כיכר צינה דיזנגוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

(הופנה מהדף כיכר דיזנגוף)

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כיכר צינה דיזנגוף

מפה מפורטת

הכיכר ממעוף הציפור, 1959

כיכר דיזנגוף הישנה, העיר הלבנה בשיאה

המזרקה של יעקב אגם, סימן ההיכר של הכיכר החדשה

בית קולנוע רב חן בתכנון האדריכל אריה שרון

מלון סנטר (במקור מלון גזית) בתכנון האדריכל חיים משולם

כיכר צינה דיזנגוף, נמצאת ברחוב דיזנגוף בתל אביב, והיא קרויה על שם רעייתו של ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף. מוכרת יותר בשם כיכר דיזנגוף.

הכיכר היוותה חלק מתוכנית גדס, תוכנית מתאר שהכין פטריק גדס, מתכנן ערים סקוטי. הכיכר המקורית נחנכה בשנת 1938.

עיצוב הכיכר נעשה על ידי האדריכלית ג'ניה אוורבוך, שזכתה בתחרות העיצוב של הכיכר משנת 1934. התכנון היה על פי קריטריונים של הסגנון הבינלאומי שהיה הסגנון האדריכלי המרכזי בתל אביב בתקופה זו. עיקרי התכנון: בתים דומים בחזותם, שלהם מרפסות מתעגלות כמו משלימות בתמונת ראי את הכיכר עצמה, למרפסות מעקות וסינרים עליוניים (פתרון לאיוורור ויציאת האוויר החם הנלכד ברום המרפסת).

כל בניין בכיכר נבנה לפי הסכמה של ג'ניה אוורבוך אולם בידי אדריכלים שונים:

בניין קולנוע אסתר (כיום מלון סינמה) אדריכל יהודה מגידוביץ', 1939.
קולנוע חן (כיום רב חן), היה בין האחרונים שנבנו, אדריכל אריה שרון, 1949.
מלון גזית (כיום מלון סנטר), בתכנון האדריכל חיים משולם, 1948.
בית גרינמן, בתכנון אדריכל פנחס ביזנסקי, 1936.
בית פלדמן, בתכנון אדריכל אריה לילנפלד, 1935.
בניין המשביר לצרכן, בתכנון האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון, 1957.
בית מירנברג, אדריכלית ג'ניה אוורבוך, 1936.
בית מסרי, אדריכלית ג'ניה אוורבוך, 1936.
בית מעלה, אדריכל רפאל מגידוביץ', 1937.
בית כהן-עמיחי, אדריכל ברוך יוכנין, 1935.
בית יוכנין, אדריכל ברוך יוכנין, 1935.

בעשרות השנים הראשונות לקיומה הייתה הכיכר חלק מהרחובות שיצאו ממנה: דיזנגוף, ריינס, פינסקר ועוד. לפתרון בעיות התנועה הוגבהה ונחנכה ב-25 ביולי 1978 הכיכר מעל רחוב דיזנגוף (שעובר מתחתיה), ובמרכזה הוקמה מזרקה של אלן דוד אשר הוחלפה 8 שנים לאחר מכן בפסל קינטי של יעקב אגם. הגבהת הכיכר לוותה בביקורת רבה ועד היום יש הטוענים כי היא תרמה לירידת קרנו של רחוב דיזנגוף. גורמים שונים חוזרים ומעלים תוכניות לביטול ההגבהה והחזרת הכיכר למתכונתה המקורית.

**דיזנגוף-המלך ג'ורג' וסביבתם**
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
(1) קולנוע אסתר. (2) קולנוע חן. (3) מרכז קופת חולים. (4) בית הספר "נצח ישראל". (כיום בניין מגורים).

[עריכה] בניין קולנוע אסתר

ערך מורחב – קולנוע אסתר

בניין קולנוע אסתר (כיום מלון סינמה) נבנה בשנים 1938-1939. יזמי הבניין ובעליו היו הזוג נתנאל, אסתר ומשה. מגידוביץ חרג בתכנון מהקו המנחה שהציבה אוורבוך. הוא יצר בניין העומד על עמודים ובחזית קעורה כלפי פנים הבניין. את המרפסות התחיל מגזע בניין "נקי" הצומח מפינת הבניין ברחוב זמנהוף. המרפסות היוו מעין תבליט וקישוט פלסטי, ללא קשר למה שקורה בפנים הבניין.

חללי ענק ליוו את הנכנס ללובי הקולנוע. פואייה הכניסה, חלל גרם המדרגות המונומנטלי, וחללי הכניסה לאולם וליציע הקולנוע. חלל מרהיב ודומה נבנה גם בבית הקפה שנקרא: "קפה אמנות" (כיום סניף הבנק הבינלאומי), בשטחו הענק שכנה פינת ריקוד והוא שימש את מיוחסי העיר ואנשי הצבא הבריטיים במשך שנים. לאחר קום המדינה שימש כסניף של הוועד למען החייל. בפינת הבניין, פינת רחוב ריינס, נפתח בית הכלבו הראשון בעיר "אקמן" שאותו הקים אריך אקמן.

בסוף 1994 הוקמה במקום אנדרטה לזכר הרוגי הפיגוע הקשה שאירע ב-19 באוקטובר 1994 באוטובוס קו 5. מדי שנה נערכת במקום עצרת זיכרון.

בשנת 1998 הסבו בני משפחת המייסדים, נתנאל - גולדשמיד, את הקולנוע לבית מלון ייחודי - מלון בוטיק, הנקרא "מלון סינמה". המלון הנחשב לאחד מהמוצלחים בעיר פתח את דלתותיו בשנת 2001.

הבניין הפך לפריט המעניין והמרתק ביותר בכלל בנייני הסגנון הבינלאומי בתל אביב, וזכה על כך להכרה מיוחדת מטעם משלחת אונסק"ו שהתגוררה בעיר במהלך שנת 2004, כחלק מתהליך הכרזתה של תל אביב לאתר מורשת עולמית.

[עריכה] התוכנית להנמכת הכיכר

כחלק מחגיגות ה-100 לעיריית תל אביב בשנת 2009, חזרו ראש העיר רון חולדאי, כמו גם גורמים נוספים בעירייה על הודעה כי עד אז תיהרס הכיכר המוגבהת ויפעלו להחזרתה לגובה פני הקרקע, בדומה לכיכר המקורית משנת 1934 [1] והוצאת מזרקת אגם מן הכיכר לאזור אחר בעיר. במהלך חודש אוגוסט 2007 אישרה מועצת העיר תל אביב תקציב לצורך בדיקת היכנות של החזרת הכיכר לגובה פני הקרקע, ושינוי הסדרי התנועה באזור.