טים הארדוויי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טים הארדוויי
תאריך לידה 1 בספטמבר 1966
מקום לידה שיקגו שבאילינוי
עמדה רכז
גובה 1.83 מטר
מספר 5, 10, 14, 8
מכללה אוניברסיטת טקסס באל פאסו
דראפט בחירה מספר 14, 1989
גולדן סטייט ווריורס
קבוצות
1989 - 1996
1996 - 2001
2001 - 2002
2002
2003-2004
גולדן סטייט ווריורס
מיאמי היט
דאלאס מאבריקס
דנוור נאגטס
אינדיאנה פייסרס
הישגים החמישייה הראשונה של העונה (1997)
החמישייה השנייה של העונה (1992, 1998, 1999)
החמישייה השלישית של העונה (1993)
5 הופעות במשחק האולסטאר
חמישיית הרוקיז (1990)
מאזן מדליות
מתחרה עבור Flag of the United States.svg ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהב סידני 2000 כדורסל גברים

טימות'י דוואן "טים" הארדווייאנגלית: Timothy Duane "Tim" Hardaway; נולד ב-1 בספטמבר 1966) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדת הרכז, ונחשב לאחד מטובי הרכזים ב-NBA בתקופתו. הארדוויי נודע במיוחד בכדרור ה"קרוסאובר" שלו ונחשב למי שסייע בהגברת הפופולריות של מהלך זה. הוא התפרסם בעיקר כאשר שיחק בגולדן סטייט ווריורס ובמיאמי היט, במדיהן הציג יכולות קליעה ומסירה משובחות.

בנו, טים הארדוויי ג'וניור נבחר בדראפט ה-NBA בשנת 2013, ומשחק בקבוצת ניו יורק ניקס.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארדוויי נולד בשיקגו שבאילינוי ונעשה לבוגר בית ספר תיכון קרבר, לאחר שגם שיחק בנבחרת הכדורסל של בית הספר. לאחר מכן הצטרף לקבוצתה של אוניברסיטת טקסס באל פאסו (UTEP), במדיה החל להפגין את סגנון המשחק הייחודי שלו עם כדרור ה"קרוסאובר" - שינוי כיוון חד תוך העברת הכדור בין הידיים - מה שזכה לכינוי "UTEP Two-step" על ידי פרשני הטלוויזיה. ב-1989 הוא נבחר לשחקן המכללות המצטיין מתחת לגובה 1.83 מטר, ובאותה שנה נבחר במקום ה-14 בדראפט ה-NBA על ידי קבוצת גולדן סטייט ווריורס.

בעונתו הראשונה בגולדן סטייט נבחר הארדוויי לחמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA. לאחר אותה עונה עזב מנוטה בול את הקבוצה. הארדוויי היה אחד משלישיית השחקנים המובילים של גולדן סטייט, אשר זכתה לכינוי "Run DMC", יחד עם מיץ' ריצ'מונד וכריס מאלין. שלישייה זו ניחנה בהתקפות המהירות אליהן הנהיגה את הקבוצה, כאשר יכולת המסירה המצוינת וההתמודדות של הארדוויי במצבי אחד-על-אחד השלימה את יכולת החדירה של ריצ'מונד ואת יכולת הקליעה של מאלין.

במהלך תקופתו בגולדן סטייט הפך הארדוויי לשחקן שהגיע במספר הקטן ביותר של משחקים ל-5,000 נקודות ו-2,000 אסיסטים בקריירה, מלבד אוסקר רוברטסון. באמצע עונת 1995/1996 עזב הארדוויי את גולדן סטייט ועבר למיאמי היט. בעונת 1996/1997 הוביל הארדוויי את מיאמי לעונה המוצלחת בתולדותיה עד אז, ולהעפלה לסדרת גמר המזרח שהסתיימה בהפסד לשיקגו בולס. באותה עונה הוא נבחר לחמישייה הראשונה של העונה והוזכר כמועמד לפרס ה-MVP של העונה.

בעונותיו הטובות בקריירה קלע הארדוויי בממוצעים של בין 18 ל-23 נקודות למשחק. במהלך תקופותיו בגולדן סטייט ובמיאמי הוא השתתף חמש פעמים במשחק האולסטאר של ה-NBA ונבחר חמש פעמים לאחת מחמישיות העונה. הוא נחשב לאחד ממוסרי האסיסטים הטובים בתולדות מיאמי, ויחד עם כוכבה האחר של הקבוצה, הסנטר אלונזו מורנינג, הוביל אותה לתקופה הטובה ביותר שלה באותו זמן. בשל פציעות מהן סבל הוא החמיץ רבים ממשחקי הפלייאוף בהם השתתפה הקבוצה. הארדוויי שיחק גם בנבחרת ארצות הברית באולימפיאדת סידני 2000, וזכה עמה במדליית הזהב.

לאחר שירדה יכולתו עם התקדמות גילו, עבר הארדוויי באוגוסט 2001 לקבוצת דאלאס מאבריקס. על אף שפתח בחמישייה בשני משחקים בלבד מתוך 54 בהם השתתף עם דאלאס, הוא קלע כ-10 נקודות בממוצע למשחק. כבר באמצע אותה עונה הוא הועבר לדנוור נאגטס, תמורת ניק ואן אקסל שעבר במקומו לדאלאס. לאחר ששיחק 14 משחקים בדנוור הוא הודיע על פרישתו ממשחק והפך לפרשן כדורסל ברשת ESPN. במרץ 2003 הוא חזר למגרשים וחתם בקבוצת אינדיאנה פייסרס, אותה עזב בסיום העונה.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארדוויי החזיק בשיא כמוסר האסיסטים המוביל של מיאמי בכל הזמנים עם 1,947 אסיסטים, עד שהשיא נשבר על ידי דוויין וייד ב-2010. הוא גם חולק את שיא החטיפות למשחק פלייאוף אחד עם 8 חטיפות, והוא השחקן השני המהיר ביותר שהגיע ל-5,000 נקודות ו-2,000 אסיסטים בקריירה, אחרי אוסקר רוברטסון. ב-2009 הודיעה מיאמי כי מספר החולצה שלו (10) ייתלה באולמה ולא יילבש על ידי אף שחקן אחר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]