זמנים מודרניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זמנים מודרניים

Moderntimesposter.jpg

כרזת הסרט
שם במקור: Modern Times
בימוי: צ'ארלי צ'פלין
הפקה: צ'ארלי צ'פלין
תסריט: צ'ארלי צ'פלין
פולט גודאררד
שחקנים ראשיים: צ'ארלי צ'פלין
פולט גודארד
הנרי ברגמן
סטנלי סנדפורד
צ'סטר קונקלין
מוזיקה: צ'ארלי צ'פלין
צילום: אירה מורגן
רולנד טותרו
חברת הפצה: United Artists
הקרנת בכורה: 5 בפברואר 1936
משך הקרנה: 87 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 1,500,000‏$
הכנסות: 163,245‏$
דף הסרט ב-IMDb

"זמנים מודרניים" (באנגלית: Modern Times) הוא סרט קולנוע משנת 1936 שביים צ'ארלי צ'פלין, שהוא גם כוכב הסרט. הסרט, בו מככבים גם פולט גודארד (רעייתו של צ'פלין באותה עת) והנרי ברגמן, יצא בשיאו של השפל הכלכלי בארצות הברית, שנבע לטעמו של צ'פלין מעודף מיכון תעשייתי ופולחן כוזב של יעילות בנוסח פורדיאני. בסרט ישנה גם נטייה ברורה, כבסרטים אחרים של צ'פלין, לסלידה הגובלת בלודיזם מן החדש והמודרני, וכמיהה לסוג של "עולם של אתמול" שבו היחסים בין בני אדם מיוסדים על אהבת אדם וחמלה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

"זמנים מודרניים" היה אחד הסרטים האילמים האחרונים שנוצרו בהוליווד וסרטו האילם האחרון של צ'פלין. הסרט אמנם מלווה במוזיקה (אותה הלחין צ'פלין) ובקטעי דיבור קצרים, אך הנווד עצמו שותק לאורך הסרט ורק בסופו הוא פוצח בשירה, אך היא איננה בעלת משמעות מילולית שכן היא בג'יבריש.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקו הראשון של הסרט צ'פלין עובד בעבודתו,במפעל.הסצינות העיקריות בחלק זה של הסרט עוסקות בעבודה בבית חרושת מודרני, בו העובדים על פס הייצור הופכים למכונות אוטומטיות, מפוקחים בכל מקום, כולל בשירותים, על–ידי המנהלים, ונעשים נסיונות לחסוך בזמן ארוחת הצהריים באמצעות "מיכון" תהליך ההאכלה. השראה למראה המפעל שאב צ'פלין כאן, ככל הנראה, מהעיצוב החזותי בסרט "מטרופוליס" של פריץ לאנג. השראה רבה יותר נשאבה מהסרט "לנו החירות" (À nous la liberté) של רנה קליר שיצא בשנת 1931. חברת הסרטים שהפיצה את "לנו החירות" אף תבעה וזכתה בתשלום מצ'פלין (אם כי יוצרי הסרט התייחסו להשפעה כאות כבוד ולא כעלבון, וקליר נותר ידידו של צ'פלין).

חלקו השני של הסרט סלפסטיקי פחות וסנטימנטלי יותר. בולטת בו במיוחד הסצנה בסופו של הסרט, כאשר צ'ארלי, המקבל עבודה כבדרן בבית קפה, עומד לצאת לזמר באזני האורחים. כדי שלא להתבלבל, כותב צ'ארלי את מילות השיר על חפתיו, אך אלו נעלמים, כצפוי, ברגע האמת וצ'ארלי הנבוך מהסס אם לצאת ולשיר. אהבתו (פולט גודארד) מעודדת אותו להמשיך. "פשוט תשיר," היא אומרת לו, "המלים לא חשובות". צ'ארלי, השותק לאורך כל הסרט, יוצא ומזמר את השיר "טיטינה",‏[1] בג'יבריש מוחלט, ובאמצעות כשרונו הקומי הופך את המלים לבלתי חשובות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הגרסה המקורית של השיר פורסמה בצרפתית בשנת 1917 בשם "טיטינה, אני מחפש אחר טיטינה" (מלים: לואיס מובן ומרסל ברטל, לחן: ליאו דנידרף). השיר היגר לארצות הברית בשנת 1925 תחת השם "חייך, גם אם לבך נשבר" ובוצע על ידי בילי ג'ונס בגרסה הומוריסטית, וגם זכה למספר גרסאות כיסוי מפי אמנים כג'ודי גרלנד, נט קינג קול וליברצ'ה. גירסת הג'יבריש של צ'ארלי צ'פלין מהסרט התפרסמה, כאמור, בשנת 1936. שנה לאחר הסרט, כתב נתן אלתרמן גרסה עברית לשיר לכבוד נשף פורים בתיאטרון המטאטא, בה הוא ניסה לחקות את הג'יבריש של צ'פלין (זה פורים פורימטו, תיאטרו מטאטאטו, בחור אֶ-בחורתו, אלגרו נשיקתו). גרסה עברית נוספת, ידועה יותר, נכתבה על ידי חיים חפר בשנת 1958 למופע הנוסטלגיה "תל אביב הקטנה" ובוצעה על ידי יונה עטרי ויוסי בנאי תחת השם "טיטינה" (טיטינה, הו טיטינה, מה רע בפלסטינה...).