ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/בית מדרש הגר"א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוסד לימודי

פרמטרים ריקים [ סגל הוראה, חלוקה מבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ סוג מוסד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בית מדרש הגר"א
אתר מורשת עולמית
מוטו מה ה' א-לוהיך שואל מעימך
השתייכות ליטאים (זרם)
תקופת הפעילות 2010–הווה (כ־14 שנים)
מייסדים הרב אוריה ענבל
מיקום
מיקום ירושלים

בית מדרש הגר"א הוא מסגרת לימודית הכוללת כולל אברכים (כולל ערב), סדרי לימוד, ימי עיון, ואתר וירטואלי חרדי ליטאי. ומיועד לתלמידי ישיבות חרדיות ואברכים. מייסדו והעומד בראשו הוא הרב אוריה ענבל. בית המדרש שואף להעמיק את לימוד התורה, האמונה, הבנת המצוות ביהדות ומערכת היחסים עם הבורא, משרשם.

מאפיינים[עריכת קוד מקור]

בית המדרש נוסד בשנת 2010 על ידי הרב אוריה ענבל, בנו של הרב צבי ענבל, ככולל יום שלם, הכולל שכן בתחילה בתוך ישיבת מיר, ובהמשך נדד למקומות שונים. בתקופת התפשטות מחלת הקורונה צומצמה הפעילות מאד, וכיום המסגרת היומית הקבועה היא סדר שלישי, לאברכים ובחורים הלומדים ענייני זרעים. שם גם מתקיימים שיעורים בתנ"ך ונושאים שונים. מלבד זאת מארגן בית המדרש לעיתים מזומנות, ימי עיון וסופי שבוע לתלמידי ישיבות ואברכים, תחת הסיסמא "מה ה' א-להיך שואל מעמך". מטעם בית המדרש מתקיימים שיעורים בשעות הערב וכנסים בסופי שבוע ובמועדים מיוחדים בהם לרוב שאר הישיבות אינן פועלות. פרויקט מיוחד של הישיבה הוא "ישיבת המשך הזמן" שמתקיימת בימי בין הזמנים לרוב בקמפוס ישיבתי ומיועדת לתלמידים המעוניינים להעשיר ולהעמיק את לימודי היהדות שלהם.

לבית המדרש ישנו אתר אינטרנט, שבו מופיעות הרצאות ושיעורים מרבני בית המדרש.

לבית המדרש השפעה על מאות תלמידי ישיבות המשתתפים בפעילויותיו השונות.

בית המדרש קרוי על שם הגאון מווילנא, ולומדי בית המדרש עוסקים בין השאר במשנתו, אך לא רק בה.

בעקבות פולמוס שהתנהל לגבי עמדותיהם ודרכם של רבני הישיבה התמנה על ידי התומכים בהם "משגיח" מיוחד לפקח על התכנים הנלמדים בישיבה[1].

על רבני בית המדרש נמנים רבנים חרדיים שנחשבים על פי רוב להוגים מקוריים יותר מהרמ"ים והמשגיחים הקיימים בישיבות החרדיות הרגילות:

מלבד הרבנים הקבועים, משתתפים בימי עיון ובישיבות המשך הזמן, רבנים שונים.

מתוך הרבנים שהשתתפו בעבר

ייחודיות[עריכת קוד מקור]

מרבני בית המדרש: הרב משה מינצברג והרב אוריה ענבל

יחודיותו של בית המדרש מתבטאת בתחומי העניין בהם הוא עוסק. בישיבות החרדיות מקובל כי הלימוד העיקרי הוא לימוד הגמרא, ומעט לימודי מוסר, וכמעט אין עיסוק בשאלות באמונה, בסוגיות אקטואליות ובתנ"ך. בית מדרש הגר"א שואף למלא חלל זה ולדון בכל אותם עניינים המודרים מהשיח הישיבתי הכללי. לפיכך הנושאים המרכזיים בהם מתמקד בית המדרש הם סוגיות ב'מחשבת ישראל' כמו אמונה, תורה מן השמים, תורה שבעל פה ובסוגיות אקטואליות. שאיפתם של רבני הישיבה היא "לברר את יסודות המצוות המעשיות ומצוות הלב שבתורה שבכתב ובתורה שבעל פה"[2], ולהראות את ההרמוניה של התורה כולה.

חלק מרבני בית המדרש עוסקים רבות בלימוד התנ"ך בדרך של "פשוטו של מקרא", שלהבדיל מהגישה הרווחת בישיבות החרדיות ובמערכת החינוך החרדית אשר כמעט שוללת עיסוק בתנ"ך וגם כשהיא עוסקת בו היא עושה זאת לאור ביאוריהם של חז"ל.

  • ישיבת "המשך הזמן" לבחורי ישיבות - במסגרת ישיבת "המשך הזמן" מוקדשים בימי בין הזמנים שלושה ימים לעיון בסוגיות יסוד ביהדות, מפי תלמידי חכמים ורבנים שונים.
  • שבתות עיון - השבתות מיועדות לבני ישיבות הבקיאים בסדרי נשים ונזיקין, המבקשים להרחיב את אופקיהם בהבנת הש"ס והבקיאות בו ובדרכי הראשונים.
  • סדר שני - "משנת התלמוד": מיועד לבני ישיבה ואברכים הלומדים מדי יום שבעה דפי גמרא, במטרה לחזור ולשנן את כל הש"ס בתוך שנה אחת, ולרכוש ידע מקיף בו.
  • סדר שלישי - כולל אברכים בנושאים הלכתיים שונים.
  • שיעורים מזדמנים - בשעות הערב מקיים בית המדרש מגוון שיעורים במכלול נושאים: מקרא, משנה ותלמוד, עיונים בספר המצוות, העמקה ביסודות התורה שבעל פה ובדרשות חז"ל, הפשט והדרש בתורה שבכתב, ענייני אמונות ודעות וחובות הלבבות, התמודדות עם סוגיות תרבותיות ושאלות אקטואליה, צדקה ומשפט בימינו; עיון במשנת הגר"א ובספרים כמו כוזרי, באר הגולה, דרך השם וכדומה.
  • מסגרות לימוד - מסגרות קבועות ללימוד פרשת השבוע של בני ישיבה ואברכים, מסגרת קבועה לעיון שבועי בששה סדרי משנה, מסגרת קבועה לעיון חודשי בנביאים וכתובים.
  • ימי עיון - כינוסים בימי וערבי העיון המיועדים לבירור בנושאי יסוד: הדרך ללימוד המקרא, עיון בסוגיות מתוך ספרי הנביאים והכתובים, עיון בדרכן של דרשות חז"ל, ענייני אמונה ואתגרי השעה, וענייני דיומא.
  • מכון הוצאה לאור - הוצאה לאור והפצת שיעורים ומאמרים מרבני בית המדרש, ומראי מקומות.
  • אתר אינטרנט - אחזקת אתר "בית מדרש הגר"א", הכולל שיעורי וידאו ואודיו מאת רבני בית המדרש.
  • שו"ת - מענה בכתב ובעל פה לשאלות ובירורים ביסודות היהדות: בני ישיבה המבקשים חיבור לעבודת ה' ולתלמוד תורה, ועיון בסוגיות חמורות על ידי רבני בית המדרש.

אופיו ומטרותיו של בית מדרש הגר"א עוררו פולמוס ער במגזר החרדי-ליטאי, בשל העובדה שהממסד החרדי ברובו אינו רואה בעין יפה את העיון והעמקה בנושאים בהם עוסקים בבית המדרש. ראש ישיבת חברון הרב דוד כהן כינה את דבריו של אוריה ענבל ראש הישיבה כ"מחוללים חורבן", וטען כי נשקפת סכנה ל'אמונה' של הצעירים הרבים שמאזינים בשקיקה לשיעורי הרבנים בישיבה[3]. גם עיתונו של הפלג הירושלמי "הפלס" תקף את הרבנים פייבלזון וענבל[4], ובפורומים החרדיים התנהל דיון רחב על בית המדרש והתופעה החדשה העומדת מאחוריו[5][6]. בעקבות הביקורת הוסכם על ידי תומכי בית המדרש, הרבנים דב לנדו ומשה הלל הירש, כי על הישיבה ימונה משגיח מיוחד שיפקח על התכנים ויעביר אותם לידיהם. לתפקיד מונה הרב צבי אשר פרידמן.

הביקורת גררה התנכלויות שונות לרבני בית המדרש, ואחד מהם אף אוים בפגיעה בחייו אם ימשיך את פעילותו[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

קטגוריה:ישיבות ליטאיות בישראל