טיוטה:דליה צמריון חלק

דליה צמרון חלק

אין תמונה חופשית
לידה	1957 (גיל: 67 בערך) טבריה
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
השתייכות	הסניגוריה הציבורית
תקופת הפעילות	1982–הווה (כ־42 שנים)

דליה צמריון חלק (נולדה ה' באייר תשט"ז 1957) היא עורכת דין, ד"ר למשפטים ומרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס. הקימה את מחוז הדרום בסניגוריה הציבורית ועמדה בראשו.

קורות חייה

נולדה בטבריה לאביה ד"ר צמח צמריון ולאמה פנינה לבית קגן. גדלה והתגוררה בבת גלים בחיפה. למדה במגמה הריאלית ב"בית חינוך תיכון" ("תיכון חדש") בשכונת הדר הכרמל בחיפה.

בצבא שירתה (1975–1977) כמש"קית חיל נשים וכקצינת ח"ן ת"ש וחינוך בחטיבות שריון בסיני ובמפקדת פיקוד צפון. למדה משפטים לתואר ראשון (1977-1982), לתואר שני (1982–1987) ולתואר דוקטור (1998-2008) – כולם באוניברסיטה העברית בירושלים. נושא התיזה בסיום התואר השני – "הוכחת אבהות" ונושא הדוקטורט – "דרוג עבירת השוחד לאור הערך המוגן".

התמחתה בירושלים אצל נשיא בית המשפט המחוזי אשר פליקס לנדא (1980–1981), ואצל עו"ד יעקב רובין (1981-1982). משנת 1982 חברה בלשכת עורכי הדין בישראל.

צמריון חלק עוסקת בתחומי אמנות שונים, לרבות נגינה וציור. ציור שלה הוצג בתערוכת היובל של לשכת עורכי הדין במתחם "התחנה" בתל אביב (מרץ 2011).

בשירות המדינה

בראשית דרכה כעורכת דין עבדה בדרגת מפקח כתובעת בלשכת התביעות של משטרת חיפה (1984–1986). לאחר מכן הצטרפה לצוות פרקליטות מחוז חיפה, הייתה סגן בכיר לפמ"ח (1986-1989; 1992-1995) וייצגה את המדינה בתיקים מסוגים שונים, עבירות צווארון לבן, עבירות של ראשי מועצות מקומיות בצפון, עבירות אלימות, אינוס וסמים.

בתקופה זו ולאחריה יצאה עם משפחתה לשליחות בארצות הברית ועם חזרתה, בשנת 1998, נענתה לפנייתו של פרופ' קנת מן, שהיה הסניגור הציבורי הארצי, והשתלבה בהקמת הסניגוריה הציבורית בדרום. בשנים 1998–2000 כיהנה כסגנית לסניגור המחוזי וכסניגורית ציבורית מחוזית בפועל, ומשנת 2001 עד 2013 כיהנה כסניגורית הציבורית המחוזית של מחוז הדרום. ביולי 2013 פרשה משרות המדינה.

הוראה באקדמיה

צמריון חלק לימדה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן בשנים 2005 - 2008, קורס בחירה בנושא: "עבירת השוחד ועבירות של עובדי ציבור", ובשנת 2006 העבירה במכללת ספיר קורס לאנשי כוחות הביטחון בנושא: "מערכת בתי המשפט". בין השנים 2010 – 2015 שימשה כמרצה במכללת ספיר שבנגב. היא לימדה "סדר דין פלילי" ועמדה בראש הקליניקה הסניגוריאלית. משנת 2013 מלמדת צמריון חלק במרכז האקדמי פרס ברחובות ובבית הספר "תרשיש" בבאר שבע משפט פלילי, תוך התמקדות בעיוותי דין בהליך הפלילי.

הרצאות והעברת ידע

במשך השנים ריכזה צמריון חלק והרצתה בהשתלמויות רבות, מטעם הסניגוריה הציבורית ומטעם לשכת עורכי הדין, בנושאים שונים, לרבות: סוגיות בדיני מעצרים, סוגיות בתחום הפסיכיאטריה המשפטית, אתיקה במשפט, סוגיות בשיפוט נוער, רזי ההופעה בבית המשפט, חקירת עדים מומחים ועוד. בשנים 2008 ו-2011 ריכזה השתלמויות תעודה במשפט פלילי וסדר דין פלילי מטעם המכון להשתלמות עורכי דין של לשכת עורכי הדין בערים באר שבע ואשדוד. כמו כן מרצה צמריון חלק במשך השנים בהתנדבות בפורומים שונים בנושאי עבירת השוחד, עבירות של עובדי ציבור, הון ושלטון, סוגיות בנושאי המשפחה החדשה, הוכחת אבהות וכו'.

פרסומיה

על סמך עבודת התואר השני שלה פרסמה צמריון חלק ספר בנושא אבהות. בהקדמה לספר כתב השופט מנחם אילון: "טרם נכתב חיבור שיקיף את הנושא על כל צדדיו, וחסר זה בא למלא החיבור שבפנינו. המחברת עשתה מלאכתה אמונה, ומכאן ואילך יש אמא לנושא האבהות". ספר זה זכה לציטוטים רבים בידי העוסקים בתחום קביעת האבהות בישראל. בספר, מעבר לסקירת הדין הנהוג, טענה צמריון חלק כי המדיניות הראויה היא להעדיף את האמת, על פני החשש למימזור והדבקות באמת המשפטית-הפיקטיבית, לפיה רוב בעילות אחר הבעל. בשנת 2007 הוציאה צמריון חלק מהדורה מורחבת ומעודכנת של הספר בו הוסיפה הסברים לגבי שינויים בחקיקה שלטענתה מאמצים חלק מגישתה.

על סמך עבודת הדוקטורט שלה, פרסמה צמריון חלק ספר בשם "עבירת השוחד" שאוזכר מספר פעמים בפסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת הולילנד ובפסק הדין בעניינו של שמעון גפסו.

ספרים ומאמרים

• עבודה לצורך קבלת התואר "מוסמך למשפטים" - הוכחת אבהות - בהדרכת השופט העליון הפרופ' מנחם אלון (1986)
• ספר: דליה חלק, הוכחת אבהות, הוצאת תמר, חיפה, תשמ"ח - 1987 (הקדמה מאת שופט בית המשפט העליון מנחם אלון) (זכה בפרס ראשון מטעם האגודה לרפואה ומשפט בינואר 1993)
• ספר: דליה צמריון חלק, הוכחת אבהות – מהדורה חדשה ומורחבת, אוצר המשפט, תשס"ח -2007.
• עבודת דוקטורט – דרוג עבירת השוחד לאור הערך מוגן - בהדרכת פרופ' אלון הראל וד"ר שחר אלדר (2008).
• ספר: דליה צמריון חלק, עבירת השוחד, אוצר המשפט תש"ע-2009
• מאמר: "מדרגות סולם השוחד", עורך הדין, כתב העת של לשכת עורכי הדין בישראל, אפריל 2010, עמ' 56.
• "עיוותי דין בחקירה בהקשר למניעת זכויות הנחקר", פרק בספר "הרשעות שווא" בהוצאת החוג לקרימינולוגיה, מכללת אשקלון, תשע"ב-2012.
• מאמר: "חביב אדם שנברא בצלם – על משנתו של השופט מנחם אלון בדיני מעצר", הסניגור 192, עמ' 14, מרץ 2013.
• מאמר: "האמנם מלכת הראיות? על קידום הצעת החוק להפחתת מעמד ההודאה", הלשכה, בטאון לשכת עורכי הדין, מחוז ירושלים, גיליון 101, יוני 2014, עמ' 40.

פעילות ציבורית

• חברת וועד מחוז, לשכת עורכי הדין בדרום (2000 – 2002)
• חברת וועד מרכזי ארצי של לשכת עורכי הדין (2003 – 2004)
• חברת המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין (2003 – 2005)
• מ"מ יו"ר ועדת הסנגוריה הציבורית (פורום פלילי) של לשכת עורכי הדין (2007 – 2009)
• מ"מ יו"ר ועדת סנגוריה ציבורית (סיוע משפטי) של לשכת עורכי הדין (2007 – 2009)
• חברת מועצה – הרשות לפיתוח הנגב (נציגת משרד המשפטים) (2004 - 2009)
• חברה פעילה בתנועה "חזקת חפות" להפחתת מעמד ההודאה (2010 – היום)
• היועצת המשפטית (בהתנדבות) של תנועת אומ"ץ במחוז הדרום (2014 – היום)

קישורים חיצוניים

• "יש לשופטים נטייה להאמין לעובדי ציבור", משה גורלי, 26.4.2010 באתר (כלכליסט)
• יובל יועז, ‏הסניגוריה הציבורית לא נופלת מ'נבחרת החלומות' בשוק הפרטי, באתר גלובס, 7 באוגוסט 2013