חיפה את מכבי תל אביב, במה שהיה להפסד הליגה הראשון שלה מזה שלוש שנים והפסד החוץ הראשון שלה מאז 1976. בשנתיים במדי חיפה קלע סימס 933 נקודות וכיום הוא ממוקם במקום ה-16 בטבלת קלעי כל הזמנים של הקבוצה.

בקיץ 1983 החליט סימס לנסות ולחתום באחת מקבוצות הצמרת של הליגה ולבסוף חתם בהפועל תל אביב. בנוסף הגיעו להפועל בקיץ זה גם מייק לארגי, לבן מרסר, קני לבנובסקי ופיני חוזז ויחד עם סימס העמידו חמישייה מהטובות בליגה. בהובלתו של סימס ושאר שחקני החמישייה זכתה הפועל בגביע המדינה לאחר ניצחון בגמר על הפועל רמת גן 76-79. היה זה התואר הראשון של הפועל מאז הזכייה באליפות ב-1969. סימס והפועל פגשו את רמת גן שוב בחצי גמר הפלייאוף, שם הפסידו בשלושה משחקים ופספסו הזדמנות יוצאת דופן לעלות לגמר הליגה. בעונה שלאחר מכן, הצטרף לקבוצה שמוליק זיסמן ובינואר 1985, הביסה הפועל את יריבתה העירוני מכבי תל אביב, 80-96 באחד מניצחונותיה הגדולים ביותר במשחקי הדרבי של תל אביב. את העונה הסדירה סיימה הקבוצה במקום השני אחרי מכבי, אותה פגשה שוב בגמר הפלייאוף. סימס וחבריו ניצחו בקלות את מכבי במשחק הראשון בסדרה (מתוך שלושה), אך פספסו הזדמנות פז לזכות באליפות לאחר הפסד בשני המשחקים הנותרים.

לאחר שנתיים מוצלחות בהפועל, עבר בקיץ 1985 לאליצור נתניה, בה היה לשחקן המוביל יחד עם קרל נברסון וג'ימי הול בקבוצה שכונתה ה"הארלם גלובטרוטרס", שם שנבע מריבוי השחקנים האפרו-אמריקאים בקבוצה, ומהכישורים האתלטיים המרשימים שהפגינה במשחקיה. המיליונר ניל גילמן שרכש את הקבוצה בקיץ שלפני הגעתו של סימס, קנה שחקנים זרים רבים ונתניה, בעונתה הראשונה מאז ההעפלה מהליגה הארצית (אז הליגה השנייה) הגיעה עד לגמר הפלייאוף, אך הפסידה בסדרה 2-0 למכבי תל אביב. בעונה שלאחר מכן המשיכה נתניה להוות גורם משמעותי בצמרת הליגה, אך הודחה כבר בחצי גמר הפלייאוף. את תקופתו בנתניה, סיים סימס כסגן מלך הסלים של הקבוצה בכל הזמנים עם 829 נקודות, שני רק לקרל נברסון שמדורג ראשון עם 1697 נקודות.

תקופתו במכבי תל אביב

לקראת עונת 1987/1988 חתם סימס במכבי תל אביב כחלק מה"מהפכה" שחולל רלף קליין בסגל השחקנים. כבר בעונתו הראשונה במכבי היה שחקן חמישייה לגיטימי והוביל את מכבי לפיינל פור הליגה האירופית. בחצי הגמר נגד פרטיזן בלגרד, הציג סימס יכולת שיא ועם 18 נקודות ו-9 כדורים חוזרים הוביל את מכבי לגמר הליגה האירופית, שם קלע סימס 15 נקודות, אך לא הצליח לסייע למכבי שהפסידה לטרסר מילאנו. בליגת העל הוביל סימס את מכבי לזכייה באליפות לאחר סדרת גמר קשה נגד קבוצתו לשעבר הפועל תל אביב. במשחק הראשון בסדרה הוביל את מכבי לניצחון דחוק, 76-78 ונבחר ל-MVP של המשחק עם 24 נקודות. למרות הפסד במשחק השני זכתה מכבי באליפות לאחר ניצחון 91-99 במשחק השלישי והמכריע.

בעונת 1988/1989 הצטרף למכבי חברו לשעבר של סימס בהפועל תל אביב, לבן מרסר. מרסר שפתח בחמישייה פעמים רבות על חשבונו של סימס כגבוהה השלישי של הקבוצה, החל נוגס בדקותיו של חברו עד שזה הפך לשחקן מחליף. למרות זאת המשיך השחקן להוות גורם משמעותי במכבי ותרם לה רבות, הן בפן המקצועי והן בפן החברתי. הוא היה שותף לצמד הניצחונות ההיסטורי על צסק"א מוסקבה (90-94 בבית, 92-97 בחוץ) ולהעפלתה של מכבי לפיינל פור שני ברציפות. בחצי הגמר התמודדה מכבי נגד אריס סלוניקי. כדקה לאחר פתיחת המחצית השנייה כאשר מכבי בפיגור 68-60, פרצה מריבה בין שחקני הקבוצות שעצרה את המשחק. לאחר חידוש המשחק, הכניס מאמן מכבי דאז, צביקה שרף את סימס למגרש וזה הוביל את הקבוצה לריצת 18-36 עד לסיום ולניצחון במשחק 86-99. בגמר, אליו הגיעה מכבי כפייבוריטית מובהקת, לאחר שניצחה את יריבתה יוגופלסטיקה ספליט פעמיים בעונה זו, כשלה מכבי ואיבדה את האליפות. סימס קלע 9 נקודות במשחק הגמר, אך לא הצליח לסייע לקבוצתו שאיכזבה במשחק רע במיוחד.

דווקא בעונת 1989/1990, כאשר סימס ביסס את מעמדו כשחקן מפתח במכבי, הידרדרה הקבוצה ביכולתה ולא העפילה לפיינל פור. בעונה שלאחר מכן, שינה סימס את מספר חולצת המשחק שלו ל-9. במהלך העונה עצמה, הציגו שחקני מכבי ובכללם סימס יכולת חלשה, אך בזכות אמונה ו"נשמה" שהיו שמותיו האחרים של סימס, הצליחה הקבוצה להעפיל לפיינל פור שלישי בארבע שנים. מכבי הובסה בחצי הגמר 101-67 על ידי ברצלונה, כאשר סימס שקלע 13 נקודות הוא אחד מנקודות האור היחידות במשחק הקבוצתי הנוראי שהציגו חבריו. יומיים לאחר מכן, ניצחה מכבי את סקאבוליני פזארו וסיימה במקום השלישי בטורניר. בעונת 1991/1992 מיעט סימס לקבל דקות משחק, בעיקר בגלל יכולתו המצוינת של גיא גודס שהגיע לשיאו בעונה זו. עם זאת דווקא בעונה זו הגיע מהלכו המפורסם ביותר. במהלך משחק בסגרת הליגה האירופית נגד ברצלונה, חסם את שחקן ברצלונה חואן אנטוניו סן-אפיפניו בשניות הסיום והוליך את מכבי לאחד מניצחונות החוץ הגדולים בתולדותיה. ביום שלאחר המשחק אף נאמר כי הוא קפץ כמעט עד לתקרת האולם. למרות זאת הודחה מכבי כבר בשלב רבע הגמר וסיימה את דרכה באירופה לעונה זו. לאחר סדרה אישית מצוינת נגד הפועל תל אביב, שהסתייה בניצחון 2-3 של מכבי וזכייה חמישית ברציפות בתקופתו באליפות, עזב סימס את מכבי.

הפרישה הראשונה, החזרה במדי חדרה והפרישה השנייה

הוא שיחק ארבע עונות נוספות בהפועל אילת, בה היה לשחקן מוביל למרות גילו המתקדם. בזכות נסיונו הרב בכדורסל, היה משמש גם כעוזר ומדריך שחקני הקבוצה הצעירים. הוא אף הוביל את אילת לניצחון כפול על מכבי תל אביב בעונת 1992/1993, במה שהייתה לפעם הראשונה מזה 28 שנים שקבוצה מנצחת את מכבי גם במשחק הבית וגם במשחק החוץ. עם סיום עונת 1995/1996 הודיע על פרישה מכדורסל. סימס סיים את דרכו בליגת העל כשהוא ממקום במקום ה-44 בדירוג קלעי הליגה בכל הזמנים עם 3761 נקודות ב-15 עונות בליגת העל.

לאחר סיום דרכו כשחקן נרשם לקורס מאמנים במכון וינגייט, אך קיבל תעודת מאמן לאחר זמן רב, מה שהקשה עליו במציאת קבוצה. בסופו של דבר הוחתם במכבי חדרה מהליגה הלאומית, בה שימש כעוזרו של יעקב ג'ינו, אך עם בואו לקבוצה נפצעו שחקנים רבים וראשי המועדון ביקשו מסימס לחזור לשחק על מנת לעבות את סגל הקבוצה המצומצם. סימס הסכים להצעה במה שהוא כינה מאוחר יותר כ"טעות הגדולה שלי". הוא אומנם הציג יכולת טובה ב-19 המשחקים בהם שותף וסייע לחדה להישאר בליגה, אך עם סיום העונה אף קבוצה לא הסכימה לקבלו כמאמן מכיוון שאמרה שהוא יכול להמשיך לשחק. סימס החליט לשים קץ לדבר ובקיץ 1999 הודיע על פרישתו הסופית ממשחק פעיל.

לאחר שבכל זאת לא הצליח לחתום באף קבוצה בישראל, שב לארצות הברית כדי להתמחות באימון כושר וכשחזר לארץ פתח סטודיו ומועדון כדורסל לילדים בכרכור, עיר מגוריו. בשנת 2008 הוצע לסימס משרת אימון בית הספר לכדורסל של מכבי תל אביב, אך זה סירב. שנה לאחר מכן אמר בראיון כי "נראה לי שבגלל זה החלטתי לעזוב סופית את קבוצות הילדים, ורציתי פשוט להיכנס בחזרה לכדורסל הבוגרים". לקראת עונת 2008/2009 חתם בקבוצה בה שיחק בעבר, ברק נתניה (דאז בליגה הלאומית) והתמנה למאמן הכושר של הקבוצה. לאחר שהעפיל עם נתניה לליגת העל קיבל גם את תפקיד עוזר המאמן השני של אריק אלפסי. סימס משחק כיום גם במשחקי ראווה של קבוצת ותיקי מכבי תל אביב.

קישורים חיצוניים

• דף השחקן של וילי סימס באתר "ספסל"
• דף השחקן של סימס באגף קלעי כל הזמנים של אתר מנהלת ליגת העל בכדורסל
• ביוגרפיה של סימס באתר האוהדים הרשמי של מכבי תל אביב
• דף הפרופיל של סימס באתר "ספסל"
• ראיון עם סימס באתר nrg
• איל להב, סימס: הרגשתי שהאמריקאים לא רגילים לראות מאמן שחור, באתר nrg מעריב, 14 באוגוסט 2010