טל סלוצקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טל סלוצקר
טל סלוצקר
טל סלוצקר
לידה 8 במרץ 1986 (בן 38)
רעננה, ישראל
תחום יצירה שירה וציור

טל סלוצקר (נולד ב-8 במרץ 1986) הוא סופר וצייר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת ההלקאה של פיירו דלה פרנצ'סקה ממנה הושפע
תמונת ההלקאה של פיירו דלה פרנצ'סקה ממנה הושפע

טל סלוצקר נולד ברעננה לנחום, מלחין, כנר, מורה לכינור ומנצח, ולפולה, ספורטאית ומאמנת ספורט, שניהם מורים.

בראשית דרכו צייר וניגן בכינור, מה שהתגלגל לסיבוב הופעות סולו עם תזמורת בהולנד כבר בכיתה ג'. במקביל למד אצל הצייר זכאר שרמן רישום וציור במסורת האקדמיה הרוסית. בשנת 2000 הציג את תערוכות היחיד “ליריקה" ו”קטרזיס” שזכו לחשיפה תקשורתית רחבה.[דרוש מקור] נחשב ילד פלא ובגיל 13 הוציא ספר תערוכה[דרוש מקור]. הוא צייר ציורים שהגיעו עד לגודל של חמישה מטרים בסלון המשפחה ברעננה ששימש לו כסטודיו. השפעה מכרעת על עבודתו באותה תקופה הייתה מפגש עם ציור רפסודת המדוזה מאת תאודור ז'ריקו במוזיאון הלובר בפריז. בגיל 14 נטש את בית הספר על"ה בהרצליה כדי ללמוד ב-Jerusalem Studio School, שם היה התלמיד הצעיר ביותר בתוכנית. בשנת 2003 ביקר לראשונה אצל אנטוניו לופז גרסיה, בספרד מפגש שהיה מכריע בהתפתחותו האמנותית.

בשנים 2004–2006 זכה במלגת קרן התרבות אמריקה-ישראל (קרן שרת).

פרסם בכתב העת "עכשיו" בעריכת פרופ' גבריאל מוקד, שהגדיר את סלוצקר כ"איש רנסנס אמיתי" בגליונות 73-74 (סתיו-חורף 2013-2014), ובגליון א (חורף-אביב 2018).

עבודתו האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו כוללת בעיקר ציור[1] פיסול וכתיבה ספרותית. במשך שנים הביא לידי דיון פילוסופיה והגות בנושא השיגעון. השקפותיו בנושא זכו לסקירה בסרט הדוקומנטרי 'צייר הצללים' שצולם בחציו בחלל הסטודיו שלו ובחציו בתערוכתו 'הם' וזאת במקביל לקיום ערבי דיון בנושא ופעולות קונספטואליות בעיר בתקופת מחאת הדיור. עבודתו במדיום הציור הולידה מעל למאה דפי מאמרי ביקורת על הציור הישראלי ועל התפתחותו ובמקביל החל דיאלוג הולך ומעמיק עם אנשי ספרות וביקורת. פועלו כלל פרויקט ארוך טווח שנמשך כעשר שנים בשיתוף עם מוזיאון תל אביב לאמנות בו חקר את ציורי המוזיאון תוך העתקתם וציור גרסאותיו לציורים מה שכלל גם פיסול בתוך שטח המוזיאון.[2] הוא ניסח אידאולוגיה אמנותית בכתב תוך כדי הנהגת קבוצת האמנים 'הם' שכללה כשישה עשר משתתפים, ביניהם מחזאים, משוררים, פסל, ועורך ספרות תוך כדי התייחסות מתמדת למצב האמנות והחברה וזכותו של האמן להיות חופשי בתפישותיו ובביטוין. תפישותיו באות לידי ביטוי באופן תאורטי ומעשי וכוללות מחקר אוניברסיטאי כולל הוצאת מאמרי ביקורת בדפוס ובמדיה הדיגיטלית.

בעבודתחו משלב סלוצקר בין מדיומים שונים. בין הנושאים בהם הוא מתעסק ביצירותיו: פילוסופיה, משפחה, קולנוע, מיתולוגיה, ספרות[3], פסיכיאטריה[4], פיסול, מוזיקה, חיי היומיום ויהדות.

המסרים בעבודתו נעים בין שחרור השיגעון ושימת לב לגוף למבנה השפה ושחרור ממבנים של כפיית כוח פוליטי באמצעות אינדיבידואליזם עמדות ליברליות ואקזיסטנציאליות תוך התייחסות לתולדות האמנות ומדעי האדם ולשפת היומיום המדוברת והכתובה.

שירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירתו נעה בין צירוף של חוויות דת ויומיום. היא רצופה בתמונות ובהתרשמויות מהחיים ומן החלומות, בהשפעות מהשירה העברית של שנות השישים והשבעים ועד שנות האלפיים. יש בה שילוש של שפה מדוברת וכתובה עם דגש על שפת דיבור ויחס בין משפטים קצרים וגבריים ומשפטים מתמשכים ורצופי מחשבות מצורפות. היא שירה שעוסקת בעיר ובחווייתה. באהבות ובחלום בחכמה ובפנטזיה ובכל מה שמעסיק את המשורר בחיי המציאות. יש בה את טעם הדיבור ואת מקצבי הימים. את חוויות האהבה והאמונה ואת התלבטויות האדם בשעת מחשבתו מקומו בעולם ותקופות שעוברות בחייו. יש בה דגש על האינטימי ועל הרגשי תוך מתן ביטוי אינטלקטואלי וחוויתי מודגש שעובר בין מודרניזם שנותן דגש על צורות השיר ופוסט מודרניזם שמדגיש את החוויה האישית האימפרסונאלית ואת תחושת הבדידות בעידן חילוני שאינו מקבל את הדת כמובנת מאליה בחוויות היומיומיות. בזמן הכתיבה באים לידי ביטוי תנודות הרגש והצלילים השפעתם של מפגשים התפתחויות השפה והתחבטויות המשורר שמשולבות בדילמות יומיומיות ובמפגשים רגעיים שנטבעים בדפוס ובמדיה הדיגיטלית אשר באה לידי ביטוי ברשת. מעברי הזמן ומעשים שבאים לידי התגבשות בשיר שמתארך ומתקצר ובתקופת יובש שמלווה בכתיבה וקריאה ממושכים. התפתחויות בשירה העברית באות לידי ביטוי מוחשי בחיבורים שמבטאים את תשומת הלב לדקויות החוויה ולמעברים תודעתיים בין תודעת החומר והזמן לתודעת החברה והפרטים שבה. יש בה רשמים מנסיעות ומשהות באירופה חוויות ישראליות ומרכזים תודעתיים שהופעלו על ידי גנרטור תחושתי ומעבד חזק שמופעל מבפנים. השפעת האמנות על שירתו באה לידי ביטוי בחוויה מוחשית של צבע ומלווה בביטוי ייחודי שנבדל מהתבטאותם של משוררים אחרים ביחס לחזותי ולצלילי לטעם ולריח ולכל מה שאסתטי וחזק. יש בה היבטי עומק ושטחיות של תרבות פופ ביטויי קבלה ותלמוד והתבטאויות של מרד פנימי שנפגש בחוויה. זוהי שירה שמתדפקת על דלתות המציאות מביעה עמדה ומשלבת חילוניות עם דתיות.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2003-2001 - שיעורי קיץ ב- International School of Painting, Drawing, and Sculpture, אומבריה, איטליה
  • 2004-2001 - הסדנה לציור ורישום ירושלים
  • 2007-2006 - המדרשה לאמנות בית-ברל, קלמניה
  • 2009 - שיעורים בסטודיו שיבוקו, בית ספר לקליגרפיה וציור דיו
  • 2013 - שיעורים אצל אנטוניו לופז גרסייה במוזיאון העירוני של העיר אלבסטה ספרד
  • 2018 ואילך, אוניברסיטת תל אביב

כמו כן, למד אצל יאן ראוכוורגר, זכר שרמן, נחום סלוצקר, אנטוניו לופז גרסיה ועוזי קצב.

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2001 - "הפינה החמישית״, גלריה על הצוק, נתניה
  • 2003 - תערוכת תלמידים, בית-הספר הבינלאומי לציור רישום ופיסול, אומבריה, איטליה
  • 2004 - גלריה ארטספייס, ירושלים
  • 2005 - "ארטיק 7״, תערוכת זוכי מלגות קרן אמריקה-ישראל, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת-גן
  • 2005 - "ריאליטי״, גלריה מיוחס, תל אביב
  • 2006 - "ארטיק 8״, תערוכת זוכי מלגות קרן אמריקה-ישראל, הגלריה האוניברסיטאית, תל אביב
  • 2006 - "ללא שם״, תערוכת גלויות, הגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת חיפה
  • 2010 - "30 שנה לגלריה טובה אוסמן״, בית האמנים, תל אביב
  • 2010 - "גם אני הייתי ילד- עבודות ילדות של אמנים בוגרים״, נמל יפו, תל אביב
  • 2013 - "תערוכה זוגית" גלריה חנינא
  • 2013 - הפרויקט של יריב אגוזי
  • 2014 - "דלפט כחול לבן" מוזיאון תל אביב לאמנות

אוצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2013 - תופעת צבע שקנאי תערוכה קבוצתית, גלריה P8, תל אביב

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתבים ומניפסטים - טל סלוצקר הוצאה לאור [10]2020
  • קיום בעולם - הוצאת תל אביב לאור 2019
  • הם - הוצאת תל אביב לאור 2018
  • הבית הלבן: שירים - הוצאת 'הוצאה עצמית - הוצאה לאור', 2018. בעריכת יואב גלבוע ואמיר סומר, ייעוץ ספרותי ומבוא, גבריאל מוקד.[11][12]
  • תקופת היובש (קטלוג תערוכה), 2011 גלריה ברנרד\טל סלוצקר
  • קתרזיס (קטלוג תערוכה), 2000, הוצאת גלריית בית יד לבנים רעננה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טל סלוצקר במרכז המידע של מוזיאון ישראל.
  2. ^ גאון או שגעון: האמן טל סלוצקר צולל למרחבי הטירוף האנושי. מעריב, 11 במרץ 2016
  3. ^ סלונט, טל סלוצקר, נעים להכיר. 10 בפברואר 2019
  4. ^ השיגעון על פי טל סלוצקר. ד״ר אלי אשד. יקום תרבות. 15 מרץ, 2012
  5. ^ חמדה רוזנבאום. אנשים שמזדיינים בכל מיני צורות. עכבר העיר, הארץ. 20 בנובמבר 2006
  6. ^ תקופת היובש – טל סלוצקר, באתר "קריסטל אמנות בתקשורת"
  7. ^ איתן בוגנים. בין ירושלים לברלין. הארץ, 12 במרץ 2015
  8. ^ התערוכות במרכז המידע של מוזיאון הרצליה
  9. ^ התערוכה באתר מוזיאון הרצליה
  10. ^ טל סלוצקר וקבוצת 'הם' מתוך 'כתבים ומניפסטים' – ספר הגות חדש. כתב העת יונה שחורה.
  11. ^ הבית הלבן באתר הספריה הלאומית
  12. ^ הספר באתר סימניה