טום בייקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טום בייקר
Tom Baker.jpg
טום בייקר ב-2010
תאריך לידה: 20 בינואר 1934 (בן 80)
מקום לידה: ליברפול, אנגליה
שנות הפעילות: 1968-היום
דמות ידועה: הדוקטור

תומאס סטיוארט "טום" בייקראנגלית: Tom Baker; נולד ב-20 בינואר 1934) הוא שחקן אנגלי. תפקידו הידוע ביותר הוא דמותו של הדוקטור הרביעי בסדרת המדע בדיוני הבריטית "דוקטור הו". בתפקיד זה הופיע בין השנים 1974-‏1981.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייקר נולד בליברפול, לנקשייר. אמו מרי ג'יין פלמינג הייתה מנקה ואביו ג'ון סטיוארט בייקר היה מלח שלא הרבה לשהות בביתו. בגיל 15 עזב בייקר את בית הספר כשבכוונתו להיות נזיר קתולי, והתמיד בכך במשך שש שנים. .[1] הוא התגייס ב-1955 ושירת בחיל הרפואה של הצבא הבריטי (Royal Army Medical Corps) עד 1957. באותה תקופה החל לשחק בהתחלה כתחביב ואחר כך באופן מקצועי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים היה בייקר שחקן ב"תיאטרון הלאומי של לורנס אוליבייה". הפריצה שלו בקולנוע הייתה בסרט "ניקולאי ואלכסנדרה" בתפקיד רספוטין, שקיבל בהמלצת אוליבייה. עוד השתתף ב-1972 בסרטו של פייר פאולו פאזוליני לפי "סיפורי קנטרברי". תפקידו היה הבעל הצעיר של האישה מבאת'.

דוקטור הו (1974-1981)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 החליף בייקר את ג'ון פרטווי בתפקיד הדוקטור. ביל סלייטר שביים את בייקר לתוכנית הטלוויזיה "Play of the Month" התרשם מבייקר והמליץ עליו לבארי לטס המפיק של דוקטור הו. לטס השתכנע שבייקר מתאים לתפקיד כשראה אותו בסרט "מסע הזהב של סינבד".

עד מהרה נכנס לתפקיד. סגנונו האקסצנטרי בלבוש ובדיבור הפכו אותו לדמות מוכרת בקרב קהל הצופים. סימני ההכר שלו היו בעיקר הצעיף הצבעוני והארוך וחיבתו לסוכריות jelly babies). בייקר גילם את הדוקטור במשך 7 עונות רצופות בתקופה של שבע שנים, משך זמן הכי ארוך לתפקיד זה. בייקר עצמו הוסיף היבטים שונים לאישיותו של הדוקטור, אך הצעיף הארוך נוצר בטעות. מעצב התלבושות סיפק יותר מידי צמר לסריגה, והאשה שסרגה את הצעיף השתמשה בכול הכמות. בייקר הציע להשתמש בצעיף הארוך עד כדי גיחוך.

הדוקטור בגילומו של טום בייקר (1974-1981) נחשב לעתים קרובות לפופולרי ביותר של מבין ההתגלמויות של הדוקטור. בסקרים שנערכו על ידי מגזין דוקטור הו, בייקר איבד את התואר "הדוקטור הטוב ביותר " רק שלוש פעמים:. פעם אחת לסילבסטר מקוי בשנת 1990, ופעמיים לדייוויד טננט בשנים 2006 ו 2009.‏[2]

במשך השנים המשיך בייקר להיות מזוהה עם הדוקטור, הוא מופיע בתוכניות דוקומנטריות כמו "סיפורו של דוקטור הו", ו"מאחורי הקלעים של דוקטור הו" ומתראיין על תקופת השתתפותו בתוכנית. ב-1993 חזר והופיע כ"דוקטור" בתוכנית הספיישל "Dimensions in Time" שנועדה לצדקה, ובקולות הרקע במשחק המחשב "Destiny of the Doctors".

בעוד שחקנים אחרים שגילמו את הדוקטור, פיטר דייוויסון, קולין בייקר, סטיבן מקוי ופול מקגאן, חזרו לתפקיד בהקלטות אודיו של "דוקטור הו" שהופקו על ידי "ביג פיניש", טום בייקר סירב להקלטות אודיו עד ל-2009. לדבריו כי התסריטים לא מצאו חן בעיניו. ב-2009 הופקה סדרה של אודיו-דרמה בהפקת ה-BBC בכיכובו של בייקר ובהשתתפות ריצ'רד פרנקלין בתפקיד קפטן מייק ייטס. כמו כן הסריט בייקר ב-1992 קטעים עבור הסדרה הבלתי גמורה "Shada".

ב-2011 הוכרז כי בייקר יופיע כדוקטור הרביעי בשתי סדרות של Big Finish Productions, לצידה של המלוות שלו לילה (Leela) השחקנית לואיז ג'יימסון ורומנה (מרי טאם). הסדרה הראשונה הכוללת ששה פרקים יצאה בינואר 2012. "ביג פיניש" תכננו להקליט סדרה המפגישה את הדוקטור עם שרה ג'יין סמית, אבל השחקנית אליזבת סליידן שגילמה את שרה ג'יין נפטרה באפריל 2011.

ב-2013 השתתף לקטע קצר בספיישל 50 שנה לדוקטור הו בו בסוף הפרק הוא מסביר לדוקטור ה-11 (מאת' סמית) על התמונה ששימרה בתוכה את גאליפריי.

בריטניה הקטנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שהשתתף בתוכנית הרדיו "Lionel Nimrod's Inexplicable World", לוהק בייקר לתפקיד דומה בתוכנית "הממלכה הקטנה" ברדיו 4 של ה-BBC, ונשאר בתפקידו עד שהתוכנית החלה להיות משודרת בטלוויזיה. לדבריו הוא לתוכנית בגלל הפופולריות שלו בדור של לוקאס וויליאמס (הכותבים של "הממלכה הקטנה"), הדור שבחר בו כדוקטור האהוב ביותר. "מי שמעסיק אותי עכשיו הם הילדים שגדלו על דוקטור הו".‏[3]

תפקידים נוספים בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייקר גילם את עכרור השלולית (Puddleglum) בעיבוד של ה-BBC ל"כס הכסף" ספרו של ק. ס. לואיס. ב-1982 גילם את דמותו של שרלוק הולמס בסדרה בת ארבעה פרקים על פי "כלבם של בני בסקרוויל". עוד השתתף בפרק בעונה השנייה של הסדרה הפתן השחור בתפקיד קפטן רדבירד רום (Redbeard Rum).

בעונה השלישית של משחק הטלוויזיה Cluedo לוהק בייקר כפרופסור פלום שהוגדר "כאדם עם תואר בחשדנות". ב-2004 הופיע בסדרה "Strange" וגילם דמות של כומר עיוור שהיה בעל ידע על השטן. עוד הופיע בחידון הטלוויזיה "Have I Got News For You", המנחה תיאר אותו כאדם המצחיק ביותר בהיסטוריה של התוכנית. ב-2008 היה הוא מנחה אורח ב-"Have I Got News For You". הוא השתתף בגרסה הבריטית של התוכנית "Fort Boyard"‏[4] והגיש תוכנית לילדים בנושא ספרות "The Book Tower".

ב-2004 ו-2005 הופיע בסדרת הטלוויזיה "בחזרה לאחוזת העמק" בתפקיד דונלד מקדונלד.

תפקידים בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1971 הופיע בייקר בסרט "ניקולאס ואלכסנדרה" בתפקיד גריגורי רספוטין. על תפקידו זה היה מועמד לשני פרסי גלובוס הזהב בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר ובקטגוריית השחקן החדש הטוב ביותר.

ב-1973 הופיע בסרט "The Vault of Horror" בתפקיד צייר שציוריו הם בעלי כוחות וודו, ובסרט "מסע הזהב של סינבד" גילם את Koura מכשף מרושע. בשנת 2000 השתתף בסרט "מבוכים ודרקונים".

תסכיתי רדיו ותפקידי אודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייקר השתתף במספר הפקות של תסכיתי רדיו בהם "ג'ון מורטימר מציג את המשפטים של מרשל הול" כשהוא מגלם את עורך הדין סר אדוארד מרשל-הול, ג'ושייה באונדרבי ב"זמנים קשים" לדיקנס, ואת סר ולטר בוליבנט ב"39 המדרגות". הוא כיכב בתוכנית "הרפתקאות נוספות של שרלוק הולמס" פסטיש שכתב ברט קולס (Bert Coules).

משנת 2000 עד 2005 דיבב בייקר את הדמות מקס בר (Max Bear) בערוץ 4 הבריטי. ב-2005 דיבב את הנבל ZeeBad בסרט אנימציה ממוחשבת "קרוסלת הקסמים". ב-2007 דיבב את רוברט בארון בסדרת האנימציה "The Secret Show" של ה-BBC,

משחקי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייקר כיכב ב-1997 במשחק הווידאו "Destiny of the Doctors" בתפקיד הדוקטור הרביעי.

עוד שומעים את קולו במשחקי הווידאו:

  • Ecco the Dolphin: Defender of the Future
  • Warhammer 40,000: Fire Warrior
  • Sudeki
  • Cold Winter
  • MediEvil: Resurrection, Hostile Waters: Antaeus Rising
  • Little Britain: The Video Game

קריינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייקר מרבה לעסוק בקריינות ובדיבוב וקולו הוא אחד המוכרים ביותר בבריטניה.‏[5]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 יצאה לאור האוטוביוגרפיה של בייקר "Who on Earth is Tom Baker?" (מי לעזאזל הוא טום בייקר?) (ISBN 0-00-638854-X). בנוסף כתב רומן קצר בסגנון אגדה "The Boy Who Kicked Pigs" (הילד שבעט בחזירים) (ISBN 0-571-19771-X).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואיו הראשונים של בייקר היו ב-1961 לאנה ויטקרופט. לזוג נולדו שני בנים דניאל ופירס. הם התגרשו ב-1966 והקשר בין בייקר לבניו נותק. הקשר התחדש אחרי פגישה מקרית עם בנו פירס בפאב בניו זילנד. בדצמבר 1980 התחתן בייקר עם השחקנית ללה וורד שהייתה המלווה שלו בדוקטור הו במשך שנתיים. נישואים אלה החזיקו מעמד 16 חודשים.

ב-1986 התחתן בפעם השלישית עם סו ג'ררד שהייתה עורכת ב"דוקטור הו". הם חיו ב-Boughton Malherbe שבקנט וב-2003 עברו לגור בצרפת. בנובמבר 2006 חזר בייקר לאנגליה וקנה בית בטנברידג' ולס, אחר כך עבר לאזור הכפרי במזרח סאסקס.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניקולאס ואלכסנדרה (1971) Nicholas And Alexandra
  • סיפורי קנטרברי (1972) The Canterbury Tales
  • (1973) The Vault of Horror
  • לותר (1973) Luther
  • מסע הזהב של סינבד (1974) Golden Voyage Of Sinbad
  • (1974) The Curse of King Tut's Tomb
  • דברי ימי נרניה: כס הכסף (1990) Chronicles Of Narnia: The Silver Chair
  • דוקטור הו (1992) Doctor Who: Logopolis
  • בחזרה לאחוזת העמק (2004) Monarch of the Glen
  • מבוכים ודרקונים (2000) Dungeons & Dragons
  • הממלכה הקטנה (2003) Little Britain
  • קרוסלת הקסמים (2005) The Magic Roundabout- דיבוב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ New Humanist website, ibid.
  2. ^ "David Tennant named 'best Dr Who'", BBC News (2006-12-06). אוחזר ב־ 2007-02-25. 
  3. ^ Voice-over commentaries on the BBC DVD "Robot" (1974, 2007)
  4. ^ Fort Boyard (TV series)
  5. ^ BT Bring in the voice of Baker
הקודם:
ג'ון פרטווי
הדוקטור הרביעי
1974 - 1981
הבא:
פיטר דייוויסון