זאנאדו (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זאנאדוּ
Xanadufilm.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: Xanadu
בימוי: רוברט גרינוואלד
הפקה: לורנס גורדון
ג'ואל סילבר
תסריט: מרק רייד רובל
שחקנים ראשיים: מייקל בק
אוליביה ניוטון-ג'ון
ג'ין קלי
מוזיקה: אוליביה ניוטון-ג'ון
The Tubes
ג'ון פראר
Electric Light Orchestra
צילום: ויקטור ג'יי קרמר
חברת הפצה: סרטי יוניברסל
הקרנת בכורה: 8 באוגוסט 1980
משך הקרנה: 93 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 20 מיליון דולר
הכנסות: 22,762,571 דולר
פרסים: פרס ראזי לבמאי הגרוע ביותר
מועמדות לפרס גראמי לשיר "Magic"
דף הסרט ב-IMDb

זאנאדוּאנגלית: Xanadu) הוא סרט מוזיקלי משנת 1980 בבימויו של רוברט גרינוואלד ובכיכובם של אוליביה ניוטון-ג'ון, ג'ין קלי ומיקל בק. הסרט נכלל ברשימת חמישים הסרטים הגרועים ביותר שהופקו בהוליווד[1], גרינוואלד זכה בפרס ראזי כבמאי הגרוע ביותר בשנה הראשונה בה חולק הפרס והסרט היה מועמד לפרסי ראזי ב-6 קטגוריות נוספות. עם זאת, פסקול הסרט זכה בהצלחה עצומה (מכירות של אלבום פלטינה כפול), זכה בפרס איוור נובאלו וכמה משיריו, כולל שיר הנושא בביצוע אוליביה ניוטון-ג'ון ו-Electric Light Orchestra היו ללהיטים. כיום נחשב הסרט כסרט פולחן[2].

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבור הסרט הוא סאני מלון (בגילומו של מייקל בק), צייר מתוסכל העובד לפרנסתו בחנות תקליטים כמאייר כרזות לפי עטיפות תקליטים לחלון הראווה של החנות. באחד הימים הגרועים בחייו, בו הוא שב לעבודה אצל סימפסון, בעל הבית המתעלל של חנות התקליטים לאחר כישלון אמנותי, מנשקת אותו ברחוב יפהפייה מסתורית על גלגיליות. למחרת מזהה מלון את אותה יפהפייה על עטיפת תקליט של "תשע האחיות", אותו הוטל עליו להעתיק לכרזה. על גבי העטיפה מופיעות תשע בחורות על רקע אולם שחזיתו מעוצבת בסגנון אר דקו (למעשה, אודיטוריום פאן-פסיפיק בלוס אנג'לס), אולם נטוש אותו מזהה מלון כאולם "זאנאדו" (כשמו של ארמונו של קובלאי ח'אן, זאנאדו המופיע בפואמה של סמיואל טיילור קולרידג', קובלא ח'אן).

הבחורה (אוליביה ניוטון-ג'ון), המכנה עצמה "קירה" מתבררת כמוזה טרפסיכורה, אחת מתשע המוזות. תפקידה עלי אדמות אמור להוות השראה למלון, אך היא מתאהבת בו, בניגוד להנחיות אביה, זאוס.

בקו עלילתי מקביל מתיידד מלון עם דני מקגוייר (ג'ין קלי), מוביל הרכב ביג בנד לשעבר, המעוניין לשפץ את אולם זאנאדו, להפוך אותו למועדון לילה ולהופיע בו. הופעתן של המוזות מעודדת את השניים ומאפשרת את שיפוץ האולם. לאחר שמלון וקירה/טרפסיכורה מתעמתים עם זאוס, מרשה האל למוזה לרדת אל ארץ בני התמותה להרף-עין.

בתמונת הסיום, בה נחוגה פתיחתו מחדש של האולם, פונה אל מלון מלצרית הדומה בדיוק לקירה, ומתברר שהיא כפילה בשר-ודם של המוזה.

פרסים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נכשל בקופות וזכה לביקורות קטלניות. באתר Rotten Tomatoes זכה הסרט לציון של 41% ביקורות חיוביות בלבד. בשנת 1981 החלו לחלק את פרס ראזי לסרט הגרוע ביותר. "זאנאדו" זכה ל-7 מועמדויות (הבמאי הגרוע ביותר, הסרט הגרוע ביותר, התסריט הגרוע ביותר, השחקן הגרוע ביותר (מייקל בק), השחקנית הגרועה ביותר, השיר המקורי הגרוע ביותר ("Suspended in Time") והמחזמר הגרוע ביותר ב-25 שנה) כאמור, זכה הסרט בקטגוריית הבמאי.

עם זאת, השיר "Magic" היה מועמד לפרס גראמי לשיר הפופ הטוב ביותר בביצוע זמרת. חמישה סינגלים מן האלבום הגיעו ל-20 המקומות הראשונים במצעד האמריקני. העיקריים שבהם הם השיר "Magic" (מקום ראשון במצעד הפופ של בילבורד ומקום ראשון ב-AC); הדואט Suddenly של ניוטון-ג'ון עם קליף ריצ'רד (מקום 20 במצעד הפופ, 4 ב-AC) ושיר הנושא של ניוטון -ג'ון עם Electric Light Orchestra (מקום 8 במצעד הפופ, 2 ב-AC ושבועיים במקום הראשון במצעד הפזמונים בבריטניה). אלבום הפסקול הגיע למכירות של פלטינה כפולה.

המחזמר בברודוויי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 הועלה בברודוויי מחזמר המבוסס על "זאנאדו" עם מוזיקה מאת ג'ף לין וג'ון פראר. המחזמר, שכל המשתתפים בו נעים על גלגיליות (כמו במחזמר סטארלייט אקספרס), היה להיט מפתיע, עלה ל-500 הופעות וזכה במספר פרסי מבקרים ומעמדות לפרס טוני למחזמר הטוב ביותר.

אודיטוריום פאן-פסיפיק הנטוש, ולאחר השיפוץ כמועדון "זאנאדו"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]