ח'דר עדנאן
| לידה |
24 במרץ 1978 עראבה, הרשות הפלסטינית  |
|---|---|
| פטירה |
2 במאי 2023 (בגיל 45) בית סוהר איילון, ישראל |
| מדינה |
מדינה פלסטינית |
| מקום מגורים |
עראבה |
| השכלה |
אוניברסיטת ביר זית (2001) |
| מפלגה |
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני |
  | |
ח'דר עדנאן מוחמד מוסא (בערבית: خضر عدنان محمد موسى; 2 במרץ 1978 – 2 במאי 2023) היה אסיר ביטחוני פלסטיני בישראל שמת לאחר שביתת רעב בת 87 יום במחאה על מעצרו. בעקבות מותו שיגרו הפלסטינים רקטות לעבר ישראל, שהגיבה בפתיחת מבצע מגן וחץ. עד מותו נעצר 12 פעמים על ידי ישראל. התבלט לאחר שביתת רעב בת 66 ימים בעקבות מעצרו המנהלי ב-2011, שהובילה לשביתת רעב המונית בקרב אסירים פלסטינים ולשחרורו.[1][2][3]
בתחילת שנות ה-2000 היה עדנאן דובר ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.[4][5] אף על פי שהורשע בעבר בחברות בארגון, טענה אשתו ב-2012, כי לא היה מעורב בפעילות הג'האד האסלאמי במשך ארבע שנים, ומעולם לא היה לו כל תפקיד בפעילות מיליטנטית.[6][7]
בדצמבר 2011 נעצר עדנאן והוחזק במעצר מנהלי. יום לאחר מכן, כדי למחות על תנאי מעצרו ועל מדיניות המעצר המינהלי, פתחה קבוצת אסירים בשביתת רעב. אומנם שביתות רעב המוניות בוצעו בעבר על ידי קבוצות של אסירים ביטחוניים אחרים, אך עדנאן הפך לראשון ששבת רעב פרטנית.[8] לדבריו, ביקור הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בוטל לאחר שקצינים ישראלים התעקשו להיות נוכחים ושעדנאן יישאר קשור למיטתו.[9] ב-21 בפברואר 2012, ישראל הסכימה לשחרר את עדנאן ב-17 באפריל 2012, והוא הסכים לסיים לאלתר את שביתת הרעב שלו ב-66 ימים, אז הארוכה ביותר של אסיר ביטחוני בישראל.[10][11][12][13][14]
עדנאן נעצר בפעם האחרונה ב-5 בפברואר 2023, ומיד החל בשביתת הרעב הארוכה ביותר שעשה.[8] העיתונאית אמירה הס כתבה כי כוונתו בשביתת רעב זו הייתה "לחשוף את העוול הבסיסי במערכת המשפט הצבאית בישראל ושלילת חירויות בסיסיות סתמית".[8] ציטוט שעורר סערה.
עדנאן מת בכלא ב-2 במאי, לאחר שבילה במצטבר כשמונה שנים במעצר ישראלי.[2]
ראשית חייו ומשפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חאדר עדנאן נולד בכפר עראבה שבנפת ג'נין, שם היה בעל מאפייה וחנות תוצרת.[15][16][17][18] אופה במקצועו, והחזיק בתואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת ביר זית.[19][20] ב-1996, כסטודנט, שימש כדובר תנועת הג'יהאד האסלאמי.
עדנאן התחתן עם אשתו רנדה עדנאן ב-2005, עד אז נעצר חמש פעמים בשל השתייכותו לארגון הטרור.
לעדנאן היו בסך הכל תשעה ילדים.[21]
מעצרים מוקדמים, 1999–2010[עריכת קוד מקור | עריכה]
עדנאן נעצר לראשונה על ידי ישראל ב-1999,[22] כששהה ארבעה חודשים במעצר מנהלי ישראלי.[22] הוא נעצר על ידי הרשות הפלסטינית שמונה חודשים לאחר ששוחרר בגלל שהוביל הפגנת סטודנטים נגד ליונל ג'וספין בשנת 2000.[22] בהפגנה יידו תלמידים ביצים ואבנים לעבר ראש ממשלת צרפת דאז במהלך ביקורו באוניברסיטת ביר זית כדי להוקיע את אפיון פעולות חזבאללה נגד ישראלי כטרור.[22][23] שביתת הרעב הראשונה שלו, בת 10 ימים, נערכה במהלך מעצרו על ידי הרשות.[22] הוא נעצר שוב בדצמבר 2002 על ידי ישראל וישב שנה במעצר מנהלי.[22] הוא נעצר מחדש חצי שנה לאחר שחרורו, הוכנס לבידוד ושביתת רעב במשך 28 ימים עד ששירות בתי הסוהר הציב אותו באוכלוסיית הכלא הכללית.[24][22]
ביוני 2005, לאחר שמחבלי ג'יהאד חוסלו בקרב יריות עם חיילי צה"ל, עדנאן "קרא לכל הקבוצות המיליטנטיות הפלסטיניות לחדש את הלחימה עם ישראל" והאשים את הרשות, בשיתוף פעולה עם ישראל.[25] באוגוסט 2005, עדנאן נעצר ונכלא על ידי ישראל ל-15 חודשים.[22] לפי קבוצת התמיכה של האסירים הפלסטינים, הוא ערך שביתת רעב בת 12 ימים כדי למחות על בידודו בכלא בשנת 2005.[26] סרטון יוטיוב של עצרת ב-2007 מציג אותו משבח ומעודד פיגועי התאבדות: "מי מכם ישא את חגורת הנפץ הבאה? מי מכם יירה את הכדורים הבאים? למי מכם יפוצצו חלקי הגוף שלו?"[27] הוא הוחזק על ידי ישראל למשך חצי שנה נוספת במעצר מנהלי ממרץ 2008.[22] גדעון לוי, שנעצר על ידי הרשות ב-2010 בשל פעילותו הפוליטית,[22] אמר כי ביצע את שביתת הרעב הראשונה שלו באותה תקופה בזמן המעצר בן 12 הימים.[28]
2011 מעצר ושביתת רעב[עריכת קוד מקור | עריכה]
במעצרו ב-2011, עדנאן כבר לא היה דובר פעיל של הג'האד.[24] והורשע בעבר על ידי ישראל בשל היותו דובר הג'האד האסלאמי,[24] דיווחים בתקשורת מצביעים על כך ששימש דובר הג'האד האסלאמי.[29][30][31][32] ב-2012 אמר Gulf News כי שימש כדובר הקבוצה משנת 2000,[22] בעוד שמגזין הגרדיאן אמר ששימש כדובר הג'האד האסלאמי בפלסטין בעבר.[15]
עדנאן נעצר כ-10 פעמים מאז - שבע על ידי ישראל (כולל מעצרו האחרון), ופעמיים או שלוש פעמים על ידי הרשות.[22][24][28] עדנאן ישב בסך הכל שש שנים בכלא מאז 1999.[33][26] בין תקופות הכליאה שלו המשיך עדנאן לנהל את המאפייה שלו בעראבה.[34]
בזמן מעצרו עשה עדנאן תואר שני בכלכלה באוניברסיטת ביר זית.[20] הוא גם הפעיל מאפייה בקבטיה וחנות מפעל בכפר הולדתו עראבה.[15][16] הוא נעצר על ידי צה"ל ב-17 בדצמבר 2011 בעראבה באמצע הלילה.[28][35] למחרת, החל בשביתת רעב שהסתיימה 66 ימים לאחר מכן ב-21 בפברואר 2012.[10][11][13] במכתב שמסר לעורכי הדין שלו לשחרור פומבי, הסביר עדנאן כי הוא שובת רעב למען זכויות הפלסטינים ו"הכיבוש הישראלי" לדבריו.
מעצרו ומותו ב-2023[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2 במאי מת עדנאן לאחר ששבת מלאכול מעל 40 יום. ימים אחדים לפני מותו, פסק השופט הצבאי סא"ל מנחם דרורי כי עדנאן לא ישוחרר, ופסק כי "הוא אדון על גופו... ועליו לקבל את התוצאות האפשריות ממעשיו. חברה מתוקנת אינה יכולה להרשות לעצמה להיות בת ערובה של אדם אשר דורש את שחרורו". החלטת השופט דרורי נשענה גם על הקביעה כי עדנאן אינו נמצא בסכנת חיים מיידית, וזאת על אף התראת ארגון רופאים לזכויות אדם כי מרפאת השב"ס איננה ערוכה, מבחינת צוות וציוד, ליתן מענה במקרה של התדרדרות במצבו, התערבות שאותה הסכים עדנאן לקבל.[36]
בתגובה למותו, בהמשך אותו היום שיגרו מחבלים מארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני כ-102 רקטות לעבר שדרות, יישובי עוטף עזה ודרום ישראל.[37] במטחים אלו נפצע קשה אדם בשדרות ונפצעו עוד כ-6 אנשים. כשבוע לאחר מכן, ב-9 במאי, יצא צה"ל במבצע מגן וחץ נגד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
הפגנות ושביתות סולידריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תגובה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרשות הפלסטינית גינתה את מעצרו אף על פי שעצרה אותו בעצמה בעבר גם כן בצורת מעצרים מנהליים ודרשה לשחררו לאלתר.[38] בתגובה לסירובה של ישראל לערעור של עדנאן, אמר השר לענייני אסירים עיסא קרקה כי ההחלטה הראתה "התעלמות מוחלטת לחייו של עדנאן, ולמעשה דינה אותו למות".[39] הוא שיבח את עדנאן ש"נוקט עמדה" נגד מעצר מנהלי.[38] בעצרת ב-16 בפברואר אמר, "חאדר עדנאן הפך לסמל לאומי, לסמל ערבי ולסמל בינלאומי להגנתו על כבודם של אנשים חופשיים ברחבי העולם כולו".[40]
מוסטפא ברגותי, שנפצע לאחר שנורה ברגל בכדור גומי על ידי כוחות הביטחון הישראליים במהלך מחאת סולידריות לעדנאן,[41] קרא לקמפיין בינלאומי בדרישה לשחרר את עדנאן.[42] מנהיגי הג'יהאד האסלאמי, השתתפו בשביתת הרעב הפתוחה שהחלה ב-15 בפברואר ואמרו שזה "המעט שאנחנו יכולים לעשות למען הסמל האגדי הזה".[43]
בדרשת יום שישי שקדוש לאסלאם במסגד הגדול בעזה, מנהיג הג'האד האסלאמי, באותו זמן נאפז עזאם, אמר על עדנאן "לא נלחם למען מטרה אישית, אלא למען הגנתם של אלפי אסירים".[16] בנוסף, עזאם האשים מדינות ערביות וגם מדינות מערביות בהתעלמות ממקרה עדנאן באומרו "בושה לאומות של מאות מיליונים (של מוסלמים) על העובדה שחאדר עדנאן עדיין בכלא".[16] גם ראש הממשלה העזתי, איסמעיל הנייה, השתתף בעצרת והכריז באותו יום כי "העם הפלסטיני, על כל מרכיביו ופלגיו, לעולם לא יפקיר את האסירים הגיבורים, במיוחד את אלה שמובילים את קרב שביתת הרעב הזה".[3]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Palestinian hunger striker Khader Adnan dies in Israeli prison". Al-Jazeera. 2 במאי 2023. ארכיון מ-2 במאי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Palestinian Khader Adnan dies in Israel jail after 87-day hunger strike". The Guardian (באנגלית בריטית). 2 במאי 2023. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2 במאי 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Palestinians rally in support of hunger strike prisoner". BBC News (באנגלית בריטית). 17 בפברואר 2012. ארכיון מ-14 בינואר 2019. נבדק ב-2 במאי 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Islamic jihad leader held in West Bank; Israeli troops kill one man in Gaza". Al Arabiya. 17 בדצמבר 2011. ארכיון מ-2 ביולי 2015. נבדק ב-1 ביולי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Islamic Jihad rallies in Ramallah". Middle East Online. 24 ביוני 2005. אורכב מ-המקור ב-24 בפברואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Levy, Elior (22 בפברואר 2012). "MK Tibi: Adnan came out a winner". YNET. ארכיון מ-2 במרץ 2012. נבדק ב-28 בפברואר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Fabian, Emanuel; Fabian, Emanuel (2023-05-02). "Senior member of Islamic Jihad dies in Israeli prison after 86-day hunger strike". The Times of Israel. ארכיון מ-3 במאי 2023. נבדק ב-2023-05-02.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Hass, Amira (2023-05-04). "Adnan's Lone Strike Exposed the Difficulties of Collective Palestinian Struggle - Israel News". Haaretz.com. נבדק ב-2023-05-06.
The fact that he reached 86 days without food or medicine – his longest hunger strike – indicates not only his determination, but also Israeli authorities’ conscious decision to avoid compromising with him even if it leads to his death… Since 1967, there’ve been several mass hunger strikes by Palestinian prisoners in protest of harsh prison conditions. At the end of 2011, Adnan was the first to go on a personal hunger strike against his administrative detention. His strike received a tremendous amount of attention, and he was eventually released – only to be arrested again three years later, and then again in 2018 and 2021… Adnan’s mission to expose the basic injustice in Israel’s military justice system and its casual denial of basic freedoms… His individual strikes have been successful to some extent: His 2011-2012 individual hunger strike led to a general hunger strike by Palestinian prisoners demanding an end to administrative detentions and an improvement to deteriorating prison conditions. This strike led to a decrease in the number of Palestinians in administrative detention that year, from about 310 in January 2012 to 160 in November. Yet since then the number has climbed again.
- ^ "Adnan: 'The more they torture me, the more determined I become'". IMEMC News (באנגלית אמריקאית). 16 ביוני 2015. ארכיון מ-27 בינואר 2023. נבדק ב-2 במאי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Flower, Kevin; Khadder, Kareem (9 בפברואר 2012). "Palestinian detainee in Israel now more than 50 days into hunger strike". CNN. אורכב מ-המקור ב-18 בפברואר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Palestinian on hunger strike 'in critical condition'". BBC News (באנגלית בריטית). 8 בפברואר 2012. ארכיון מ-21 באפריל 2022. נבדק ב-2 במאי 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Cassel, Matthew. "'No food without freedom'". www.aljazeera.com (באנגלית). ארכיון מ-8 בדצמבר 2022. נבדק ב-2023-05-02.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Glickman, Aviad (20 ביוני 1995). "Palestinian detainee Adnan ends hunger strike – Israel News, Ynetnews". Ynetnews. Ynetnews.com. ארכיון מ-23 באפריל 2012. נבדק ב-19 באפריל 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Alsaafin, Linah (21 באפריל 2012). "'Hunger strike a signal to world's oppressed' – Features". Al Jazeera. ארכיון מ-8 באוגוסט 2022. נבדק ב-2 במאי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Sherwood, Harriet (16 בפברואר 2012). "Palestinian hunger striker Khader Adnan 'near death' in Israeli detention". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. ארכיון מ-9 בספטמבר 2022. נבדק ב-2 במאי 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 Al-Mughrabi, Nidal (17 בפברואר 2012). "Thousands rally for Khader Adnan". Ma'an News Agency. אורכב מ-המקור ב-18 באוקטובר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Thousands rally in Gaza, West Bank for hunger striker". Reuters (באנגלית). 17 בפברואר 2012. נבדק ב-2 במאי 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Who was Khader Adnan, the Palestinian who died on hunger strike?". www.aljazeera.com.
- ^ Macintyre, Donald (17 בפברואר 2012). "Khader Adnan: The West Bank's Bobby Sands". The Independent (באנגלית). ארכיון מ-6 ביולי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "16 Injured, 4 arrested during solidarity with hunger striking Palestinian – Bikya Masr". אורכב מ-המקור ב-2 במאי 2012. נבדק ב-20 בפברואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Israel detains senior Islamic Jihad leader in West Bank". www.aa.com.tr. ארכיון מ-27 במאי 2022. נבדק ב-2 במאי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 "Khader Adnan no stranger to hunger strikes". Gulf News (באנגלית). 22 בפברואר 2012. ארכיון מ-30 בנובמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Taleb, Fares; AbuSaada, Fadi (22 בפברואר 2012). "Victory of Hunger Striker Khader Adnan Partial". english.al-akhbar.com. אורכב מ-המקור ב-23 בפברואר 2012. נבדק ב-28 בפברואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 Rahman, Omar. "Randa Adnan: 'I still have hope'". www.aljazeera.com (באנגלית). ארכיון מ-2 באוקטובר 2022. נבדק ב-2 במאי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Radin, Charles A. (8 ביוני 2005). "Six die in renewed Mideast violence Islamic Jihad gunmen, Hamas engage Israelis". The Boston Globe. ארכיון מ-23 בפברואר 2012. נבדק ב-20 בפברואר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Khader Adnan Mohammad Musa Profile". אורכב מ-המקור ב-11 במאי 2012.
{{cite web}}: (עזרה). Addameer Prisoner Support and Human Rights Association. - ^ Hadid, Diaa (2012-02-22). "Palestinian hunger striker held by Israel agrees to end protest, will be freed on April 17". נבדק ב-2023-05-03.
- ^ 1 2 3 "'One Man Against the State'". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2 במאי 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Palestinian prisoner Khader Adnan on hunger strike for 55 days". Middle East Eye (באנגלית). ארכיון מ-23 באוקטובר 2020. נבדק ב-2 במאי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "DFLP armed wing fires mortars at northern Gaza settlement". Xinhua News Agency. 18 ביולי 2005. אורכב מ-המקור ב-29 באוגוסט 2006. נבדק ב-20 בפברואר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Soldier kills four in bus". Gulf Daily News. 5 באוגוסט 2005. ארכיון מ-28 בספטמבר 2012. נבדק ב-20 בפברואר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Press, Associated (9 בפברואר 2012). "Palestinian prisoner on 55th day of hunger strike". Ynetnews (באנגלית). ארכיון מ-27 בנובמבר 2022. נבדק ב-2 במאי 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Alsaafin, Linah (5 ביוני 2015). "The second hunger strike of Khader Adnan". Middle East Eye. ארכיון מ-7 ביוני 2015. נבדק ב-15 ביוני 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Khader Adnan: Palestinian hunger striker dead at 45". France 24. 2 במאי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Associated Press, Palestinian prisoner on 55th day of hunger strike, ynetnews, 4 בינואר 2012
- ^
ג'קי חורי, פעיל מרכזי בג'יהאד האיסלאמי מת בכלא לאחר ששבת רעב במשך 86 יום, באתר הארץ, 2 במאי 2023
- ^ דין שמואל אלמס, הצהרת נתניהו: "אנחנו בעיצומה של מערכה", באתר גלובס, 9 במאי 2023
- ^ 1 2 "Court delays hearing for hunger-striker Adnan". Ma'an News Agency. 9 בפברואר 2012. ארכיון מ-19 בפברואר 2012. נבדק ב-15 בפברואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Prisoners minister: Adnan ruling shows negotiations failed". Ma'an News Agency. 13 בפברואר 2012. ארכיון מ-19 בפברואר 2012. נבדק ב-15 בפברואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ El Batsh, Majeda (16 בפברואר 2012). "Palestinian hunger striker appeals to Israel Supreme Court". Agence France Press. ארכיון מ-10 באוגוסט 2022. נבדק ב-4 במאי 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Palestinian official injured at rally for Khader Adnan". Ma'an News Agency. 15 בפברואר 2012. ארכיון מ-18 באוקטובר 2013. נבדק ב-18 בפברואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Wife: Khader Adnan sticking to hunger strike". Ma'an News Agency. 18 בפברואר 2012. ארכיון מ-18 באוקטובר 2013. נבדק ב-18 בפברואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Israeli court rejects Adnan appeal, 23 injured at protest". Ma'an News Agency. 15 בפברואר 2012. אורכב מ-המקור ב-18 באוקטובר 2013.
{{cite news}}: (עזרה)
