יואל משה סלומון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יואל משה סלומון
בול "הלבנון", משנת 1963 עם הכיתוב "מאה שנה לעיתונות בארץ", לציון העיתון שיואל משה סלומון היה בין מייסדיו
יואל משה סלומון בתבליט המוצג בכיכר המייסדים בפתח תקווה
יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקווה
יואל משה סלומון רוכב על אופנוע במרכז פתח תקווה

הרב יואל משה סלומון (י"ח באדר תקצ"ח, 1838י"ב בחשוון תרע"ג, 1912) היה רב, שד"ר, עיתונאי, עורך ומדפיס, מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקווה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים למרדכי סלומון, מראשי היישוב האשכנזי בירושלים. סבו, רבי אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז), היה ממייסדי היישוב הישן האשכנזי, נפל חלל בפעולת טרור. להלוייתו של הראש"ז כתב יואל משה שהיה אז בן 13 שיר הספד לסבו[1]. בשנת 1865 שיכל יואל משה את שני הוריו שמתו במגפת הכולירה. סלומון קיבל חינוך תורני בירושלים והמשיך את לימודיו בישיבה בליטא. כאשר חזר לירושלים הצטרף לבאי בית מדרשו של ר' עקיבא יוסף שלזינגר. הוא ניצל את שהותו באירופה ללימוד מקצוע הדפוס בקניגסברג, ועם שובו לארץ בשנת 1863 יזם ביחד עם מיכל הכהן הקמת בית דפוס עברי בירושלים. בדפוס זה נדפס כתב העת הלבנון, שסלומון היה אחד משלושת עורכיו לצד מיכל הכהן ויחיאל ברי"ל.

סלומון סירב לקבל כעובדה את הצפיפות, המחסור ודלות החיים שהיו מנת חלקם של אנשי "היישוב הישן", והיה מן הבולטים ב"פורצי החומות" - יוצאי היישוב הישן בירושלים שהיו לחלוצי המתיישבים מחוץ לחומות העיר העתיקה. ב-1869 ייסד, יחד עם עוד שישה חברים שהתאגדו באגודה, את שכונת נחלת שבעה והקים בה את ביתו. בשנת 1872 היה בקבוצה שניסתה לרכוש אדמות ביריחו, ניסיון שלא הצליח. באותה שנה ניסה גם לרכוש את אדמות דוראן[2]. כעבור מספר שנים, ב-1874, היה בין מייסדי שכונת מאה שערים שהתאגדו בצורה דומה לאגודת נחלת שבעה. היה פעיל גם בתוך תחומי העיר העתיקה, והיה אחד מאלה שהשקיעו מכספם כדי לגאול את הקרקע במורד משער ציון אל הכותל המערבי (השטח עליו הוקמה שכונת בתי מחסה)[3].

סלומון עסק גם בעבודה ציבורית כללית ובין השאר היה חבר הנהלת "הוועד הכללי כנסת ישראל" שהיה בזמנו המוסד הראשי של העדה האשכנזית בירושלים. למרות זאת הוא יצא נחרצות נגד תלותם של יהודי ירושלים בכספי החלוקה, והטיף להתיישבות חקלאית בארץ ישראל על בסיס כלכלי ויצרני. את דעותיו אלה ביטא בכתב העת "יהודה וירושלים" שייסד בשנת 1877 ושימש כעורכו. דעות אלה היו לצנינים בעיני הרבנים ראשי הכוללים, שהכריזו חרם על כתבי עתו.

לאחר שנה של מלחמות מאמרים כתובים נטש סלומון את עיתונו כשבגליונו האחרון פרסם מאמר בו כתב: רב לך דבר שפתיים. צא אל עולם העשייה.

וכך, בשנת ה'תרל"ח (1878) נמנה סלומון בין מייסדי המושבה פתח תקווה, והתיישב במקום[4]. הוא עקר משם לאחר שפרצה מגפת מלריה במקום, וייסד את המושבה יהוד. ביהוד חי ועבד שבע שנים, ובערוב ימיו שב לירושלים. בשנת 1895 נשלח כשד"ר מטעם "הוועד הכללי כנסת ישראל" לרוסיה וכשהיה בעיר בויסק התארח אצל רב הקהילה הרב קוק. בעקבות מפגש זה פעל להבאתו של הראי"ה קוק לא"י[5].

בחודש חשוון בשנת ה'תרע"ג (1912) נפטר בירושלים ונקבר בהר הזיתים.

חלקו בייסוד פתח תקוה זכה לפרסום רב בשירו של יורם טהרלב "הבלדה על יואל משה סלומון".

במרכז פתח תקווה, ברחוב חיים עוזר, מוצב פסל של יואל משה סלומון עם כנפיים, כפי שמתואר בבלדה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישא לחנה פרומה בת ר' אברהם רוטנברג - חסיד חב"ד, בעל דפוס רוטנברג בירושלים.

ילדיו:

  • יוחנן דוד סלומון - מילא את תפקידי אביו הציבוריים בירושלים עם עזיבת אביו לפתח תקווה, מבעלי דפוס סלומון, נפטר בקהיר בגיל 50
  • שלמה זלמן סלומון - נפטר בגיל 19 בזמן עבודתו בדפוס
  • טוביה סלומון - מבעלי דפוס סלומון, חוקר, ומשורר
  • אריה לייב סלומון - מראשוני המתיישבים בפתח תקווה
  • מרדכי סלומון - מראשוני המתיישבים בפתח תקווה, חוקר ההתיישבות, מחבר הספר "שלשה דורות ביישוב"
  • אסתר גוטפריד, נישאה לרב ראובן גוטפריד, ר"מ בישיבת עץ חיים. רבו הראשון של הרב צבי יהודה קוק. חתנם יצחק אלשטיין היה אחד משלושת המייסדים של בית המסחר לרפואות "סלומון לוין אלשטיין" (לימים חברת טבע)
  • חיים זלמן סלומון - איש ציבור, סגן ראש עיריית ירושלים. אחד משלושת המייסדים של בית המסחר לרפואות "סלומון לוין אלשטיין" (לימים חברת טבע)
  • צפורה לוין - נישאה למשה גוטיל לוין - איש ציבור, יו"ר ועד הקהילה היהודית בחיפה. אחד משלושת המייסדים של בית המסחר לרפואות "סלומון לוין אלשטיין" (לימים חברת טבע)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שיר ההספד - באתר משפחת סלומון .
  2. ^ לאחר כעשרים שנה נרכשו אדמות אלו על ידי יהושע חנקין ועליהן הוקמה העיר רחובות.
  3. ^ החוזה היה מול עיני. נמצא בארכיון של יוסף (יוסקה) רום.
  4. ^ גם אחד מבניו - מרדכי סלומון הקים במושבה משק חקלאי.
  5. ^ בשנת ה'תרצ"ג פרסם הרב קוק מאמר מיוחד על ר' יואל משה סלומון בחוברת של פנחס גרייבסקי "מגנזי ירושלים" : "מעת היכרתיו בהיותו אורח בביתי בחוץ לארץ, בעיר בויסק, נתמלאתי נהרה מהליבוב אשר ליבבני איש ירושלים הזה, בחן שפתיו ורוח בינתו ובלהבת האידאלים שלו לתחיית ישראל על אדמתו ברגש מלא אצילות וטהרה..." .