ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי אליהו הכהן
הרב אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי (נפטר בח' באדר ב' ה'תפ"ט, 1729, איזמיר) היה דיין, מחבר ספרים ומקובל מחכמי איזמיר. נודע בעיקר בזכות ספרו שבט מוסר.
חייו ופועלו[עריכת קוד מקור]
נולד באיזמיר ושם ישב כל חייו, נודע כדרשן מחונן. בדרשותיו הטיף לסגפנות ולהתרחקות מתענוגות העולם הזה. עם היותו בעצמו עשיר, הטיף לעשירים לפזר את כספם לצדקה, וראה בעוני ובאי השוויון החברתי בעיה דתית מוסרית, הצריכה לבוא לידי תיקון על ידי הקהילה. את עשירי הקהילה ראה כ"אפוטרופוסים" המופקדים על הכספים של העניים. הוא עצמו שימש כאפוטרופוס לעניים, והיה מחלק להם מהכספים שהיה מקבץ מהעשירים[1]. בדרשותיו הפליג בתיאורי השכר והעונש של העולם הבא מזה, והגיהנום מזה.
לאחר המרת הדת של שבתי צבי הוא יצא נגד מחשבי הקיצים. לאור כך שבספריו מוזכרים כמה סממנים שבתאיים (כמו כך שמלך המשיח עתיד להיכנס לתוך הקליפות ולעשות דברים מכוערים, על מנת להעלות ניצוצות[2]), כתב רבי יוסף שאול נתנזון כי הדברים שורבבו על ידי בני הכת של שבתי צבי[3]. דברים אלו הביאו את גרשם שלום לומר כי הרמזים הרבים בספריו מצביעים כי הוא עצמו האמין ששבתי צבי היה משיח[4].
ספריו[עריכת קוד מקור]
את השקפתו ודרשותיו כתב בספרו המפורסם "שבט מוסר". הספר יצא לאור לראשונה בקושטא בשנת תע"ב, ומאז יצא לאור בעשרות מהדורות. כמו כן תורגם הספר לשפות יידיש, לדינו וערבית יהודית.
עיבוד מקוצר לעברית עכשווית של חלקים מהספר יצא על ידי יורם טהרלב בשם "וטהר לבנו".
מלבד זאת כתב עוד עשרות ספרים, בעיקר ספרי מוסר, מדרש, ופרשנות על ספרי התנ"ך. ביניהם חיבר ספר מדרשים בשם "ילקוט האתמרי", מה שהעניק לו את הכינוי "רבי אליהו האתמרי". וספר "ולא עוד אלא". כמו כן חיבר את ספר "מדרש תלפיות" בו נאספו מדרשים ואגדות שבתלמוד הבבלי ירושלמי, וספר הזוהר ושאר ספרי קבלה וליקוטים. בספרו עסק גם בזיהוי אבני החושן והוא המקור המרכזי בנושא זה, שאר אבנים טובות וסגולתם. וכן ספר "אגדת אליהו" שני חלקים על אגדות התלמוד ירושלמי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- מגלה צפונות בויקיטקסט
- שבט מוסר בויקיטקסט
- דוד הלחמי, רבי אליהו ברבי שלמה אברהם הכהן מאיזמיר (בעל "שבט מוסר"), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- כתביו
- שבט מוסר
- דרשות שבט מוסר
- מדרש תלפיות
- מדרש האיתמרי, ווארשא
- מעיל צדקה, איזמיר
- אגדת אליהו על הירושלמי, חלק א וחלק ב
- ולא עוד אלא
- דנא פשרא, כולל שלשה ספרים: אגן הסהר על שיר השירים, בשורת אליהו על מגילת רות ואורה ושמחה על מגילת אסתר, סלוניקי תקנ"ו, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ החיד"א, שם הגדולים, בערכו
- ^ ראו בספר מדרש תלפיות, ערך אותות משיח; מגלה צפונות, פרשת חוקת, ופרשת עקב.
- ^ רבני יוסף שאול נתנזון, בהסכמתו למדרש תלפיות, לבוב תרל"ה. ראו גם רבי צבי הירש פרבר, "דרכו והנהגתו של בעל ה'לשם שבו ואחלמה'", אות ה', בתוך: ישורון, גיליון ה', ירושלים תשנ"ט, עמ' תרס"ב, שהבין שזו הסיבה שרבי שלמה אלישיב נמנע מלקרוא בספריו.
- ^ גרשם שלום, ר' אליהו הכהן האיתמרי והשבתאות. ראו גם מאיר בניהו, "רבי ישראל נאג'ארה", בתוך: אסופות, כרך ד', ירושלים תש"נ, עמ' רכ"ט, על הקבלה בין ספרי רבי אליהו הכהן לבין ספר חמדת ימים (ספר).
קטגוריה:האימפריה העות'מאנית: רבנים
קטגוריה:פרשני התלמוד הירושלמי
קטגוריה:מחברי ספרי מוסר ומחשבה