דוד אבידן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוד אבידן
לוחית זיכרון על ביתו של דוד אבידן ברח' שמשון הגיבור 11 בתל אביב

דוד אבידן (21 בפברואר 1934 - 11 במאי 1995), היה משורר, צייר, ואיש-קולנוע ישראלי.

את עיקר פרסומו קנה כמשורר, בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים. מבקרים ישראליים‏‏[1] מחשיבים אותו, בדרך כלל, לאחד משלושת הנציגים הבולטים ביותר של שירת "דור המדינה", לצד יהודה עמיחי ונתן זך.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד אבידן נולד ב-1934 בתל אביב. למד בגימנסיה "שלוה" בתל אביב, ובאוניברסיטה העברית. בתחילת שנות החמישים, היה חבר ב"ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי", ושיריו הראשונים התפרסמו בעיתון המפלגה הקומוניסטית הישראלית - "קול העם". אבידן התגורר ברחוב שמשון בתל אביב.

קובץ שיריו הראשון, "ברזים ערופי שפתיים", יצא לאור בשנת 1954, ונחשב למהפכני בשירה העברית. אבידן המשיך לפרסם ספרי שירה עד לשנותיו האחרונות, וכן כתב תסריטים וביים אותם, ועסק בתחומים נוספים של היצירה האמנותית. אבידן נחשב לאחד מהמחדשים הגדולים של השפה העברית, ותמיד שאף להרחיב את גבולותיה, ליצור מילים חדשות (הרבה באמצעות הלחם בסיסים) ולהעניק משמעויות נוספות למילים קיימות.

"הערב יוצאים", תקליטה הראשון של "שלישיית התאומים" (1966) כולל את השיר "הסתלקי רות", תרגומו של דוד אבידן ל"Hit The Road Jack" של ריי צ'ארלס, וכן שירים נוספים של אבידן: "אנחנו לא רקדנים", "זה לא נורא" (לפי לחן של אנריקו מסיאס) ו"שבת" (לפי לחן של ליאו פרה). אחדים משיריו של אבידן הולחנו ומבוצעים על ידי זמרים ישראלים. אחד המוכרים בהם הוא "הרי את מותרת לכל אדם", שהולחן על ידי מספר אמנים שונים, ובהם ארקדי דוכין, חוה אלברשטיין, דני ליטני ונפתלי אלטר.

אבידן גילה עניין רב בחידושי הטכנולוגיה ובדרך לשלבם ביצירתו. ספרו "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי" (1974) כולל שמונה שיחות של אבידן עם תוכנית המחשב "אלייזה", של ג'וזף וייצנבאום, תוכנית שזכתה לפרסום נרחב כצעד חלוצי בבינה מלאכותית. בדש ספרו "תשדורות מלווין ריגול" (1978) מצוין: "רובם המכריע של מרכיבי הספר החדש הם תיעתוקים של הקלטות דיקטאפון-יד, שאבידן הפך אותו בארבע השנים האחרונות לציוד-יצירתי-צמוד".

ספר פרובוקטיבי אחר שפרסם בשם "דו"ח על מסע אל. אס. די." תיאר את מסע ה-LSD שהוא עבר.

אבידן תרגם אחדים מספריו לאנגלית, וכן תורגמו ספריו לשפות נוספות, ובהן צרפתית, רוסית וערבית.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד אבידן נפטר בתל אביב ב-11 במאי 1995 בגיל 61, כשהוא עני, חולה ושקוע בחובות. הוא נקבר בבית העלמין ירקון, והמשורר נתן זך ספד לו בהקריאו את שירו המצמרר של הנפטר: "שיר ילדים", הפותח בשורה "המוות יבוא אלי ביום ההולדת". כשנה לפני מותו, כבר נודע ברבים מצבו הנפשי, הגופני והכלכלי הירוד עם שידור כתבה בטלוויזיה הישראלית שחשפה את תנאי חייו, ובה אבידן אף חשף כי שקע בחובות של כ-100 אלף שקל.

על מצבתו בית עלמין הירקון חקוק שירו הקצר "אֲדַמִּלָּה". שמו של שיר זה ("אדם" ו"מלה", שהותכו ל-"אדמלה") מייצג אחד ממאפייני שירתו של אבידן - הרחבת גבולות השפה, בעיקר באמצעות יצירת מילים חדשות המורכבות מהלחם בסיסים של שתי מילים ידועות.

הותיר אחריו בן יחיד, תר אבידן, בנה של ציפורן לוטם (שאף היא הוציאה מספר ספרים).

אחיו של דוד אבידן, הצעיר ממנו בשנתיים, היה מחבר תשבצי ההיגיון, נדיב אבידן.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשכונת המשתלה בתל אביב נקרא רחוב דוד אבידן על שמו.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי שירה בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברזים ערופי שפתיים, הוצאת "ארד", 1954.
  • בעיות אישיות, ארד, 1957.
  • סיכום ביניים, עכשיו, 1960.
  • שירי לחץ, א. לוין-אפשטיין, 1962.
  • משהו בשביל מישהו, הוצאת שוקן, 1964: מבחר שירים מארבעת ספריו הקודמים, בתוספת שירים חדשים.
  • אור של פיל (רצף רישומים עם איורימילוליים), המאה השלושים, 1967.
  • שירים בלתי-אפשריים + דו"ח אישי על מסע ל. ס.ד., המאה השלושים, 1968.
  • שירים חיצוניים, עקד, 1970.
  • שירים שימושיים, הוצאת א. לוין אפשטיין, 1973.
  • הפסיכיאטור האלקטרוני שלי, לוין-אפשטיין, 1974.
  • שירי מלחמה ומחאה, לוין-אפשטיין, 1976.
  • שירי אהבה ומין, לוין-אפשטיין, 1976.
  • שירים עקרוניים, לוין-אפשטיין, 1978.
  • תשדורות מלווין ריגול, לוין-אפשטיין, 1978.
  • אנרגיה משורבטת, המאה השלושים, 1979.
  • ספר האפשרויות - שירים וכו', הוצאת כתר, 1985.
  • אבידניום 20, כתר, 1987.
  • המיפרץ האחרון - שירי סופת המידבר ושבעה שירי רקע, הוצאת "המאה השלושים" והוצאת "תירוש", 1991.
  • אדמלה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2001 (מבחר שירים, בעריכת דוד וינפלד).
  • כל השירים כרך 1 1965-1951, הקיבוץ המאוחד, 2009 (בעריכת דוד וינפלד וענת ויסמן)
  • כל השירים כרך 2 1973-1968, הקיבוץ המאוחד, 2010 (בעריכת דוד וינפלד וענת ויסמן)
  • כל השירים כרך 3 1978-1974, הקיבוץ המאוחד, 2010 (בעריכת דוד וינפלד וענת ויסמן)
  • כל השירים כרך 4 1991-1985, הקיבוץ המאוחד, 2012 (בעריכת דוד וינפלד וענת ויסמן)

מדריכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לילות תל אביב, הוצאת תירוש.

באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • MEGAOVERTONE, 1966.
  • NO, 1969. (דו-לשוני)

בערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קצאיד מוסתחילה (שירים בלתי-אפשריים), 1970.

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קדיש מאת אלן גינסברג - המחזה ושני קטעים מתוך הפואמה, תירגם וצרף מבוא: דוד אבידן. אחרית דבר: רונן סוניס. עורך: יהודה ויזן, דחק לספרות טובה, 2013. התרגום פורסם לראשונה בכתב העת 'פרוזה' ב-1976 (גיליון 4-5) והוצג בתיאטרון הבימה באותה השנה בכיכובה של ליא קניג.

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עלילות דני מחונני, הוצאת ירון גולן, 1993
  • עלילות דני מחונני בניו יורק, הוצאת ירון גולן, 1993
  • ראש לשועלים, הוצאת ירון גולן, 1994

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משירי דוד אבידן:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏כגון גבריאל מוקד, בספרו ארבעה משוררים - דברים על יהודה עמיחי, נתן זך, דוד אבידן ויונה וולך, סדרת אוניברסיטה משודרת, 2006, עמ' 9‏
הקודם:
גבריאל פרייל
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם עמליה כהנא-כרמון

1993
הבא:
מאיר ויזלטיר, חנוך לוין