גארי פייטון
ערך זה עוסק בכדורסלן. אם התכוונתם לאסטרונאוט, ראו גארי פייטון (אסטרונאוט).
| תאריך לידה | 23 ביולי 1968 |
| מקום לידה | אוקלנד שבקליפורניה |
| עמדה | רכז |
| כינוי | הכפפה |
| גובה | 1.93 מטר |
| מכללה | אוניברסיטת אורגון סטייט |
| דראפט | בחירה מספר 2, 1990 סיאטל סופרסוניקס |
|
קבוצות
|
|
|---|---|
| 1990-2003 2003 2003-2004 2004-2005 2005-2007 |
סיאטל סופרסוניקס מילווקי באקס לוס אנג'לס לייקרס בוסטון סלטיקס מיאמי היט |
| הישגים | אליפות (2005 - 2006) 9 משחקי אולסטאר שחקן ההגנה של העונה ב-NBA (1996) 9 בחירות לחמישיית העונה ב-NBA 9 בחירות לחמישיית ההגנה חמישיית הרוקיז השנייה (1990) |
| מאזן מדליות | |||
|---|---|---|---|
| מתחרה עבור |
|||
| המשחקים האולימפיים | |||
| זהב | אטלנטה 1996 | ארצות הברית | |
| זהב | סידני 2000 | ארצות הברית | |
גארי דווין פייטון (באנגלית:Gary Dwayne Payton; נולד ב-23 ביולי 1968) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדת הרכז. ידוע בעיקר בשל תקופתו בסיאטל סופרסוניקס מליגת ה-NBA שם שיחק במשך 13 עונות. ידוע בכינויו הכפפה (THE GLOVE) בשל משחק ההגנה הבלתי מתפשר שלו מול רכזי הקבוצה היריבה.
פייטון שיחק גם במשך שתי עונות בקבוצת מיאמי היט איתה זכה באליפות בעונת 2005/2006. הוא הרכז היחיד שנבחרת לתואר שחקן ההגנה של העונה ב-NBA, ונחשב לאחד מהרכזים הטובים ביותר בתולדות המשחק[1][2]. הוא מחזיק בשיא NBA בבחירות לחמישיית ההגנה של העונה, כאשר נבחר 9 פעמים בקטגוריה, הישג אותו הוא חולק עם מייקל ג'ורדן[3][4].
גייל גודריך, חבר היכל התהילה של הכדורסל הגדיר אותו במילים:"ככל הנראה הכי קרוב לשלמות שגארד יכול להגיע, הוא שחקן נהדר"[5].
תוכן עניינים |
ראשית חייו [עריכה]
פייטון גדל באוקלנד, קליפורניה שם שיחק כדורסל בתיכון סקייליין, ביחד עם גרג פוסטר. לאחר התיכון שיחק פייטון באוניברסיטת אורגון סטייט. בעונתו השנייה באוניברסיטה צנחו ציוניו, והוא הוכרז כלא כשיר אקדמאית. בעקבות עידודו של אביו שיתרכז בלימודיו, הורשה פייטון לשוב ולשחק. במהלך ארבע שנותיו באוניברסיטה הפך פייטון לשחקן המעוטר ביותר בתולדות המוסד. באפריל 1990 הוא הופיע על שער המגזין ספורטס אילוסטרייטד כשחקן המכללות הטוב ביותר, הוא נבחר לחמישיית השחקנים הטובה ביותר במכללות של שנת 1990, שלוש פעמים נבחר גם לחמישיית השחקנים הטובה ביותר בבית הפסיפי של המכללות (נקרא Pac-10), ובשנת 1987 נבחר כ"פרשמן" הטוב ביותר ב-Pac-10. בנוסף, נבחר פייטון לחמישיית העשור של ה-Pac-10. ועד הזמן בו סיים את לימודיו, שבר את שיאי המכללה בקליעות שדה, קליעות ל-3, אסיסטים וחטיפות כדור - שיא שטרם נשבר מאז.
קריירת ה-NBA [עריכה]
פייטון נבחר במקום השני בדראפט 1990 על ידי קבוצת סיאטל סופרסוניקס במדיה שיחק במשך 12.5 עונות. במהלך השנתיים הראשונות נאבק פייטון להשתלב בליגה, וקלע במהלך התקופה רק 8.2 נקודות בממוצע. אולם, לאחר הפתיחה המאכזבת חל שינוי לטובה ביכולתו, וביחד עם שון קמפ יצרו את ה"סוניק-בום", מההתקפות החזקות ביותר בשנות ה-90 בליגה. הוא נבחר לחמישיית העונה השלישית בשנים 1994 ו-2001, לחמישייה השנייה ב-1995, 1996, 1997, 1999 ו-2002 ולחמישייה הראשונה ב-1998 ו-2000. פייטון נבחר גם לחמישיית ההגנה במשך 9 שנים רצופות (1994-2002), ולשחקן ההגנה של העונה ב-NBA בשנת 1996. הוא נבחר 9 פעמים למשחק האולסטאר ופתח פעמיים בהרכב (בשנים 1997 ו-1998), והיה שותף לשתי זכיות במדליית זהב במשחקים האולימפיים עם נבחרת החלומות של ארצות הברית.
בשנת 1996, תחת הדרכת המאמן ג'ורג' קארל, העפילה סיאטל עד לסדרת הגמר של ה-NBA, אך הפסידה את האליפות לשיקגו בולס בשישה משחקים. במהלך עונת 2002/2003 בחלון ההעברות, עבר פייטון בעסקת חליפין למילווקי באקס ביחד עם דזמונד מייסון בתמורה לריי אלן, רונלד מוריי וקווין אולי. פייטון שיחק את 28 המשחקים שנותרו בעונה במדי מילווקי, אך בסיום העונה הפך לשחקן חופשי, וחתם ביחד עם קארל מאלון בלוס אנג'לס לייקרס לקראת עונת 2003/2004. למרות פציעות רבות של מאלון, שאקיל אוניל וקובי בריאנט במהלך העונה, ניצחו הלייקרס 56 משחקים במהלך העונה, וגברו בפלייאוף על יוסטון רוקטס, סן אנטוניו ספרס ומינסוטה טימברוולבס בדרך לגמר ה-NBA, בו הפסידו לדטרויט פיסטונס בחמישה משחקים.
לפני עונת 2004/2005 הועבר פייטון בעסקת חליפין מלוס אנג'לס לבוסטון סלטיקס עם ריק פוקס בתמורה לכריס מיהם, ג'ואמיין ג'ונס וצ'אקי אטקינס. ב-24 בפברואר 2005, עבר פייטון לאטלנטה הוקס בעסקת חליפין שמטרתה הייתה להחזיר את אנטואן ווקר בחזרה לבוסטון, אך מאחר שאטלנטה ויתרו עליו באופן מיידי, חזר פייטון לבוסטון כשחקן חופשי. פייטון פתח בכל 77 המשחקים בהם שותף באותה העונה בבוסטון ואף סיים עם קבוצתו במקום הראשון בבית האטלנטי, אך בוסטון הודחה כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף כשהפסידה לאינדיאנה פייסרס.
ב-22 בספטמבר 2005 חתם פייטון על חוזה לשנה אחת תמורת 1.1 מיליון דולר בקבוצת מיאמי היט, שם חבר לשותפו לקבוצה בלייקרס, שאקיל אוניל. פייטון זכה לבסוף באליפות בעונתו ה-16 בליגה, כאשר ניצח עם מיאמי את דאלאס מבריקס בגמר של עונת 2005/2006 בשישה משחקים. פייטון קלע סל ניצחון במשחק מספר 3 אשר החל את המהפך של מיאמי מפיגור 2-0 לניצחון 4-2, ואת הסל האחרון של מיאמי במשחק מספר 5, שנסתיים בניצחון של מיאמי בנקודה אחת.
ב-6 בספטמבר 2006 חתם פייטון בן ה-38 על חוזה לעונה אחת נוספת במיאמי תמורת 1.2 מיליון דולר. במהלך עונת 2006/2007, אשר הייתה למעשה עונת הפרישה שלו מכדורסל פעיל, טיפס פייטון עד למקום השמיני בכל הזמנים במספר המשחקים בהם שותף בליגה ולמקום ה-21 בכל הזמנים בקליעת נקודות בקריירה.
סטטיסטיקות קריירה [עריכה]
בעונה הסדירה [עריכה]
| עונה | קבוצה | משחקים | חמישייה | דקות | אחוזים מהשדה | אחוזים משלוש | אחוזים מהקו | ריבאונדים | אסיסטים | חטיפות | חסימות | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1990/1991 | סיאטל | 82 | 82 | 27.4 | .450 | .077 | .711 | 3.0 | 6.4 | 2.0 | 0.2 | 7.2 |
| 1991/1992 | סיאטל | 81 | 79 | 31.5 | .451 | .130 | .669 | 3.6 | 6.2 | 1.8 | 0.3 | 9.4 |
| 1992/1993 | סיאטל | 82 | 78 | 31.1 | .494 | .206 | .770 | 3.4 | 4.9 | 2.2 | 0.3 | 13.5 |
| 1993/1994 | סיאטל | 82 | 82 | 35.1 | .504 | .278 | .595 | 3.3 | 6.0 | 2.3 | 0.2 | 16.5 |
| 1994/1995 | סיאטל | 82 | 82 | 36.8 | .509 | .302 | .716 | 3.4 | 7.1 | 2.5 | 0.2 | 20.6 |
| 1995/1996 | סיאטל | 81 | 81 | 39.0 | .484 | .328 | .748 | 4.2 | 7.5 | 2.8 | 0.2 | 19.3 |
| 1996/1997 | סיאטל | 82 | 82 | 39.2 | .476 | .313 | .715 | 4.6 | 7.1 | 2.4 | 0.2 | 21.8 |
| 1997/1998 | סיאטל | 82 | 82 | 38.4 | .453 | .338 | .744 | 4.6 | 8.3 | 2.3 | 0.2 | 19.2 |
| 1998/1999[א] | סיאטל | 50 | 50 | 40.2 | .434 | .295 | .721 | 4.9 | 8.7 | 2.2 | 0.2 | 21.7 |
| 1999/2000 | סיאטל | 82 | 82 | 41.8 | .448 | .340 | .735 | 6.5 | 8.9 | 1.9 | 0.2 | 24.2 |
| 2000/2001 | סיאטל | 79 | 79 | 41.1 | .456 | .375 | .766 | 4.6 | 8.1 | 1.6 | 0.3 | 23.1 |
| 2001/2002 | סיאטל | 82 | 82 | 40.3 | .467 | .314 | .797 | 4.8 | 9.0 | 1.6 | 0.3 | 22.1 |
| 2002/2003 | סיאטל | 52 | 52 | 40.8 | .448 | .298 | .692 | 4.8 | 8.8 | 1.8 | 0.2 | 20.8 |
| 2002/2003 | מילווקי | 28 | 28 | 38.8 | .466 | .294 | .746 | 3.1 | 7.4 | 1.4 | 0.3 | 19.6 |
| 2003/2004 | לייקרס | 82 | 82 | 34.5 | .471 | .333 | .714 | 4.2 | 5.5 | 1.2 | 0.2 | 14.6 |
| 2004/2005 | בוסטון | 77 | 77 | 33.0 | .468 | .326 | .761 | 3.1 | 6.1 | 1.1 | 0.2 | 11.3 |
| 2005/2006 | מיאמי | 81 | 25 | 28.5 | .420 | .287 | .794 | 2.9 | 3.2 | 0.9 | 0.1 | 7.7 |
| 2006/2007 | מיאמי | 68 | 28 | 22.1 | .393 | .260 | .667 | 1.9 | 3.0 | 0.6 | 0.0 | 5.3 |
| קריירה | 1335 | 1233 | 35.3 | .466 | .317 | .729 | 3.9 | 6.7 | 1.8 | .2 | 16.3 |
בפלייאוף [עריכה]
| עונה | קבוצה | משחקים | חמישייה | דקות | אחוזים מהשדה | אחוזים משלוש | אחוזים מהקו | ריבאונדים | אסיסטים | חטיפות | חסימות | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1990/1991 | סיאטל | 5 | 5 | 27.0 | .407 | .000 | 1.000 | 2.6 | 6.4 | 1.6 | 0.2 | 4.8 |
| 1991/1992 | סיאטל | 8 | 8 | 27.6 | .466 | .000 | .583 | 2.6 | 4.8 | 1.0 | 0.2 | 7.6 |
| 1992/1993 | סיאטל | 19 | 19 | 31.8 | .443 | .167 | .676 | 3.3 | 3.7 | 1.8 | 0.2 | 12.3 |
| 1993/1994 | סיאטל | 5 | 5 | 36.2 | .493 | .333 | .421 | 3.4 | 5.6 | 1.6 | 0.4 | 15.8 |
| 1994/1995 | סיאטל | 4 | 4 | 43.0 | .478 | .200 | .417 | 2.5 | 5.3 | 1.2 | 0.0 | 17.8 |
| 1995/1996 | סיאטל | 21 | 21 | 43.4 | .485 | .410 | .633 | 5.1 | 6.8 | 1.8 | 0.3 | 20.7 |
| 1996/1997 | סיאטל | 12 | 12 | 45.5 | .412 | .333 | .820 | 5.4 | 8.7 | 2.2 | 0.3 | 23.8 |
| 1997/1998 | סיאטל | 10 | 10 | 42.8 | .475 | .380 | .940 | 3.4 | 7.0 | 1.8 | 0.1 | 24.0 |
| 1999/2000 | סיאטל | 5 | 5 | 44.2 | .442 | .391 | .769 | 7.6 | 7.4 | 1.8 | 0.2 | 25.8 |
| 2001/2002 | סיאטל | 5 | 5 | 41.4 | .425 | .267 | .586 | 8.6 | 5.8 | 0.6 | 0.4 | 22.2 |
| 2003/2004 | לייקרס | 22 | 22 | 35.1 | .366 | .250 | .750 | 3.3 | 5.3 | 1.0 | 0.2 | 7.8 |
| 2004/2005 | בוסטון | 7 | 7 | 34.1 | .446 | .071 | .833 | 4.1 | 4.6 | 0.9 | 0.1 | 10.3 |
| 2005/2006 | מיאמי | 23 | 0 | 24.3 | .422 | .293 | .720 | 1.7 | 1.6 | 1.0 | 0.1 | 5.8 |
| 2006/2007 | מיאמי | 2 | 0 | 16.0 | .000 | .000 | .000 | 2.0 | 1.5 | 0.0 | 0.0 | 0.0 |
| קריירה | 154 | 129 | 35.6 | .441 | .315 | .706 | 3.7 | 5.3 | 1.4 | .2 | 14.0 |
חייו הפרטיים [עריכה]
בנם של אלפרד ואנני פייטון. נישא למוניק ב-1997 ולהם שני בנים ובת.[6]. לפייטון יש גם בן נוסף, מאם אחרת[7] אחיו של פייטון, ברנדון, שיחק כדורסל בליגת העל הניו זילנדית. לאחר שפרש ממשחק, שימש פייטון כפרשן בעונת 2008/2009 בערוץ NBA TV.
פייטון אף הופיע במספר סרטי קולנוע כגברים לבנים אינם יכולים (1992), אדי (1996) ובסרט שחק אותה כמו מייקל (2002). הוא אף תרם את קולו לקומדיה "The Breaks" (1999).
מעורבות חברתית [עריכה]
בשנת 1996 הקים פייטון את "הקרן ע"ש גארי פייטון" ששמה לה למטרה לעזור לנוער בסיכון לא לנשור מבתי הספר בעיר הולדתו אוקלנד. פייטון ואשתו גם לקחו חלק באירועים לקידום המודעות להתפשטות מחלת האיידס, והוא השקיע מאמצים רבים בקרן "Boys & Girls Club of America and the Make-a-Wish".[6]
בשנת 1999 פרסם פייטון ספר ילדים אוטוביוגרפי אשר נשא את הכותרת "Confidence Counts", כחלק מסדרת הספרים "Positively for Kids" (בתרגום חופשי: חיוביות לילדים), המתאר את חשיבות הביטחון העצמי באירועים שונים בחייו[6]. בשנת 1998 שידר בהתנדבות תוכנית ברדיו של סיאטל בה ניגן שירי היפ-הופ בזמן שביתת השחקנים ב-NBA.[8]
תארים [עריכה]
אליפות ה-NBA: 2006
|
|
קישורים חיצוניים [עריכה]
- פרופיל השחקן באתר ה-NBA.com
- סטטיסטיקות הקריירה של פייטון.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ כתבה באתר DimeMagazine
- ^ 10 greatest point guards ever באתר ESPN.com
- ^ כל הבחירות לחמישיית ההגנה
- ^ כתבה באתר USAToday
- ^ Gold Glove, גייל גודריך
- ^ 6.0 6.1 6.2 ביוגרפיה באתר NBA.com
- ^ Hoops Baby באתר בולטימור סיטי
- ^ כתבה באתר SeattlePI.com
| שחקן ההגנה של העונה ב-NBA | ||
|---|---|---|
|
| נבחרת ארצות הברית - האלופה האולימפית באטלנטה (1996) | ||
|---|---|---|
|
1 | 2 | 3 | 4 גארי פייטון | 5 גרנט היל | 6 פני הארדוויי | 7 דייוויד רובינסון | 8 סקוטי פיפן | 9 מיץ' ריצ'מונד | 10 רג'י מילר | 11 קארל מאלון | 12 ג'ון סטוקטון | 13 שאקיל אוניל | 14 צ'ארלס בארקלי | 15 האקים אולאג'ואן | מאמן: לני וילקינס |
||
| נבחרת ארצות הברית - האלופה האולימפית בסידני (2000) | ||
|---|---|---|
|
1 | 2 | 3 | 4 סטיב סמית' | 5 ג'ייסון קיד | 6 אלן יוסטון | 7 אלונזו מורנינג | 8 טים הארדוויי | 9 וינס קרטר | 10 קווין גארנט | 11 וין בייקר | 12 ריי אלן | 13 אנטוניו מקדייס | 14 גארי פייטון | 15 שריף עבדור-רחים | מאמן: רודי טומיאנוביץ' |
||