יצחק הרצוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק הרצוג
Isaac Herzog 2004.JPG
תאריך לידה 22 בספטמבר 1960 (בן 54)
א' בתשרי ה'תשכ"א
ממשלות 30, 31, 32
כנסות 16 - 19
סיעה מפלגת העבודה,
עבודה-מימד,
העבודה-מימד-עם אחד
תפקידים בולטים
עיסוק קודם עורך דין
ח"כ יצחק הרצוג במחאת הרופאים בירושלים - 31.7.2011

יצחק (בּוזִ'י) הֶרְצוֹג (נולד ב-22 בספטמבר 1960) הוא יושב ראש מפלגת העבודה, חבר הכנסת מטעמה וראש האופוזיציה. בעבר כיהן בין היתר כשר בממשלות ישראל. עורך דין במקצועו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצוג הוא בנם של חיים הרצוג, אלוף בצה"ל ולימים נשיא מדינת ישראל השישי ואורה הרצוג לבית אמב"ש. הוא נכדו של הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג, אחיינם של סוזי אבן ואבא אבן ושל יעקב הרצוג, אחיו של תא"ל (מיל.) מיכאל (מייק) הרצוג, ראש המטה של שר הביטחון לשעבר.

הרצוג נולד, גדל והתחנך בתל אביב. את לימודי התיכון עשה בבית הספר צייטלין. את שירותו הצבאי עשה כקצין ביחידה 8200 של חיל המודיעין ושירת במילואים בדרגת רב סרן, בין היתר, במהלך האינתיפאדה הראשונה, כמאבטח רכזים של השב"כ[1].

להרצוג תואר ראשון במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב. כמו כן הוא למד לימודים נוספים באוניברסיטת קורנל בניו יורק. במקצועו הוא עורך דין, ובעבר אף היה שותף בכיר במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות', שאביו היה בין מייסדיו. בשנים 19881990 כיהן כמזכיר המועצה הכלכלית החברתית.

בשנים 20002003 שימש יושב ראש הרשות הלאומית למלחמה בסמים. במהלך כהונתו בתפקיד, הרשות חולקה לאגפי הנהלה, מטה מקצועי ויחידת שטח.

הרצוג נשוי למיכל ואב לשלושה בנים. מתגורר עם משפחתו בתל אביב.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 מונה למזכיר הממשלה בממשלת ברק, וכיהן בתפקיד עד 2001. בעקבות מערכת הבחירות בשנת 1999 נחקר בחשד למעורבות בפרשת עמותות ברק, שעניינה עבירה על חוק מימון מפלגות. בדו"ח מבקר המדינה שהביא לפתיחת חקירת המשטרה נטען כי הרצוג ניתב חלק מכספי קרן פילנתרופית שהקים אוקטב בוטנר לזכר בתו, אל עמותות התומכות בברק‏[2]. במהלך החקירה שמר הרצוג על זכות השתיקה וב-2003 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיק נגדו מחוסר ראיות[3].

בשנת 2003, בבחירות לכנסת השש עשרה, נבחר למקום ה-11 ברשימת מפלגת העבודה, וכתוצאה מכך, נכנס מטעמה לכנסת. בתקופת כהונה זו שימש כיו"ר האגודה הפרלמנטרית ישראל-אוסטרליה, כחבר בוועדת הכספים, בוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול בוועדת הפנים והגנת הסביבה. יזם בתקופה זו את חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם וכן חוק האוסר על העסקתם של עברייני מין במוסדות המכוונים למתן שירות לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, בעלי לקויות קוגניטיביות-נוירופסיכולוגיות ובעלי הפרעה נוירו-התפתחותית.

בשנת 2005 זכה במקום השני בהצבעה שנערכה במרכז מפלגת העבודה לקביעת שרי המפלגה בקואליציה עם הליכוד ואגודת ישראל, והתמנה, לפי בקשתו, לתפקיד שר הבינוי והשיכון. ב-23 בנובמבר באותה שנה פרש מתפקידו, יחד עם שאר חברי סיעתו.

עם הקמת הממשלה ה-31 בראשות אהוד אולמרט, ב-4 במאי 2006, מונה הרצוג לתפקיד שר התיירות. עם כניסת ישראל ביתנו לממשלה, וההחלטה על העברת משרד התיירות אליה, סיים את תפקידו. ב-21 במרץ 2007 אישרה הכנסת את מינויו לתפקיד שר הרווחה והשירותים החברתיים, וכן לתפקיד השר לענייני תפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות. ב-4 ביולי 2007 מונה הרצוג לשר הממונה על רשות השידור, בנוסף לתפקידיו האחרים בממשלה.

בפריימריז של "העבודה" בדצמבר 2008 הגיע הרצוג למקום הראשון מבין המתמודדים. בהתאם לכך, מוקם במקום השני ברשימת המפלגה לכנסת ה-18, לאחר יושב הראש, אהוד ברק.‏‏‏[4]

ב-17 בינואר 2011, מיד לאחר ההודעה שנשא אהוד ברק בדבר פילוגה של מפלגת העבודה והקמת סיעת העצמאות, הודיע הרצוג על התפטרותו מהממשלה וחזר לכהן כחבר הכנסת. בהמשך, ועד לסיום כינונה של כנסת זו, שימש כחבר בוועדת חוק, חוקה ומשפט והקים בכנסת את השדולה לקידום החינוך הטכנולוגי ולימודי ההנדסה היישומית.

הרצוג התמודד‏[5] על ראשות מפלגת העבודה בבחירות המקדימות שנערכו בספטמבר 2011 סיים במקום השלישי עם כ-25 אחוזים מקולות הבוחרים, ולא עלה לסיבוב השני.

ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב הרצוג במקום השני. ביוני 2013 הקים, יחד עם חבר הכנסת אלעזר שטרן, שדולה בשם "עם, דת ומדינה", ששמה לה למטרה ליישם את אמנת גביזון מדן[6]. בנוסף, בכנסת ה-19 מכהן הרצוג כנציג הכנסת בוועדה למינוי שופטים, כחבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט, כחבר בוועדת הכנסת ובוועדה לפניות הציבור. כן משמש יו"ר השדולה למען השידור הציבורי, וכיו"ר השדולה להתחדשות יהודית.

כראש האופוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק הרצוג כיו״ר האופוזיציה מתדרך שגרירים זרים במהלך מבצע צוק איתן, אוגוסט 2014

ב-26 באוגוסט 2013 הודיע הרצוג כי יתמודד על ראשות מפלגת העבודה. בבחירות המקדימות שנערכו ב-21 בנובמבר 2013 התמודד מול שלי יחימוביץ', וגבר עליה בכ-17%‏[7]. בעקבות כך הוא החליף את יחימוביץ' גם בתפקיד ראש האופוזיציה.

במרץ 2014, עם הגעתם של חוק המשילות (תיקון לחוק יסוד: הממשלה), השוויון בנטל (תיקון לחוק שירות ביטחון) וחוק יסוד: משאל עם לאישור בקריאה שנייה ושלישית - יזם הרצוג[דרוש מקור] חרם של כלל האופוזיציה על הדיונים וההצבעות עליהם. במקומם, ערכו דיון נפרד באולם אחר בכנסת. יו"ר סיעת ש"ס, אריה דרעי הביע תקווה להחלפת הממשלה בראשות נתניהו ולמינויו של הרצוג לראש הממשלה. במהלך שלושת ימי ההצבעה נכחו חברי האופוזיציה במליאה רק בזמן נאומו של ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון שביקר בישראל באותה העת.

בסוף מרץ 2014 דורג הרצוג במקום הראשון ברשימת חברי הכנסת המצטיינים של מושב החורף לפי ערוץ הכנסת[8].

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק הרצוג מחזיק בתפיסת עולם מדינית המבוססת על פשרה טריטוריאלית ושמירה על הביטחון. תוכניתו המדינית מבוססת על מתווה קלינטון ועל פיה תוקם לצד מדינת ישראל מדינה פלסטינית בגבולות 67 עם חילופי שטחים, כך שגושי ההתיישבות הגדולים יישארו בריבונות ישראל, אשר תשמור על אופייה היהודי והדמוקרטי. כמו כן, הרצוג תומך בריבונות משותפת בירושלים. הרצוג גם תומך בשורת צעדי ביניים לחיזוק מעמדה של הרשות הפלסטינית, כולל העברת שטחים נוספים לריבונותה והעברת חוק פינוי-פיצוי עבור מתנחלים אשר מעוניינים לעבור לשטח ישראל.

תפיסתו הכלכלית-חברתית של הרצוג מבוססת על ערכי הסוציאל-דמוקרטיה, על שילוב החריג בחברה ועל אחריות של המדינה למצבם של אזרחיה. הוא מאמין ברשת ביטחון חברתית-סוציאלית לכלל האזרחים ובמיוחד לאוכלוסיות החלשות כלכלית, לצד כלכלת שוק חופשי ומאידך עידוד התעשייה וההשקעות במדינה.[דרוש מקור] הרצוג תומך בחיוב המדינה להקצבת כספים לשילוב ילדים חריגים במסגרת החינוך הכללי. בשנת 2003 היה שותף להגשת עתירה לבג"ץ, שהביאה לחיוב המדינה להקציב 120 מיליון שקל למטרה זו‏[9].

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבישי ברוורמן, יורם גבאי, יצחק הרצוג ואחרים, איך יוצאים מזה? – פתרונות כלכליים וחברתיים למשק במשבר, תל אביב: המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי וטפר-הוצאה לאור, דצמבר 2003‏[10].
  • יצחק (בוז'י) הרצוג, תוכנית עבודה: מתכון לרווחה כלכלית, טפר הוצאה לאור, 2010

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמרי אסנהיים, קפטן יונס והנבוט, באתר nrg‏, 11 ביוני 2005
  2. ^ מזכיר הממשלה יצחק הרצוג נחקר בפרשת העמותות ושמר על זכות השתיקה, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2000
  3. ^ ‫אפרת וייס ואטילה שומפלבישני כתבי אישום בפרשת העמותות; התיק נגד ברק נסגר, באתר ynet‏, 22 באוקטובר 2003‬
  4. ^ ‫מזל מועלם ושירות "הארץ", בחירות 2009, פריימריז בעבודה: אהוד ברק: נבחרת מנצחת לעבודה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2008‬
  5. ^ ‫יהונתן ליס, שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג הודיע כי יתמודד על ראשות העבודה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2010‬
  6. ^ יונתן אוריך, ‏הרב מדן: אנחנו והחילונים נדרשים לויתורים כדי להגיע לפשרה אמיתית, באתר כיפה, 18 ביוני 2013
  7. ^ מורן אזולאי, הרצוג בנאום הניצחון: "יחד נחזור לשלטון", באתר ynet‏, 22 בנובמבר 2013
  8. ^ דירוג השרים והח"כים: בנט ושקד בשלישייה הפותחת, כיפה (אתר אינטרנט), 27 במרץ 2014.
  9. ^ שמואל דקלו, ‏בג"ץ חייב את המדינה להקציב 120 מיליון ש' לשילוב ילדים חריגים במסגרת החינוך הכללי, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2003
  10. ^ ‏מתוך רשימת פרסומים בנושא כלכלת ישראל, באתר מאקרו – המרכז לכלכלה מדינית‏.


יצחק הרצוג - תבניות ניווט
שרי הבינוי בממשלות ישראל

גיורא יוספטליוסף אלמוגילוי אשכולמרדכי בנטובזאב שרףיהושע רבינוביץאברהם עופרשלמה רוזןגדעון פתדוד לויאריאל שרוןבנימין בן אליעזרבנימין נתניהויצחק לויבנימין בן אליעזרנתן שרנסקיאפי איתםציפי לבנייצחק הרצוגזאב בויםמאיר שטריתזאב בויםאריאל אטיאסאורי אריאל

שרי התיירות בממשלות ישראל

עקיבא גוברין | משה קול | גדעון פת | אברהם שריר | גדעון פת | עוזי ברעם | משה קצב | אהוד ברק | אמנון ליפקין-שחק | רחבעם זאבי | בנימין אלון | יצחק לוי | בנימין אלון | גדעון עזרא | אברהם הירשזון | יצחק הרצוג | יצחק אהרונוביץ' | רוחמה אברהם | סטס מיסז'ניקוב | עוזי לנדאו

ראשי האופוזיציה של מדינת ישראל

מנחם בגיןשמעון פרסיובל נאמן (לא מוגדר רשמית) • שולמית אלוני (לא מוגדרת רשמית) • יצחק שמירבנימין נתניהושמעון פרסאהוד ברקאריאל שרוןיוסי שרידעמרם מצנעדליה איציקשמעון פרסיוסף לפידעמיר פרץבנימין נתניהוציפי לבנישאול מופזשלי יחימוביץ'שאול מופזשלי יחימוביץ'יצחק הרצוג

מזכירי ממשלות ישראל

זאב שרף | כתריאל כ"ץ | יעל עוזאי | מיכאל ארנון | גרשון אבנר | אריה נאור | דן מרידור | יוסי ביילין | אליקים רובינשטיין | שמואל הולנדר | דני נוה | גדעון סער | יצחק הרצוג | גדעון סער | ישראל מימון | עובד יחזקאל | צבי האוזר | אביחי מנדלבליט

הקודם:
שלי יחימוביץ'
יושב ראש מפלגת העבודה
(22 בנובמבר 2013 - מכהן )
הבא:
-