חיים אריה ארלנגר
הרב חיים אריה ארלנגר (נכתב: ערלאנגער ;כ"א בניסן תרפ"ד, 1924 – ט"ו בכסלו תשמ"ח, 1988) היה מקובל חרדי שווייצרי.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשווייץ, בן שמשון רפאל ארלנגר. סבו אברהם ארלנגר היה מראשי היהדות האורתודוקסית בשווייץ. בצעירותו למד בישיבת לוצרן והיה תלמידו של הרב שטיינמן. כבר בתקופת לימודיו בישיבה נהג בהנהגות של קדושה ופרישות. במשך תקופה נהג לצום במשך כל ימות השבוע. כמו כן, גזר על עצמו תענית דיבור למשך מספר חודשים. בשנות מלחמת העולם השנייה נמנע מלקרוא את עיתוני החדשות כביטוי של שליטה עצמית.
בשנת תש"ה שיגר "קוויטל" לאדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, והאדמו"ר התפעל מתוכנו ושמר את ה"קוויטל" למשמרת. בקוויטל כתב בין היתר משאלתו להיות "מרכבה לשכינה"[1]. בנו, האדמו"ר מגור רבי ישראל אלתר, שאביו סיפר לו בהתפעלות על ה"קוויטל", שמר את הקוויטל לאחר פטירת אביו, ונהג לקום לכבודו של הרב ארלנגר.
בשנת תש"ז נישא ליהודית רתק, בת הרב אברהם יהושע רתק מהונגריה. לאחר נישואיהם השתקעו בלוגאנו. לפרנסתו פתח חנות לממכר בדים, אך את עיקר זמנו הקדיש לתפילות וללימוד תורה, כשחלק נכבד מלימודו מוקדש לתורת הנסתר. כמו כן, מסר שיעורים בתלמוד ובהלכה בפני יהודי העיר. ייחד חדר מיוחד בביתו לכבוד שבת, שהיה סגור במשך ימות השבוע.
הוציא לאור ספרי קבלה קדמונים מאת גדולי המקובלים והוסיף להם את פירושיו. לאחר מותו הוציאו בניו את איגרת הרמב"ן עם פירושו "איגרת פתוחה".
זכה לקרבה מיוחדת מהאדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים, שאף מסר לו במתנה את מעילו העליון. כונה על ידי ה"סטייפלר" "הבעל-מקובל". האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ התבטא: "אני חסיד גדול שלו".
במוצאי שבת ט"ו בכסלו תשמ"ח כששב מבית הכנסת לביתו נדרס למוות על ידי מכונית חולפת. הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.
בנו הוא הדרשן והמקובל הרב סנדר ארלנגר (נפטר י"ח בשבט התש"ף).
אחיו הוא הרב אברהם ארלנגר.
דודו הוא רופא העיניים הד"ר משה יהושע ארלנגר, שהיה רופא העיניים היהודי הראשון בארץ ישראל.
מצוואתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
”תשתדלו להגיד כל מה שאפשר דברי תורה, עבודה או מוסר משמי, שחידשתי או הגדתי בימי חיי, ובמה שהייתי נזהר. אמנם לא תכתבו עלי שום תואר שיהיה חס וחלילה לבושתי ולחרפתי למעלה, אלא רק זאת תגידו, שהייתי משתוקק להיות עבד נאמן לה' ולתורה הקדושה, ובעומק פנימיות יחידתי היה צימאון וגעגועים להתקרב לה' ולהיות צדיק וחסיד וישר, אהוב ונאמן לעשות בזה נחת רוח לבורא.”
מצבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
האבן הזאת מצבה למקום מנוחת חייתנו יחידתנו ידידות מנשמתנו/ אור רוחנו יקר המותה לחסידיו/ חטאנו ידענו יחולל מפשענו/ אבל רב יתעטף העולם
פקודת אבינו שמרה רוחנו/ ולא כתבנו תוארים ושבחים/ על מעשיו הכבירים והנפלאים/ ידועים וגלויים לפני בורא העולמים/ יעמדו לזכות לבנים ובני בנים/ לדור דורים נצח נצחים.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פתח עיניים ויפה עיניים – פירושים על הספר מאירת עיניים מאת רבנו יצחק דמן עכו
- חיים למצאיהם – פירוש על הספר שער הרזים מאת רבי טודרוס בן יוסף אבולעפיה.
- איגרת פתוחה – פירוש לאיגרת הרמב"ן
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בצרור החיים – דברי זיכרון והספד על הרב חיים אריה ארלנגר (2 כרכים)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב ארלנגר שמע על מטרה זו שהיא תכלית היהודי, מרבו הרב שטיינמן. אעלה בתמר-בריסק, עמוד רל.
