דנוור נאגטס

דנוור נאגטס
נוסדה:	1967
אולם:	פפסי סנטר
קיבולת:	19,309 צופים
מדים:	תכלת, לבן
קמע:	rocky
אליפויות:	אין
סגנות:	אין

הדנוור נאגטס הינה קבוצת כדורסל מהעיר דנוור, קולרדו, שבארצות הברית, המשחקת בליגת ה-NBA. הקבוצה נוסדה תחת השם דנוור לארקס בשנת 1967 בליגת ה-ABA אך שינתה את שמה עוד במהלך עונתה הראשונה לדנוור רוקטס. לבסוף הקבוצה הפכה לאחת המצליחות בתולדות ליגת ה-ABA. לאחר ששינו את שמם שוב בציפייה למיזוג בין ליגות ה-NBA וה-ABA הצטרפה דנוור אל ליגת ה-NBA בשנת 1976. הקבוצה משחקת את משחקיה הביתיים באולם פפסי סנטר.

היסטוריה

השנים הראשונות

בשנת 1967, אחד הזיכיונות לקבוצת כדורסל בליגת ה-ABA הוענק לקבוצת משקיעים מהעיר קנזס סיטי, מיזורי בראשותו של איש העסקים מדרום קליפורניה, ג'יימס טרינדל. אך, טרינדל לא יכול היה למצוא אולם מתאים באזור העיר קנזס סיטי. קומישינר הליגה ג'ורג' מיקאן הציע להעביר את הקבוצה לדנוור. לאחר שהסכים למנות את יליד העיר דנוור ושחקן ה-NBA לשעבר וינס ברויילה לתפקיד הג'נרל מנג'ר, העביר טרינדל את המועדון לעיר דנוור תחת השם דנוור לארקס, שמה של הציפור הלאומית של מדינת קולורדו דרור בנטינג (Lark Bunting)‏. קבוצת המשקיעים של טרינדל לא העבירה כמות מספקת של כספים שהניחה את דעתה של הנהלת הליגה, דבר שהוביל את הקומישינר מיקאן לדרוש מהלארקס להציג ביטחונות של 100,000 דולר כדי להבטיח את קיומו של המועדון. שעות לפני תום המועד שקבע מיקאן להצגת הביטחונות הנדרשים, מכר טרידל שני שלישים מהבעלות על המועדון לאיל המשאיות ההובלה ביל רינגסבי תמורת 350,000 דולר, רינגסלי שינה את שם המועדון לרוקטס על שמן של המשאיות ארוכות הטווח שלו.

הרוקטס נכשלו במשחקי סוף העונה ולא הגיעו לשחק בסדרת אליפות. הקבוצה הציגה סגל שחקנים יציב בהובלתם של ביירון בק ולארי ג'ונס, ומאוחר יותר בידי בק וראלף סימפסון. הרוקי השנוי במחלוקת ספנסר הייווד הצטרף למועדון לעונת 1969-70. הייווד היה אחד מראשוני הכדורסלנים שהחלו לשחק כדורסל מקצועני לפני שסיימו את לימודי הקולג'. הנהלת ה-NBA סרבה תחילה לאפשר לו לשחק בליגה, והייווד השיג ממוצעים של כמעט 30 נקודות ו-20 כדורים חוזרים למשחק בעונתו היחידה בליגת ה-ABA. לפני שהפר את חוזהו עם דנוור וחתם בסיאטל סופרסוניקס ועבר ל-NBA.

דנבר רוקטס (1967-1974)

רינגסבי מכר את המועדון לאנשי העסקים מסן דייגו פרנק גולדברג ובאד פישר בשנת 1972‏. בשנת 1974 מתוך ציפייה למעבר לליגת ה-NBA, ערך המועדון תחרות לבחירת שם חדש למועדון, מאחר שהשם רוקטס כבר היה בשימוש בידי היוסטון רוקטס. השם הנבחר היה נאגטס, מתוך כבוד לקבוצה המקורית של העיר דנוור ששיחקה בליגת ה-NBA בין השנים 1938-1950. הסמל הראשון של המועדון היה כורה "המגלה" כדורסל. גולדברג ושיפר מכרו את המועדון לאיש עסקים מדנוור בשנת 1976.

עם בחירתם והחתמתם של דיוויד תומפסון ומרווין וובסטר ורכישתם של דן איסל ורובי ג'ונס ותחת שרביט המאמן של לארי בראון, הציג המועדון את עונתיו הטובות ביותר בהיסטוריה בשתי השנים הראשונות תחת השם נאגטס, כאשר הקבוצה מעפילה לגמר ליגת ה-ABA בעונת 1975-76. המועדון לא זכה בהזדמנות נוספת לזכות באליפות ה-ABA, מאחר שליגות ה-NBA וה-ABA לאחר עונת 1975-76. הנאגטס היו אחד מארבעת מועדוני ליגת ה-ABA שהצטרפו לליגת ה-NBA, יחד עם הניו יורק נטס, סן אנטוניו ספרס, ואינדיאנה פייסרס לעונת 1976-77. הנאגטס והנטס הסכימו למעשה להצטרף כבר בשנת 1975, אך נצטוו להשאר בליגת ה-ABA תחת צו בית משפט.

בשנים הראשונות להופעתם בליגת ה-NBA המשיכו הנאגטס להציכ יכולת חזקה, כשהם זוכים בשני תארי אלפות הבית שלהם בשתי העונות הראשונות בליגה ומחמיצים אליפות שלישית רצופה בהפרש של משחק אחד. אך, אף אחת מקבוצות אלה לא הצליחה לשחזר את ההצלחה של העונה הסדירה במשחקי הפליאוף.

בשנת 1978, קנה איל ההון רד מק'ומבוס את המועדון.

שנות ה-80

סמל ה"קשת" הקלאסי ששימש את הדנוור נאגטס בשנים 1982-1993.

לארי בראון עזב את המועדון בשנת 1979, כשמידי פעם עזר לקבוצה עם הירידה ביכולתה. עזרה זו הסתיימה בשנת 1981, כאשר הנאגטס החתימו את דאג מו לתפקיד המאמן הראשי. מו הביא עימו את פילוסופיית "תנועת ההתקפה" שלו, בו מניעים השחקנים את הכדור במהירות בהתקפה עד אשר אחד מהם נותר פנוי לזריקה. מו היה גם ידוע בנטייתו לא ייחס חשיבות גדולה להגנה כמו חבריו המאמנים. שיטת התקפה זו עזרה לקבוצה להפך לתחרותית ביותר. במהלך שנות ה-80 קלעה הקבוצה לעתים רבות יותר מ-115 נקודות למשחק, ובמהלך עונת 1981-82, קלעה הקבוצה יותר מ-100 נקודות למשחק במשך 136 משחקים רצופים (שיא NBA)‏ בעונת 1981-82 הציבו הנאגטס שיא NBA לממוצע הנקודות הגבוה ביותר למשחק 126.5 נקודות.

מעוגנים על ידי שני "מכונות קליעה", אלכס אינגליש וקיקי וונדווי בשתי עמדות הפורוורד. הנאגטס הובילו את הליגה בנקודות, כאשר וודנווי ואינגליש קולעים יותר מ-25 נקודות בממוצע למשחק. הייתה זו אסטרטגיה רומנטית, שאיפשרה לנאגטס להשאר בצמרת הבית הצפון-מערבי ולהעפיל את משחקי הפליאוף במהלך תקופה זו. ב-13 בדצמבר 1983, ארחו הדנוור נאגטס את הדטרויט פיסטונס ויחדיו קלעו שתי הקבוצות את המספר הרב ביותר של נקודות למשחק בהיסטוריה של ה-NBA‏, 370, כאשר הפיסטונס מנצחים בהארכה 187-184. בעונת 1984-85, הצליחה דנוור להגיע לגמר המערב, לאחר שהפכה חברה קבועה במשחקי הפליאוף, הנאגטס הפסידו בחמישה משחקים ללוס אנג'לס לייקרס. עוד לפני תחילת העונה ביצעו הנאגטס טרייד בו העבירו את קיקי וונדווי לפורטלנד טרייל בלייזרס תמורת הגארד לאפייט ליבר, קלווין נאט, והסנטר ויין קופר. בהובלתו של אינגליש ובתמיכתם של שלושת שחקני הרכש ומומחי ההנה ביל האנזליק, וטי. אר. דאן, הצליחה הקבוצה לשחזר את הצלחתה בפליאוף המערב למרות שחרורו של וונדווי. הקבוצה אפילו הצליחה להעמיד שיא ניצחונות לעונה של 54 ניצחונות, בעונת 1987-88. אך, הדאלאס מאבריקס הדיחו את הנאגטס בפליאוף 1988.

מק'ומבס מכר את המעדון לסידני שלנקר, שבתורו, מכר את המועדון לחברת קומסאט בשנת 1989.

שנות ה-90

דאג מו עזב את המועדון בשנת 1990, והוחלף בידי פול ווסטהאד. ווטסטהאד האמין גם כן בפילוסופיית ה"ראן אנד גאן" ("run and gun") ונתן אור ירוק לשחקנים כמו מייקל אדאמס וכריס ג'קסון לקחת ניסיונות זריקה שניות ספורות לאחר שהקבוצה תפסה חזקה על הכדור.

אך, ווסטהאד תו תשומת לב אף פחותה יותר מדאג מו למאמצי ההגנה של הקבוצה. כתוצאה מכך, ספגו הנאגטס נקודות כמעט באותה המהירות בה הצליחו לקלוע. הנאגטס סיימו במאזן הגרוע ביותר בליגה בעונת 1990-9, למרות שקבעו שיאי נקודות רבים. כעלבון לצורת משחק זו, כינו כתבים רבים את הדנוור נאגטס כ"אנבר נאגטס (באנגלית: "Enver Nuggets"), מסירים את האות "D" מהמילה דנבר כדי לציין את חוסר היכולת ההגנתית של הקבוצה (באנגלית: defense).

הנאגטס נקטו בצעד חיובי לבנייתה מחדש של הקבוצה אחרי בחרו את הסנטר של אוניברסיטת ג'ורג'טאון דיקמבה מוטומבו, כבחירה ה-10 הכללית בדרפט 1992. מוטומבו העביר עונת רוקי מוצלחת, כשהוא מסיים שני אחרי לארי ג'ונסון בבחירת רוקי השנה. הנאגטס סיימו את העונה במאזן 24-58 באותה העונה.

הנאגטס פיטרו את ווטרהאד קודם עונת 1992-93 והחתימו במקומו את כוכב העבר דן איסל כיורשו. הנאגטס החזיקו בשני מקומות בהגרלת הדרפט של אותה השנה ובחרו בבחירה ה-5 הכללית את שחקנה של אוניברסיטת נוטרדאם, לפונסו אליס, וכבחירה ה-13 הכללית את שחקנה של אוניברסיטת ורג'יניה בראיינט סית'. הנאגטס השתפרו והעמידו את מאזנם על 36-46, והחמיצו במעט את הפליאוף.

בעונת 1993-94 החליפה הנהלת הנאגטס את צבעי המועדון לצבעי הקשת לכחול כהה, זהב מטאלי ואדום יין. בהובלתו של מוטומבו ומחמוד עבדול ראוף (ששינה את שמו מכריס ג'קסון שנה אחת קודם לכן), ואליס, הצליחו הנאגטס לסיים את העונה במאזן חיובי, 42-40, לראשונה מאז ימיו של דאג מו. הנאגטס הצליחו לתפוס את המקום השמיני לפליאוף אזור המערב, כשהם מורגלים לשחק נגד המדורגת ראשונה הסיאטל סופרסוניקס. הנאגטס נחשבו לאנדרדוג מובהק בהתמודדות, כשרק מעט משחקני הסגל היו בעלי ניסיון פליאוף. לאחר שהפסידו את שני המשחקים הראשונים בסיאטל, הגיעה הסדרה לדנוור. הנאגטס הצליחו לנצח את שני המשחקים הבאים בסדרה והשוו את הסדרה, קראת המשחק החמישי והמכריע. במשחק החמישי הצליחו הנאגטז לעשות היסטוריה, כשהם גוברים על הסופרסוניקס 98-94. הנאגטס הפכו לקבוצה המדורגת במקום השמיני בפליאוף , שגוברת על הקבוצה המדורגת ראשונה בפליאוף בהיסטוריה של ה-NBA. בסיבוב השני כמעט הצליחה דנבר לחולל הפתעה נוספת, כשהם מנוצחים בידי היוטה ג'אז במשחק שביעי והמכריע.

הנאגטס רכשו את הקלעי של הסופרסוניקס דייל אליס במהלך הפגרה ובחרו את שחקנה של אוניברסיטת מישיגן גלן רוז. הנאגטס נאבקו בעונת 1994-95 כשהם גורמים למאמן איסל להתפטר מתפקידו בדרך לאמצע העונה. עוזר המאמן, ג'ן ליטל קיבל עליו את התפקיד למשך תקופה קצרה עד שהחזיר את המפתחות לג'נרל מנג'ר ברני בייקרסטאף. הנאגטס הצליחו להתאושש ולהתברג למקום השמיני בפליאוף, כשהם מסיימים את העונה במאזן 41-41, הנאגטס נוצחו בסוויפ בידי הסן אנטוניו ספרס בסיבוב הראשון של הפליאוף.

לאחר העונה, רכשו הנאגטס את אנטוניו מקדייס בטרייד שנערך ביום הדרפט עם הלוס אנג'לס קליפרס. מקדייס יהפוך ל"פנים" של המועדון בשנים הבאות, שאר מוטומבו עזב לאטלנטה הוקס בעונת 1995-96, ואליס החמיץ את רוב העונות הבאות עקב פציעות חוזרו בברכו וברגליו, ואילו עבדול רחים הועבר בטרייד לסקרמנטו קינגס קודם לעונת 1996-97.

הנאגטס התקרבו לשבירת שיאים בעונת 1997-98, כשהם כמעט מציבים שיא חדש לכמות הניצחונות הנמוכה ביותר לעונה של 82 משחקים בהיסטוריה של הליגה, הקבוצה כמעט השוותה את שיא ההפסדים הרצופים (23) רק משחק אחד פחות משיאה של הקליבלנד קבאלירס בתחילת שנות ה-80 (24). רצף ההפסדים נשבר שוב על ידי קליבלנד שהעמידה אותו על השיא הנוכחי של הליגה (26), כמה נשנים לאחר מכן השוו הנאגטס את שיא ההפסדים לעונה סדירה ועתה שוב הם חולקים אותו עם קליבלנד.

הקבוצה השתרכה מאחור בסוף שנות ה-90, חוסר יציבות אותה ניתן לתלות חלקית בחוסר יציבות בבעלות על המועדון. בשנת 1995 קנתה חברת קומסאט את קבוצת ההוקי קויבק נורדיקס והעבירה אותה מהעיר קוויבק שבקנדה לדנוור תחת השם קולורדו אוולאנש. אך, גיוון עסקיה של החברה לתחום ספורט התברר כנטל. במיוחד, החריגה הגבוהה בעלויות הבניה של האולם החדש, פפסי סנטר, חריגות אלה הביאו לחוסר שביעות רצון בקרב בעלי המניות בחברה. לבסוף, בשנת 1997, הסכימה קומפאסט עקרונית למכור את מטריית פעילויות הספורט שלה לחברת ליברטי מדיה. אל ליברטי לא הייתה מעוניינת בבעלות על קבוצות ספורט מקצועני באותו הזמן (למרות כי מאז היא רכשה את האטלנטה ברייבס), העסקה נהפכה אפשרית לאחר אסנט אינטרטיינמנט (חברת הגג המנהלת את השקעות הספורט של קומפאסט) מכרה את הדנוור נאגטס ואת הקולורדו אוולנש.

כמעט שנתיים חלפו, ואסנט הצליחה למכור את האוולנש והנאגטס ליורשיי חברת וול-מארט, ביל וננסי לאורי תמורת 400 מיליון דולר. אך, כמה קבוצה של בעלי מניות באסנט הגישו תביעה משפטית, וטענו כי מחיר המחיקה הינו נמוך מידי בכמה מיליוני דולרים. לאחר מכן סיכמה אסנט על מכירתן של הנאגטס ואוולנש לידי טייקון הבנקאות דונאלד סטורם תמורת 461 מיליון דולר.

אך, בעיה חדשה התעוררה כאשר העיר דנוור סרבה להעביר את חלקת האדמה עליה עמד אולם הפפסי סנטר לידי המועדון, אלא אם כן סטורם יתחייב להשאיר את המועדונים בעיר דנוור ב-25 השנים הקרובות. סטורם הציע את הצעת הרכישה בעבור מעדוני הספורט בשמו הפרטי ולא תחת שם עסקיו, והעיר רצתה להבטיח את עצמה למקרה וסטורם יחלוף מהעולם או ימכור את המועדון לפני תום 25 השנים. בעוד סטורם היה מוכן לתת לעיר התחייבות ארוכת שנים, הוא לא היה מכון לקחת אחריות למקרה והוא ימות או ימכור את המועדון. לאחר שהמשא ומתן התמוטט קנתה ליברטי את כל חברת אסנט, אך השאיר את הנאגסט ואת האוולנש למכירה בשוק. בינתיים, חזר איסל לתפקיד המאמן הרשי בשנת 1999, אך המשא ומתן המתארך הנוגע לבעלות על המועדון מנעה ממנו את האפשות לבנות מחדש את הקבוצה. מעט לפני תחילת עונת 1999-00, הוא אמר לעיתונים כי ישנן מספר החלטות אותן הוא לא יכול לבצע עקב המצב בו הבעלות על המועדון אינה מוכרעת.

לבסוף, במהלך חודש יולי 2000, נרכשו הקולורדו אוולנד, הדנוור נאגטס, אולם הפפסי סנטר על ידי יזם הנדל"ן סטאן קרונקי תמורת 450 מיליון דולר. קרונקי הינו קרוב משפחה של ביל וננסי לאורי; אשתו אן היא אחותה של ננסי, חברת ליברטי השאירה בידה 6.5% מהאחזקות במועדוני הספורט. כחלק מהעסקה, קרונקי העביר את המועדונים לידי חברת נאמנות שתבטיח את השארותם של מועדוני הספורט בעיר דנוור לפחות עד לשנת 2025‏. לאחר העסקה ארגן קרונקי את עסקי הספורט שלו תחת חברת קרונקי ספורט אנטרפרייז.

2003-2011: תקופת כרמלו אנטוני

2003-2006

בעונת 2003-04, בחרו הנאגטס את כרמלו אנטוני כבחירה ה-3 הכללית בדרפט 2003‏. באותה העונה עודכנו גם סמל המועדון ומדי הקבוצה. בתוך חודשיים מפתיחת העונה צברו הנאגטס יותר ניצחונות מאשר בחמישה וחצי חודשים בעונת 2002-03. סיבה עיקרית למהפך שהתחולל בקבוצה ניתן לזקוף למהלכיו של קיקי וונדווי, שחקנה לשעבר של הנאגטס, שנטל על עצמו את תפקיד הג'נרל מנג'ר של המועדון ב-9 באוגוסט 2001‏.

ב-28 בדצמבר 2004, פיטרו הנאגטס את מאמנם ג'ף בנזדליק ומינו במקומו, באופן זמני, את כוכבה לשעבר של הלוס אנג'לס לייקרס, מייקל קופר. מאוחר יותר מינו הנאגטס את ג'ורג' קארל כמאמן קבוע. קארל הובל את הקבוצה למאזן של 32-8 בחצייה השני של העונה, שהבטיח את מקומה של הקבוצה בפליאוף שנה שנייה ברציפות.

אך, בפליאוף, לא הצליחו הנאגטס לעבור את הסן אנטוניו ספרס, לאחר שנצחו את המשחק הראשון בסן אנטוניו, הפסידו הנאגטס את ארבעת המשחקים הבאי ואת הדרה כולה 4-1. בדרפט 2005 קיבלו הנאגטס את הבחירה ה-20 הכללית, שהועברה אליהם מהוושינגטון ויזארדס דרך האורלנדו מג'יק. הנאגטס בחרו את ג'וליוס הודג'. לנאגטס הייתה גם הבחירה ה-22 הכללית בדרפטף בה הם בחרו את ג'ארט ג'ק, אך שלחו אותו לפורטלנד טרייל סלייזרס תמורת הזכויות על הבחירה ה-27 הכללית לינאס קלייזה.

בעונת 2005-06, הצליחו הנאגטס לזכות באליפות הבית הצפון-מערבי, לאחר 18 שנה. הישג זה הציב את הקבוצה במקום השלישי הפליאוף המערב. הנאגטס פגשו את הלוס אנג'לס קליפרס, שלמרות מיקומם השישי בדרוג פליאוף המערב החזיקו במאזן יותר טוב מאשר הנאגטס בסיומה של העונה הסדירה. כתוצאה מכך, זכו הקליפרס ביתרון הביתיות. הקליפרס גברו על הנאגטס בחמישה משחקים. זמן קצר לאחר מכן, הודיע הנהלת המועדון כי חוזהו של הג'נרל מנג'ר קיק וונדווי לא יחודש. הוא הוחלף בידי מרק וורקנטין.

ב-18 בדצמבר 2006, הושעו כרמלו אנטוני, ג'י.אר. סמית', וננה (10, 15 ומשחק בודד בהתאמה) עקב תגרה שהתרחשה בשתי הדקות האחרונותת של המשחק נגד הניו יורק ניקס יומיים קודם לכן. התגרה ניצתה עקב עברה קשה אותה ביצע שחקן הניו יורק ניקס, מארדי קולינס, על ג'י. ארץ סמית' שהיה בדרכו לסל. לפי כרמלו אנטוני הזהירו מאמן הניקסאייזיאה תומאס לא להתקרב לרחבת הצבע זמן קצר לפני העברה הקשה.

2006-2008:אייברסון ואנטוני

ב-19 בדצמבר 2006, ביצעו הנאגטס טרייד על ג'ו במית', אנדרה מילר, ושתי בחירות סיבוב ראשון בדרפט 2007 ללפילדלפיה 76 תמורת איבן מקפרלין וכוכב הסיקסרס, אלן אייברסון (מקפרלין נופה מיידית מסגל הנאגטס עם אישורה של העסקה). המהלך נתן לנאגטס את שני הסקוררים המובילים של הליגה באותו הזמן, אייברסון ואנטוני שכל אחד מהם קלע יותר מ-30 נקודות בממוצע למשחק בזמן ביצוע הטרייד. ב-1 בינואר 2007, ביצעו הנאגטס טרייד בו העבירו את ארל בויקינס וג'וליוס הודג' ופיצו כספי למילווקי באקס תמורת סטיב בלייק. עם אייברסון רבים חשבו את הנאגטס לקבוצת עלית המערב, יחד עם הדאלאס מאבריקס, הפיניקס סאנס, והסן אנטוניו ספרס. אך, הכימיה בקבוצה היוותה את הבעיה העיקרית, כאשר הנאגטס מסיימים את העונה במקום השישי במערב, שהפגיש אותם בסיבוב הראשון של הפליאוף עם הסן אנטוניו ספרס. בפליאוף, החלו הנאגטס בצורה מהירה ונצחו את המשחק הראשון בסדרה, כשהם לוקחים את יתרון הביתיות מהספרס. אך, כחזרה על פליאוף 2005, התאוששו הספרס ונצחו ארבעה משחקים ברציפות, כהנאגטס מדוחים בסיבוב הראשון בחמישה משחקים שנה רביעית ברציפות.

ב-16 במרץ 2008, קלעו הנאגטס 168 נקודות בניצחון 168-116 על הסיאטל סופרסוניקס. היה זה המשחק השלישי בסך בנקודות למשחק בעונה הסדירה בהיסטוריה של ה-NBA (הנאגטס והדיטרויט פיסטונס מחזיקים בשיא הנקודות הכולל למשחק אחד שהיה יותר מ-360).

את עונת 2007-08 סיימו הנאגטס עם 50 ניצחונות בדיוק, כשאת במחצית העונה מאזנן היה 25-16 (ובסופה של העונה הסדירה 50-26 השווה למאזן השלישי בטיבו בהיסטוריה של המועדון מאז הצטרפותו לליגת ה-NBA בשנת 1976), לאחר ניצחון ביתי 120-111 במשחק האחרון של העונה. הייתה זו העונה הראשונה מאז עונת 1987-88 בה הנאגטס מסיימים את העונה הסדירה עם לפחות 50 ניצחונות. דנוור סיימה את העונה כמדורגת שמינית באזור המערב לפליאוף 2008 ו-50 הניצחונות אותם השיגו היו שיא לקבוצה המדורגת במקום השמיני במערב מאז הורחב פליאוף ה-NBA ל16 קבוצות בעונת 1983-84. הלוס אנג'לס לייקרס גברו על הנאגטס בסיבוב הראשון של הפליאוף בסוויפ, מסמנים בכך את הפעם השנייה בהיסטוריה של הליגה בה קבוצה עם חמישים ניצחונות מודחת בסוויפ כבר בסיבוב הראשון.

2008-2011: אנטוני ובילאפס

ב-16 ביולי, בסופה של עונת 2007-08, העבירו הנאגטס את שחקן ההגנה של העונה מרקוס קמבי ללוס נג'לס קליפרס תמורת בחירת סיבוב שני בדרפט (שמאוחר יותר הועברה לניו יורק ניקס תמורת רונלדו בלקמן). אחת הסיבות לטרייד הייתה להפחית את תקרת השכר של הנאגטס.

ב-3 בנובמבר 2008, הועבר אלן אייברסון בטרייד לדטרויט פיסטונס תמורת צ'אנסי בילאפס, אנטוניו מקדייס, וצ'ק סאמב (כחריג מהטרייד של מרקוס קמבי שאפשר הוצאתה לפועל של העסקה). מקדייס נופה מהקבוצה ב-10 בנובמבר 2008, והוא חזר לדטרויט זמן קצר לאחר מכן.

יחד עם כרמלו אנטוני שהשיג 22.8 נקודות למשחק ובילאפס שהשיג 6.4 אסיסטים למשחק עונת 2008-09 של הנאגטס אופיינה בציוני דרך רבים. מאזנם בסיום העונה הסדירה של 54-28 היה שווה לשיא המועדון מאז הצטרפותם לליגה; מאזן של 27-14 במחצית העונה היווה את חצי הראשון של העונה הסדירה הטוב בתולדות המועדון. דבר זה סימן גם את הפעם הראשונה בהיסטוריה של המועדון שהנאגטס הצליחו לסיים שתי עונות רצופות עם 50 ניצחונות ומעלה. הנאגטס הובילו את הבית הצפון-מערבי למשך מרבית העונה, ובסיומה זכו באליפות הבית ובמקום השני באזור המערב, משווים את המיקום הגבוה ביותר בתולדות המועדון לפליאוף. הג'נרל מנג'ר מרק וורקנטין זכה בתואר מנהל השנה על השתפרותם של הנאגטס. ב- 19 באפריל 2009, בסיבוב הראשון של הפליאוף הביסו הנאגטס במשחק הראשון את הניו אורלינס הורנטס ב-29 הפרש, הייתה זו הפעם הראשונה בה היה לנאגטס יתרון ביתיות בסדרת פליאוף מאז עונת 1987-88, כמו כן פער ה-29 נקודות היה הפער הגבוה ביותר שהושג למשחק הראשון בסיבוב הראשון של פליאוף 2009. צ'אנסי בילאפס הציב שיא מועדון חדש עם הכמות הרבה ביותר של סלי 3 נקודות (8), וסך של 19 סלי 3 נקודות במהלך הסדר כולה הינו שיא נוסף אותו קבע בילאפס. הנאגטס המשיכו וגברו על ההורנטס בחמישה משחקים, כולל ניצחון בפער של 58 נקודות במשחק הרביעי בסדרה שהשווה את השיא לניצחון החד צדדי הגבוה ביותר בהיסטוריה של הפליאוף. הנאגטס המשיכו וגברו על הדאלאס מאבריקס המדורגת שישית במערב בחמישה משחקים, 4-1, בחצי גמר המערב כדי להעפיל בפעם הרשונה מאז פליאוף 1985 לגמר המערב. הייתה זו גם הפעם הראשונה בה הנאגטס עלו ליתרון 3-0 בסדרה של הטוב מ-7 משחקים. עד לאותו שלב, קבעו הנאגטס את כמות סלי ה-3 הגבוה ביותר בפליאוף וכמו כן את ממוצע ההפרש הגבוה ביותר (16 נקודות) למשחק. ממוצע ההפרש הגבוה ביותר ל-10 משחקי הפליאוף הראשונים בהיסטוריה של הליגה. הנאגטס הפסידו את המשחק הראשון בסדרת גמר המערב נגד הלוס אנג'לס לייקס אך הצליחו להתאושש ולנצח את המשחק השני בסדרה לשוויון 1-1. כרמלו אנטוני הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה של הנאגטס הקולע לפחות 30 נקודות למשחק בחמשת משחקי פליאוף רצופים מאז הצטרפו הנאגטס לליגת ה-NBA בשנת 1976. הנאגטס הפסידו בסופו של דבר את הסדרה בשישה משחקים, 4-2. מסיימים את ריצת הפליאוף הארוכה ביותר בתולדות המועדון.

בדרפט 2009, ביצעו הנאגטס טרייד על בחירת הסיבוב הראשון שלהם (אותה רככשו מהשארלוט בובקאטס למיניסוטה טימברוולבס תמורת הזכויות על הרוקי טיי לאווסון שנבחר כבחירה ה-18 הכללית בדרפט. ב-13 ביולי 2009, ביצעו האגטס טרייד על בחירת הסיבוב השני שלהם לדטרויט פיסטונס תמורת אהרון אפללו כחלק חריג לטרייד שבוצע בין הקבוצות בעבור אלן אייברסון כדי לאפשר את קיום הטרייד) ו-וולטר שארפ. אפללו החליף את הגארד הפותח של הנאגטס, דנטי ג'ונס שחתם באינדיאנה פייסרס. אך, ב-10 באוגוסט, איבדו הנאגטס את הפורוורד לינאס קלייזה שחתם באולימפיאקוס פיראוס מליגת העל היוונית.

בעונת 2009-10 השיג כרמלו אנטוני 28.2 נקודות בממוצע למשחק וצ'אנסי בילאפס השיג שיא קריירה של 19.6 נקודות. בשני המשחקיםה ראשונים של העונה קלע אנטוני 71 נקודות, קולע 30 נקודות במשחק פתיחת העונה בבית ו-41 נקודות למחרת, ניצחונות אלה נגד יריבות מהבית הצפון-מערבי היוטה ג'אס והפורטלנד טרייל בלייזרס, בהתאמה. אנטוני הפך לשחקן השני בהיסטוריה (לאחר אלס אינגליש) הקולע יותר מ-70 נקדות בשני המשחקים הראשונים של העונה. הייתה זו גם הפעם השנייה בלבד מאז שנת 1987 בה מצלחים הנאגטס לפתוח את העונה במאזן של 2-0‏. הנאגטס המשיכו ועלו למאזן של 5-0 לראשונה מאז שנת 1985 לאחר שגברו על הממפיס גריזליס, אינדיאנה פייסרס, והניו ג'רזי נטס בהתאמה. למרות מכת פציעות שאילצה את כל שלושת השחקנים המחזיקים בסרט הקפטן - כרמלו אנטוני, צ'אנסי בילאפס, וקניון מרטין - להחמיץ סך של 46 משחקים, ובחצייה השני של העונה העדרו של המאמן ג'ורג' קארל, שעבר טיפולים לסרטן הצוואר וסרטן הגרון, הצליחו הנאגטס להגיע למאזן של 53 ניצחונות (עונה שלישית ברציפות עם מאזן של 50 ניצחונות במהלך העונה הסדירה, שיא מועדון) שאפשרה לנאגטס לזכות בתואר האליפות השני ברציפות בבית הצפון-מערבי ולהשיג את המקום הרביעי לפליאוף המערב. אך, הנאגט הודחו בשישה משחקים בידי היוטה ג'אז, ההדחה ה-7 של המועדון בסיבוב הראשון של הפליאוף ב-16 השנים האחרונות. כרמלו אנטוני קלע בממוצע 30.7 נקודות במהלך הפליאוף. ב-14 ביולי 2010, תגברו הנאגטס בצורה משמעותית את הקו הקידמי שלהם כאשר החתימו אל אל הרינגטון. במהלך פגרת 2010, החליף מסאי אוג'ירי את מארק וורקנטין בתפקיד הג'נרל מנג'ר, בעוד ג'וש קרונקי מונה לתפקיד נשיא המועדון.

סטאן קרונקי קנה בעלות מלאה על הסינט לואיס ראמס מליגת ה-NFL בשנת 2010. כיוון שהנהלת ה-NFL אינה מתירה לבעלי הקבוצות להיות בעלים קבוצות ספורט מקצועניות בערים אחרות בהן משחקות קבוצות NFL, העביר קרונקי את הניהול היום יומי של הדנוור נאגטס והדנוור אוולנש לג'וש לקראת סוף שנת 2010, וחייב למכור את מניות הניהול שלו בשתי הקבוצות עד לשנת 2014‏.

2011-12: מושג הקבוצה

ב-22 בפברואר 2011, לאחר חודשים של שמועות כי הוא מעוניין לעזור את המועדון, הועבר כרמלו אנטוני יחד עם צ'אנסי בילאפס, אנטוני קרטר, שלדן ויליאמס, ורונלדו בלקמן לניו יורק ניקס בטרייד מרובה שחקנים שכלל גם את המיניסוטה טימבוולבס כשבתמורה קיבלו הנאגטס את וילסון צ'אנדלר, ריימונד פלטון, דנילו גלינארי, טימפוי מזגוב, וקוסטה קופוס. ביום בו בוצע הטרייד, נשארו הנאגטס עם תשעה שחקנים בלבד בסגל נגד הממפיס גריזליס. הנאגטס ניצחו את המשחק, 120-107, משחק בו הובילו כבר ב-27 נקודות יתרון. ג'ורג' קארל אמר לאחר המשחק: "הבחורים שלנו, כאשר גבם מתעמת עם מתבים קשים, הם בדרך כלל משחקים ברמה גבוהה. אנחנו תמיד מגיבים למצבים קשים בדרך חיובית ביותר". כמה פרשנים טענו כי לאחר הטרייד יהפכו הנאגטס ל"קליבלנד קאבלירס" (שלאחר עזיבתו של לברון ג'יימס הדרדרו לתחתית הליגה) של המערב, הווה אומר, שהנאגטס ידרדרו ויאבדו את תקוות הפליאוף שלהם עקב אובדנם של כוכב המועדון, כרמלו. אך, אך נראה היה כי הטרייד הפך אותם לטובים יותר. לאחר הטרייד, מסרו הנאגטס 24.1 אסיסטים בממוצע למשחק, מציגים את עבודת הצוות החדשה שלהם. הגנת הנאגטס השתפרה גם כן, כאשר הצליחו להוריד את כמות הספיגה שלהם מ-105.2 נקודות בממוצע למשחק ל-97.1 נקודות בממוצע למשחק לשמך שארית העונה. למרות כי בעקבות הטרייד החליפו הנאגטס 18 חמישיות פותחות במרוצת העונה, סיימו הנאגטס את העונה עם 50 ניצחונות (בפעם הרביעים ברציפות בה האגטס מסיימים עונה עם 50 ניצחונות לפחות לראשונה בתולדות המועדון), ומגיעים למקום ה-5 בפליאוף המערב. הנאגטס פגשו את האוקלהומה סיטית'אנדר בסיבוב הראשון והודחו בסוויפ לאחר ארבעה משחקים.

אולמות ביתיים

• דנוור אודיטוריום ארינה (1967-1975)
• מקניקולאס ספורט ארינה (1975-1999)
• פפסי סנטר (1999-הווה)

שחקנים

חברי היכל התהילה

• אלכס אינגליש
• דן איסל
• דיוויד תומפסון

מספרים שהוצאו לגמלאות

• 2 אלכס אינגליש 1980-1990
• 33 דיוויד תומפסון 1975-1982
• 40 ביירון בק 1967-1977
• 44 דן איסל 1976-1985
• 432 דאג מו, מאמן ראשי, 1980-1990 (המספר מציין את מספר הניצחונות במהלך העונה הסדירה בתקופתו)

שיאים

שחקנים מובילים

נקודות

בסוגריים מספר הנקודות שנקלעו במהלך העונה הרגילה, נכון לסוף עונת 2010-11‏

1. אלכס אינגליש (21,645) 2. דן איסל (16,589) 3. כרמלו אנתוני (13,970) 4. דיוויד תומפסון (11,992) 5. ראלף סימפסון (10,130) 6. ביירון בק (8,603) 7. פאט ליבר (8,081) 8. מחמוד עבדול-ראוף (7,029) 9. קיקי וונדווי (6,829) 10. ננה (6,682)

11. אנטוניו מקדיס (6,555) 12. דייב רוביץ' (6,181) 13. רג'י ויליאמס (5,934) 14. לארי ג'ונס (5,745) 15. מייקל אדמס (5,534) 16. לאפונסו אליס (5,201) 17. ג'יי אר סמית' (5,084) 18. דיקמבה מוטומבו (5,054) 19. דני שייס (5,029) 20. בריאן סטית' (4,982)

21. בובי ג'ונס (4,806) 22. ביל האנזליק (4,546) 23. צ'אנסי בילאפס (4,378) 24. קניון מרטין (4,353) 25. ניק ואן אקסל (4,325) 26. בלייר ראסמוסן (4,319) 27. אנדרה מילר (3,753) 28. מרקוס קמבי (3,748) 29. וולטר דיוויס (3,659) 30. מייק אוונס (3,642)

נתונים סטטיסטיים אחרים

בסוגריים נתונים בעונה הסדירה, נכון לסוף עונת 2010-11

דקות משחק 1. אלכס אינגליש (29,983) 2. דן איסל (25,198) 3. כרמלו אנטוני (20,521) 4. ביירון בק (19,197) 5. טי. אר. דאן (18,322)

כדורים חוזרים 1. דן איסל (6,630) 2. ביירון בק (5,261) 3. דיקמבה מוטומבו (5,054) 4. אלכס אינגליש (4,686) 5. ג'וליוס קיי (4,547)

אסיסטים 1. אלכס אינגליש (3,679) 2. פאט ליבר (3,566) 3. אנדרה מילר (2394) 4. מייקל אדאמס (2,181) 5. ניק לאן אקסל (2,047)

חטיפות 1. פאט ליבר (1,167) 2. טי. אר. דאן (1,070) 3. אלכס אינגליש (854) 4. דן איסל (798) 5. ננה (694)

חסימות 1. דיקמבה מוטומבו (1,486) 2. מרקוס קמבי (1,126) 3. ויין קופר (830) 4. בובי ג'ונס (625) 5. כריס אנדרסן (624)

פרסים אישיים

שחקן ההגנה של העונה דיקמבה מוטומבו - 1995 מרקוס קמבי - 2007 השחקן המשתפר של העונה מחמוד עבדול-ראוף - 1993 מאמן השנה דאג מו - 1988 פרס הספורטיבית צ'אנסי בילאפס - 2009 מנהל השנה וינ בריולה - 1985 מארק ווקרנסטין - 2009

חמישיית העונה דיוויד תומפסון - 1977, 1978 החמישיה השניה של העונה אלכס אינגליש - 1982, 1983, 1986 פאט ליבר - 1987 כרמלו אנטוני - 2010 החמישיה השלישית של העונה אנטוניו מקדייס - 1999 כרמלו אנטוני - 2006, 2007, 2009 צ'אנסי בילאפס - 2009 חמישיית ההגנה של העונה בובי ג'ונס - 1977, 1978 מרקוס קמבי - 2007, 2008 חמישיית ההגנה השניה של העונה טי. אר. דאן - 1983, 1984, 1985 ביל האנזליק - 1986 פאט ליבר - 1988 דיקמבה מוטומבו - 1995 מרקוס קמבי - 2005, 2006

חמישיית הרוקיז של העונה דיקמבה מוטומבו - 1992 לאפוסו אליס - 1993 אנטוניו מקדייס - 1996 ננה - 2003 כרמלו אנטוני - 2004 חמישיית הרוקיז השניה של העונה מחמוד עבדול-ראוף - 1991 מארק מאקון - 1992 גלן רוז - 1995 בובי ג'קסון - 1998 ג'יימס פוזי - 2000

שחקנים גדולים בעבר

• קניון מרטין
• אלכס אינגליש
• דייוויד תומפסון
• דן איסל
• ביירון בק
• אלן אייברסון
• דיקמבה מוטומבו
• כרמלו אנתוני
• צ'אנסי בילאפס

סגל נוכחי

עודכן לאחרונה בתאריך- 19 במרץ 2012

דנוור נאגטס סגל נוכחי
מאמן ראשי: ג'ורג' קארל
SG	6		ארון אפללו	(אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס)
F/C	11		כריס אנדרסן	(מכללת בלין)
SF	13		קורי ברואר	(אוניברסיטת פלורידה)
F	21		וילסון צ'נדלר	(אוניברסיטת דה-פול)
PF	35		קנת' פריד	(אוניברסיטת מורהד סטייט)
SG	5		רודי פרננדז	(ספרד)
SF	8		דנילו גלינארי	(איטליה)
SF	1		ג'ורדן המילטון	(אוניברסיטת טקסס)
F	7		אל הרינגטון	(תיכון סנט פאטריק בניו ג'רזי)
C	41		קוסטה קופוס	(יוון)
PG	3		טיי לאוסון	(אוניברסיטת צפון קרוליינה)
C	34		ג'בייל מגי	(אוניברסיטת נבדה)
PG	24		אנדרה מילר	(אוניברסיטת יוטה)
C	25		טימופיי מוזגוב	(רוסיה)
PG	10		ג'וליאן סטון	(אוניברסיטת טקסס באל פאסו)

קישורים חיצוניים

• (באנגלית) האתר הרשמי של דנוור נאגטס ב־NBA.com