חידון בחרוזים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חידון בחרוזים
Charade movieposter.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: Charade
בימוי: סטנלי דונן
הפקה: סטנלי דונן
תסריט: פיטר סטון
מרק בהם
שחקנים ראשיים: קרי גראנט
אודרי הפבורן
וולטר מתאו
ג'יימס קוברן
ג'ורג' קנדי
מוזיקה: הנרי מנסיני
צילום: צ'ארלס לאנג
חברת הפצה: סרטי יוניברסל
הקרנת בכורה: 5 בדצמבר 1963
משך הקרנה: 113 דקות
שפת הסרט: אנגלית
דף הסרט ב-IMDb
חידון בחרוזים

חידון בחרוזיםאנגלית: Charade) הוא שמו של סרט מתח- קומי - רומנטי משנת 1963. תסריט הסרט נכתב על ידי פיטר סטון ומרק בהם והסרט בוים על ידי סטנלי דונן. בסרט כיכבו קרי גרנט, אודרי הפבורן, וולטר מתאו, ג'יימס קוברן וג'ורג' קנדי.

הפסקול של הסרט נכתב על ידי הנרי מנסיני וכותרות הסרט עוצבו על ידי האנימטור מוריס בינדר.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבורת הסרט היא רגינה (המכונה "רג'י") למפרט (המגולמת על ידי אודרי הפבורן). רג'ינה פוגשת אדם בשם פיטר ג'שואה (המגולם על ידי קרי גרנט) בהיותה בחופשת סקי. עם שובה לפריז היא מחליטה להתגרש מבעלה, צ'ארלס, אולם בהגיעה לביתה היא מגלה שדירתם ריקה וכל חפציהם נמכרו. המשטרה מעדכנת אותה שבעלה נרצח - הוא נזרק מרכבת נוסעת. כל שנותר בידה היה תיק הנסיעות של בעלה ובו משחת שיניים, מברשת שיניים, כלי גילוח ומעטפת מכתב. בעת לוויית בעלה מתפלאת רג'ינה לראות אנשים זרים רבים בלוויה, אחד מהם אף תוקע סיכה בגופה על מנת לוודא שהבעל אכן מת. רג'ינה מגיעה לשגרירות ארצות הברית ופוגשת את איש ה-CIA המילטון ברתולמיו (המגולם על ידי וולטר מתאו). ברתולומיו מספר לרג'ינה שבעלה היה מעורב בגניבת רכוש במלחמת העולם השנייה בעת שעבד עבור המשרד לשירותים אסטרטגיים (אשר קדם ל-CIA). הבעל, וכן 'טקס' פנתולו (המגולם על ידי ג'יימס קוברן), הרמן סקובי (המגולם על ידי ג'ורג' קנדי) ליאופולד גידאון (המגולם על ידי נד גלאס) וקארסון דייל הוצנחו מעבר לקווי הגרמנים ובידם 250,000 דולרים עבור ה"רזיסטאנס". במקום להעביר את הכסף ליעדו העדיפה הקבוצה לקבור אותו באדמה. הם התגלו זמן קצר לאחר מכן על ידי הגרמנים, דייל נפצע והיתר נמלטו, משאירים את דייל לגסוס. הבעל בגד בחבריו, וגנב מהם את הכסף. חברי הקבוצה הנבגדים הם רוצחי הבעל, אולם הם טרם מצאו את המטמון, השייך למעשה לממשלת ארצות הברית. ברתולומיו מציג לרג'ינה תצלום של חברי הקבוצה, והיא מזהה בתצלום את הזרים שנכחו בהלווית בעלה. ברתולומיו מתעקש שהכסף נמצא ברשותה, אף אם היא אינה יודעת זאת. רג'י מתקשרת לפיטר ומבקשת כי יסייע לה. פיטר מסייע לה, ורג'י מתאהבת בו, אף שהוא כל הזמן משנה את זהותו, ולבסוף אף מודה שגם הוא אחר הכסף של הבעל. חברי הקבוצה מתחילים להרצח - ראשון נרצח הרמן, ולאחריו ליאופולד. פיטר ורג'י הולכים למקום האחרון אליו הלך צ'ארלס בטרם נרצח - לשוק עתיקות. בשוק הם רואים את טקס ופיטר עוקב אחריו. טקס מגלה ראשון היכן מוחבא הכסף, ולאחריו פיטר, ושנים רצים לחדר המלון של רג'י שבו נמצא תיק הנסיעות של בעלה, אולם הם לא מוצאים את האוצר - הבולים שעל המכתב, אשר נגזרו מהמכתב. רג'י נתנה את הבולים לבן של חברתה האוסף בולים. רג'י רצה לשוק ומגלה שהבן החליף את הבולים בבולים אחרים. למזלה של רג'י, מוכר הבולים הוא אדם הגון המשיב לה את הבולים.

רג'י שבה למלון ומגלה את טקס גוסס. טקס, לפני מותו, מגלה לה את שם הרוצח - דייל. אחת הזהויות של פיטר הוא אלכסנדר דייל, אחיו של קרסון דייל. רג'י מתקשרת לברתולומיו המציע להפגש עימה. בצאתה מהמלון פיטר רואה אותה ומתחיל לרדוף אחריה.

הפבורן בתפקיד רג'י, מתחבאת מקרסון דייל.

פיטר מגלה לרג'י שברתולומיו הוא בעצם קרסון דייל, אשר רצח את יתר חברי הקבוצה. בסוף המרדף דייל נופל למותו. רג'י מחליטה להשיב את הבולים לממשלת ארצות הברית, בניגוד לעצתו של פיטר.

בהגיעה לשגרירות היא מופנית לבריאן קרוקשאנק, ומופתעת לגלות שבריאן הוא בעצם פיטר. רק לאחר שפיטר מוכיח לה שהוא באמת עובד הממשלה (באמצעות קריאה למזכירתו), הוא מבטיח לה להתחתן איתה, ורג'י מסכימה, ומקווה שיהיו לה הרבה בנים, על מנת שתוכל לקרוא את כולם על השמות בהם השתמש.

צילומי הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרי גראנט ואודרי הפבורן

היה ברור לאולפן ההסרטה שהזיווג של קרי גראנט ואודרי הפבורן הינו זיווג מוצלח. בעבר היה ניסיון להפיק סרט בכיכובם (חופשה ברומא) אולם ניסיון זה לא צלח מאחר שגראנט חשש שהוא מבוגר מכדי לגלם בן זוג של הפבורן (הצעירה ממנו ב-25 שנים), ולבסוף גרגורי פק קיבל את התפקיד. על מנת לקבל על עצמו את התפקיד בחידון בחרוזים, דרש גראנט שתסריט הסרט ישונה, והפבורן היא שתתאהב בו, ולא להפך.

התסריטאי, פיטר סטון, והבמאי, סטנלי דונן, מופיעים בסיום הסרט. שניהם עולים על המעלים בשגרירות האמריקאית בסיום הסרט, כאשר יוצאת ממנה רג'י.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראנט והפבורן היו מועמדים לפרס גלובוס הזהב על משחקם בסרט זה. תסריטאי הסרט, סטון, קיבל בשנת 1964 את פרס אדגר עבור התסריט הטוב ביותר.

גרסאות מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודרי הפבורן

גרסה נוספת של הסרט הופקה בשנת 2002 בשם "האמת אודות צ'רלי" בכיכובים של טנדי ניוטון ומארק וולברג ובבימויו של ג'ונתן דם. הסרט ההינדי "צ'ורה לייה האי טומנה" משנת 2003 בכיכובם של אשה דאול וזאייד חאן אף הוא גרסה של חידון בחרוזים.

אזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום הסרט "אישה יפה" משנת 1990 צופה ג'וליה רוברטס בסצנת הסיום של הסרט. סצנת הסיום מוצגת כסצנה רומנטית או "סוף טוב" של סרט - סוף רומנטי שדמותה של רוברטס רוצה שיקרה בחייה שלה, אולם לא מאמינה שזה אכן יקרה.

טריוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסצנה בסרט המתרחשת בתחנת המטרו סאן ז'אק מתרחשת מתחת לפני הקרקע, בעוד שהתחנה עצמה נמצאת מעל פני הקרקע.

הזכויות בסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שהסרט הופק מבלי שנכתב בכתוביות שבסופו כי הוא מוגן בזכויות יוצרים ישנה טענה לפי הסרט עלה לאקרנים בהיעדר אזהרה מעין זו, לאור החוק שהיה בתוקף בארצות הברית עד שנת 1989.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]