וולטר מתאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וולטר מתאו, 1963
וולטר מתאו ב"הלו, דולי", 1969

וולטר מתאואנגלית: Walter Matthau;‏ 1 באוקטובר 1920 - 1 ביולי 2000) היה קומיקאי ושחקן קולנוע יהודי אמריקאי שהיה ידוע בגילום דמויות נרגנות, ציניות וגסות רוח.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתאו נולד בניו יורק להורים ממוצא יהודי-רוסי. אמו הייתה תופרת ואביו נטש את הבית בהיותו פעוט ומתאו נדרש לעבוד בעבודות שונות עוד בהיותו נער, כולל עבודה בתיאטרון היידי. במלחמת העולם השנייה שרת בחיל האוויר האמריקני כמצפין רדיו במפציצים כבדים באירופה והגיע לדרגת רב סמל ראשון, עם שישה עיטורי לחימה.

בסוף שנות הארבעים החל לשחק בברודוויי ומילא שם מספר תפקידים בהצלחה מרובה. בגלל מראהו החריג - גבוה, מרושל, ומעט גס הליכות - לא לוהק מעולם לתפקידים ראשיים רומנטיים ובכל סרטיו הראשונים גילם בעיקר נבל, כשתפקיד בולט במיוחד כזה ניתן לו ב"חידון בחרוזים" משנת 1963.

ההצלחה האמיתית הגיעה בשלב מאוחר יותר, כאשר לוהק לתפקיד הראשי במחזה המצליח של ניל סיימון "הזוג המוזר" בשנת 1965 ושנה מאוחר יותר כעורך דין נכלולי מול ג'ק למון ב"הפרקליט, הגיס והכיס" ("The Fortune Cookie") של בילי ויילדר, תפקיד שזיכה אותו בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר. סרט זה היה גם תחילתה של ידידות ארוכת שנים בין השניים, ששיחקו ביחד בעוד תשעה סרטים, שהבולטים ביניהם הם שני סרטים נוספים של בילי ויילדר וסרטי "הזוג המוזר".

אף שמתאו היה כוכב בסרטים רבים, מספר סרטים בהם הפגין יכולת משחק מרשימה (כמו "הפירטים" של רומן פולנסקי משנת 1986), מצביעים על בזבוז מסוים של כשרונו. במאים רבים ליהקו אותו לתפקיד מתוך תקווה כי האפקט הקומי יווצר בזכות הופעתו ומראהו המיוחד, בלי למצות את יכולותיו הנוספות.

הרגלי חייו הפרועים, שכללו עישון כבד, אכילה גסה והימורים, הובילו בערוב ימיו לערעור בריאותו, כאשר נאלץ לעבור ניתוח מעקפים ולקה מספר פעמים בדלקת ריאות. למתאו נולדו שני ילדים מנישואיו לגרייס ג'ונסון וילד נוסף מאשתו השנייה, קרול מרקוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]