דוקטור הו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוקטור הו
Doctor who series 7 2013 title - logo.jpg
פתיח העונה ה-8
סוגה מדע בדיוני, הרפתקאות, מתח
יוצרים סידני ניומן
סי. אי. וובר
דונלד וילסון
ג׳ון ניית׳ן טרנר
ראסל טי דיוויס (הסדרה החדשה)
סטיבן מופאט (הסדרה החדשה)
ארץ מקור Flag of the United Kingdom.svg בריטניה
מספר עונות הסדרה הישנה: 26
הסדרה החדשה: 8
מספר פרקים 800 (מאז 1963 עד 2013)
הפקה
אורך פרק שעה או 45 דקות
שידור
רשת שידור BBC
רשת שידור בישראל Yes Sci Fi (עונה 5)
Yes Stars Action (עונות 1-4)
AXN (עונות 1-3)
BBC Prime BBC Entertainment (עונות 1-4)
HOT VOD (עונה 7-5)
תקופת שידור
מקורית
23 בנובמבר 1963 - 6 בדצמבר 1989, 1996,
26 במרץ 2005 – רץ

דוקטור הוּאנגלית: Doctor Who; משמעות השם בעברית: "איזה דוקטור?" תרגום מילולי: "דוקטור מי") היא סדרת טלוויזיה בריטית מסוגת המדע הבדיוני שמופקת על ידי ה-BBC מאז 1963. ב-2006 זכתה הסדרה בפרס באפט"א בקטגוריית סדרת הדרמה הטובה ביותר.

הסדרה מתארת את מסעותיו של חייזר הנקרא אדון זמן, דמוי-אדם, הרפתקן ומסתורי הידוע אך ורק בשם "הדוקטור", הנוסע עם מלווים במרחבי הזמן והחלל בחללית שהיא גם מכונת זמן, שנקראת טארדיס. הוא מטייל בכדור הארץ ובעולמות אחרים, בתקופות זמן שונות, נלחם בחוצנים מרושעים ופותר תעלומות.

לסדרה "דוקטור הו" יש חלק משמעותי בתרבות הפופולרית, הן בממלכה המאוחדת והן באזורים אחרים. הסדרה מוכרת בזכות הסיפורים המקוריים שבה, השימוש החדשני במוזיקה אלקטרונית והאפקטים המיוחדים שנעשו בתקציב נמוך. הסדרה הפכה לתוכנית פולחן בבריטניה ובמקומות נוספים בדומה למסע בין כוכבים, והשפיעה על דורות של כותבים לטלוויזיה. היא זכתה להכרה של מבקרים וצופים כאחת התוכניות המשובחות בטלוויזיה הבריטית ונרשמה בספר השיאים של גינס כסדרת המדע הבדיוני שרצה הכי הרבה זמן על המסך, וכמו כן כסדרת המדע הבדיוני המצליחה בכל הזמנים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו מעוין ששימש בכותרות הפתיחה של עונות 1973 עד 1980
פתיח הסדרה המחודשת בארבע העונות הראשונות שלה

הסדרה המקורית של דוקטור הו שודרה במשך כ-26 עונות, מ-23 בנובמבר 1963 ועד 6 בדצמבר 1989. בין הכותבים לסדרה היו טרי ניישן, הנרי לינקולן, דאגלס אדמס, רוברט הולמס, טרנס דיקס, דניס ספונר, אריק סאוורד, מלקולם האלק, כריסטופר ה. בידמיד, סטיבן גאלאגר, בריאן היילס, כריס באוצ'ר, מארק פלאט ובן אהרונוביץ'. בעקבות ירידה באחוזי הצפייה, הסדרה הועברה לשעות שידור פחות נצפות, ולאחר מכן הוחלט להוריד אותה מהמסך.

ב-1996 הופק סרט טלוויזיה בהפקה משותפת של FOX, אולפני יוניברסל ורשת ה-BBC בכיכובו של פול מקגאן (עם הופעת אורח של הדוקטור השביעי) בתפקיד הדוקטור השמיני, מתוך כוונה שישמש כמעין פיילוט לסדרה חדשה. הסרט זכה להצלחה בבריטניה אך הראה ביצועים כושלים בטבלת הדירוג האמריקאית, ולכן הרעיון נפסל והסדרה לא חודשה.

סיפורים חדשים לסדרת "דוקטור הו" יצאו לאור בצורת רומנים ותסכיתי רדיו, אך סדרת הטלוויזיה נשארה בהקפאה עד 2003. בספטמבר 2003 הכריז ה-BBC על הפקת סדרה חדשה ברשת אחרי שנים של נסיונות למצוא מימון חיצוני להפקת סרט טלוויזיה נוסף.

ב-25 במרץ 2005 חודשה הסדרה ל-13 פרקים בכיכובו של כריסטופר אקלסטון, הדוקטור התשיעי, וזמן קצר לאחר תחילת השידורים, לאור העניין הרב שהיא עוררה בקרב הקהל, נחתם חוזה להפקת שתי עונות נוספות (2006 ו-2007). עם זאת, במהלך העונה הסתבר שאקלסטון החליט לפרוש לאחר עונה אחת בלבד, ונודע כי השחקן שיחליפו כדוקטור העשירי הוא דייוויד טננט. בילי פייפר המשיכה לגלם את המלווה רוז טיילר, אך ב-15 ביוני 2006 הודיע ה-BBC רשמית כי פייפר תפרוש מהסדרה בסוף העונה השנייה. את פייפר החליפה השחקנית פרימה אג'ימן שגילמה את דמותה של מרת'ה ג'ונס, ובעונה הרביעית הופיעה רק בתפקידי אורח. במקומה הצטרפה לסדרה קתרין טייט שגילמה את דמותה של דונה נובל, אך כמו אגימן, גם טייט נשארה עם הסדרה לעונה אחת בלבד. עם סיום העונה הרביעית, שודרו במשך שנת 2008 ו-2009 כ-4 ספיישלים ובשנת 2010 עלתה לשידור העונה החמישית, כאשר מאט סמית מגלם את הדוקטור האחד עשר ומלוויו החדשים הם איימי פונד המגולמת על ידי קארן גילאן ורורי ויליאמס המגולם על ידי ארתור דארוויל. כמו כן הוחלף המפיק בפועל והכותב הראשי, ראסל טי דייוויס, שליווה את הסדרה החדשה מעונתה הראשונה, בסטיבן מופאט, שכתב בעבר מספר פרקים לסדרה ואף היה אחראי לסדרות אחרות ב-BBC כגון זיווגים וג'קיל. בשנת 2011 עלתה עונה שישית לסדרה, שבה גם מאט וגם קארן המשיכו לגלם את הדוקטור ואיימי. באמצע העונה השביעית איימי מתה ולאחר מכן המלווה של הדוקטור היא קלרה אוסווין/אוסוולד המגולמת על - ידי ג'נה לואיס קולמן שהמשיכה בתפקיד גם בעונה 8 שבה הדוקטור הוא פיטר קפלדי.

שידורי דוקטור הו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שידור הפרק הראשון של הסדרה החדשה, "רוז", הסדרה נמכרה לארצות רבות נוספות ובהן ישראל. בישראל הסדרה שודרה בעבר ב-Yes stars 2‏, BBC Prime ו-AXN. היא שודרה בערוץ yes stars Action של הלוויין וכיום משודרת ב-Yes action (אפיק 13), וב-BBC Prime בכבלים.

פורמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרה המקורית בשנים 1963 - 1989, הפרקים השבועיים היו חלק מסיפור שנמשך בדרך כלל ארבעה עד שישה פרקים. חריגים בולטים היו הסיפורים "תוכנית האב של הדאלקים" שכלל 12 פרקים (והפרק "משימה אל הלא ידוע", שהיווה הקדמה לפרק הנ"ל, שלא כלל איש מהצוות הקבוע), 10 פרקים של "משחקי מלחמה" ו-14 פרקים של "משפטו של אדון הזמן" (סיפור שלמעשה נמשך עונה שלמה).

הרעיון המקורי היה לעשות תוכנית לכל המשפחה בעלת אופי חינוכי. הכוונה הייתה להציג לסרוגין תוכניות שמלמדות היסטוריה באמצעות סיפורים המתרחשים בתקופות חשובות בהיסטוריה האנושית (כמו המהפכה הצרפתית, האימפריה הרומית או קרב קולודן), ותוכניות שמלמדות מדעים עם סיפורים המתרחשים בעתיד או בחלל החיצון. בעונות הראשונות המלווים של הדוקטור היו בהתאם מורים להיסטוריה ולמדע. בפועל סיפורי המדע בדיוני בסדרה עוררו יותר עניין, והנושאים ההיסטוריים, שלא היו חביבים על הכותבים, נזנחו לחלוטין. למרות שאירועים היסטוריים המשיכו לשמש רקע לפרקים בסדרה, הם היוו רק תפאורה לסיפורי מדע בדיוני. הסדרה הפכה במהירות ל"מוסד לאומי" בבריטניה, ושחקנים וקומיקאים רבים השתתפו בה בתפקידי אורח.

עד יוני 2005 הופקו כ-709 פרקים של "דוקטור הו", משך רוב הפרקים הללו ארך בסביבות ה-25 דקות. בסדרה המחודשת ב-2005 הופקו בינתיים 8 עונות, ובהן פרקים שאורכם בערך כ-45 דקות ומספר פרקי "ספיישל" ששודרו בין העונות ושאורכם גדול יותר ולא קבוע. הכותבים המרכזי בסדרה החדשה הם ראסל טי דייוויס (בעונות 1-4), וסטיבן מופאט (בעונות 5-8).

נעימת הנושא[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מן הגרסאות המוקדמות של נעימת הנושא של דוקטור הו

נעימת הנושא של הסדרה, שחוברה ב-1963 על ידי רון גריינר ודליה דרבישייר, נחשבה לחדשנית בתחום המוזיקה האלקטרונית. העיבוד המוזיקלי של דרבישייר שימש בשינויים קלים עד לסוף העונה ה-17 של הסדרה. בעונה ה-18 (1980) חובר לחן דינמי יותר על ידי פיטר האוול, העיבוד הוחלף ב-1986 בעיבוד של דומיניק גלין, אך הוא לא התקבל יפה. קף מקקלוך עיבד מחדש ב-1987 עבור העונה של הדוקטור השביעי, גרסה זו ליוותה את התוכנית עד שהופסקה בשנת 1989. בסדרה המחודשת ב-2005 עיבד מאריי גולד את הלחן עיבוד מחודש שכלל דגימות מהנעימה המקורית של 1963, ותוספות מקוריות. עיבודים נוספים של נעימת הנושא הופיעו בתוכנית המיוחדת לרגל 30 שנה לדוקטור הו במסגרת משדר התרמה בריטי לילדים במצוקה, בסרט הטלוויזיה משנת 1996 וכן בחלק מתסכיתי השמע המופצים על ידי חברת "Big Finish" ברישיון מה-BBC.

בתחילת שנות השבעים הקליט ג'ון פרטווי, ששיחק את הדוקטור השלישי, שיר ששמו "מי זה הדוקטור" לפי נעימת הנושא של הסדרה. ב-1988 הוציאה להקת "The Justified Ancients of Mu Mu" (שנודעה אחר כך בשם KLF) תקליטון בשם "Doctorin' The Tardis" תחת השם הטיימלורדס ("אדוני הזמן"), שיר שהגיע לראש המצעדים בבריטניה. מוזיקאים נוספים שהקליטו גרסאות כיסוי של הנעימה היו להקת "אורביטל", הלהקה האוסטרלית "פורפליי", הלהקה האירית "הפוגס" ועוד. השיר One of These Days מתוך האלבום Meddle של פינק פלויד כולל קטעים המזכירים מאד את נעימת הנושא, הנכתבו ככל הנראה כהומאז'.

עונות הסדרה החדשה ועלילותיהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוקטור התשיעי (כריסטופר אקלסטון) והמלווה רוז טיילר (בילי פייפר) עונה ראשונה (סה"כ עונה 27)

העונה הראשונה שודרה ב-25 במרץ 2005, 16 שנה לאחר העונה האחרונה של דוקטור הו, ששודרה בשנת 89'. בעונה הראשונה מוצגת לנו דמותו של הדוקטור התשיעי (בגילומו של כריסטופר אקלסטון) ושל מלוותו החדשה, רוז טיילר - (בילי פייפר). רוז פוגשת אדם מסתורי בשם הדוקטור, בזמן שהיא מותקפת על ידי בובות ראווה בשם אוטונים, בחנות בה היא עובדת. היא מתחילה לחקור לגביו וביחד הם מגלים את התוכנית של תודעת הנסטין להשתלט על כדור הארץ. רוז והדוקטור מצליחים לסכל את התוכנית של תודעת הנסטין והיא מסכימה להצעתו לנסוע איתו בחלל ובזמן בטארדיס. הדוקטור ורוז נוסעים לשנה חמש מיליארד, בה הרבה מיני חייזרים התאספו בתחנת חלל בשם "פלטפורמה 1" כדי לחזות בשמש מתפוצצת ומחריבה את כדור הארץ. אך אחד האורחים מתכנן להרוג את כל החייזרים בתחנה. הדוקטור ורוז מצליחים להציל את החייזרים על התחנה, והדוקטור מספר לרוז שהוא אדון הזמן האחרון, מהכוכב גאליפריי. הדוקטור ורוז ממשיכים לטייל ומגיעים לקארדיף של 1869 שם הם חוקרים מקרה של רוחות רפאים ומתים הקמים לתחייה ביחד עם צ'ארלס דיקנס. הם מגלים שהאחראים לתופעות הם יצורים דמויי גז בשם גלת' שנהרג במלחמת הזמן ומנסה לחזור אל העולם.

רוז והדוקטור חוזרים לזמנה של רוז, לונדון 2005, שם הם מנסים לעצור גזע בשם סלית'ין שמנסה להתחיל מלחמת עולם שלישית במטרה, למכור את השאריות הרדיואקטיביות מהמלחמה כדלק בחלל. רוז והדוקטור ממשיכים לבונקר של הנרי ואן סטטן ביוטה 2012. הנרי הוא איש עשיר שאוסף פריטי חייזרים. הדוקטור נפגש עם מוצג חי באוסף של ואן סטטן, יצור הקרוי "המטאלטרון". הדוקטור נחרד לגלות כי המטאלטרון הוא בעצם דאלק ששרד את מלחמת הזמן. בזמן שהדאלק בורח, הדוקטור במרוץ נגד הזמן כדי לעצור אותו מלהשמיד את החיים על פני כדור הארץ. הדאלק בסופו של דבר משמיד את עצמו והדוקטור מאמין כי אין יותר דאלקים ביקום. הדוקטור ורוז לוקחים איתם את אחד העוזרים של ואן סטטן, אדם מיטשל איתו הם ממשיכים במסעם, אל לווין חמש, לווין ענקי בשנת 200,000 המשדר שידורי טלוויזיה ורדיו לכל המין האנושי. הדוקטור, רוז ואדם חוקרים את הלוויין ואת ההיעלמות המסתורית של כל האנשים המקבלים קידום בתפקיד על הלוויין, ונשלחים לקומה 500. בסוף הפרק הדוקטור משבית את הלוויין, ומתעצבן על אדם, שעשה ניתוח שהפך אותו לחצי סייבורג ושולח אותו בחזרה אל ביתו.

רוז מבקשת מהדוקטור שיביא אותה ל-1987, ליום שבו אביה, פיט טיילור, מת. היא מצילה את חייו של אביה ובכך יוצרת פרדוקס. מלאכי המוות מופיעים, כשהם ניזונים מהאנרגיה של הפרדוקס, ופיט חייב להיהרג כדי שהם ילכו והפרדוקס יעלם. רוז והדוקטור מגיעים ללונדון ב-1941, תקופת הבליץ, שם הם פוגשים את ג'ק הארקנס, סוכן זמן מהמאה ה-51. ביחד הם מנסים להביס את "ילד הריק" שלובש מסכת אב"כ ומחפש את אימו, כשבדרך הופך את כל מי שנוגע בו לכמוהו ומחזירים אותו ואת כל מי שנדבק בחזרה לרגיל משם הם ממשיכים עם קפטן ג'ק בחזרה אל קארדיף בהווה, שם הם מגלים שסלית'ין אחת נשארה בחיים והיא מנסה להרוס את הכוכב כדי לצאת לחופשי. השלושה ממשיכים לטייל ומגיעים בחזרה ללווין 5, שם הם מגלים שאחרי שהדוקטור השבית את הלוויין, המין האנושי חי בחשכה וכמעט נכחד, עד שהלוויין חזר לפעול, הם מגלים שקיסר הדאלקים שרד, תפעל את הלוויין, ובעזרת אנשים שהוא חטף בנה גזע חדש של דאלקים. האנשים על הלוויין מנסים לעצור את הדאלקים, וקפטן ג'ק מת. רוז שואבת את האנרגיה של מערבולת הזמן, משמידה את כל הדאלקים ומחזירה את ג'ק לחיים. האנרגיה מאיימת להרוג אותה, לכן הדוקטור שואב ממנה את כל האנרגיה, מה שהורג אותו, והוא מתחדש לדוקטור ה-10. רוז והדוקטור עוזבים את לווין חמש ומשאירים שם את ג'ק לבד.

המוטיב החוזר בעונה הוא "Bad Wolf"- זאב רע.

עונה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה השנייה מתחילה בפרק-ספיישל לחג המולד, ובו נותנים לצופים ולדמויות בסדרה הזדמנות להכיר את הדוקטור החדש (דיוויד טננט). בעונה השנייה הדוקטור ורוז ממשיכים לנדוד ברחבי הגלקסיה ופוגשים באויבים וותיקים וחברים חדשים. המוטיב החוזר בעונה זו היא המילה "טורצ'ווד". אחוזת 'טורצ'ווד' היא אחוזה אשר בה נתקלו הדוקטור ורוז במלכה וויקטוריה ובאיש זאב. בעקבות המקרה, בו המלכה וויקטוריה כמעט נהרגה, מחליטה המלכה להקים את המוסד 'טורצ'ווד', אשר יילחם בגורמים חוצניים עוינים. בסוף העונה השנייה פוגשים הדוקטור ורוז את צוות טורצ'ווד בהווה, ובעקבות התרחשויות עלילתיות שונות נאלצת רוז להיפרד מהדוקטור ולחיות ביקום מקביל. לאחר שהדוקטור ורוז נפרדים, מופיעה בטארדיס של הדוקטור כלה בשם דונה נובל (קתרין טייט), ומובטח לנו שסיפורה של הכלה יסופר בספיישל חג המולד בעונה 3.

עונה 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה השלישית נפתחת עם ספיישל חג המולד 'הכלה הבורחת', אשר מתחיל מהיכן שנפסקה העונה השנייה. הדוקטור פוגש את דונה נובל, ויחד איתה עוצר מזימה של קיסרית גזע חוצני (הרקנוס) להשמדת העולם. הדוקטור מציע לדונה להצטרף אליו למסעותיו, אך היא מסרבת. בפרק שאחרי, פוגש הדוקטור סטודנטית לרפואה בשם מרתה ג'ונס, אשר מסכימה להצעתו ומתלווה אליו למסעותיו. המוטיב החוזר בעונה זו הוא 'הרולד סקסון' (שמופיע בדרך כלל בשלטי "הצביעו לסקסון!"). הרולד סקסון הוא למעשה אויבו המושבע של הדוקטור, המאסטר, שהוא אדון זמן נוסף. בסוף העונה בת זוגו של המאסטר גורמת למותו בכך שהמאסטר מסרב להתחדש אחרי שירתה בו. כאשר הדוקטור שורף את גופתו, נופלת אל האדמה הטבעת של המאסטר ומישהי מסתורית מרימה אותה, על האישה שהרימה סופר בספיישל 'סוף הזמן'. בפרק האחרון מחליטה מרתה ג'ונס לעזוב את הדוקטור, אך משאירה את הטלפון הסלולרי שלה בטארדיס, למקרה שתזדקק לו. לאחר שהדוקטור ומרתה נפרדים, מתנגשת הטארדיס בספינת חלל, שהיא למעשה העתק של ספינת הענק טיטניק.

עונה 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה הרביעית נפתחת עם ספיישל חג המולד "מסע הארורים", אשר מהווה המשך ישיר לאירועי סוף העונה השלישית. בפרק הזה פוגש הדוקטור באסטריד פת' (קיילי מינוג), אשר מילאה את משבצת מלוותו של הדוקטור באופן חד פעמי. בסוף הפרק אסטריד מתה בעקבות התרחשויות עלילתיות שונות. לאחר מכן הוא פוגש בשנית את דונה נובל, הכלה מהעונה השלישית, והפעם היא מצטרפת בשמחה אל הדוקטור. במהלך העונה פוגש הדוקטור בשני פירקי המשך את ריבר סונג אשר טוענת שמכירה אותו, בסוף הפרק השני לעלילה זו הדוקטור מגלה שהדרך היחידה להציל את האנשים הכלואים במחשב היא בכך שיקריב את עצמו, ריבר סונג מציעה את להקריב את עצמה ולאחר שהדוקטור לא נותן לה היא מעלפת אותו. לפני שמתה היא אומרת שהוא יפגוש אותה בפנים הבאות שלו, הדוקטור בסופו של דבר מציל אותה ושומר את התודעה שלה במחשב. בעונה זו ישנם כמה מוטיבים חוזרים, וכולם מתלכדים בפרקי סוף העונה. בסוף העונה חוזר אחד האויבים הגדולים של הדוקטור, דאברוס, שהוא בורא גזע הדאלקים. במהלך פרק 12 נורה הדוקטור בידי דאלק, ממש לפני שעמד להתאחד עם מלוותו לשעבר רוז טיילר. בעקבות כך הדוקטור מתחדש, ובכדי שהתהליך לא יושלם הוא מעביר את כל אנרגיית ההתחדשות ליד החליפית שלו, אשר נפלה לכדור הארץ בעקבות קרב חרבות על חללית בפרק "פלישת חג המולד" בעונה 2. כעבור זמן מה, דונה נכלאת בטארדיס, נוגעת בידו של הדוקטור ויוצרת שיבוט שלו. אך אנרגיית החידוש, אשר יצרה את השיבוט, עברה גם אל דונה והפכה אותה לאדון-זמן חלקי. בשל כך, הדוקטור היה מוכרח למחוק לה את הזיכרון, מכיוון שכל הידע הזה מסוגל להרוג אותה ובסוף העונה הרביעית דונה שוכחת מכל הרגעים שחלקה עם הדוקטור.

עונה 5[עריכת קוד מקור | עריכה]

שידור העונה החמישית החל ב-3 באפריל 2010 ומככבים בה מאט סמית בתור הדוקטור ה-11 וקארן גילאן בתור איימי פונד, המלווה החדשה.בעונה זו שני מוטיבים חוזרים:סדק בקיר (בכל פרק מופיע בקיר אחר סדק שצורתו זהה) שמתברר כפתח בחלל המציאות בפרק הראשון והמילה "הדממה".

הדוקטור פגש את איימי לראשונה כשהייתה בת 7, מיד לאחר שהוא התחדש והתרסק בחצר ביתה. הם נפגשו והחלו להכיר זה את זו. הדוקטור עזר לאיימי לסגור את הסדק בקיר של החדר שלה, שמתגלה כסדק בחלל היקום. הדוקטור נאלץ לנסוע עם הטארדיס החדשה שלו והבטיח שישוב לאחר חמש דקות, אך חזר באיחור של 12 שנים. הוא פגש את איימי בת ה-18 ואת החבר שלה, רורי, ובעזרתם הציל את העולם מפני "אסיר אפס". לאחר מכן נסע אל הירח לנסיעת מבחן בטארדיס וחזר לאסוף את איימי, אך באיחור של שנתיים - ויום לפני חתונתה. למרות זאת, איימי החליטה להצטרף אל הדוקטור בטארדיס. בפרקים 4-5 השתתפה ריבר סונג פעם נוספת, כאשר היא אינה מודעת לאירועים בעונה 4, בפרקים אלו נודע לנו שריבר סונג והדוקטור נפגשים מזמנים שונים ולכן לא יודעים מה עשו ביחד. בסוף פרק 5 היא הודיעה לדוקטור שהם יפגשו שוב כש"הפנדוריקה תיפתח". רורי, ארוסה של איימי, הצטרף אליהם בטארדיס. בפרק 9 של העונה, רורי נהרג, אחרי שגסס, נשאב לתוך סדק ,נמחק מהיקום, ואיימי שכחה אותו.

בפרקי הסיום פוגשים את ריבר סונג עוד פעם והיא שוב אינה מודעת לאירועים בפרקים הקודמים. לאחר שנפתחת הפנדוריקה מתברר שזוהי מלכודת שבנו אויביו השונים של הדוקטור (הדאלקים, הסייברמנים, הסונטארים, הסליד'ין, הסילוראנים ואחרים), כדי ללכוד אותו.

המוטיב החוזר בעונה הוא הסדק בקיר. הסדקים הם פתחים בחלל היקום שכשהם נפתחים- כל מה שנוגע בהם נמחק מההיסטוריה. כך רורי נמחק, המלאכים נמחקו ובסוף גם הדוקטור עצמו נמחק. אך הוא, רורי והוריה של איימי פונד שבים למציאות הודות לזכרונותיה של פונד. הסדקים נוצרו בפיצוץ גדול של הטארדיס ב-26 ביוני 2010 (הסיבה לפיצוץ נודעת בספיישל חג המולד 2013) ונעלמו סופית רק כאשר הדוקטור הביא את הפנדוריקה ללב הפיצוץ ונכנס לסדק שבחדרה של פונד ונמחק (אך, כאמור, שב הודות לזכרונותיה של פונד).

עונה 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיבן מופאט אישר שעונה שישית לסדרה שהופקה ושודרה במהלך שנת 2011. מאט סמית המשיך לגלם את הדוקטור האחד עשר, וקארן גילאן, שמגלמת את מלוותו, איימי פונד, משתתפת גם היא בעונה השישית. גם אלכס קינגסטון שבה לסדרה בתפקיד ריבר סונג וכן רורי ויליאמס המגולם על ידי ארתור דארוויל. עונה זו חושפת לראשונה את האמת על ריבר סונג.

העונה נפתחת במותו של הדוקטור, שנרצח על ידי אסטרונאוט מסתורי אל מול חבריו המשתאים. בהמשך, מתברר שהדוקטור שנהרג היה גרסה עתידית, וכי הדוקטור הנוכחי עדיין חי. בהמשך העונה מתוודעים הדמויות לגזע בשם "הדוממים" ראשי מסדר הדממה, גזע חסין זיכרון (כאשר מישהו מביט בהם ומסיט את מבטו, הוא אינו זוכר אותם). הדוקטור וחבריו מביסים את הדממה באופן זמני, בעזרת הטלווזיה, אך לא לפני שהם מקבלים אזהרה מאחד מ"הדממה" - "הדממה תיפול" ("Silence Will Fall"), אחד מהמוטיבים החוזרים מהעונה הקודמת. בהמשך נפגש צוות הטארדיס עם פיראטים, הטארדיס עצמה וכפילים מהמאה ה-22. המוטיב החוזר בחצי הראשון של העונה הוא אישה שמסתכלת על איימי דרך חלונות שמופיעים ונעלמים על קירות שונים. לבסוף, מתברר כי לאורך כל העונה איימי למעשה הייתה כפילה, ואיימי האמיתית, שנמצאת בהריון מתקדם, הייתה כלואה על אסטרואיד בשם "שדים בורחים". בפרק 7 - "איש טוב הולך למלחמה" - הדוקטור ורורי מגיעים ומחלצים אותה, אך הבת של איימי ורורי, מלודי פונד, נחטפת ובסוף הפרק מתברר כי מלודי פונד היא למעשה ריבר סונג.

במהלך החצי השני של העונה, פוגשים צוות הטארדיס את איימי המבוגרת, בובות עץ מפחידות, את הצורר הנאצי היטלר ואת המינטאור האגדי. המוטיב החוזר הוא מזמור הילדים "טיק טוק" הרומז לדוקטור, שבפרק 8 מגלה שהוא הולך למות בקרוב, שמותו קרב ושזמנו אוזל. את השיר שומעים לראשונה בפרק 9 שם הבובות שרות אותו, אך גם בהמשך הוא מתנגן ברקע כשבכל פעם, הדוקטור וריבר מוכנסים למילות השיר בצורה שונה. בפרק סיום העונה מתברר כי ריבר סונג הייתה האדם שהרג את הדוקטור (בהשפעת ה"דממה"). עוד נחשף כי ה"דממה" רוצים להרוג את הדוקטור בגלל סוד באמתחתו - התשובה ל"שאלה העתיקה ביותר ביקום, שמוסתרת בטווח ראייה. השאלה ממנה ברחת כל חייך". הדוקטור מתחתן עם ריבר סונג ומצליח לברוח ממותו באמצעות רובוט משנה צורה, ובסוף הפרק מתברר כי השאלה העתיקה ביותר ביקום היא למעשה שם הסדרה - "דוקטור הו" (Doctor Who?).

עונה 7[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה השביעית, ששודרה בשני חלקים (הראשון החל ב-1 בספטמבר 2012 והשני ב-30 במרץ 2013), נפתחה בפרק "מקלט הדאלקים". הדאלקים חוטפים את הדוקטור, את איימי ואת רורי כדי שיחד יצילו את הדאלקים מפני בריחה המונית מ"מקלט הדאלקים" - כוכב אליו נשלחים כל הדאלקים הפגומים, המשוגעים והרצחניים ביותר. בתחילת הפרק נחשף שאיימי ורורי נמצאים על סף גירושים, אך הדוקטור מצליח לשכנע אותם לחזור זו לזה במהלך הפרק. כמו כן, כשהם מגיעים ל"מקלט" הם פוגשים את אוסווין אוסוולד (ג'נה לואיס קולמן), מנהלת בידור זוטרה בחללית הנוסעים "אלסקה" כשהתרסקה על מקלט הדאלקים. יחד הם מצליחים לברוח מהכוכב, אך לא לפני שמתברר שאוסווין היא בעצם דאלק. הדוקטור מצליח לשכנע אותה לעזור להם, והיא מצליחה לשגר אותם מהכוכב רגע לפני שהדאלקים מפוצצים אותו. בהמשך העונה החבורה פוגשת במלכת מצרים נפרטיטי, בדינוזאורים ופלישת הקוביות. לבסוף, הדוקטור נאלץ לומר שלום לחבריו ב"המלאכים כובשים את מהנטן" לאחר שהמלאכים הדומעים לקחו את רורי, ואיימי הקריבה את עצמה כדי להישאר איתו לנצח.

בספיישל חג המולד, שמתרחש לאחר אירועי "המלאכים כובשים את מנהטן", אנחנו פוגשים את הדוקטור שעדיין מתייסר על אובדן חבריו, ומסרב לסייע לבני האדם כאשר "התבונה הגדולה" מאיימת לשגר חורף קטלני מאין כמותו על לונדון ואל האנושות כולה. למרבה המזל, בחורה צעירה בשם קלרה (ג'נה לואיס קולמן) מצליחה לשכנע אותו להלחם ב"תבונה הגדולה" ויחד הם מצליחים להביס אותה ולהציל את חג המולד. אך גם הפעם קלרה מתה, והדוקטור מבין שהיא למעשה התגלמות שונה של אוסווין, הנערה שמתה בניסיון להציל אותו על "מקלט הדאלקים". הפרק נגמר בכך שהוא מבטיח שהוא יימצא אותה, וכי הפעם הוא לא ייתן שהיא תמות.

בחצי השני של העונה, הדוקטור אכן פוגש את קלרה אוסוולד, "הנערה הבלתי אפשרית", שמסכימה להתלוות אליו במסעותיו ביקום. במהלך חצייה השני של העונה, הדוקטור וקלרה מגיעים לכוכבים מרוחקים, נלחמים בסייברמנים ובלוחמי הקרח, מוצאים רוחות רפאים וחוקרים את מעמקי הטארדיס. בו בזמן, הדוקטור ממשיך לנסות ולהתחקות אחר חייה הבלתי אפשריים ומנסה להבין כיצד היא מתה פעמיים ועדיין חיה. בפרק האחרון בעונה, אנו מגלים שריבר סונג כבר מתה (עונה 4) והיא מדבר לקלרה דרך המחשב שבו היא נשמרה ורק קלרה יכולה לראות אותה או לשמוע אותה. בפרק הדוקטור וקלרה מגיעים לטרנזלור, שם קבור הדוקטור. אך בתוך הקבר של הדוקטור אין גופה, אלא קו הזמן של הדוקטור - כל הדברים שהוא אי פעם עשה ושהוא אי פעם ייעשה. כשה"תבונה הגדולה" נכנסת לתוך קו הזמן של הדוקטור וגורמת לו למות פעם אחר פעם, קלרה מחליטה להיכנס גם היא ומצילה את חייו של הדוקטור. רק אז מבין הדוקטור מדוע קלרה אוסווין היא "הנערה הבלתי אפשרית" - היא נכנסה לתוך קו הזמן שלו וחיה כאלפי גרסאות בכל רחבי חייו הארוכים כדי להציל אותו בכל פעם שבה ניסתה "התבונה הגדולה" להרוג אותו. באותו רגע אנו מגלים שהדוקטור ראה ושמע את ריבר סונג אך אינו התייחס אליה כיוון שזה כואב לו מידי, סיבה בגללה הדוקטור יכל לשמוע ולראות את ריבר סונג אינה ידועה.

העונה מסתיימת במתח כשקלרה וגם הדוקטור, שנכנס אחריה לקו הזמן של עצמו כדי להוציא אותה משם, פוגשים דמות מסתורית (ג'ון הרט) שהדוקטור מתאר כ: "אמרתי שהוא אני. לא אמרתי שהוא הדוקטור". הדוקטור מספר לקלרה שהשם שהוא בחר, "הדוקטור" הוא מעין הבטחה, וזו ההתגלמות שלו שהפרה את ההבטחה הזו. הדוקטור מגלה לקלרה שהההתגלמות הזו היא הסוד הכמוס ביותר שלו, וההתגלמות המסתורית משיבה לו: ״עשיתי את מה שעשיתי כי לא הייתה לי ברירה, בשם השלום והשפיות״ והדוקטור עונה ״אבל לא בשמו של הדוקטור״ וכך נחתם הפרק, שעלילתו תמשך בספיישל החמישים שבו מתגלה כי ההתגלמות הזאת הייתה אמורה להשמיד את גאליפריי אך למעשה רק הקפיאה אותה בזמן. בגלל פרדוקס שנוצר כששלושה דוקטורים נפגשו יחד דוקטור המלחמה התחדש לדוקטור התשיעי וכל הדוקטורים מלבד הדוקטור ה-11 שכחו שגאליפריי קפואה בזמן וחשבו שהיא הושמדה.

בספיישל חג המולד, שמתרחש לאחר אירועי ספיישל ה-50, הדוקטור מקבל קריאה מגאליפריי והוא הולך לאישה בשם טאשה שמנהלת את הכנסייה הגדולה. משם הוא וקלרה מגיעים לטרנזלור שם הדוקטור מזדקן באלפי שנים. קלרה זזה קדימה בזמן ופוגשת את הדוקטור הזקן שאומר לה שזוהי ההתגלמות האחרונה שלו מכיוון שהשתמש בכל 13 ההתגלמויות שלו (כולל הדוקטורדונה ודוקטור המלחמה). במהלך קרב נגד הדאלקים קלרה מגלה שגאליפריי נמצאת מעבר לסדק ביקום והיא לוחשת לאדוני הזמן שמעבר לסדק שיביאו לדוקטור עוד התחדשויות, והם אכן מביאים לדוקטור עוד 13 התחדשויות. בסוף הספיישל הדוקטור ה11 מתחדש לדוקטור ה-12.

בחצי הראשון של עונה זו הפתיח היה דומה מאוד להפתיח משתי העונות הקודמות, אך שונה באופן ייחודי בהתאם לפרק - מערבולת הזמן מקבלת צבעים אפלים במהלך העונה. בתחילת העונה הצבעים הם מתחילים בירוק כהה וכתום ("מקלט הדאלקים") ומשתנים עד לאפור וכחול בהיר-סגול ("המלאכים כובשים את מנהטן"). כותרת הסדרה משקפת את נושא הפרק: ב-"מקלט" יש לה תמונה של גבשושיות של דאלקים, ב-"עיר בשם חמלה" היא מקבלת מרקם של עץ עם חורים של כדורים ב-"דינוזאורים על חללית" היא נראית כמו עור של דינוזאור. ב-"כוח השלושה" היא נראית כמו הקוביות המופיעות בפרק, וב-"המלאכים כובשים את מנהטן" מופיעה בה תמונה של מלאך בוכה.

ב-"אנשי השלג" הוצג פתיח חדש לגמרי, שונה לגמרי מהפתיח של העונות הקודמות, ששימש לכל אורך החלק השני של עונה 7 בלבד.

עונה 8[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה 8 החלה ב23 לאוגוסט 2014, בעונה הזו מגלם פיטר קפלדי את הדוקטור ופתיח הסדרה השתנה. העונה נפתחת בפרק "נשימה עמוקה", פרק מיוחד באורך 80 דקות שבו הדוקטור וקלרה מביאים בטעות דינוזאורית ללונדון הויקטוריאנית, ובסיוע מדאם וסטרה, ג'ני וסטראקס חושפים מזימה של רובוט להפוך לאנושי באמצעות חלקי גוף של בני אדם אחרים. בסוף הפרק הדוקטור משמיד את הרובוט שמגיע ל"ארץ המובטחת"- גן עדן שבו מופיעה האישה שהפנתה את קלרה לטארדיס בתחילת חצי השני של העונה השביעית. אותה אישה טוענת שהדוקטור הוא בן הזוג שלה. במהלך הפרק קלרה חווה משבר אמון, וטוענת שהיא לא מכירה את הדוקטור בעקבות ההתחדשות שעבר. לבסוף, באמצעות שיחת עידוד ממדאם וסטרה ושיחה מהעבר מהדוקטור הקודם, חוזר האמון של קלרה בדוקטור. בפרק השני הדוקטור קורא לקלרה על מנת לעזור לו עם משימה קטלנית, להכנס אל תוך הדאלק וליצור דאלק טוב מדאלק פגום. שמה אחת הלוחמות שנכנסות איתם מגיעה אל הארץ המובטחת ואל מיסי המסתורית. בפרק השלישי קלרה מבקשת מהדוקטור לראות את רובין הוד שמתגלה כאמיתי, אבל אז רובוטים מוזרים אוספים בעזרת השריף זהב על מנת ליצור מנוע אל הארץ המובטחת. בפרק listen קלרה חוזרת מדייט נוראי ופוגשת את הדוקטור שבטוח שיש יצור מסתורי שעוקב אחריך מהחשכה. קלרה בטעות גורמת לטארדיס לנחות בילדות של מישהו אחר שחולם על יד מסתורית מתחת למיטה, קלרה עוזרת לו להתגבר על הפחד והיא והדוקטור טסים לסוף העולם שם פוגשים באדם האחרון שחי ונועל את עצמו בגלל משהו שדופק בלילה בדלת. הדוקטור רוצה לראות את היצור אבל מתעלף וקלרה מטיסה את הטארדיס לגאליפריי. שם פוגשת בדוקטור כילד שפוחד מחשך ומבינה מי הדבר שמתחת למיטה ומחזיק ברגל של אנשים.

ספיישלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד האלמנטים המוכרים ביותר עם הסדרה הם הספיישלים והמיני-ספיישלים המשודרים לאורכה, במספר מתכונות עיקריות:

  1. ספיישל חג מולד המשודר מדיי שנה ואורכו כ-60 דקות. לרוב הספיישלים משודרים בין עונה לעונה. לרוב הספיישלים נכתבים כך שלא יהיה צורך בצפייה בעונות שקדמו לספיישל, והוא מהווה הרפתקה בודדה של הדוקטור - אך בשנים האחרונות הספיישלים הפכו לחלק בלתי נפרד והכרחי מן העלילה (לדוגמה "איש השלג").
  2. מיני-ספיישלים של מספר דקות, כהכנה לקראת ספיישל מתקרב ו/או כתרומה לילדים במצוקה. לעתים יפורסם במסגרת זו קטע הצצה מתוך פרק מתקרב, או סצנה שמכינה את הצופים לקראת מה שעומד להתרחש בו. למשל, בפריקוול "הוא אמר, היא אמרה" ששודר לפני פרק 13 בעונה השביעית (פרק הסיום "השם של הדוקטור"), הציגו במונולוגים פרטיים הדוקטור וקלרה את התעלומות הראשיות שהובילו את העונה, והבטיחו לצופים שהן יפתרו בפרק הקרוב (למען הגדלת הציפייה והמתח).
  3. סדרות מיני-ספיישלים (פרקים קצרצרים) המתארות השתלשלות אירועים כללית. דוגמה : "לילה והדוקטור" ו"חייהם של הפונדים". מהותם של אלו היא משתנה מעת לעת, כך למשל ב"חלל / זמן" מוצגת סיטואציה קומית במיוחד המתרחשת בטארדיס, אך ב"לילה והדוקטור" ההתמקדות היא דווקא בקשרים בין המלווה והדוקטור.

להלן רשימה מלאה של הספיישלים, לנוחיות הצופים (הצבעים בטבלה משתנים בין עונה לעונה):

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוקטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל שתים עשרה התגלמויותיו של הדוקטור
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הדוקטור (דוקטור הו)

דמותו של הדוקטור הייתה בתחילה אפופה במסתורין. כל מה שהיה ידוע עליו הוא שיש לו נכדה, סוזן, שנולדה "בזמן אחר ובעולם אחר", וששניהם יצאו לגלות. במשך הזמן התגלה שהדוקטור שייך לגזע אדוני הזמן והגיע מהכוכב גאליפריי. הוא בעל שני לבבות, ויש בכוחו, כמו כל אדוני הזמן, לקום לתחייה מחודשת אחרי מותו (תהליך המכונה "התחדשות"). הוא השתתף במלחמת הזמן, אשר בה נהרגו כל בני גזעו. את הדוקטור שיחקו עד כה 12 שחקנים, והשחקן הנוכחי הינו פיטר קפלדי. הדוקטור המקורי היה רגזן וחמום מוח, אבל גם אינטליגנטי מאוד ורחמן, הוא מתעב רשע וברצון מושיט עזרה לזקוקים לו. לדוקטור יש חללית שהיא גם מכונת זמן הנקראת טארדיס והיא גדולה יותר מבפנים מאשר מבחוץ.

בעונה האחרונה של דוקטור הו לפני ביטולה ב-1989 שולבו רמזים באשר לעברו של הדוקטור. הרמזים היו אמורים להתפתח לכדי סיפור שלם יותר בעונה ה-27 של התוכנית, אך זו, כאמור, בוטלה.

על פי הפרקים המתוכננים שלא שודרו, הדוקטור אמור היה לגלות פרטים לגבי גלגול קודם שלו (שקדם לגוף הראשון שלו כדוקטור) שנודע בשם "האחר". בסרט הטלוויזיה משנת 1996 התגלה כי הדוקטור הוא בחלקו בן-אנוש, אך פרט זה לא זכה, בינתיים, להתייחסויות נוספות בסדרה החדשה, והוא אף סותר מידע שהופיע בסדרה המקורית. מעריצים שניסו לתת הסבר לגילוי הזה במסגרת ההגיון הפנימי של הסדרה העלו את האפשרות שרק בגלגולו השמיני היה הדוקטור חצי-אדם. ביסוס לאפשרות זו ניתן למצוא בסיפור "Mawdryn Undead" מהעונה העשרים (הדוקטור החמישי), שם נטען כי אדוני זמן יכולים "לשנות גזע" בין התחדשות אחת לאחרת. בעבר אף הועלתה האפשרות שהדוקטור יהיה אשה באחד מגלגוליו - אפשרות שנזנחה בסופו של דבר אך קיבלה ביטוי בפארודיה "Curse of Fatal Death", בה עובר הדוקטור סדרה של התחדשויות ובסופו של דבר הופך לאשה, בגילומה של ג'ואנה למליי - שחקנית שעל פי שמועות הייתה מועמדת לגלם את הדוקטור האשה בסדרה האמיתית.

בסוף עונה שבע הוצג דוקטור לא ידוע שאותו מגלם השחקן ג'ון הארט ורק נאמר שעשה מעשה שאותו הדוקטור מחשיב נוראי כל כך עד שאינו קורא לו אפילו הדוקטור. הסיפור שלו סופר בהרחבה ב-23 בנובמבר 2013, במהלך ספיישל חגיגי(לרגל חגיגות ה50 שנה לסדרה) שהיה באורך של סרט מלא והוקרן בתלת מימד ובבתי קולנוע נבחרים בבריטניה.

עד לשנת 2005 "ההתחדשות" של הדוקטור עובדה כחלק מהסיפור, אבל אחרי ההפסקה הארוכה בסדרה הוחלט לא להחליף את השחקנים בפרק הראשון, כדי לא לגרום לבלבול בקרב צופים החדשים. בהתאם לכך הדוקטור התשיעי (בגילומו של כריסטופר אקלסטון) מופיע בתחילת הסדרה, ללא הופעתו של הדוקטור השמיני, אולם הוא מזכיר את דמותו הקודמת ורומז על כך שהתחדשותו קרתה לאחרונה. מפיקי הסדרה החדשה הסבירו כי לסצנת התחדשות בראשיתו של פרק ראשון המיועד לציבור שברובו לא הכיר את הסדרה המקורית לא יהיה האפקט הרגשי שמתלווה לסצנה שכזו, והיא תגרום לבלבול מיותר אצל הצופה.

ב-1 ביוני 2013 הוכרז כי מאט סמית, שגילם את התגלמותו ה11 של הדוקטור, יעזוב את הסדרה ויתחדש במהלך ספיישל חג המולד 2013, שישודר ב-25 בדצמבר 2013. ב-4 באוגוסט 2013 הוכרז כי מחליפו יהיה פיטר קפלדי, שהשתתף כדמות משנית בעונה הרביעית ("להבות פומפיי"). ההתחדשות עצמה התרחשה בספיישל חג המולד 2013: "שמנו של הדוקטור".

שחקנים שגילמו את הדוקטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנים
ויליאם הארטנל 1963 - 1966
פטריק טרוטון 1966 - 1969
ג'ון פרטווי 1970 - 1974
טום בייקר 1974 - 1981
פיטר דייוויסון 1981 - 1984
קולין בייקר 1984 - 1987
סילבסטר מקוי 1987 - 1989, 1996
פול מקגאן 1996 (ו-1996 עד 2004 בפרקי אודיו)
כריסטופר אקלסטון 2005
דייוויד טננט 2005 - 2010
מאט סמית 2010 - 2013
פיטר קפלדי 2013 - הווה
ג'ון הארט [ספיישל חמישים שנה לסדרה]

שחקנים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1983, ביום השנה ה-20 לסדרה, גילם ריצ'רד הארנדול את תפקיד הדוקטור הראשון בסרט הטלוויזיה "חמשת הדוקטורים", כיוון שויליאם הארטנל נפטר ב-1975. טרוטון ופרטווי מתו אף הם ב-1987 וב-1996 בהתאמה. שחקנים נוספים גילמו את דמות הדוקטור אם כי לעתים רחוקות יותר. שני סרטי "דוקטור הו" הופקו בשנות השישים בכיכובו של פיטר קאשינג, אך הם חורגים באופן מהותי מהקו שהתוותה הסדרה בהמשך דרכה - למשל, הדוקטור של קאשינג הוא בן אנוש ולא חייזר - ולפיכך הם נחשבים מחוץ לקאנון, והדוקטור של קאשינג אינו נכלל בספירה הרגילה של הדוקטורים. בסיפור "משפטו של אדון זמן", שהיווה את כל העונה ה-23, נטען כי התובע במשפטו של הדוקטור, הואליארד, אינו אלא זיקוק של צידו האפל של הדוקטור שניתק ממנו בין הגוף ה-12 לגוף האחרון שלו (למרות שבסדרה החדשה הדוקטור מקבל עוד מחזור התחדשיות חדש).

דמויות משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילי פייפר בתפקיד המלווה רוז טיילר
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דוקטור הו - דמויות

דמות משנה בולטת היא ריבר סונג (אלכס קינגסטון). ריבר מופיעה לראשונה בעונה הרביעית של דוקטור הו בפרקים "שקט בספרייה"/"יער המתים" ("Silence in the Library"/"Forest of the Dead"), בהם היא מכירה את הדוקטור (דייוויד טננט) מעברו, ומאוכזבת לגלות שבשבילו הם עדיין לא נפגשו. ריבר מפגינה ידע בנוגע לעברו, ולמרות הכול לא מסכימה לספר לדוקטור מי היא בשבילו. בסוף הפרקים בעונה הרביעית ריבר מקריבה את חייה לטובת חייו של הדוקטור ושל הנוכחים בספרייה, דבר שלא מפריע להופעתה בעונות הבאות מכיוון שקווי הזמן של הדוקטור ושלה הפוכים (העבר של ריבר הוא עתידו של הדוקטור). בעונה השישית ריבר מתגלה כבתם של רורי ואיימי פונד, בני הלוויה של הדוקטור. במהלך העונות מופיעים רמזים בולטים על קשר רומנטי בין הדוקטור לבינה, והשיא מגיע בפרק האחרון לעונה השישית בו הדוקטור מתחתן עם ריבר סונג.

מלווים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדוקטור נלווים כמעט תמיד שותפים למסע (היה חריג יחיד בפרק "המתנקש הקטלני" בו הדוקטור נוסע לבדו ובפרק "הדייר" מופרד הדוקטור ממלוותו במשך כל הפרק). המלווה נועד כדי לספק לצופים דמות להזדהות איתה, ולקדם את העלילה על ידי כך שישאל שאלות ויסתבך בצרות, לעתים המלווה ממש מסייע לדוקטור. הדוקטור רוכש לו מלווים חדשים ונפרד ממלווים קודמים (מלווה אחד בכל עונה), חלקם חוזר לבתיהם ואחרים נשארים בעולם החדש אליו הגיעו, ואף בכמה מקרים המלווה מת במהלך הסדרה (יוצאי הדופן היחידים הם רוז טיילר והזוג איימי ורורי פונד/וילאמס אשר ממשיכים עם הדוקטור במהלך שתי עונות ובהופעות אורח נוספת בעונות אחרות, וקלרה אוסוולד שהחלה לשמש כמלווה באמצע עונה וממשיכה איתו עד אחרי העונה הבאה).

אויבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דוקטור הו - מפלצות

כשהמפיק סידני ניומן יזם את הסדרה, הוא לא רצה להנציח את הקלישאות של "המפלצות בעלות העיניים הבולטות" שרווחו בז'אנר המדע בדיוני. אך המפלצות היוו מרכיב ב"דוקטור הו" כבר מההתחלה. לדוקטור יריבים רבים, הבולטים מביניהם הם "הסייברמנים", ה"דאלקים" ו"המאסטר" - אדון זמן שסרח. מבין כל המפלצות והנבלים היו אלה הדאלקים שכבשו את דמיונם של הצופים.

סדרות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורצ'ווד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טורצ'ווד

טורצ'ווד היא סדרת הבת הראשונה של "דוקטור הו" אשר שודרה לראשונה בשנת 2006. היא עוקבת אחר מעלליו של קפטן ג'ק הארקנס (ג'ון בארומן), מלווה לשעבר של הדוקטור, במהלך המאה ה-21, כאשר הוא הפך לראש ארגון "טורצ'ווד 3". הוא והצוות שלו (גוון קופר, אוון הרפר, טושיקו סאטו ויאנטו ג'ונס) מסכלים יחדיו מזימות של חייזרים ונבלים שונים להשתלט על העולם. הסדרה נחשבת למיועדת לקהל צופים בוגר יותר מזה של סדרת האם, בשל השימוש המוגבר בסקס ודם.

הרפתקאות שרה ג'יין סמית'[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרפתקאות שרה ג'יין

הרפתקאות שרה ג'יין סמית' היא סדרת הבת השנייה, אשר שודרה לראשונה בשנת 2007. היא עוקבת אחר דמותה של שרה ג'יין סמית, מלווה נוספת של הדוקטור, שנסעה איתו בשנות ה-70 והחליטה שעליה להפסיק לחכות לו אלא למצוא חיים משל עצמה. במהלך הסדרה היא רוכשת חברים חדשים ואיתם מסכלת מזימות ותוכניות של חייזרים, יצורים ונבלים שונים להשתלט על העולם. סדרה זו מיועדת לקהל צופים שכולל ילדים ומוגדרת ל"כל המשפחה". התסריטים פחות מתוחכמים מאלה של סדרת הבת טורצ'ווד או סדרת האם "דוקטור הו" והיא משודרת בערוץ CBBC המיועד לילדים.

הסדרה הסתיימה לאחר שידור מחצית מפרקי העונה החמישית שנכתבו, בעקבות מותה של השחקנית הראשית אליזבת סליידן, שגילמה את שרה ג׳יין סמית'.

סדרות מאחורי הקלעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חמשת העונות הראשונות של הסדרה המחודשת שודרה במקביל הסדרה doctor who confidential אשר עקבה אחרי השחקנים והצוות במהלך יצירת הפרקים, בסוף העונה ה5 של הסדרה המחודשת doctor who confidential בוטלה,ב2014 עם תחילת העונה ה8 הועלה לאתר הראשי של doctor who סדרת אינטרנט בשם doctor who extra כשכל פרק באורך של 10 דקות ויוצא ישירות לאחר שידור הפרק.

במדיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה זכתה להנצחה במגוון רחב של מדיות. כבר בזמן שידור הסדרה המקורית הפכו חלק מפרקי הסדרה לספרים בהוצאת ה-BBC. בהמשך, לאחר ביטול הסדרה, המשיכו מעריצים ושוחרים של הדוקטור לפתח את דמותו בסדרת ספרי "ההרפתקאות החדשות של דוקטור הו" (בהוצאת וירג'ין), בקומיקס שהתפרסם במסגרת מגזין דוקטור הו, ובסדרת תסכיתים המופקים עד היום על ידי חברת "Big Finish", בכיכובם של הדוקטור החמישי עד השמיני (לסירוגין) ומלוויהם השונים.

סיפורי הדוקטור במדיה השונים מפתחים את דמויותיהם של הדוקטורים השונים, מוסיפים להם סיפורים חדשים ומלווים חדשים. סיפורים ומלווים אלו אף משפיעים על הדוקטורים של המדיה האחרים. כך, למשל, הופיע בקומיקסים של עלילות הדוקטור השישי יצור משנה-צורה בשם פרובישר, המעדיף להופיע רוב הזמן כפינגווין. פרובישר הופיע פעמיים גם בתסכיתים של Big Finish.

עם זאת, המדיה הנוספים מעבר לתוכניות הטלוויזיה וסרט הטלוויזיה מ-1996 נחשבים מחוץ לקאנון של דוקטור הו ואינם מחייבים את יוצרי הסדרה במסגרת שמירת ההגיון הפנימי וההיסטוריה של הדוקטור. עד כה, בסדרה החדשה, לא הייתה כל התייחסות להרפתקאות של הדוקטור במדיה האחרים, אך בראיונות עם יוצרי הסדרה עולה מפעם לפעם כי רעיונות לפרקים נלקחו מתוך סיפורים שנכתבו לראשונה באחד המדיה האחרים. לדוגמה, הפרק "טבע האדם" בעונה השלישית (נכתב על ידי פול קורנל) הוא גרסה טלוויזיונית לספר של הדוקטור השביעי עם אותו השם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]